טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם חומסקי טעה?

לכתבה

התיאוריה של נועם חומסקי, שלפיה לכל בני האדם יש מערכת תחבירית משותפת ומולדת, שולטת בעולם הבלשנות כבר חמישה עשורים. אלא שיותר ויותר חוקרים היום קוראים תיגר על התפיסה וטוענים שהשפה מתבססת על תהליכים סטטיסטיים שאינם ייחודיים לה והתפתחו אבולוציונית יחד עם הקוגניציה הכללית. האם אנחנו עומדים בפני מעבר פרדיגמה מהפכני שישנה את האופן שבו אנחנו מבינים את יכולת הדיבור האנושית?

תגובות

עולם הבלשנות עומד בפני מהפכה, כך טענו מחברי המאמר ״ראיות מפריכות את תיאוריית למידת השפה של חומסקי״, שראה אור בגיליון ספטמבר של המגזין ״סיינטיפיק אמריקן״. לטענתם, בשנים האחרונות הצטברו עוד ועוד ראיות שמראות באופן ברור שהשיטה הבלשנית שפיתח הבלשן נועם חומסקי, בלשנות גנרטיבית, שגויה מיסודה. חודש לפני כן נחתו על מדפי חנויות הספרים עותקים ראשונים של הספר ״ממלכת הדיבור״ של טום וולף, ממייסדי ה–New Journalism ואחד הכותבים החשובים בארצות הברית. הספר מספר את סיפורו של ״מעבר הפרדיגמה״ הקודם שהתרחש בעולם הבלשנות, זה שהוביל חומסקי בסוף שנות ה–50, כשהיה מרצה צעיר ב–MIT, עדיין לא בן 30, שהמציא מחדש את...

מחפשים חומר קריאה משובח לסוף השבוע? הירשמו עכשיו
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות