טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בקבוק תבערה נזרק מרכב ולא פגע באיש, אף אחד מנוסעיו לא יצא בשלום

חיילים ירו לפחות 10 כדורים לעבר המכונית, שעל פי הצבא אחד מהצעירים בה יידה בקבוק תבערה על גדר ההתנחלות בית אל. נוסע אחד בן 17 נהרג, ושלושה אחרים פצועים אנוש וקשה

תגובות
סבו של הנער שנהרג (מימין) ושכנים סביב הרכב השרוף, היום
אלכס ליבק

את המכונית העלו צעירי המחנה באש, אחרי שחילצו ממנה את גופת המת ואת הפצועים, ספק כדי לכלות זעמם, ספק כדי למנוע מצה"ל להחרימה. כעת היא זרוקה על ההר, בקצה הכפר השכן ג'יפנה. השלד המפויח של הפז'ו 206 בעלת הלוחיות הצהובות, שהיתה כנראה גנובה, מספר חלק חשוב מהסיפור: השלד מנוקב ככברה. החיילים ירו לפחות 10 כדורים אל המכונית, וחוריהם נראים גם אחרי הצתתה.

חורי הירי הם בגדלים שונים, כמה מהם גדולים במיוחד, כולם בצדה הימני של הפז'ו, ובמה שנשאר ממושביה. האם היה צריך לירות כל כך הרבה כדורים במכונית, גם אם טענת הצבא נכונה ואחד מנוסעיה זרק בקבוק תבערה שלא פגע באיש ולא גרם כל נזק? ומה בכלל קרה שם ביום חמישי שעבר, בסביבות שמונה וחצי בערב, ליד הכניסה האחורית, כניסת הפועלים הפלסטינים, להתנחלות בית אל, שהיתה באותה שעה נעולה ומוגפת בשער ברזל.

התוצאה ברורה ונחרצת הרבה יותר: איש מחמשת הנערים שנסעו במכונית לא יצא בשלום מהירי של החיילים. מוחמד חטאב, בן 17, נהרג מכדור שפגע בחזהו. ג'אסם נחלה, בן 18, מאושפז במצב אנוש, עם כדור שפגע בראשו וכנראה גרם לו למוות מוחי. אחמד זייד, בן 15, פצוע קשה בחזהו עם נזק לריאתו השמאלית. מוסא נחלה, בן 18, פצוע קשה משני כדורים שפגעו בחזהו ובבטנו. והנהג מ', בן 17, נפצע קל מרסיסים. שלושת הפצועים קשה מאושפזים בבית החולים הממשלתי ברמאללה. מוחמד נקבר. הנהג מ' חזר לביתו במחנה הפליטים ג'ילזון שליד רמאללה, מקום מגוריהם של כל החמישה, שכמה מהם היו בני דודים וכולם היו שכנים. 

מוחמד היה בנו היחיד של מחמוד חטאב, הממונה בלשכתו של מחמוד עבאס (אבו מאזן) על הקשרים עם שגרירות איחוד נסיכויות המפרץ ברמאללה. חלומו של מוחמד היה להיות טייס. אביו נהג לקחת אותו אתו לעבודה. באחת התמונות בביתו, מצולם מוחמד בן ה–10 עם טייס המסוק המלכותי של עבדאללה מלך ירדן ליד המסוק שבא להטיס את אבו מאזן. בתמונה אחרת, מוחמד הקטן עם הנשיא עבאס, שמניח יד רכה על כתפי הילד שכל חלומותיו נגוזו עכשיו. עבאס כבר טלפן לנחם. אומרים שחיבב את הילד שהיה לנער.

צרורות ירי 

יום חמישי שעבר, 23 בחודש. שמונה וחצי בערב. האיכר הקשיש ונטול השיניים אחמד נחלה ישב עם בני משפחתו במרפסת ביתו שבשכונת יסמין שבאל־בירה. המרפסת משקיפה על כביש 60 הישן, לפני שסללו את המעקף עבור המתנחלים. בית האיכר רחוק כ–200 מטרים מהכביש, מול הכניסה הישנה להתנחלות, שעכשיו היא משמשת רק לפועלים שבאים לעבוד בה בשעות היום. השער היה מוגף. נחלה מספר שלפתע שמע צרורות ירי. הוא ראה מכונית חונה בצד הכביש, ואדם עומד מחוצה לה. התנועה בכביש נמשכה כרגיל. הירי נמשך זמן קצר ואז הוא ראה את האיש נכנס חזרה למכונית והמכונית ממהרת להסתלק צפונה, לכיוון מחנה הפליטים ג'ילזון, שנמצא במרחק של כמה דקות נסיעה. יותר לא ראה האיכר. מאוחר יותר הוא למד מהתקשורת מה התרחש שם, ליד ביתו. 

מחמוד חטאב, אביו של הנער שנהרג, היום
אלכס ליבק

מ', הנהג, שחושש להזדהות שמא ייעצר, טוען שהחמישה נסעו לרמאללה לאכול, ובדרך חזרה היתה להם תקלה במכונית ולכן הם עצרו ליד בית אל. לתחקירן "בצלם", איאד חדד, סיפר מ' שהוא יצא מהמכונית בניסיון לדחוף אותה ואז החל הירי. הוא אומר שנפגע בידו ומיהר להיכנס למכונית. מוחמד ישב לצדו. הפצועים נפלו עליו בזה אחר זה ולמעשה גוננו עליו מפני הירי. מ' סיפר שהירי הראשון שפגע בידו היה כנראה ממגדל השמירה שניצב לצד השער, אבל שאר היריות באו משני חיילים. אחד שיצא מול המכונית ונעמד מאחורי קוביית הבטון שנמצאת שם והאחר מכיוון השטח הפתוח שלצד הכביש. זה היה ירי מטווח קצר, כמה מטרים בלבד. איכשהו הוא הצליח להתניע את המנוע והוא מיהר לדהור לכיוון המחנה. בפתח המחנה עצר, קרס ואיבד את הכרתו, סיפר. תושבים לקחו את המת ואת הפצועים והבהילו אותם במכוניותיהם הפרטיות לבית החולים ברמאללה. זו גרסתו של מ', כפי שסיפר אותה לתחקירן חדד וגם לאביו ולסבו של מוחמד. 

בית משפחת חטאב נמצא עמוק בירכתי המחנה, וסמטאות צרות מובילות אליו. עכשיו עטוף הבית בדגלים ובתמונות של מוחמד. לאב מחמוד, בן 42, ולאשתו היה בן אחד ובביתם נותרו עתה רק שתי אחיותיו. כשבוע לפני התקרית נסע האב למכה, לאחר שלאמו עולת הרגל, יוסרה, בת 68, היה שם התקף לב. האב נסע לטפל בה ולהחזירה הביתה. הם חזרו ביום חמישי שעבר לג'ילזון. כששב, נסע מחמוד הישר לביקור תנחומים אצל קרובים בבית רימא, אחרי שטלפן לבנו וזה אמר לו שהוא לומד לקראת בחינות הבגרות אצל חבר ואחר כך הוא מתכוון לנסוע לאכול משהו ברמאללה, כפי שנהג לעשות עם חבריו בתקופת הבחינות מדי חמישי בערב, זמן הבילויים. הבשורה הגיעה אל האב לבית רימא: קודם שמע שמוחמד נפצע, וכשהגיע לבית החולים, וחצי מחנה כבר התגודד שם, אמרו לו שבנו נמצא למעלה. הוא חשב שהוא מאושפז, אבל אז התברר לו למרבה הזוועה שהכוונה היתה למקרר המתים. 

חובת ההוכחה

האב מספר שלפני כשלושה חודשים עבר עם מכוניתו במקום בו נהרג בנו בשעת לילה מאוחרת כשלפתע נפתחה עליו אש, ללא כל סיבה. הוא הצליח אז להימלט. הוא משוכנע שבנו עצר בגלל תקלה ואומר שחובת ההוכחה שהוא זרק בקבוק תבערה לעבר החיילים מונחת על כתפי מי שירו בו והרגו אותו. בעמוד הפייסבוק של רב סרן אביחי אדרעי, ראש מדור תקשורת ערבית בחטיבת דובר צה"ל, מצא האב תצלום של בקבוק שרוף זרוק על הכביש, שפרסם אדרעי כהוכחה ליידוי בקבוק התבערה. האב אומר שתצלום הבקבוק על הכביש, שאי אפשר לראות היכן ומתי צולם, אינו משמש הוכחה לכלום. לדבריו, גם תמונת בנו עם רובה תלוי על כתפיו, שפרסם אדרעי בדף הפייסבוק שלו כעוד ראיה מסייעת, היא לא יותר מתמונת חג עם רובה מפלסטיק.

"אנחנו מצפים לתשובה", אומר האב. "מה הסיבה לשימוש כל כך אלים ולירי כל כך כבד על המכונית. הרי גם במלחמה יש חוקים, וכאן לא מדובר במלחמה אלא בירי על אזרחים לא חמושים. אנחנו שואלים את החברה בישראל: האם אנחנו מהווים סכנה עבורכם? האם הבנים שלנו מאיימים עליכם? ג'אסם גר בבית ממול וגם מוסא. הם בני דודים שלנו. מה האיום שלהם על ישראל? ואם הם היוו איום, למה לא עצרו אותם? למה להרוג אותם? אנחנו כמשפחה אומרים לחברה בישראל: הילדים שלנו נרצחו בדם קר". הסב השכול, אברהים חטאב, מזכיר שמקום התקרית זרוע במצלמות אבטחה. "תראו לנו את סרטי המצלמות. תראו לנו שהם זרקו מולוטוב". והדוד, עדנאן: "ואם אחד זרק מולוטוב, אתם פוגעים בחמישה?" 

אדרעי כתב בדף הפייסבוק שלו ש"המחבל הגיע עם קבוצת פלסטינאים במכונית" וכי שלושה מהם יצאו החוצה וזרקו בקבוק תבערה לעבר בתי ההתנחלות. עדנאן, הדוד, מזכיר שקיים מרחק של מאות מטרים בין המקום שבו עמדה המכונית לבין בתי ההתנחלות. "האם אתה מאמין שהם היו מסוגלים לזרוק בקבוק למרחק כזה שיסכן את בתי ההתנחלות? האם יש להם מכונות ירייה ביד?". האם יתכן שחיילי צה"ל ירו בהם ללא כל סיבה? הדוד עדנאן: "כן. בגלל הפחדים שלהם והדאגה לביטחון שלהם הם מסוגלים לירות בכל זמן ובכל מצב. חובת ההוכחה עליהם. הם צריכים להוכיח לנו שהם היו בסכנה אמיתית. זה לא צבא הגנה. הוא לא מגן על אף אחד. זה צבא הרג". 

מוחמד כשהיה בן 10 וברקע הטייס הירדני והמסוק שבא להטיס את אבו מאזן

דובר צה"ל מסר היום ל"הארץ": "בתאריך ה-23 במרץ 2017, בשעות הערב, ארבעה פלסטינים הגיעו ברכב סמוך ליישוב בית אל, ייצאו מרכבם וזרקו בקבוקי תבערה לעבר אזרחים. נדגיש כי בניגוד לנטען בכתבה, הרכב עצר ויושביו יצאו ממנו על מנת לבצע את הזריקה. כוח צה"ל אשר שהה במארב בנקודה הגיב בירי.

"זריקת בקבוקי תבערה באזור הינה תופעה חוזרת ובמהלך החודשים האחרונים יידו מספר פעמים בקבוקי תבערה לעבר היישוב. בגין האירוע נפתחה חקירת מצ"ח ועם סיומה יועברו ממצאיה לבחינת הפרקליטות הצבאית".

מוחמד רצה ללמוד טיס בגרמניה, כשיהיה גדול. הוא שמע שרמת ההדרכה שם גבוהה. הוא ידע שאין לעמו חיל אוויר וכי לא יוכל להטיס כלום, אבל הוא האמין שכטייס יקבל משרה חשובה ברשות הפלסטינית. כך מספר אביו. האב אומר שלימד את בנו שדרך המאבק היחידה בכיבוש היא באמצעות המוסדות הבינלאומיים והקהילה הבינלאומית. האם שעה הבן לדברי אביו? קשה לדעת. בתמונה עם הטייס הירדני נראה מוחמד הקטן במכנסי אימונית כמו־צבאיים, מנומרים. בתמונה עם אבו מאזן הוא לובש ג'ינס של "קדס".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות