גלגולה של מילה

מתי התחלנו להשתמש במילה התקרנפות‬

הקרנף הגיע לעברית כ"קרן החוטם" ב–1788 בתרגום מגרמנית, אבל רק ב–1962 הפך השם לפועל, בהשראת יונסקו. איך הוא הגיע גם לסצנת המסיבות?

בראיון שהתפרסם ב”הארץ” בגלריה שישי לפני שבוע, שאלה הכתבת גילי איזיקוביץ את זמר ההיפ־הופ הערבי סמאח זקות, המוכר בשם הבמה סאז, על החלטתו להצטרף לתוכנית הטלוויזיה “חי בלה לה לנד”, לשיר באנגלית ובעברית - ובכלל על הפניית גבו אל תרבות השוליים. “אתה לא מפחד שיגידו עליך שאתה מתקרנף?” שאלה. “אני לא מתקרנף. אני מאתגר את עצמי ואת הקהל. מי שאהב אותי בערבית יאהב אותי בעברית”, ענה.

בפי השניים, הפועל להתקרנף אינו מורה על הפיכת אדם לקרנף אלא על נהירה אחר העדר. אדם שאינו מכיר את הרגלי הקרנף היה יכול לחשוב שהביטוי מקורו במטאפורה: מתקרנף הוא אדם הנוהג כקרנף והולך אחר העדר. לא כך הדבר, קרנפים ‏(אגב, בניגוד לנהוג יש להגות מילה זו בפ’ דגושה‏) אינם חיים בעדרים - להפך, הם חיים חיי בדידות יחידאיים ופוגשים אלו את אלו רק לעתים רחוקות כאשר מגיע הזמן לעשות קרנפונים. הפועל להתקרנף מקבל את משמעותו דווקא מבמות התיאטרון ולא מהחיים בסוואנות של אפריקה, אך לפני שנגיע להיווצרות הפועל, אולי כדאי שנתחיל במילה קרנף עצמה, שממנה נגזרה.

בכתבים העבריים הקדומים אין זכר לקרנף. הקרנף העברי הראשון הגיע לארץ רק ב–1963 היישר מקניה לגן החיות התנ”כי בירושלים. ראשון לתת שם עברי ליונק מוזר זה היה ברוך לינדא, בתרגום לספר “ראשית לימודים” ב–1788. לינדא תירגם את “ראשית לימודים” מן הגרמנית, ומכיוון שלא היתה מילה עברית כשרה לחיה זו, הוא השתמש במה שבלשנים מכנים תרגום שאילה: בגרמנית נקרא הקרנף נאזהארן ‏(מילולית: אף קרן‏). לינדא קרא לו קרן החוטם. עבור דורות של יהודים היה ספר זה שער לעולם ההשכלה החילוני, ויש לשער שגם מפגש ראשון עם הקרנף.

קרנף לבן דרומיד"ר ריצ'רד אמסלי

חלפו השנים, וב–1862, מתרגם נוסף - שלום יעקב בן חיים משה אברמוביץ, הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים - תירגם ספר לימוד נוסף, “ספר תולדות הטבע”, ונתקל גם הוא בצורך במילה עברית לקרנף. מנדלי חיפש ומצא מספר חכמים קראיים שזיהו את הקרנף עם הראם והתאו התנ”כיים, אך דחה את הזיהויים הללו מכל וכל: “והנה על שתי הדעות המובאות אפלא מאוד, איכה ייתכן לקרא את הנאזהארן בשם ראם או תאו והלא הנאזהארן הוא חיה טמא, כי איננה מעלה גרה ותאו הוא טהור וגם הראם הוא חיה טהור”. לכן גם מנדלי פנה לתרגום שאילה ותירגם: קרן אף. לקח יוסף קלוזנר, מחדשן של מילים עבריות רבות, את צמד המילים הללו ויצר בתחילת המאה ה–20 את ההלחם המשמש אותנו עד היום - קרנף.

והרי הגלגול האחרון שבו הפכה המלה לפועל: המחזאי הרומני־צרפתי אז’ן יונסקו ‏(“הזמרת הקירחת”‏), כתב את מחזה האבסורד “קרנפים” ב–1958. בהצגה הופכים תושבי עיירה צרפתית לקרנפים, תחילה מעטים - ועם התקדמות ההצגה בקצב הולך וגובר - עד שנשאר רק ברנז’ה האלכוהוליסט טוב הלב לבדו בעיירת קרנפים, נשבע להמשיך ולהילחם בהם. המשל הברור, ויש שאמרו ברור מדי, הוא תהליך ההידבקות בלהט לאומני שהציף את אירופה באמצע המאה ה–20.

בעקבות הצלחת ההצגה בעולם, פנה נסים אלוני לתרגם את ההצגה לעברית והיא עלתה בתיאטרון חיפה ב–1962. אלוני אינו משתמש בפועל להתקרנף, והשחקנים בהצגה בתרגומו “הופכים לקרנפים”. היה זה אשר נהור, מבקר התיאטרון של “ידיעות אחרונות”, שחידש את המילה להתקרנף בביקורת על ההצגה: “את ההתבהמות שמולידה ההיסטריה ההמונית של הנאציזם ממחישה מגפה... והמגפה היא, שאחד־אחד הולכים התושבים ו’מתקרנפים’, כלומר נהפכים לבהמה, שבראשה קרן אחת או שתיים”.

המילה התקרנפות לא זכתה לשימוש רב מיד, שכן מחוץ להצגה של יונסקו אין אנשים הופכים לקרנפים והשימוש במילה בשנות ה–60 הוגבל לכתיבה על יצירתו של יונסקו. עד שדן אלמגור, מגדולי הכותבים בתיאטרון הישראלי, כתב ב”מעריב” על להיט חדש שכבש את ברודוויי ב–1967, המחזמר קברט. כך מתאר אלמגור את אחת הסצנות: “לאט לאט גוברת השירה, לאט לאט הופך הקצב האידילי השקט לקצב שיר־לכת נאצי... ולעינינו ממש ‘מתקרנפים’ הנוכחים בזה אחר זה ‏(אם להשתמש בציורו של יונסקו‏), ומתגלה אופייה המידבק של הפסיכוזה ההמונית”.

לאחר רשימה זו, החלו עיתונאים להשתמש במילה התקרנפות לתאר היסחפות אחר גל לאומיות שפקד את הארץ בימים שלאחר מלחמת ששת הימים. במרוצת השנים השימוש במילה גבר וזיכרון המחזה “קרנפים” היטשטש, מה שהוביל להרחבת משמעות המילה בקרב דוברים רבים, שהחלו לתאר היסחפות אחר הכלל, ללא קשר ללאומיות, כפי שאיזיקוביץ וסאז השתמשו בה.

ולסיום, בתרבות מסיבות הטראנס הישראלית קיים שימוש נוסף בפועל להתקרנף. במקרה זה, המשמעות התחילה בריקוד אינטנסיבי, רקיעת רגליים בעוצמה המזכירה את זו של הקרנף, ומכאן בהשאלה לעשיית דבר מה באופן אינטנסיבי, בעיקר שימוש בסמים. כך אפשר למצוא דוברים אומרים: “ראית את רמי? הוא מתקרנף לגמרי - לקח שתי אקסטות נוסף על האסיד שלקח בזריחה”.

הרשמו עכשיו לדיוור סוף השבוע
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 19
    שתי אקסטות על אסיד זה בסיסי, זו לא התקרנפות.
  2. 18
    התקרנפות נכנסה ללקסיקון כהתחזרות על באנגים- מוריד כל היום באנגים ונראה כקרנף
  3. 17
    התקרנפות נכנסה ללקסיקון כהתחזרות על באנגים- מוריד כל היום באנגים ונראה כקרנף
  4. 16
    יפה מאד! תודה! ומי שטען שע. עוז אחראי למילה - שיביא סימוכין.

    רוצים לדעת מה קדם למה!

    פעם היו ממציאים כאן מילים עם תוכן רוחני ממשי, ולא רק שמות לגאג'טים.

    1. עוז והמלה להתקרנף

      אכן מצאתי, כמה כתבות במקומוני באר שבע שמדווחים על מתן תואר דוקטור לשם כבוד לסופר עמוס עוז. בכתבות אלו כתוב שעוז אמר בנאום בטקס שהוא חידש את המילה להתקרנף. אך ככל הנראה מדובר בטעות.נראה שהכוונה היא שדודו של עוז - יוסף קלוזנר הוא שחידש את המילה קרנף. נראה לי בלתי-סביר שעוז, שהיה אז בן 23, הקדים את נהור בתחדיש בימים הספורים שבין הבכורת "הקרנפים" בתיאטרון חיפה ליום בו התפרסמה הביקורת של נהור ב"ידיעות אחרונות".

  5. 15
    איזה כתבה

    בגלל מאמרים עמוקים, מעשירי ידע ומלאי השקעה שכאלה אני קורא הארץ , לגבי גדעון ושריד אני עוד לא סגור . תודה על מאמר מעמיק ידע , אגב בעולם שלי להתקרנף משמעותו להתכרע להתשגע יעני להתפרע ... הוא התקרנף עליו הכוונה שהוא בא למישו בצורה הכי תוקפנית שיכולה להיות בין אם זה במשחק כדורגל כדי לחטוף כדור ובין אם זה בוויכוח שנגרר למכות כאשר המתקרנף הוא הפותח . תודה שבוע טוב

    1. המשמעויות נודדות לפעמים


      לפעמים הסלנג הופך למילה " תקנית "
      שמקבלת משמעות נוספת , סלנג על סלנג
      אם היא טובה מספיק היא תתפשט ותהפוך
      לסלנג " תקין "

  6. 14
    מעניין ויפה, אבל עם טעות קטנה!

    "ראית את רמי? הוא מתקרנף לגמרי..." איפה אתה מוצא היום רמי (מתחת לגיל 50) ? קשה מאד להשיג אותם כעת, כדברי השיר.
    אמור מעתה: ראית את שון? הוא מתקרנף לגמרי. ראית את דניאל הבת? חבל לך על הזמן.

    1. וגם המילה ׳נוסף׳ ארכאית ומנותקת מהמציאות שהיא מנסה להדגים...
    2. רמי מואשם באחזקת סמים קלים
  7. 13
    וגם באנגלית Rhinoceros, בעקבות היוונית, קרן אף.
  8. 12
    טור נפלא. תודה. ואני חשבתי שלהתקרנף משמעו להשתפן.
  9. 11
    אחלה אייטם!
  10. 10
    התקרנף

    עמוס עוז המציא את ״התקרנף״

  11. 9
    כמו במחזה הדגול כולם התקרנפו גם פה ומי שנותר הוא אומלל שמאלן

    ראוי להדגיש שיונסקו שהיה יהודי מצד אמו אף שהוטבל לנצרות. הוא היה אוהד ישראל מושבע ותיעב את השמאל הקיצוני בצרפת ממלחמת ששת הימים ואילך. יונסקו הוא זה שקבע, לפני מנחם בגין, שאנטי-ציונים הם אנטישמים!

  12. 8
    עוד מאמר על נפתול בנט? אולי תפסיקו כבר
  13. 7
    ומה משמעות "חתם"? זה חוטם?
  14. 6
    קירנוף

    יופי של כתבה, המשך כך! ואין כמו השיח שנוצר בטוקבקים על משמעותה ״האמיתית״ של המילה בשפה היום יומית

  15. 5
    הקרנף אינן מתקרנף הטרמיטים כן

    הקרף הינו חיה יחידנית. ולען הביטוי והכונה שגויים ומה יש לצפות מיונסקו שלא הכיר את הטבע ולא הבין ביולוגיה כמו סופרים ומשוררים הפטורים מהצורך לדבוק באמת המדעית. אם כבר המושג המושאל מהטרמיטים טרמינציה.

    1. לא רק זה. יונסקו הבור גם לא ידע שאין באמת תהליך ביולוגי שהופך אנשים לקרנפים. מזל שבא ראובן החכם ולימד אותו ואותנו קצת בינה.
  16. 4
    מעניין ומעשיר!

    תודה!

  17. 3
    בצילום זה קרנף רחב שפה.. התקרנפות.:לראות ולצחוק על הקרן שצומחת לאחר, מבלי יכולת לראות שגם לך בעצם יש קרן..
  18. 2
    להתקרנף זה בכלל משהו אחר!

    זה כמו להתחזר רק כשאתה יותר שמן.
    להגזים, להיות מגעיל.

  19. 1
    מסתבר שיש שימוש בחוגי הסיירות בפועל!

    אם נטה את הפועל לבניין פִּעֵּל, נוכל לראות שיוצא הפועל "קִרְנֵף".
    משמעותו היא "חזירות", "חוסר יכולת איפוק לאכילה" או "אכילה לפני הזמן".
    היא נאמרת במסגרת קבוצת הסיירות שלנו אך ורק כאשר אנחנו יושבים במעגל ומתחלקים באוכל, ואחד מהחניכים בחוסר בושה אוכל לפני שנאמרה הברכה המבשרת על שניתן לאכול.
    הברכה נאמרת: "הַמְקַרְנֵף יְקֻרְנַף על ידי קרנף, בתיאבון!"

    דרך אגב, כתבה מעניינת ממש! המשך כך!