טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עו"ד ושחקן

עורך הדין ה"רעשן והרגשן" שהרגיז את אגרנט

זקן עורכי הדין הפליליים בישראל, חיים קאזיס, נהג לצעוק על שופטים ולהיות חולה אחרי כל הרשעה. השבוע מת בגיל 97, מותיר הרבה נאשמים "לא אשמים" לצד ביקורת על השופטים, המשטרה, הקולגות ואפילו הפושעים, "שכבר לא מה שהיו פעם"

תגובות
קאזיס ואשתו רות
המשפחה

מדורי הפלילים בעיתונות הכתובה בשנות ה-60 וה-70 היו מלאים בכתבות על לקוחותיו של עו"ד חיים קאזיס, זקן הסנגורים בישראל ואביהם הקדמון של עורכי הדין הפליליים בארץ, שמת השבוע בגיל 97.

עיון בהן מעלה דיווחים נשכחים על "בן הרב שאנס תיירת בחוף הים", "אחות מאיכילוב שגנבה מורפיום", "באבא מנתיבות שמכר כשפים", "שפם בנוסח לך ולנסה שחילץ נאשם ממאסר", נער שנחשד ברצח גיניקולוג, פרופ' למתמטיקה שייבא סם, צעיר שביים טביעה בכינרת כדי להתחמק מנושיו ואדם שתקף את חברתו בבקבוק מיץ. חלק מלקוחותיו, כמו אביגדור צברי מ"צריף החשיש" בחוף "מציצים" היו מפורסמים, אך רובם היו רוצחים, אנסים ומתעללים ששמם נעלם מהכותרות עם פרסום גזר דינם.

קאזיס ידע לספק את הסחורה לתקשורת. היו שראו בו שחקן תיאטרון יותר מאשר איש משפט. "חלק מעבודתו של עו"ד פלילי זה להיות קצת תיאטרלי בבית המשפט", אמר בראיון ל-mako. "אני אוהב לתת הופעה ויש לי קהל קבוע שבא לראות כל משפט שלי כמו שאחרים הולכים לסרט", אמר ל"ידיעות".

קאזיס
ינאי יחיאל

לפעמים הוא באמת הפך את בית המשפט לתיאטרון. כך היה ב-1961, כשייצג אדם שנחשד בגניבת מכנסיים מחנות "המשביר לצרכן". בעל החנות טען כי ראה אותו יוצא "נפוח" מחדר ההלבשה, לאחר שלבש שני זוגות מכנסיים, וברח מהחנות.

קאזיס הורה ללקוחו להתייצב באולם הדיונים כשהוא לובש כמה זוגות מכנסיים. כשפנה לבעל החנות, שאל אותו מדוע הוא חושב שהלקוח שלו הוא הגנב. "הוא היה נפוח ממש", השיב האחרון. "נפוח כמו עכשיו"? שאל אותו קאזיס. "לא. אילו היה נפוח כמו עכשיו, לא הייתי מרגיש. הוא היה שמן. ראו שהוא לבש עוד זוג מכנסיים", השיב. למשמע התשובה הזו קאזיס ביקש מלקוחו להתפשט, פעם אחר פעם, כדי להוכיח כי גם עם כמה זוגות מכנסיים הוא לא נראה נפוח, עד שהשופט הפסיק את החגיגה ושיחרר אותו.

חלק מהתיקים שהתגלגלו לפתחו נראו כלקוחים מסיפורי אלף לילה ולילה. כזה היה התיק שבמרכזו גבר מוסלמי בן 80, אשר דרש מנערה בת 18 לקיים את הנדר של אביה, ולהינשא לו. התברר, כי ארבעת ילדיו הראשונים של אביה מתו בלידתם, והוא ביקש משכנו "שהיה ידוע בסגולותיו המיוחדות", שיברך אותו. בתמורה הבטיח לתת לו בת לאישה.

קאזיס
המשפחה

הברכה פעלה היטב והאיש זכה להביא שתי בנות נוספות לעולם. את הצעירה ייעד לשכן. כעת, משהגיעה לגיל 18, דרש השכן, שבינתיים הגיע לגבורות, למלא את הנדר, אך הכלה המיועדת פנתה לבית המשפט ואמרה: "אני חיה במדינת ישראל במאה ה-20. לא ייתכן שחייבו אותי על סמך נדר שנדר אבי עוד בטרם נולדתי". קאזיס, שייצג את בן ה-80, אמר לקאדי בבית המשפט המוסלמי ביפו, כי לקוחו זכאי שהצעירה תהיה לו לאישה, מאחר שנדר מוסלמי הוא קדוש ועד שלא הותר יש לקיימו.

קאזיס נולד בירושלים ב-1920. מצד אביו היה נצר למשפחה שמוצאה מחאלב בסוריה וחיה בירושלים כמה דורות. הוא סיים את לימודיו בבית הספר המנדטורי למשפטים בירושלים ב-1946, ובתחילת דרכו כעורך דין הופיע מול השופטים הבריטים. לימים נזכר בהם בערגה. "אב בית הדין היה סקוטי פדנט. הוא היה לומד היטב את התיק וגם אם היו אצלו אשמים שיצאו חפים מפשע, לא היו חפים מפשע שיצאו אשמים, כפי שיש היום", אמר בראיון ליותם פלדמן. "אינני יכול להגיד שהשופטים היום הם בדרגה של השופטים שהיו פעם. היתה להם ענווה ולא גאווה. היום השופטים חושבים שהם בני אלים", אמר בראיון אחר.

במלחמת העצמאות שירת בש"י - שירות הידיעות של "ההגנה". לאחר מכן היה חוקר מצ"ח והוביל את חקירת האונס והרצח של נערה בדואית על ידי חיילים ישראלים ב-1949 – אחת הפרשיות המזעזעות ביותר מראשית ימי המדינה. במהלך שירותו זה התוודע לדרכי העבודה של המשטרה, ובהמשך הקריירה שלו כסניגור השתמש בידע שרכש. "אני יודע איך המשטרה עובדת. איך עושים טעויות בחקירה, מרביצים לחשוד, מוציאים ממנו הודאה פסולה ושמים אותו בתא שמי שנמצא בו מוכן להודות בכל דבר", אמר.

למעלה: עם אשתו רות. למטה: קאזיס (מימין) בילדותו
המשפחה

ב-1950 החל לעבוד אצל עורך הדין יעקב הגלר. "הוא לא למד ממנו את תורת הנימוס ואת ההתנהגות של עורך דין אציל. זה אציל פולני לעומת סוחר בשוק", השווה עו"ד דרור מקרין, שהתמחה אצל קאזיס, בין השניים. בהמשך הקים משרד פרטי בתל אביב ובבאר שבע. אחד התיקים המפורסמים בהם ייצג נאשמים היה רצח שמעון שלום, אביו של השר לשעבר סילבן שלום, שהיה מנהל סניף בנק בבאר שבע ונרצח בעת שוד שביצעו שני אנשים ב-1964.

קאזיס הצליח לזכות את לקוחו מאשמת רצח לאחר שהוכיח כי חברו השתמש בנשק מבלי שהוא ידע על כך ובניגוד לתכנונם. עם זאת, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה. מקרין סיפר כי חלה במשך חודש אחרי ההרשעה: "הוא היה לוקח כל כך ללב את התוצאות. מזדהה לחלוטין עם תחושת העוול של הלקוח", אמר.

תיק בולט אחר בו טיפל היה זה של אליהו בולקין, שנאשם ברצח הנערה שושנה פליגלמן בעכו ב-1965. בערעור על הרשעתו בפני בית המשפט העליון, השיג קאזיס זיכוי ללקוחו, לאחר שעורר ספק לגבי אמינות מסדר הזיהוי בו זוהה ולגבי עדות מומחה שטען כי דגימת חול מנעליו תאמה לזו שנמצאה בזירת הרצח. מקרין, שעבד עם קאזיס על התיק, סיפר לימים כי נסע עמו לגיאולוג מהטכניון, שקבע כי הכורכר שנמצא בנעלי הרוצח אינו ייחודי לזירת הרצח.


חוצפה של שופטים

השופט שמעון אגרנט אמנם זיכה את הנאשם, אך מתח ביקורת על קאזיס, שצעק באולם הדיונים. "מר קאזיס הרצה את טענותיו בצורה רעשנית ורגשנית, הרחוקה ממידת השליטה העצמית הנדרשת מעורך הדין הטוען", כתב. "אני הופך עולמות, אז על זה הוא בא וכותב? במקום להגיד תודה שבא עורך דין שעשה לו סדר והעביר לקוח ממאסר עולם לזיכוי. זו חוצפה של שופטים", אמר קאזיס בתגובה. "אני לא צועק בכוונה. זה בא ספונטני אצלי. רק כשאני חושב שאני צודק וכשיש עיוות דין. אני גם דופק על השולחן וקרה שכמעט שולחן בית המשפט נשבר", אמר בפעם אחרת.

עו"ד אסתר דורון, שהתמחתה אצלו, סיפרה בעבר ל"הארץ" כי "השופטים התייחסו אליו באהדה מסוימת כי הוא באמת נתן את עצמו למשפט". לדבריה, "לא תמיד היתה להם מלוא ההערכה משפטית אליו, ראו בו מין עוף מוזר". עו"ד משה מרוז, אף הוא מתמחה של קאזיס, אמר לימים כי למד ממנו "להציג את הקייס בכל מחיר, להילחם על כל נקודה ולא לעשות חשבון". עורך הדין אביגדור פלדמן הגדיר את קאזיס כ"הדוגמה לעו"ד פלילי", אך הוסיף, בהספד שכתב לו, כי "לא היה מלומד גדול, לא שולט בכל רזי פסקי הדין וגם ארמית או לטינית לא היו שגורים על לשונו".

כתבה ב"הארץ" על תיק רצח שושנה פליגלמן
ארכיון הארץ

עו"ד מקרין סיפר לפני כמה שנים ל"הארץ", כי קאזיס היה "אמן החקירה הנגדית", והיה יכול לחקור עד במשך יום שלם גם אם מסר רק שלוש שורות במשטרה. בדיון הבא חקר אותו שוב, וחיפש סתירות בעדותו וביום השלישי העד כבר התייאש והיה אומר: "תגיד לי מה תרצה שאגיד, ואגיד".

הרבה אגדות נקשרו בחייו. היו שסיפרו שנהג להגיע לעבודה על גמל, שהגיש סיכומים חצי ריקים כדי להוכיח שהשופטים לא קוראים את החומר ואפילו שהמטפל הפיליפיני שלו נהג לטעון במקומו בפני השופטים.

בימי הזוהר שלו היה משרדו מלא עד אפס מקום בלקוחות. מכריו סיפרו כי לא סירב לאף לקוח וכי האמין בחפותם של כל לקוחותיו. בעולם של קאזיס, כך נראה, כמעט לא היו אשמים. קאזיס המשיך לעבוד עד שנותיו האחרונות, אך ניכר כי העולם המשפטי אותו הכיר מת הרבה לפניו. בשנים האחרונות הרבה להתלונן על כל השחקנים בבמה שלו: השופטים "חסרי סבלנות ושטחיים", עורכי הדין "סובלים מבורות", המשטרה "נקמנית ובודה ראיות" ואפילו העבריינים, לדידו, "כבר לא מה שהיו פעם". לדבריו, "העבירות נעשו הרבה יותר מתוחכמות. אם פעם הרצח היה פרימיטיבי - השתמשו בסכין או בירייה - היום נכנסים כל כך הרבה מרכיבים של טכניקה".

אשתו, רות, מתה לפני עשור. הוא הותיר בן, בת, נכדים ונינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות