טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

2017-1930

ניצול השואה שניצל בזכות הקאפו

יצחק לבנת סירב להצטרף לתפילת כל נדרי של הילדים שהיו בדרכם אל מותם בבירקנאו. "אין טעם להתפלל לקיר", אמר. כשניצל, בדקה התשעים, רועד מפחד, קיבל את פניו חיים רפאל מסלוניקי בחיבוק. 20 שנה מאוחר יותר הם חידשו את הקשר

תגובות
לבנת
מיכל פתאל

ב-1944 גורשה משפחת ויס - אבי המשפחה, שלוש בנותיו ובנו שנדור (לימים יצחק), מהעיירה סעליש בצ'כוסלובקיה לאושוויץ-בירקנאו. בן נוסף, בונדי, ברח בתיעוד מזויף שקיבל מראול ולנברג ועלה לארץ. אם המשפחה מתה לפני כן.

בסלקציה של ד"ר מנגלה הופרדה מהמשפחה איצוקה, הבת הקטנה, ונשלחה אל תאי הגזים. שנדור, שכונה "שוטי" והיה בן 14, נשלח לצריף הילדים בבירקנאו. "התפללתי לאלוהים. ביקשתי נס. משלא נעניתי, יצאתי החוצה וקיללתי את אלוהים. משלא קרה כלום, ידעתי שאין אלוהים", אמר.

לבנת אחרי המלחמה
המשפחה

משם נשלח לשרת ביחידה שמילאה תפקיד קשה: חיטוי קרונות הרכבת שהגיעו למחנה. בהמשך, בסלקציה שנערכה בערב יום כיפור, הוא נשלח לצד הנידונים להשמדה. "דחסו אותנו לבלוק עם 700 ילדים", סיפר. בערב התפללו הילדים "כל נדרי". כשסירב להצטרף אמרו לו כי ארובות השמים לא ייפתחו בגללו. "אני יכול להתפלל אל הקיר ואל האבנים אבל ההוא שם למעלה לא יפתור לי שום בעיה", אמר לימים.

יצחק לבנת

ברגע האחרון הוא חולץ בידי הקאפו, שחיבב אותו, ושיחד את אחראי הבלוק ב-20 דולר ובחמש קופסאות סרדינים. "פשוט קנו אותי", אמר. בבלוק החדש אליו הועבר פגש אסיר יהודי כבן 20, "בעל מבטא מוזר", כדבריו, שחיבק אותו עד שחדל מלרעוד.

היה זה חיים רפאל, שגורש לאושוויץ מסלוניקי ביוון. כדי להסיח את דעתו מהפחד, שר לו רפאל שירי עם איטלקיים.  "הוא ראה אותי מבוהל, רועד כמו עלה נידף. והוא הגיב לי בשירה", סיפר שנדור.

לבנת (משמאל) וחיים רפאל
יד ושם

בינואר 1945 הוצעד בצעדת מוות למחנה מאוטהאוזן באוסטריה. בדרך נפל לשלג. "ידעתי שמתקרב קצין הס"ס, שצריך לנקב את כל מי שנשאר מאחור", אמר. כשהקצין הגיע אליו הוא לא ירה בו, אלא בעט בו ואמר: "אתה יותר מדי צעיר, קום ולך". במחנה ציפתה לו הפתעה: הוא פגש את אביו. האחרון פנה לאיש הס"ס ואמר לו בהתרגשות: "מצאתי את הבן שלי". בתגובה, השיב לו הנאצי: "לך תחבק אותו".

בהמשך צעדו האב ובנו יחד בצעדת מוות נוספת אל מחנה גונסקירכן, שם שוחררו. "יצאנו משם, שנינו על סף המוות, ופגשנו את בן דוד שלי", סיפר שנדור. בהמשך, מתוך השלישייה רק הוא שרד.

משפחת וייס, משפחתו של יצחק לבנת, לפני המלחמה. בין שני ההורים, שנדור (יצחק לבנת) ואחותו הצעירה איצוקה
המשפחה

בארץ, כאן נקרא יצחק לבנת, התגייס ל"הגנה" והשתתף במלחמת העצמאות כקשר. לאחר הקמת צה"ל שירת כקצין קשר והכשיר קצינים רבים בחייל. ב-1957 ייסד וניהל עם אחיו, אברהם ("בונדי"), את חברת ההובלות "תעבורה".

את חיים רפאל פגש שוב ב-1967, כשבא לקנות במעדנייה שלו בשוק לוינסקי בתל אביב. בין השניים נרקמה ידידות מופלאה. "מי היה מאמין, שהילד ההונגרי, שנדחק לדרגשו של אבי, יינצל ויזכור עד יומו האחרון את השירים הנפוליטניים שאבי לחש לאוזנו שם במעלה הדרגש המצחין של בלוק בבירקנאו", אמר השבוע פרופ' שמואל רפאל, בנו של חיים, שנפטר לפני שלוש שנים. לבנת מת בחודש שעבר, מותיר את אשתו אילנה, ארבעה ילדים, נכדים ונינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות