באחרונה הוגשה בבית משפט פדרלי בארצות הברית תביעה על הפרת פטנטים, שבה שתי חברות בתפקיד הנאשמים. הנאשמת הראשונה היא חברת Formlabs Inc, שפיתחה מדפסת תלת־ממד מקצועית שאותה התכוונה למכור במחיר שבו נמכרות מדפסות תלת־ממד לחובבים, וגייסה עבורה משקיעים באתר מימון ההמון kickstarter. הנאשם השני - קיקסטארטר.

בהחלט אפשרי שפורמלאבס הפרו את הפטנט של התובעת, חברת 3D Systems. התובעת היתה חלוצה בתחום התלת־ממד והפטנט שלה הוא פטנט בסיסי בהדפסת תלת־ממד מקצועית. לפי ראיונות שהעניקו ראשי פורמלאבס לפני התביעה, בחברה סבורים שפג תוקפם של הפטנטים של 3D Systems. זה יתברר בבית משפט, ובינתיים ניתן לחכות ולראות אם התביעה תעכב את משלוח המדפסות. החלק התמוה והמעניין בתביעה הוא כמובן ההחלטה לתבוע גם את קיקסטארטר, האתר הגדול בעולם בתחום מימון ההמון. הוא מספק פלטפורמה לחברות ויחידים לגייס השקעה כספית מהציבור הרחב. תנאי המשתמש של קיקסטארטר, כפי שמצוין גם בכתב התביעה, כוללים איסור על פרויקטים שמפרים פטנטים.

החוק האמריקאי מספק הגנה לפלטפורמות אינטרנטיות מפני תביעות זכויות יוצרים, אלא אם הפלטפורמות מעודדות באופן אקטיבי את הפרת הזכויות. זה המבחן שבעזרתו ניצחה גוגל בתביעה שספגה מענקית המדיה ויאקום על הפרת זכויות יוצרים באתר יוטיוב. אמנם יש ביוטיוב אינספור קליפים שמפרים זכויות יוצרים, אבל האתר לא מעודד את הפרת הזכויות באופן אקטיבי, ומסיר את הקליפים כאשר בעלי הזכויות מבקשים ממנו לעשות זאת. השלכות התביעה הנוכחית נגד קיקסטארטר יקבעו למעשה אם לפלטפורמות יש גם הגנה משפטית מפני תביעה המבוססת על פטנטים.

בחוק הפטנטים האמריקאי, הרף למה שנחשב הפרת פטנט נמוך למדי. כדי להיות מורשע בהפרת פטנט, מספיק למכור או לייבא מוצר שמפר פטנט. אין מקבילת פטנטים לחוק DMCA ‏(חוק זכויות היוצרים של האלף הדיגיטלי‏) האמריקאי, כך שאם התביעה הזאת תגיע לערכאות גבוהות, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות. אם תביעה מסוג זה תצלח, הרי שהיא מעמידה בסכנה את כל תעשיית מימון ההמון שתפחה לממדים עצומים בשנה האחרונה, ומממנת מגוון עצום של פרויקטים במגוון עצום של תחומים.

עבור אתר כמו קיקסטארטר, ובוודאי עבור אתרי מימון המון קטנים יותר, העלות של צוות שיבחן אם כל מוצר חדשני שמוצע מפר פטנטים היא עלות שכלל לא בטוח שניתן לעמוד בה. וזה בדיוק מה שעשוי להידרש מהם בסוף ההליך המשפטי.

החדירה של תביעות פטנטים לעולם הפלטפורמות האינטרנטיות מסוכנת, בין השאר מכיוון שרבים טוענים שמערכת הפטנטים האמריקאית עצמה הפכה ממערכת שמעודדת יצירה למערכת שמדכאת אותה.

הנושא בולט במיוחד בכל הנוגע לפטנטים של תוכנה. עד לפני פחות מ–20 שנה, בתי משפט בארצות הברית לא הכירו בתוכנה כמשהו שניתן להגן עליו בפטנט, כי אם בזכויות יוצרים, כך שהפרה מתבצעת רק אם הקוד עצמו מועתק. בשנות ה–90 המגמה השתנתה ובשנת 96’ פתח את דלתותיו משרד הפטנטים האמריקאי לרשימת פטנטים על תוכנה. ההחלטה הביאה לגל מסיבי של פטנטים, ויש המטילים ספק ביכולת של משרד הפטנטים האמריקאי לבחון כיאות את הפטנטים המוגשים לו. כראיה לכך, מציגים המבקרים פטנטים כמו זה שאמזון קיבלה ב–98’ על האפשרות לרכוש מוצר ב”לחיצה אחת”, פטנט שלא אושר באירופה ובקנדה, ושב–2007 צומצם היקפו במידה ניכרת גם בארצות הברית.

 

אמזון ו–3D Systems הן חברות אמיתיות שמייצרות מוצרים אמיתיים. אך יש כיום בארצות הברית תעשייה שלמה שמתקיימת מתביעות פטנטים. זה הולך ככה: חברה מפתחת מוצר או תהליך ורושמת עליו פטנט, שלעתים מתאר את המוצר בקווים כלליים מאוד. החברה כושלת מסיבה זו או אחרת. ואז, היא עושה אחד משני דברים: היא יכולה לחכות שחברות יפרו את הפטנט ולתבוע אותן, או שהיא יכולה למכור את הפטנט לחברות אחזקת פטנטים, שמחכות עד שמישהו יפר את הפטנט ואז תובעות אותו.

תוכנית הרדיו “This American Life” הקדישה לחברות כאלה, המכונות “טרולים של פטנטים”, שעה שלמה בשנה שעברה, שמסגרתה הגיעו אנשי התוכנית למסדרון אחד במזרח טקסס, שבו יושבות רשמית עשרות חברות, שלאף אחת מהן אין עובדים במקום. החברות האלה נמצאות שם מכיוון שבית המשפט המקומי נחשב מהיר במיוחד, ואוהד במיוחד לתובעים בתביעות פטנטים. הפרק כולו שווה האזנה ‏(פרק 441 באתר thisamericanlife.org‏), שכן הוא משרטט תמונה של מערכת שבורה.

מערכת הפטנטים, יש לזכור, נועדה לעודד חדשנות. היא לא קיימת כדי לספק מודל עסקי חלופי לעסקים כושלים. האם היא מעודדת חדשנות כיום? הדעות חלוקות. ראש משרד הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, סבור שכן. בנאום שנשא לאחרונה הוא טען שהרפורמה שעברה בשנה שעברה בסנאט האמריקאי, לאחר שרוב שיניה נעקרו, מתקנת את כל הבעיות, ושהמערכת הנוכחית מצוינת. קאפוס מציין את היקף תביעות הפטנטים בתעשיית הסלולר כסימן לכך שהמערכת עובדת.

בשנה שעברה הוציאו אפל ומיקרוסופט יותר כסף על פטנטים ותביעות פטנטים מכפי שהשקיעו במחקר ופיתוח. גוגל הוציאה מיליארדים על רכישת מוטורולה, רכישה שהמניע העיקרי - והמוצהר, בדיעבד - שלה היה פטנטים לצורכי הגנה מתביעות. מחקר שפורסם ביוני השנה על ידי שני חוקרים מאוניברסיטת בוסטון חישב שחברות מוציאות 29 מיליארד דולר בשנה על תביעות פטנטים. 82 החברות שענו לחוקרים, כך דווח באתר Ars Technica, הגנו על עצמן מ–1,184 פטנטים. אלה הם מספרים מרשימים, גם בקנה המידה העצום של הכלכלה האמריקאית.

בנוסף לתביעה המסוכנת שמאיימת כעת על קיקסטארטר, האתר גם נמצא בהליכים משפטיים מסוג מוכר ומקובל יותר בעולם הפטנטים. אתר ותיק בשם Artistshare טוען כי קיקסטארטר מפר את הפטנט שלו מעצם העובדה שהוא מגייס כסף מראש עבור אמנים ויוצרים.

בריאן כרמליו, מייסד Artistshare, הגיש את הבקשה שלו לפטנט ב–2003. הוא קיבל את הפטנט בפברואר 2011 וזמן קצר אחר כך פנה לקיקסטארטר, שהוקם ב–2009, ודרש תשלום.

להלן תקציר הפטנט, בתרגום מהיר: “ההמצאה היא מערכת ושיטה לגיוס מימון ו/או הכנסה לאמן עבור פרויקט, היכן שהפרויקט עשוי להיות יצירה של האמן. השיטה כוללת רישום של אמן אחד לפחות, במאגר נתונים מרכזי, פרויקט אחד לפחות או יותר, והצעה, על ידי אמן אחד לפחות, של זכות הקשורה לאמן בתמורה למימון עבור הפרויקט או האמן. השיטה והמערכת עשויים לכלול גם חיפוש, על ידי גורם מעוניין, במאגר הנתונים המרכזי, אחר אמן אחד לפחות, הירשמות, של הגורם המעוניין, במאגר הנתונים המרכזי וקבלת ההצעה על ידי הגורם המעוניין לזכות הקשורה לפרויקט. אז יקודם הכסף לאמן והזכות תסופק לגורם המעוניין”.

ואכן, זה נשמע כמו מה שקיקסטארטר וארטיסטשייר עושים. וכמו מה שהרבה מאוד אתרים עושים. אבל האם יש כאן המצאה? לא. יש כאן מודל עסקי, תחום נוסף שבו משרד הפטנטים האמריקאי בחר להעניק פטנטים לא מעטים, כל עוד יש בהם אלמנט טכנולוגי. בית המשפט העליון האמריקאי דן ב–2010 בסוגיית פטנטים על מודלים עסקיים, ולא דחה אותם, אם כי דעת המיעוט טענה שעל מנת לקבל פטנט, המצאה צריכה להיות טכנולוגית במהותה.

חוקי הפטנטים האמריקאיים משמעותיים עבורנו מכמה סיבות. הראשונה היא שהאתרים שנמצאים תחת הסמכות השיפוטית של ארצות הברית הם, במקרים רבים, אתרים שגם בישראל ניתן להשתמש בהם. זה בהחלט המקרה בכל הנוגע לאתרי מימון המון. הסיבה השנייה היא הדומיננטיוּת של ארצות הברית בהסכמי סחר בינלאומיים, והנטייה ההיסטורית שלה להכתיב את הסטנדרטים שלה לשאר העולם. כך, ענקיות המדיה האמריקאיות משחקות תפקיד פעיל בכתיבת הסכמי סחר כמו ACTA ‏(אמנה בינלאומית הנוגעת לקניין רוחני‏), שלעתים מכילים סעיפים קיצוניים יותר מהחקיקה בארצות הברית עצמה. שבר במערכת הפטנטים האמריקאית הוא שבר שמשפיע על העולם כולו.

בסרטון שהועלה ליוטיוב לאחרונה, פורש הכלכלן אלכס טברוק את הסיבה הבסיסית לכך שפטנטים של תוכנה פוגעים בחדשנות, והנימוק שלו תקף גם לפטנטים של מודלים עסקיים: עלות החדשנות בתחומים אלה נמוכה יחסית לתחומים כמו תעשיית התרופות, ויחס העלות־תועלת שונה מאוד. טברוק מתייחס גם הוא לפטנט “הקנייה בלחיצה אחת” של אמזון, ומציין שהחברה הפיקה משיטת המכירה יתרונות ללא קשר לפטנט. הפטנט שימש אך ורק כלי להדוף מתחרים. טברוק מתייחס גם לתחומים אחרים שבהם יש חשיבות לחדשנות, אך אין פטנטים, כמו בישול ואמנות. בתחומים אלה, החדשנות לא גוועה עקב היעדר הפטנטים. הוא מזכיר את עולם הקוד הפתוח כמקום שבו אין ‏(יחסית‏) פטנטים, מה שלא פגם בחדשנות, ולמעשה מקדם אותה.

 

קיקסטארטר, ועולם מימון ההמון שנוצר בעקבותיו, הוא ללא ספק אתר שמקדם חדשנות. רבים מהמוצרים שמחפשים בו משקיעים לא היו נוצרים ללא מימון המון. אחרים היו נוצרים לאט יותר או באופן מוגבל יותר. כאשר יוצרים פלטפורמה לחדשנות, והפלטפורמה זוכה להצלחה, החדשנות מגיעה.

בסופו של התהליך, קשה להאמין שהתביעה של 3D Systems נגד קיקסטארטר תצליח. זו אינה פרשנות משפטית, שכן הכותב אינו עורך דין, ובוודאי לא מומחה למשפט אמריקאית. זו פרשנות שנובעת מצפייה בתהליכים טכנולוגיים במשך 20 השנים האחרונות: הטכנולוגיה מוצאת דרך להתקדם. דרך התביעות ודרך הגורמים שהחדשנות מאיימת עליהם ועל המודלים העסקיים שלהם, הטכנולוגיה מתקדמת. כך היה בתחום המוזיקה, הטלוויזיה וההוצאה לאור. כך קרה גם עם הגרמופון והמכונית החשמלית.

לקראת סוף הווידיאו של טברוק הוא מזכיר את האחים רייט, שתבעו במשך שנים את כל מתחריהם, כך שהחדשנות בעולם התעופה נתקעה כליל. בסופו של התהליך, בתום 20 שנות המונופול שמעניק הפטנט, עולם התעופה זינק קדימה. כיום אנחנו נמצאים בעידן שבו עיכוב של 20 שנה הוא דבר שלא יעלה על הדעת, שכן רבים מהפטנטים המוענקים על ידי משרד הפטנטים הופכים ללא רלוונטיים זמן רב לפני תום התקופה.

ולכן יהיה שינוי במערכת הפטנטים האמריקאית. כי בסופו של דבר, יש יותר מדי כסף להרוויח מעולם שבו פטנטים לא מעכבים חדשנות.

didi.chanoch@gmail.com