12:53
הילדה שלי חזרה מהגן עם שיר חדש: “אבל אני, כושי תימני שמחטט באף”, היא שרה בקול בסופרמרקט, מול מבטיהם המשתאים של בוחרי העגבניות. ביקשתי ממנה לגנוז את השיר, והסברתי שיש אנשים שעלולים להיעלב ממנו. לשמחתי היא לא צפתה בדרבי בין מכבי והפועל תל אביב בכדורסל ביום ראשון, כי אז היתה מסיקה, בצדק, שכל הטפות המוסר שלי לא שוות כלום.
שולדבראנד ופניני. לא מתוחכם.
צילום: ניר קידר
בחור אחד עומד מאחורי בחור אחר, גבוה ובהיר ממנו, ומלחש לו באוזן כמו ילד נודניק: “אתה נאצי”. הבחור הבהיר, שאביו שוודי ואמו ישראלית ומה לו ולנאצים, מתעלם. השחרחר ממשיך: “שלאבא שלך יהיה סרטן”. הבהיר ממשיך להתעלם. טוב, מה הוא אמור לעשות כשעומד מאחוריו טמבל?! אבל קוראים לזה דרבי בין הקבוצה של המדינה לבין הקאמבק של העשור, ולכן המדינה נרעשת, והשחרחר חוטף עונש.
אוהדי כדורסל רבים יטענו שההיטפלות לגיא פניני על הטראש־טוק שלו היתה מוגזמת. מה הוא כבר עשה? הרי מדובר בפרקטיקה מקובלת על המגרשים ואם המצלמה לא היתה מתמקדת בתנועות השפתיים שלו, אף אחד לא היה יודע.
הקללות האלה, מרושעות יותר או פחות, אם הן חלק מטראש־טוק המתנהל בערבי פוקר בין חברים, בטח לא יפריעו לאף אחד. אבל היומרה המכביסטית לייצג את המדינה מצד אחד, עם ההתייפייפות הפועלית של קורבן התמיד מן העבר השני, עלתה לגיא פניני הרבה כסף. והאמת, די בצדק. שילמד לעצבן בצורה קצת יותר מתוחכמת.
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
