שובו של ההוביט

מה הוביל את ג'.ר.ר טולקין לכתוב סיפור על גיבור אינדיבידואלי בעולם של ייצור מוות המוני, ומאין שאב את השראתו לדמות ההוביט? תרגום חדש של הספר לעברית וסרט חדש בבימויו של פיטר ג'קסון, הם הזדמנות טובה לצאת מהמאורה ולגלות את המציאות שמאחורי הפנטזיה

שמו של נהר הסום בצרפת בא לו ממילה קלטית עתיקה שמשמעותה “שלווה”. אך השלווה היחידה שניתן היה למצוא בו באחד ביולי 1916 היתה שלוות המוות. זה היה יום הדמים הנורא ביותר בהיסטוריה של הצבא הבריטי לדורותיו: כמעט 60 אלף נפגעים, מהם כ–20 אלף הרוגים. ארבעה חודשים וחצי מאוחר יותר הצליחו מדינות ההסכמה להתקדם עשרה קילומטרים בלבד, ואיבדו למעלה מחצי מיליון חיילים. סך כל הנפגעים עמד על יותר ממיליון לשני הצדדים בקרב על הסום, שנחשב לאחד העקובים ביותר במלחמה הגדולה.

אחד הקצינים הגרמנים שהשתתפו בקו כתב, “סום. כל ההיסטוריה של העולם לא יכולה להכיל מילה נוראה כל כך”, ואילו קצין צעיר אחר, בצד הבריטי, רשם ביומנו, “אנשים נהרגו בקצב של תריסר לדקה. להיפרד מאשתי בזמן אשר כזה היה כמו מוות ודאי”. אך הוא ורעייתו הצליחו לשמור על קשר למרות זוועות המלחמה וקפדנותה של הצנזורה הצבאית בעזרת קוד סודי שצירף למכתביו ואיפשר לה לעקוב אחר תנועותיו על אדמת אירופה, אותן סימנה על מפה גדולה שתלתה בביתם.

מתוך הסרט “ההוביט”. יש לקוות שההוביט לא יילך לאיבוד בסבך האנימציה הממוחשבתרויטרס

פיתוח הצופן הזה לא היווה עבורו אתגר. אחרי הכל, הוא היה בלשן ומומחה לשפות. שמו היה ג’ון רונלד רעואל טולקין. טולקין היה מבני המזל ששרדו את הקרב. חייו ניצלו הודות לכינים ולבוץ. הוא חלה בקדחת השוחות וסבל מרגליים צבות - תופעה שכיחה בקרב שוכני החפירות, שבוססו במי אפסיים תקופות כה ארוכות, עד שבשר רגליהם נמק.

טולקין נשלח לאנגליה להחלים, ובעודו מתבונן בעולם של אתמול שחרב סביבו ובמותו של הסדר הישן, החל לעמול על מה שיהפוך למלאכת חייו - בריאתו של עולם אחר, פנטסטי, מפורט ומקיף. במקביל לעבודתו על המילון האנגלי ‏(הוא היה מופקד על האות W‏) והפיכתו לפרופסור באוקספורד, הניח את היסודות המיתיים לעולמו החדש, יצר שפות, תיכנן היסטוריה, רקם סיפורי גבורה ומעשי נבלה.

ואז, יום אחד, בעודו בודק עבודות של סטודנטים, נתקלו עיניו בדף נייר ריק ואצבעותיו עיקצצו. במכתב לידידו, המשורר וו.ה. אודן, נזכר טולקין כעבור שנים כיצד רשם עליו במהירות, בלי לחשוב או לתכנן, את המשפט: “במאורה באדמה גר לו הוביט”. כך החל סיפורו של בילבו באגינס ההוביט, היוצא בעל כורחו להרפתקה מסעירה, שבה משתתפים גמדים, קוסם, דרקון וטבעת אחת שעוד תעשה הרבה צרות.

בור קטן וגס

האתנולוגית ד”ר דניאלה גורביץ’, המעבירה סדנאות על הקשר שבין ספרות פנטזיה לבין אומץ ניהולי, טוענת שבילבו הוא “כמונו בדיוק, רק עם שערות על כפות הרגליים. אנשים נאחזים בשגרה המוכרת, גם אם היא מתסכלת אותם. הפחד משינוי והחשש מהלא ידוע גורם להוביט להיאחז בכל כוחו בביתו הנוח והמגונן. הוא הגיבור שאינו גיבור כלל בעיני עצמו - יכול אבל חושש, יש לו הנתונים אבל הוא נוטה לאבד את האמון ביכולות שלו עצמו והוא חייב עידוד, גיבוי ותמיכה קבוצתית”.

האנטי גיבור הזה, שביתו ‏(או מאורתו‏) הוא מבצרו, על המקטרת, שעת התה ואורח החיים הנוח והשליו, היה השתקפות הבריטי האידילי, השורשי, שכמותו פגש טולקין רבים בנופים רוויי הדם של צרפת - מגויסים טריים, חסרי ניסיון מלחמתי, שהתנדבו ל”צבא האזרחים” החדש שהקים לורד קיצ’נר כדי למלא את השורות המידלדלות, ונקצרו בהמוניהם. משראה כיצד האדם הפשוט נגרס תחת גלגליה של מכונת המלחמה האימתנית, רצה טולקין להשיב לו את היתרון, להחזיר את הכוח לידיו של האינדיבידואל, לאפשר את קיומו של גיבור יחיד בעולם של ייצור מוות המוני.

“ההוביט” יצא ממאורתו לראשונה בשנת 1937, השנה שבה בישרו הדי ההפצצות של הלופטוואפה על העיר הספרדית גרניקה את פעמיה של מלחמת עולם נוספת. טולקין לא היה הקצין היחיד שהקרב על הסום הטביע חותם בנפשו ושבעקבות חוויות המלחמה שלו שאף לברוא עולם חדש. באותו כור מצרף מחריד התנסה גם אדולף היטלר, שבקע ממנו עם פציעה ברגלו וחזון קודח במוחו.

טולקין בז להיטלר, אותו כינה במכתב לבנו: “בור קטן וגס”, בשל השימוש והפירוש המעוות שנתנו הנאצים למיתולוגיה הנורדית הנערצת עליו. כאשר עמד “ההוביט” לראות אור בגרמניה הנאצית, נתבקש טולקין על ידי בית ההוצאה להבהיר אם הוא “ארי”. טולקין הזועם כתב למו”ל הגרמני מכתב ארסי, שבו הוא מבהיר ש”ארי” הוא מונח בלשני שאין לו כל נגיעה לעניינים של גזע, וכי במידה ובכוונתם לשאול אם הוא יהודי, “אני יכול רק להשיב כי לצערי אין לי שורשים בקרב אותו עם מחונן”.

המשכו של “ההוביט”, “שר הטבעות”, ספר הפנטזיה החשוב ביותר במאה ה–20, שיצר והתווה את גבולותיה של סוגה ספרותית חדשה, העמיד במרכזו מלחמה טוטלית ומונומנטלית בין הרוע המוחלט לטוב המזוקק. רבים ניסו למצוא מקבילות בינה ובין מלחמת הקודש שניהלו בעלות הברית בברית האופל של הפיהרר, אך טולקין דחה אנלוגיה זו מכל וכל. בשבילו מלחמת העולם הראשונה, הגדולה, נותרה נקודת ההתייחסות הבראשיתית.

“חייב אדם להתנסות אישית בקדרות צלה של מלחמה כדי לדעת את כובד מועקתה”, כתב בהקדמה למהדורה השנייה של “שר הטבעות”, “אך ככל שהשנים חולפות נוטים לשכוח כי מי שנקלע בצעירותו לשנת 1914 עבר חוויה מבעיתה לא פחות ממי שהיה מעורב ב–1939 ובשנים שלאחר מכן. עד שיצאה 1918 נהרגו כל חברי הטובים, חוץ מאחד”.

 

שעות של דוקומנטרי

בחורף של שנת 71’ התנסו עשרה חיילים ישראלים באותה קדרות צל מעיקה, לאחר שנפלו בשבי במהלך מלחמת ההתשה. כדי להעסיק את עצמם הם קראו את 304 הספרים שקיבלו דרך הצלב האדום ולימדו זה את זה מתמטיקה, אנגלית, ברידג’, סריגה, ציור, פיסול ועוד. כאשר שוחררו, חזר אחד מהם ארצה עם דגם בגובה מטר של מגדל אייפל, עשוי מגפרורים, ואחר עם שבע מחברות שחורות כריכה שהכילו את תרגומם של ארבעה מהטייסים השבויים לספרו של טולקין על גיבור בעל כורחו, המוצא עצמו בלב מלחמה הגדולה על מידותיו הקטנות ומגלה בקרבו אומץ בלתי מצוי וצפוי.

הבריחה היומיומית אל עולמו של בילבו והרפתקאותיו מסמרות השיער היוותה מפלט ממציאות השבי והעניקה למתרגמים ולחבריהם לא רק תעסוקה, אלא גם תקווה ונחמה. התרגום החובבני, שנועד לאפשר לשבויים שלא ידעו אנגלית ליהנות מהספר, ונעשה ללא מילון וללא כל ניסיון קודם, הפך לאחד האהובים על בנו ויורשו של טולקין, כריסטופר, וראה אור בישראל בשנת 77’ בסיוע חיל האוויר ‏(תרגום זה, כמו גם תרגומו של משה הנעמי ל”ההוביט” וכתבים נוספים של טולקין, יצאו בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן, שבה עובדת כותבת המאמר‏).

השנה, 75 שנים בדיוק לאחר פרסומו של “ההוביט”, רואה אור תרגום חדש לספר מאת יעל אכמון ועולה לאקרנים סרט חדש ‏(ב–13 בדצמבר בישראל‏) - חלק ראשון מתוך טרילוגיה שביים פיטר ג’קסון, האיש שאחראי להפיכתו של “שר הטבעות” ללהיט קולנועי היסטרי שהכפיל את התל”ג של ניו זילנד, שבה צולם הסרט.

על המשימה הופקד בתחילה הבמאי גיירמו דל טורו ‏(“המבוך של פאן”‏) שכדי להתכונן אליה צפה בשעות של סרטים דוקומנטריים על מלחמת העולם הראשונה ושאל ספרים מג’קסון, אספן נלהב של מזכרות מאותה מלחמה. לשניהם היה ברור שהמפתח לעיצובו ולפענוחו של ההוביט טמון בשדות הקטל של 1914. כאשר פרש דל טורו, נטל ג’קסון את המושכות והפך את צמד הסרטים המתוכנן לטרילוגיה, שבה יופיעו רבים מכוכבי “שר הטבעות” ‏(גלדריאל, ארגורן, לגולאס ועוד‏) שאינם מופיעים ב”ההוביט”, מתוך כוונה לחשוף תמונת עולם גדולה הרבה יותר ‏(ולהרוויח הרבה יותר כסף‏).

יש רק לקוות שההוביט עצמו, אותו יצור קטן הנקלע ללב מערכה אדירה שבו פגש טולקין על הסום לפני כמעט מאה שנה, לא יאבד בסבך התוספות, האנימציה הממוחשבת והבובות המכניות שהינדס ג’קסון, ושהנראטיב המקורי של הספר לא ייגרס תחת גלגלי מכונת יחסי הציבור המשומנת של הסרט וייצור המרצ’נדייז ההמוני.

גולום. הוביט בדימוסאי–פי

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 18
    אין קשר ידוע או משוער בין ה'הוביט' לנסיונו של טולקין במלחמת העולם הראשונה

    הכותבת בילבלה בין שרה"ט, שאכן הושפיע, לבין ההוביט (ולא נזכיר את שגיאותיה של הד"ר גורביץ' במאמרה מ-2009, שבו ייחסה לסאורון תכונות שטולקין ייחס לסארומאן. יחי ההבדל הקטן).

    הספר נכתב כסיפור לילדים, כמו סיפוריו האחרים של טולקין לילדיו, שצמחו להיות ספרים קצרים (הטוחן מווטון רבא, ג'יילס האיכר, רובראנדום - שאגב כלל עכבישים מוקדמים). אין קשר למלחמות או נסיון אישי, ככל שניתן לומר.

    כדאי להציץ בספר המושקע של ג'ון ג'ארת', tolkien & the great war שמוקדש להשפעות המלחמה על טולקין. שם נאמר בעמוד 307, 'יהיה זה מטעה לטעון ש ה'הוביט' מבוסס על נסיונו המלחמתי של טולקין'.

    אולי ניתן למצוא השפעות, אבל הן בלתי ניתנות לאיכון מדויק. הדמיון האמיתי שניתן גם לאכן, מובא בשרה"ט בתיאורי הביצות המתות (דברים שמן הסתם הוא ראה בעצמו בשדות הקרב בצרפת), וכן תילי הסיגים הרעילים שלפני מורדור.
    זה נוף אופייני שנוצר מהפגזות אימתניות שהיו אז, משולב בתעשיה המזהמת שהחלה אז באנגליה.

  2. 17
    ה production video גדול! מחכה בשקיקה לסרט
  3. 16
    התרגום המקורי יפהפה בעיניי

    ציורי, צבעוני, עמוק.. עברית שפה כלכך יפה עם כל כך הרבה עושר! (:

    1. איזה מהם?
    2. בטח מתכוון למשה הנעמי

      קראתי המון פעמים את שתי הגרסאות, בעיני הגרסה של משה הנעמי טובה, עשירה ועמוקה בהרבה. מה שכן, גיליתי שהספר הזה כל כך עוצמתי שבדרך כלל הקוראים מתאהבים בגרסה הראשונה שקראו, וקשה להם לקבל תרגומים אחרים.

  4. 15
    ידוע שהנשרים משר הטבעות, אלו האמריקאים בW"W 2
    1. יש אינסוף הקבלות שדובר עליהם רבות יותר. צריחתו של הנאזגול כשריקת פצצות הלופטוואפה, הטבעת כנשק גרעיני, היטלר כסאורון, 2 המגדלים כברלין ורומא ועוד כחול אשר על שפת הים.

      אלא שטולקין עצמו בהתייחסות ממוקדת טען שהספר אינו אלגוריה. אגב לדעתי, הספר הוא אלגוריה בעל כורחו של המחבר.

  5. 14
    כתבה נהדרת ותרגום חדש משובח

    תרגום החיילים הוא בעל ערך מסוג אחר, פחות ערך ספרותי או לשוני, ושל הנעמי, כמו של רות לבנית הנהדרת-לזמנה, נעשה בלתי קריא, ארכאי וכבד עם השנים, ואינו נאמן (כמו לבנית) למקור כמו התרגום החדש. אפשר להתווכח על קוצו של מונח או שם, אבל מבחינת הקריאה, המשלב של התרגום החדש נאמן למקור ונותר גם מהנה וקריא ועדיין לא מרגיש כמו משימה בארכיאולוגיה. הדבר הנדרש הוא תרגום של שר הטבעות מתישהו בעתיד על ידי יעל אכמון באותה שפה בהירה, נאמנה למשלב המקורי, עשירה וקולחת. התרגום של עמנואל לוטם (שגם זכה לפוש תזמוני בזכות\בעקבות המפעל הקולנועי של ג'קסון, כמדומני) עסק יותר מדי בנסיון לא לדמות לתרגום המקורי (אולי גם קצת באגו), שהוא נסחף הרבה יותר מדי ב"המצאות לשוניות" (שהתאימו יותר בחולית, שגם סובלת מאובר תנכ"יות והצטעצעות בגרסה העברית הנהדרת שספרותית - אולי עולה על המקור. אבל מדובר בתרגום ולא שכתוב פה). אולי זה יקרה אם יהיה לנו מזל, בעתיד. אולי כשתצא גרסת LOTR מורחבת-מורחבת ב-HFR. אולי בעתיד כה רחוק שאני לא יכול לדמיין, בו הסרטים הקיימים ייחשבו כה מיושנים שתהיה הצדקה הוליוודית לגרסה חדשה. בינתיים מזל שיש סרט כי תרגום חדש היה נחוץ (שלא לומר הכרחי) לפחות מאז שנות התשעים (אז קראתי את 2 הקיימים, וכבר אז הם הרגישו עבשים קצת). תענוג גדול.

    1. תרגום הטייסים

      תרגום הטייסים, מעבר לסיפור האנושי של התרגום, היה תרגום מוצלח ומהנה לקריאה. אחד הדברים היפים בו הוא שכן יש לו ערך כתרגום מעבר לסיפור האנושי של יצירתו.

    2. אני לא מבין כיצד המקור שומר על טריותו ואילו התרגום מעלה עובש
    3. אני קראתי אותו בראשית שנות השמונים ובלעתי אותו תוך זמן קצר
  6. 13
    כתבה נהדרת!
  7. 12
    כתבה נהדרת

    ממש תענוג, תודה

    1. כתבה מדאיגה
  8. 11
    טולקין, כמו כל האנגלים היה אנטישמי בצורה חולנית.

    את היהודי מגלם סמיאגול-גולום, שוכן המעמקים שבליבו אובססיה והוא מסרב לראות את "אור העולם" הנוצרי. הוא נרדף על ידי כולם, וסופו שהוא מקריב עצמו מבלי דעת כדי לקומם את העולם הנוצרי. אכן, שנאת עולם ליהודי נודפת מכתביו של גזען מרושע זה, שאיבתו לנאצים אינה אלא כסות להסכמה עמוקה איתם.

    1. תראה. אפשר להתפלסף על זה... ככה אתה רואה זאת וזה זכותך! הרי זה לא שיש לך הוכחות חותחות....
    2. לפחות ציינת בכותרת שאתה גזען. ככה לא יקחו אותך ברצינות..

      כל האנגלים? לפחות תכתוב רוב כדי לא לצאת לגמרי דביל. להזיות הרדיפה שלך אני לא מתייחס אפילו

    3. מאיפה לקחת את זה?

      מה בעצם הראיה שלך ל"יהדותו" של גולום? יש דמיון שיטחי ביותר בינו לבין מיתוס היהודי הנודד, אך הדמיון הזה בטל בשישים מול ההבדלים -- בראש-ובראשונה, העובדה שגולום הושחת על-ידי כוח חיצוני, ולא בחר להיות מה שהוא (בניגוד ליהודים, שעל פי בכירי האנטי-יהודים הנוצרים -- להבדיל אולי מהאנטישמים הגזענים -- בחרו להיות כפי שהם, ויכלו באותה מידה לבחור אחרת).
      למעשה, שר הטבעות גורם לי להטיל ספק במידת נוצריותו של טולקין. הוא יצר עולם שבו יש כוח המייצג את הרוע המוחלט (סאורון -- אם כי השמדתו לא מוציאה את הרוע מן העולם) אבל אין, למעשה, כוח המייצג את הטוב המוחלט. כלומר, יש שטן -- אבל אין אלוהים. הדבר הקרוב ביותר לטוב המוחלט הוא ה-elves, שבסופו של דבר עוזבים את הארץ התיכונה; כלומר, העולם נותר גם ללא השטן וגם ללא הדבר הקרוב ביותר לאלוהים.

    4. את הכתבה קראת? הנה ציטוט שמפריך את כל מה שרשמת

      " כאשר עמד “ההוביט” לראות אור בגרמניה הנאצית, נתבקש טולקין על ידי בית ההוצאה להבהיר אם הוא “ארי”. טולקין הזועם כתב למו”ל הגרמני מכתב ארסי, שבו הוא מבהיר ש”ארי” הוא מונח בלשני שאין לו כל נגיעה לעניינים של גזע, וכי במידה ובכוונתם לשאול אם הוא יהודי, “אני יכול רק להשיב כי לצערי אין לי שורשים בקרב אותו עם מחונן”.

    5. זה לא נכון בכלל

      אתה מוזמן לקרוא את המכתבים שלו, שחלקם תורגם לעברית ולראות את ההתיחסות שלו ליהודים. בשנות ה-30 מוציא לאור גרמני ביקש ממנו הוכחה לכך שהמוצא שלו לא יהודי כדי שיוכלו לתרגם את ההוביט לגרמנית וטולקין כתב מכתב נזעם וסירב לספק כזו הוכחה, במכתב הוא טען שלצערו (כך במקור) הוא לא שייך לאנשים המוכשרים האלו (=היהודים). וזו רק דוגמה אחת.

      נפלא מבינתי איך טוקבקיסטים דה לה שמעטא מעיזים לכתוב שטויות מוחלטות כל כך באופן החלטי כל כך.

    6. תשובה למבקרי: אינכם ראויים להתייחסות כי אתם שייכים לאליטה הולכת וקטנה של משמיני הסקטור הציבורי ומוסרי עמם. אבל בכל זאת:

      רן בר זיק: תמשיך להכחיש. אין בעיה. זה עזר ל-6 מיליון יהודים ללכת בשמחת-מסוממים לגרדום.

      "אורי", אם שמך אינו באמת "אחמד": אתה כל כך טועה שאני לא יודע מהיכן להתחיל. ה-ELVES אינם מייצגים את הטוב בעולם אלא להיפך - את האריסטוקרטיה המנוונת שאינה מסוגלת להתמודד עם המציאות (לכן עליהם לצאת לגלות בארצות האלמוות). היותם בני אלמוות הוא חיסרון - נשמתם שבויה בעולם ואינה עוברת לספירות העליונות כמו בני האדם. סאורון אינו מייצג רוע מוחלט כי אם טוב שהושחת - בדוק בסילמריון. וכן, הפלתו של גולום אל הלבה היא התערבות אלוהית במובן הנוצרי-אוגוסטיני שלה, כלומר ביטוי עילי לרוח הנוצרית-אנטישמית המפעפעת בכתב השטנה של טולקין. אבל תמשיך בהזיות השווא שלך.

    7. חח גם "המומחה" טעה טועה..

      צא ולמד סארומן הוא שהושחת.

      סאורון הוא אדון האופל כתום רידל אף הוא נולד תפלץ.

      איך "מומחה" לטולקין לא יודע אחד הבסיסים ביותר!?

    8. דווקא הגמדים מזכירים לי את הסטיגמה של היהודי

      הגמדים מאופיינים כעם נודד שגורש מאדמתו וננטש על ידי בני בריתם האלפים, הם אוהבים זהב ותענוגות, בעלי זקנים מגודלים ועוד כמה דברים קטנים שעשויים להזכיר לקורא את היהודי הטיפוסי...

  9. 10
    כמה תיקונים

    שר הטבעות אינו המשך של ההוביט.
    אראגורן לא מופיע בסרטי ההוביט החדשים - סארומן, פרודו ואלרונד, כן

    1. הוא נוצר כהמשך. מה שנכון יותר לומר שה-הוביט לא יועד להיות בעולם הדמיוני

      של הסילמאריליון, אלא עצמאי כמו סיפורי הילדים האחרים של טולקין.

      אבל מרגע שההמשך הפך להיות חלק מאותו עולם, גם ההוביט שולב, כשיצא במהדורה שניה, עם שינויים להתאים לסיפורו של גולום.

  10. 9
    כתבה נהדרת

    פותחת באופן נפלא את סוף השבוע. תודה

  11. 8
    "הקשר שבין ספרות פנטזיה לבין אומץ ניהולי"
  12. 7
    קראתי את ההוביט באנגלית ואהבתי מאוד כמובן. כתבה יפה. קצת נחת מכל היאוש הפוליטי, תודה!
  13. 6
    ליהושע מים

    אם הבת שלך לא הבינה עברית פשוטה ורהוטה כמו העברית של יעל אכמון, אבל הבינה את האנגלית של טולקין, כנראה שידיעותיה באנגלית עולות בהרבה על ידיעותיה בעברית. אני יודעת על כמה וכמה בני נוער ומבוגרים שלא צלחו את התרגומים הישנים של ההוביט ולכן נטשו את ההוביט, וכעת מגלים אותו לראשונה בזכות התרגום החדש...

  14. 5
    מצטרף למס' 1 - התרגום החדש לא טוב.

    ניסתי להקריא אותו לבתי שיודעת עברית ואנגלית כשפות אם. את העברית של אכמון היא לא הבינה בכלל לעומת האנגלית המקורית שהיא בלעה בלי בעייה. פשוט תרגום יותר ישן וארכאי משני התרגומים התרגומים הישנים. חבל.

    1. אתה מתכוון לומר שהעברית השגורה בפיכם אינה גבוהה מספיק.

      בד"כ מי שהעברית שלו ענייה טוען שעברית גבוהה ארכאית. את תאשים את השפה בארכאיות, תאשים את עצמך בעברית ענייה.

    2. לא יודע אם זה העברית השגורה בפי או שזה מגרמנית או יידיש, אבל אתה פוץ יהיר ומתנשא
    3. למה כשמישהו מדבר בזכות העברית הגבוהה

      מיד מכנים אותו פוץ יהיר ומתנשא?

      אנחנו פשוט חברה ענייה עם רגשי נחיתות קשים ופוביה מכל מה שעלול לעמת אותנו עם עליבותנו.

    4. אולי בגלל (מפני) שהוא לא דיבר בזכות העברית הגבוהה אלא נגד כותב התגובה?
    5. צ"ל: "לא יודע אם זו העברית השגורה בפיך.." וגו'
  15. 4
    כתבה יפה. אוסיף, שהפרק "בארץ הכוכים" בחלק הראשון של שר הטבעות

    המתאר מין איזור דמדומים סיוטי שפרודו נקלע אליו בתחילת מסעו, מעלה על הדעת את חוויות החיילים בחפירות מלחמת העולם הראשונה.

    1. וואלה...

      אתה מתכוון לתחילת הספר השני?

    2. לא

      הוא מתכוון לborrow downs: מיד לאחר יעראופל ההוביטים נכנסים לארץ של מערות קבורה ששייכים למלכי ארנור העתיקים, אותם העלה המלך המכשף באוב לפני זמן רב, וכמעט מוצאים את מותם.

  16. 3
    כמה שידוע לי ארגורן לא מופיע בסרט ההוביט.
    1. קניתי את הזכויות פלוס מרצ'נדיזינג לטרילוגיית ההמשך: שובו של בנו של סגן שר הטבעות והרפתאותיו בהרי האופל עם כלתו בת הלילית (שם לא סופי)
    2. קניתי את הזכויות פלוס מרצ'נדיזינג לטרילוגיית ההמשך: שובו של בנו של סגן שר הטבעות והרפתאותיו בהרי האופל עם כלתו בת הלילית (שם לא סופי)
    3. נכון
  17. 2
    הדמיון בין הסרטים לספרים כמובן מקרי בהחלט...
    1. כי כבר ראית אותם נכון?!

      אבל למה לא להשמיץ אם אפשר?

    2. הכוונה לסרטי שר הטבעות, תפסיק לעוף על עצמך
  18. 1
    התרגום של אכמון החריד אותי. איך, איך ניתן לכתוב סמאוג (עם שורוק ב-ו') ולא סמוג??
    1. ככה זה כשרגילים

      מי שיתרגל לתרגום החדש לא יבין איך ייתכן סמוג ולא סמאוג.

    2. פשוט מאוד - כך טולקין רצה שיהגו את השם

      אם תקרא את אחרית הדבר של הספר, תבין שהכתיב "סמוג" הוא טעות, ושהדרקון נקרא "סמאוג", ממש כפי שסאורון לא נקרא "סורון". קריאה נעימה ומרעננת לכולם!

    3. אבוי, זה לא עניין של הרגל, זה עניין של הגייה. למילה סמוג יש משמעות ובתרגום לסמאוג זה הולך לאיבוד.
    4. אם לוקחים מילה או שם משפה דמיונית ומתעתקים אותם לשפת מטרה אמיתית (עברית) בהתבסס על האופן בו הם (אולי) נהגים בשפות מקור אמיתיות (אנגלית, עם התייחסות לשורשים נורדיים וגרמאניים), אפשר לכתוב ולהגות הרבה דברים, בין השאר סמוג או סמאוג, סאורון או סורון באותה מידה של תקפות.

      וראו לדוגמה, אגב מלחה"ע 1, את ג'יל וג'ים (אותה אות, שתי הגיות שונות), והשוו לג'ול (בדיוק אותו ג'יל!) ורן.

    5. אם לוקחים מילה או שם משפה דמיונית ומתעתקים אותם לשפת מטרה אמיתית (עברית) בהתבסס על האופן בו הם (אולי) נהגים בשפות מקור אמיתיות (אנגלית, עם התייחסות לשורשים נורדיים וגרמאניים), אפשר לכתוב ולהגות הרבה דברים, בין השאר סמוג או סמאוג, סאורון או סורון באותה מידה של תקפות.

      וראו לדוגמה, אגב מלחה"ע 1, את ג'יל וג'ים (אותה אות, שתי הגיות שונות), והשוו לג'ול (בדיוק אותו ג'יל!) ורן.

    6. טולקין עצמו קבע שמבטאים את זה סמאוג

      והיא באמת הבסבירה לך את זה :-) זה כתוב באחרית דבר של המתרגמת.

    7. לשם של הדרקון במקור אין משמעות

      זה לא smog, ערפיח, אלא smaug, זה שבעברית זה נשמע אותו דבר זה צירוף מקרים חסר משמעות. לפי טולקין זה צריך להיות מבוטא סמאוג, עצוב מאוד שהתרגלתם לטעות אבל זה פשוט לא נכון.