05:50
יש משהו במזג היווני הסוער, שהתעורר השבוע לחיים עם ביקורה של הקנצלרית הגרמנייה אנגלה מרקל ביוון, המזכיר את המזג הישראלי. משהו במראות הבוטים של מפגינים במדים חומים ובצלבי קרס, שנועדו להטיח בקנצלרית כי תוכנית הצנע הכלכלית שהוטלה על יוון דומה לכיבוש הנאצי, הזכיר את הנטייה הישראלית להשתמש בגימיקים דומים ברוחב לב ובכל הזדמנות.
בהפגנות הימין בארץ הניפו כרזות של מנהיגי השמאל במדי נאצים. השיח הפוליטי של השמאל רווי בדימויים המשווים את מנהיגי הימין לפחות לפאשיסטים, בהשראת המושג "יהודו-נאצים" שטבע ישעיהו ליבוביץ'. ויש הטלאי הצהוב המשמש כאן בהפגנות של מסכנים ומקופחים מכל סוג. כולם כאחד אימצו את המנהג לשאת את שם השואה על כל גבעה רמה ותחת כל עץ רענן. לדוגמה, הנהג לא פתח את המזגן באוטובוס, ומיד עולה השוועה מאחד הספסלים שהחום "יותר גרוע מאושוויץ".
למה בצרפת, למשל, לא עולה על דעתם של מפגינים להתלבש במדי נאצים לצורכי מחאה? כי יש מקומות שבהם הטעם הטוב הוא עדיין ערך חשוב ויש מקומות שבהם הטעם הטוב מפנה את מקומו לצעקנות. יש הרגשה שהמזג החם של היוונים והישראלים גורם לכך שבוטות סרת-טעם כגון שימוש בסמלים נאציים, נראית להם לפעמים כדבר יפה. שהרי היוונים, כמו הישראלים, משוכנעים שהם עמים נבחרים, שהמציאו את היופי והספרות והפילוסופיה וכו'. על כן איש לא ילמד אותם מה יפה ומה לא יפה, את אותם יורשים של התרבויות העתיקות שהעניקו לעולם, אלה את הומרוס, סופוקלס, אפלטון וכו', ואלה את משה רבנו, ישעיהו, ירמיהו וכו'.
איור: ערן וולקובסקי.
ההתגאות הזאת של היוונים הנוכחיים בהיות כל אחד מהם מחבר האודיסיאה לפחות, ושל הישראלים הנוכחיים בהיותם מחברי התנ"ך, אין לה הרבה על מה לסמוך מבחינה היסטורית. אבל עובדה זו אינה מפריעה להם להאמין באמונה שלמה שהשמש זורחת מפלג גופם האחורי.
עוד קו דמיון חשוב בין שני העמים הוא ששניהם משוכנעים שמוטלת עליהם שליחות היסטורית להיות המעוז המגן על המערב מפני האיסלאם והברבריות. גם היוונים גם הישראלים הצמיחו מתוכם ימין קיצוני, סהרורי, ברברי יותר במעשיו מהברברים שכביכול מאיימים על קיומם של שני העמים הללו. והימין הקיצוני הזה הולך וצובר כוח, מתוך שגם יוון גם ישראל, הן מדינות שאוכלוסיהן חמי המזג כאמור, מתקשים להפנים את הרעיון שדמוקרטיה אין פירושה רק הזכות לעשות מה שבא לך, אלא היא כוללת מחויבויות הומניות והגבלות על הקיצוניות.
בישראל עוד לא הגענו למצב של עמידה על עברי פי פחת פאשיסטית כמו ביוון, ובכל זאת אולי מן הראוי שנלמד מהשגיאות שלה. למשל, אחד הכתמים הנוראים בהיסטוריה של יוון קשור בהחלטה נמהרת שקיבלה ממשלתה בשנות העשרים של המאה הקודמת, לצאת למלחמה נגד טורקיה בשם המערב כביכול, ולשחרר מיד האיסלאם את קונסטנטינופול, בירת הנצח הקדושה שלהם. המלחמה הזאת נגמרה בטרגדיה. מיליוני יוונים שחיו דורות בשלום יחסי לצד אחיהם הטורקים באסיה הקטנה, נאלצו לצאת לגלות במסגרת טרנספר שנכפה עליהם. היומרה הישראלית להילחם באיראן עלולה להזכיר חלילה את היומרה היוונית ההיא. השנאה של הימין הישראלי הדתי לערבים עלולה גם היא להיגמר רע.
קשה למצוא לאורך חופי הים התיכון עוד שתי מדינות שחיות בסרט כמו יוון וישראל. והנה, גם כאשר מטלטלים אותן בכוח ומנסים להעירן מהחלום המתוק שהן שקועות בו, התגובה של יוון כשל ישראל היא להמשיך לישון. ביוון זו אנגלה מרקל בתפקיד המעירה מהחלום הכלכלי. את ישראל מנסות להעיר מהחלום הטריטוריאלי פעם אחר פעם, וללא הועיל, ארצות הברית ומדינות אירופה. ישראל מסתובבת לצד האחר וממשיכה לנחור.
בעקבות ההפגנות הסוערות ביוון לרגל ביקורה של הקנצלרית הגרמנייה דווח כאן בזעזוע על ההתייחסות הבוטה של משטרת יוון למפגינים. והנה דווקא בכך מצאתי סוף סוף נקודת שוני: לרוב, משטרת ישראל נוהגת במפגינים מבני העם היהודי ברחמנות רבה. את האלימות והתוקפנות המוגזמת היא שומרת בדרך כלל לעימותים עם מי שנחשבים לא משלנו: פעילי שלום מחוץ לארץ, מהגרי עבודה, פלסטינים תושבי השטחים.
הנה כי כן, ייאמר לזכותנו שבדבר אחד לפחות אנחנו עולים על יוון: הרבה יותר כיף להיות פורע חוק יהודי בישראל, מאשר להיות פורע חוק יווני ביוון. זאת ועוד, עלינו, הישראלים, מרעיפים סיוע חוץ בלי לדרוש מאתנו לא להצטמצם ולא נעליים. חסר שמישהו יעלה על דעתו להתנות את הסיוע שהוא נותן לישראל בצמצומים או בצנע. מיד יודבק לו התואר אנטישמי וצורר. יהדות ארה"ב לא תצביע בשבילו בבחירות הבאות. ועל אחת כמה וכמה אילו נותנת הסיוע היתה גרמניה. הייתי רוצה לראות את גרמניה מעזה לכפות על ישראל משהו בכלל. בחלום הלילה בצאת הכוכבים.
יוון, עם כל הפזורה הענקית שלה בגרמניה ובארה"ב, לא הצליחה להוציא לעצמה מוניטין של מעצמה פאסיבית-אגרסיבית כישראל, שאין לפגוע חלילה ברגשותיה ושכל הפוגע ברגישותה הוא צורר. עכשיו, לראשונה, מנסה יוון לאמץ את האסטרטגיה הזאת. היא מנסה לחקות אותנו. חצופה שכמותה: איך היא לא מתביישת לקחת לנו את הבלעדיות על ההשוואה של כל דבר לנאצים!
הוספת תגובה
הצעות מיוחדות
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
