גלגולה של מילה

מתי התחלנו להשתמש במילה התקרנפות‬

הקרנף הגיע לעברית כ"קרן החוטם" ב–1788 בתרגום מגרמנית, אבל רק ב–1962 הפך השם לפועל, בהשראת יונסקו. איך הוא הגיע גם לסצנת המסיבות?

בראיון שהתפרסם ב”הארץ” בגלריה שישי לפני שבוע, שאלה הכתבת גילי איזיקוביץ את זמר ההיפ־הופ הערבי סמאח זקות, המוכר בשם הבמה סאז, על החלטתו להצטרף לתוכנית הטלוויזיה “חי בלה לה לנד”, לשיר באנגלית ובעברית - ובכלל על הפניית גבו אל תרבות השוליים. “אתה לא מפחד שיגידו עליך שאתה מתקרנף?” שאלה. “אני לא מתקרנף. אני מאתגר את עצמי ואת הקהל. מי שאהב אותי בערבית יאהב אותי בעברית”, ענה.

בפי השניים, הפועל להתקרנף אינו מורה על הפיכת אדם לקרנף אלא על נהירה אחר העדר. אדם שאינו מכיר את הרגלי הקרנף היה יכול לחשוב שהביטוי מקורו במטאפורה: מתקרנף הוא אדם הנוהג כקרנף והולך אחר העדר. לא כך הדבר, קרנפים ‏(אגב, בניגוד לנהוג יש להגות מילה זו בפ’ דגושה‏) אינם חיים בעדרים - להפך, הם חיים חיי בדידות יחידאיים ופוגשים אלו את אלו רק לעתים רחוקות כאשר מגיע הזמן לעשות קרנפונים. הפועל להתקרנף מקבל את משמעותו דווקא מבמות התיאטרון ולא מהחיים בסוואנות של אפריקה, אך לפני שנגיע להיווצרות הפועל, אולי כדאי שנתחיל במילה קרנף עצמה, שממנה נגזרה.

בכתבים העבריים הקדומים אין זכר לקרנף. הקרנף העברי הראשון הגיע לארץ רק ב–1963 היישר מקניה לגן החיות התנ”כי בירושלים. ראשון לתת שם עברי ליונק מוזר זה היה ברוך לינדא, בתרגום לספר “ראשית לימודים” ב–1788. לינדא תירגם את “ראשית לימודים” מן הגרמנית, ומכיוון שלא היתה מילה עברית כשרה לחיה זו, הוא השתמש במה שבלשנים מכנים תרגום שאילה: בגרמנית נקרא הקרנף נאזהארן ‏(מילולית: אף קרן‏). לינדא קרא לו קרן החוטם. עבור דורות של יהודים היה ספר זה שער לעולם ההשכלה החילוני, ויש לשער שגם מפגש ראשון עם הקרנף.

קרנף לבן דרומיד"ר ריצ'רד אמסלי

חלפו השנים, וב–1862, מתרגם נוסף - שלום יעקב בן חיים משה אברמוביץ, הידוע בשם העט מנדלי מוכר ספרים - תירגם ספר לימוד נוסף, “ספר תולדות הטבע”, ונתקל גם הוא בצורך במילה עברית לקרנף. מנדלי חיפש ומצא מספר חכמים קראיים שזיהו את הקרנף עם הראם והתאו התנ”כיים, אך דחה את הזיהויים הללו מכל וכל: “והנה על שתי הדעות המובאות אפלא מאוד, איכה ייתכן לקרא את הנאזהארן בשם ראם או תאו והלא הנאזהארן הוא חיה טמא, כי איננה מעלה גרה ותאו הוא טהור וגם הראם הוא חיה טהור”. לכן גם מנדלי פנה לתרגום שאילה ותירגם: קרן אף. לקח יוסף קלוזנר, מחדשן של מילים עבריות רבות, את צמד המילים הללו ויצר בתחילת המאה ה–20 את ההלחם המשמש אותנו עד היום - קרנף.

והרי הגלגול האחרון שבו הפכה המלה לפועל: המחזאי הרומני־צרפתי אז’ן יונסקו ‏(“הזמרת הקירחת”‏), כתב את מחזה האבסורד “קרנפים” ב–1958. בהצגה הופכים תושבי עיירה צרפתית לקרנפים, תחילה מעטים - ועם התקדמות ההצגה בקצב הולך וגובר - עד שנשאר רק ברנז’ה האלכוהוליסט טוב הלב לבדו בעיירת קרנפים, נשבע להמשיך ולהילחם בהם. המשל הברור, ויש שאמרו ברור מדי, הוא תהליך ההידבקות בלהט לאומני שהציף את אירופה באמצע המאה ה–20.

בעקבות הצלחת ההצגה בעולם, פנה נסים אלוני לתרגם את ההצגה לעברית והיא עלתה בתיאטרון חיפה ב–1962. אלוני אינו משתמש בפועל להתקרנף, והשחקנים בהצגה בתרגומו “הופכים לקרנפים”. היה זה אשר נהור, מבקר התיאטרון של “ידיעות אחרונות”, שחידש את המילה להתקרנף בביקורת על ההצגה: “את ההתבהמות שמולידה ההיסטריה ההמונית של הנאציזם ממחישה מגפה... והמגפה היא, שאחד־אחד הולכים התושבים ו’מתקרנפים’, כלומר נהפכים לבהמה, שבראשה קרן אחת או שתיים”.

המילה התקרנפות לא זכתה לשימוש רב מיד, שכן מחוץ להצגה של יונסקו אין אנשים הופכים לקרנפים והשימוש במילה בשנות ה–60 הוגבל לכתיבה על יצירתו של יונסקו. עד שדן אלמגור, מגדולי הכותבים בתיאטרון הישראלי, כתב ב”מעריב” על להיט חדש שכבש את ברודוויי ב–1967, המחזמר קברט. כך מתאר אלמגור את אחת הסצנות: “לאט לאט גוברת השירה, לאט לאט הופך הקצב האידילי השקט לקצב שיר־לכת נאצי... ולעינינו ממש ‘מתקרנפים’ הנוכחים בזה אחר זה ‏(אם להשתמש בציורו של יונסקו‏), ומתגלה אופייה המידבק של הפסיכוזה ההמונית”.

לאחר רשימה זו, החלו עיתונאים להשתמש במילה התקרנפות לתאר היסחפות אחר גל לאומיות שפקד את הארץ בימים שלאחר מלחמת ששת הימים. במרוצת השנים השימוש במילה גבר וזיכרון המחזה “קרנפים” היטשטש, מה שהוביל להרחבת משמעות המילה בקרב דוברים רבים, שהחלו לתאר היסחפות אחר הכלל, ללא קשר ללאומיות, כפי שאיזיקוביץ וסאז השתמשו בה.

ולסיום, בתרבות מסיבות הטראנס הישראלית קיים שימוש נוסף בפועל להתקרנף. במקרה זה, המשמעות התחילה בריקוד אינטנסיבי, רקיעת רגליים בעוצמה המזכירה את זו של הקרנף, ומכאן בהשאלה לעשיית דבר מה באופן אינטנסיבי, בעיקר שימוש בסמים. כך אפשר למצוא דוברים אומרים: “ראית את רמי? הוא מתקרנף לגמרי - לקח שתי אקסטות נוסף על האסיד שלקח בזריחה”.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5