בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בוגר האונ' העברית בין הזוכים בנובל לפיסיקה

תגובות

הפרופסור דייוויד גרוס, בוגר האוניברסיטה העברית, הוכרז אתמול כאחד הזוכים בפרס נובל לפיסיקה. יחד עמו זכו בפרס פרופ' דיוויד פוליצר מהמחלקה לפיסיקה במכון הטכנולוגי באוניברסיטת קליפורניה (קלטק) בפסדינה ופרופ' פרנק וילצ'ק מהמחלקה לפיסיקה במוסד הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT).

מחקרם של השלושה, שפורסם ב-1973, סייע לפיסיקה להתקרב "להגשמת החלום של ניסוח תאוריה כוללת שתוכל להסביר את כל התופעות בטבע", כתבה האקדמיה המלכותית למדע בשוודיה בנימוקיה להענקת הפרס. גילויי החוקרים הובילו לפיתוח תאוריית הכרומודינמיקה הקוואנטית.

גרוס, יליד ארה"ב בן 63, למד בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. את התואר הראשון והשני בפיסיקה קיבל באוניברסיטה העברית ואת הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. גרוס משמש כפרופסור במכון קאוולי לפיסיקה תיאורטית בסנטה ברברה שבקליפורניה. אמש אמר גרוס במסיבת עיתונאים שקיים בקליפורניה, כי הוא "בשוק" מהחלטת ועדת הפרס. "הופתעתי אך זה מאוד מחמיא". לדבריו, בהתחלה הוא לא חשב שגילוייו ראויים לפרס נובל אך "במהלך השנים העדויות שאספנו בניסויים השתפרו".

גרוס מנהל את בית ספר החורף של המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית והוא ד"ר לשם כבוד באוניברסיטה.

בראיון ל"הארץ" אתמול, סיפר גרוס על תקופת שהותו בישראל: "בגיל 13 הגעתי לישראל. זו הייתה תקופה טובה לגור בישראל כי ישראל הייתה אז מדינה שקטה ואינטלקטואלית. זה היה מקום שקל למצוא בו רעיונות חדשים". לגבי תגליתו סיפר גרוס, "חיפשתי הסבר להתנהגות המוזרה של הקווארקים במשך שנים רבות, כשהתחלתי לעבוד על כך הייתי בן 27, בגיל 32 מצאנו את הפתרון".

מחקרם של השלושה ותגליותיהם על הכוח שקושר בין הקוורקים - חלקיקים בתוך גרעין האטום - עוסק בשאלות יסוד אותם חוקרים פיסיקאים במהלך המאה העשרים. השאלות נוגעות באפיון חלקיקי היסוד הקטנים ביותר בטבע, כיצד החלקיקים האלה בונים את היקום, מהם הכוחות הפועלים בטבע וכיצד הם פועלים. בטבע יש ארבעה כוחות בסיסיים: כוח הכובד, הכוח האלקטרומגנטי, הכוח החלש, וכוח הצבע, שכולל בתוכו את הכוח החזק. כוח הצבע הוא הכוח הדומיננטי בתוך גרעין האטום. על מנת להבין את מהות כוח הצבע יש להבין תחילה את מהות החלקיקים שהוא משפיע עליהם. בתוך גרעין האטום נמצאים פרוטונים בעלי מטען חשמלי חיובי ונויטרונים ניטרליים. סביב הגרעין מסתובבים אלקטרונים טעונים במטען חשמלי שלילי. בכדי לבדוק את הרכב החומר מרסקים הפיסיקאים את האטומים באמצעות מאיצי חלקיקים. כך גילו המדענים משפחה שלמה של כשלושים חלקיקים שלא נוצרים בתנאים רגילים על כדור הארץ, אך נחשפים באמצעות מאיצים. תגלית זו התרחשה בשנות ה-60 של המאה העשרים. בתקופה זו נכנס גרוס לתמונה. "היה אז בלבול גמור", מספר הפרופ' אליעזר רבינוביץ, ממכון רקח לפיסיקה באוניברסיטה העברית. "מספר החלקיקים שהיה ידוע היה דומה למספר היסודות שהיו ידועים כשמנדלייב בנה את הטבלה המחזורית. הפיסיקאים היו תקועים ללא נוסחה פשוטה שתתאר את הכוח הפועל בין חלקיקי החומר בגרעין". פיסיקאים מסוימים הציעו שאבני הבניין שמהם בנויים החלקיקים בגרעין הם חלקיקים מסוג שלא היה מוכר עד אז - קוורקים. באותו שלב היו הקוורקים יצורים בעלי מהות מתמטית בלבד. ניתן היה לבנות מהם את כל החומר הגרעיני שנצפה בטבע, ומה שלא ניתן היה לבנות מהם, לא נצפה. בה בעת, הם עצמם לא היו ניתנים לחשיפה. הדבר היה נראה כמו תיאורית קונספירציה בפיסיקה: הקוורקים בונים את כל החומר הגרעיני ואין לראותם.

ב-1973 גילו גרוס ותלמיד הדוקטורט שלו פרנק וילצ'ק ודייויד פוליצר, סטודנט לדוקטורט מאוניברסיטת הרווארד, דבר שבמבט ראשון נראה בלתי סביר לחלוטין: הם מצאו שקיימת תורה שעשויה להסביר את תורת הקונספירציה ואולי אף לאמת אותה ניסיונית. שלושת החוקרים מצאו שמתוך התורה הזו משתמע שכוחות המשיכה בין הקוורקים נחלשים ככל שהמרחק ביניהם מתקצר, ומתחזקים ככל שהמרחק ביניהם גדל. מתוך כך יוצא שקוורקים המרוחקים זה מזה מתקבצים לתוך הגרעין בגלל הכוחות החזקים הפועלים ביניהם במרחק, ולא יכולים לצאת ממנו ולכן אינם ניתנים לצפייה מבחוץ. הכוחות שמחזיקים את הקוורקים בתוך הגרעין הם כוחות הצבע.

שלושת החוקרים מצאו את הדרך שעל פיה אפשר לחשב את התנהגות הקוורקים ולאשש אותה בניסויים, ונתנו לה ביטוי מתמטי מדויק.



הפרופ' דייוויד גרוס. "ישראל היתה מקום טוב לרעיונות חדשים"


ההודעה על הזוכים בפרס נובל לפיסיקה. "תרמו להגשמת ניסוח ה'תיאוריה של הכל'"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו