שובו של ההוביט

מה הוביל את ג'.ר.ר טולקין לכתוב סיפור על גיבור אינדיבידואלי בעולם של ייצור מוות המוני, ומאין שאב את השראתו לדמות ההוביט? תרגום חדש של הספר לעברית וסרט חדש בבימויו של פיטר ג'קסון, הם הזדמנות טובה לצאת מהמאורה ולגלות את המציאות שמאחורי הפנטזיה

שמו של נהר הסום בצרפת בא לו ממילה קלטית עתיקה שמשמעותה “שלווה”. אך השלווה היחידה שניתן היה למצוא בו באחד ביולי 1916 היתה שלוות המוות. זה היה יום הדמים הנורא ביותר בהיסטוריה של הצבא הבריטי לדורותיו: כמעט 60 אלף נפגעים, מהם כ–20 אלף הרוגים. ארבעה חודשים וחצי מאוחר יותר הצליחו מדינות ההסכמה להתקדם עשרה קילומטרים בלבד, ואיבדו למעלה מחצי מיליון חיילים. סך כל הנפגעים עמד על יותר ממיליון לשני הצדדים בקרב על הסום, שנחשב לאחד העקובים ביותר במלחמה הגדולה.

אחד הקצינים הגרמנים שהשתתפו בקו כתב, “סום. כל ההיסטוריה של העולם לא יכולה להכיל מילה נוראה כל כך”, ואילו קצין צעיר אחר, בצד הבריטי, רשם ביומנו, “אנשים נהרגו בקצב של תריסר לדקה. להיפרד מאשתי בזמן אשר כזה היה כמו מוות ודאי”. אך הוא ורעייתו הצליחו לשמור על קשר למרות זוועות המלחמה וקפדנותה של הצנזורה הצבאית בעזרת קוד סודי שצירף למכתביו ואיפשר לה לעקוב אחר תנועותיו על אדמת אירופה, אותן סימנה על מפה גדולה שתלתה בביתם.

מתוך הסרט “ההוביט”. יש לקוות שההוביט לא יילך לאיבוד בסבך האנימציה הממוחשבתרויטרס

פיתוח הצופן הזה לא היווה עבורו אתגר. אחרי הכל, הוא היה בלשן ומומחה לשפות. שמו היה ג’ון רונלד רעואל טולקין. טולקין היה מבני המזל ששרדו את הקרב. חייו ניצלו הודות לכינים ולבוץ. הוא חלה בקדחת השוחות וסבל מרגליים צבות - תופעה שכיחה בקרב שוכני החפירות, שבוססו במי אפסיים תקופות כה ארוכות, עד שבשר רגליהם נמק.

טולקין נשלח לאנגליה להחלים, ובעודו מתבונן בעולם של אתמול שחרב סביבו ובמותו של הסדר הישן, החל לעמול על מה שיהפוך למלאכת חייו - בריאתו של עולם אחר, פנטסטי, מפורט ומקיף. במקביל לעבודתו על המילון האנגלי ‏(הוא היה מופקד על האות W‏) והפיכתו לפרופסור באוקספורד, הניח את היסודות המיתיים לעולמו החדש, יצר שפות, תיכנן היסטוריה, רקם סיפורי גבורה ומעשי נבלה.

ואז, יום אחד, בעודו בודק עבודות של סטודנטים, נתקלו עיניו בדף נייר ריק ואצבעותיו עיקצצו. במכתב לידידו, המשורר וו.ה. אודן, נזכר טולקין כעבור שנים כיצד רשם עליו במהירות, בלי לחשוב או לתכנן, את המשפט: “במאורה באדמה גר לו הוביט”. כך החל סיפורו של בילבו באגינס ההוביט, היוצא בעל כורחו להרפתקה מסעירה, שבה משתתפים גמדים, קוסם, דרקון וטבעת אחת שעוד תעשה הרבה צרות.

בור קטן וגס

האתנולוגית ד”ר דניאלה גורביץ’, המעבירה סדנאות על הקשר שבין ספרות פנטזיה לבין אומץ ניהולי, טוענת שבילבו הוא “כמונו בדיוק, רק עם שערות על כפות הרגליים. אנשים נאחזים בשגרה המוכרת, גם אם היא מתסכלת אותם. הפחד משינוי והחשש מהלא ידוע גורם להוביט להיאחז בכל כוחו בביתו הנוח והמגונן. הוא הגיבור שאינו גיבור כלל בעיני עצמו - יכול אבל חושש, יש לו הנתונים אבל הוא נוטה לאבד את האמון ביכולות שלו עצמו והוא חייב עידוד, גיבוי ותמיכה קבוצתית”.

האנטי גיבור הזה, שביתו ‏(או מאורתו‏) הוא מבצרו, על המקטרת, שעת התה ואורח החיים הנוח והשליו, היה השתקפות הבריטי האידילי, השורשי, שכמותו פגש טולקין רבים בנופים רוויי הדם של צרפת - מגויסים טריים, חסרי ניסיון מלחמתי, שהתנדבו ל”צבא האזרחים” החדש שהקים לורד קיצ’נר כדי למלא את השורות המידלדלות, ונקצרו בהמוניהם. משראה כיצד האדם הפשוט נגרס תחת גלגליה של מכונת המלחמה האימתנית, רצה טולקין להשיב לו את היתרון, להחזיר את הכוח לידיו של האינדיבידואל, לאפשר את קיומו של גיבור יחיד בעולם של ייצור מוות המוני.

“ההוביט” יצא ממאורתו לראשונה בשנת 1937, השנה שבה בישרו הדי ההפצצות של הלופטוואפה על העיר הספרדית גרניקה את פעמיה של מלחמת עולם נוספת. טולקין לא היה הקצין היחיד שהקרב על הסום הטביע חותם בנפשו ושבעקבות חוויות המלחמה שלו שאף לברוא עולם חדש. באותו כור מצרף מחריד התנסה גם אדולף היטלר, שבקע ממנו עם פציעה ברגלו וחזון קודח במוחו.

טולקין בז להיטלר, אותו כינה במכתב לבנו: “בור קטן וגס”, בשל השימוש והפירוש המעוות שנתנו הנאצים למיתולוגיה הנורדית הנערצת עליו. כאשר עמד “ההוביט” לראות אור בגרמניה הנאצית, נתבקש טולקין על ידי בית ההוצאה להבהיר אם הוא “ארי”. טולקין הזועם כתב למו”ל הגרמני מכתב ארסי, שבו הוא מבהיר ש”ארי” הוא מונח בלשני שאין לו כל נגיעה לעניינים של גזע, וכי במידה ובכוונתם לשאול אם הוא יהודי, “אני יכול רק להשיב כי לצערי אין לי שורשים בקרב אותו עם מחונן”.

המשכו של “ההוביט”, “שר הטבעות”, ספר הפנטזיה החשוב ביותר במאה ה–20, שיצר והתווה את גבולותיה של סוגה ספרותית חדשה, העמיד במרכזו מלחמה טוטלית ומונומנטלית בין הרוע המוחלט לטוב המזוקק. רבים ניסו למצוא מקבילות בינה ובין מלחמת הקודש שניהלו בעלות הברית בברית האופל של הפיהרר, אך טולקין דחה אנלוגיה זו מכל וכל. בשבילו מלחמת העולם הראשונה, הגדולה, נותרה נקודת ההתייחסות הבראשיתית.

“חייב אדם להתנסות אישית בקדרות צלה של מלחמה כדי לדעת את כובד מועקתה”, כתב בהקדמה למהדורה השנייה של “שר הטבעות”, “אך ככל שהשנים חולפות נוטים לשכוח כי מי שנקלע בצעירותו לשנת 1914 עבר חוויה מבעיתה לא פחות ממי שהיה מעורב ב–1939 ובשנים שלאחר מכן. עד שיצאה 1918 נהרגו כל חברי הטובים, חוץ מאחד”.

 

שעות של דוקומנטרי

בחורף של שנת 71’ התנסו עשרה חיילים ישראלים באותה קדרות צל מעיקה, לאחר שנפלו בשבי במהלך מלחמת ההתשה. כדי להעסיק את עצמם הם קראו את 304 הספרים שקיבלו דרך הצלב האדום ולימדו זה את זה מתמטיקה, אנגלית, ברידג’, סריגה, ציור, פיסול ועוד. כאשר שוחררו, חזר אחד מהם ארצה עם דגם בגובה מטר של מגדל אייפל, עשוי מגפרורים, ואחר עם שבע מחברות שחורות כריכה שהכילו את תרגומם של ארבעה מהטייסים השבויים לספרו של טולקין על גיבור בעל כורחו, המוצא עצמו בלב מלחמה הגדולה על מידותיו הקטנות ומגלה בקרבו אומץ בלתי מצוי וצפוי.

הבריחה היומיומית אל עולמו של בילבו והרפתקאותיו מסמרות השיער היוותה מפלט ממציאות השבי והעניקה למתרגמים ולחבריהם לא רק תעסוקה, אלא גם תקווה ונחמה. התרגום החובבני, שנועד לאפשר לשבויים שלא ידעו אנגלית ליהנות מהספר, ונעשה ללא מילון וללא כל ניסיון קודם, הפך לאחד האהובים על בנו ויורשו של טולקין, כריסטופר, וראה אור בישראל בשנת 77’ בסיוע חיל האוויר ‏(תרגום זה, כמו גם תרגומו של משה הנעמי ל”ההוביט” וכתבים נוספים של טולקין, יצאו בהוצאת כנרת, זמורה־ביתן, שבה עובדת כותבת המאמר‏).

השנה, 75 שנים בדיוק לאחר פרסומו של “ההוביט”, רואה אור תרגום חדש לספר מאת יעל אכמון ועולה לאקרנים סרט חדש ‏(ב–13 בדצמבר בישראל‏) - חלק ראשון מתוך טרילוגיה שביים פיטר ג’קסון, האיש שאחראי להפיכתו של “שר הטבעות” ללהיט קולנועי היסטרי שהכפיל את התל”ג של ניו זילנד, שבה צולם הסרט.

על המשימה הופקד בתחילה הבמאי גיירמו דל טורו ‏(“המבוך של פאן”‏) שכדי להתכונן אליה צפה בשעות של סרטים דוקומנטריים על מלחמת העולם הראשונה ושאל ספרים מג’קסון, אספן נלהב של מזכרות מאותה מלחמה. לשניהם היה ברור שהמפתח לעיצובו ולפענוחו של ההוביט טמון בשדות הקטל של 1914. כאשר פרש דל טורו, נטל ג’קסון את המושכות והפך את צמד הסרטים המתוכנן לטרילוגיה, שבה יופיעו רבים מכוכבי “שר הטבעות” ‏(גלדריאל, ארגורן, לגולאס ועוד‏) שאינם מופיעים ב”ההוביט”, מתוך כוונה לחשוף תמונת עולם גדולה הרבה יותר ‏(ולהרוויח הרבה יותר כסף‏).

יש רק לקוות שההוביט עצמו, אותו יצור קטן הנקלע ללב מערכה אדירה שבו פגש טולקין על הסום לפני כמעט מאה שנה, לא יאבד בסבך התוספות, האנימציה הממוחשבת והבובות המכניות שהינדס ג’קסון, ושהנראטיב המקורי של הספר לא ייגרס תחת גלגלי מכונת יחסי הציבור המשומנת של הסרט וייצור המרצ’נדייז ההמוני.

גולום. הוביט בדימוסאי–פי
הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות