המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

זאב זאב, ועוד זאב

ישראל, מתברר, היא אימפריה קטנה של זאבים

אזורים בהם נצפו זאבים - מפה

הם משוטטים לאחרונה בנחלי מדבר יהודה ונראים גם בגליל העליון. השנה הם נצפו בחבל התענכים וברמת מנשה, בין בנימינה ליקנעם. אפילו אל חוות השקמים של משפחת ראש הממשלה הם הצליחו להיכנס לא מכבר. הזאבים הולכים ומרחיבים מחדש את תחומי המחיה שלהם בישראל.

נראה שבגוף האחראי על שלומם של הזאבים, רשות הטבע והגנים, מקבלים את התהליך הזה ברגשות מעורבים. שיבת הזאבים היא הישג מרשים למערכת שמירת הטבע בישראל, אבל גם סיבה לדאגה: הזאבים טורפים צאן ובקר והחקלאים לוחצים כל הזמן לפעול נגד הנזקים שגורמים להם הטורפים.

לפי ההערכות, בישראל יש כיום כמה מאות זאבים, מתוכם כמאה ברמת הגולן - אחד האזורים הצפופים ביותר בעולם מבחינת מספר הזאבים לקילומטר רבוע. בדרום הערבה, בין אילת בדרום למושב פארן בצפון, יש 40-30 זאבים.

על פי הערכת אלון רייכמן, אקולוג טורפים ברשות הטבע והגנים, עוד כארבעים זאבים חיים כיום בגליל המזרחי ובגלבוע. "לאחרונה נראו זאבים בנחלים בגליל שפקחים ותיקים של הרשות לא צפו בהם שם כבר שנים רבות", אומר רייכמן. "גם לנחלים הגדולים במדבר יהודה הם חזרו לאחר היעדרות ממושכת". לדבריו, הזאבים נעים מרחקים גדולים ועוברים מרמת הגולן לכיוון הגליל, או מרמות ישככר סמוך לעמק בית שאן בדרום עד לגליל העליון. מה שבולם לאחרונה את אחד מצירי התנועה של זאבים היא גדר ההפרדה, שמונעת מהם לרדת מכיוון הגלבוע והגולן אל בקעת הירדן.

נתונים אלה מציבים את ישראל במקום מכובד במפת התפוצה העולמית של הזאבים. "מבחינה אזורית אנחנו אי שבו נשמרו זאבים ומסביב לו משמידים אותם לחלוטין", אומר הד"ר אלי גפן, מומחה לטורפים מאוניברסיטת תל אביב.

גם לעומת אירופה יש לישראל במה להתגאות. באנגליה, בלגיה והולנד לא נותרו כלל זאבים, ובשוודיה יש פחות ממאה. בגרמניה נותרו פחות מעשרה ובנורווגיה החליטה הממשלה לאחרונה שבמדינה יהיו רק שלוש להקות זאבים. זאת לעומת 16-14 להקות החיות ברמת הגולן לבדה.

בראש פירמידת המזון

הסיבה העיקרית להצלחה המרשימה היא המדיניות הברורה והעקבית של שמירה על הזאב כחיית בר מוגנת, בעוד שבמדינות אחרות נמשך עד לאחרונה מסע הרדיפה השיטתי אחר זאבים, שמובילים ציידים ומגדלי צאן ובקר.

במדינות רבות באירופה יש חוקים להגנת הטבע, אבל עד שהם חוקקו, נעלמו הזאבים, והמגזר החקלאי מתנגד במקרים רבים להשבתם. על העוינות היוקדת כלפיהם מלמדים תחקירים של הטלוויזיה בנורווגיה, שחשפה כיצד מתנהל ציד לא חוקי של זאבים ובהם 18 פרטים שצוידו במשדר כדי שאפשר יהיה לעקוב אחריהם ולחקור את אורחות חייהם.

הסיבה המרכזית השנייה להתרבות הזאבים בישראל היא השפע הרב של מקורות מזון שיוצר האדם. הוא מספק לזאבים צאן ובקר שאפשר לטרוף ואתרי פסולת ובהם מזון מגוון. "הם יכולים לאכול הכל", אומר גפן. "ירקות, לחם, גבינה וגם פגרים". חוקרי חיות בר ואנשי רשות הטבע והגנים היו שמחים כמובן להיעלמות מקור זה של מזון, שגורם התרבות של טורפים שאינה מתבססת על מקורות מזון טבעיים ומעודדת אותם להתקרב אל רפתות ולולים.

החשיבות האקולוגית של הזאבים וטורפים גדולים נוספים היא מיקומם בראש פירמידת המזון בטבע. הם מווסתים אוכלוסיות של חיות בר אחרות ובכך מסייעים לתפקוד בריא של המערכת האקולוגית כולה.

גפן אומר שיש לזאבים חשיבות נוספת, היותם סמל של שמירת חיות בר המעודד לשמירת טבע כוללת. "הם נעלמו מארצות רבות והרצון להחזיר אותם לשם הפך אותם לסמל של קיום חיות הבר והגנה עליהן. בארצות הברית החזירו אותם לחלק מהמדינות, ובאיטליה הקימו גרעיני רבייה מצליחים בשבי כדי להחזירם לטבע. גם באנגליה שוקלים להחזיר אותם לטבע".

לירות או לא לירות

אבל ההצלחה יוצרת קונפליקטים חמורים ובישראל החריף שבהם הוא ברמת הגולן. בשנים האחרונות טרפו הזאבים עגלים רבים במשקי הבקר ברמת הגולן. ברשות הטבע והגנים סבורים שהם גם נהפכו לגורם משמעותי לירידה החדה במספר הצבאים ברמת הגולן. כך נוצר מצב שהצלחה של חיה מוגנת אחת גרמה סכנה קיומית לחיית בר מוגנת אחרת.

בלחץ החקלאים ובהעדר מיגון יעיל נגד הטריפות החליטה הרשות להתיר ירי בזאבים שנכנסים לחלקות שיש בהן עגלים ומנסים לטרוף אותם. אחד מגורמי הלחץ היה החשש שחקלאים ינסו להרעיל זאבים ויפגעו בחיות בר אחרות, כפי שכבר קרה בעבר.

באזור דרום הגולן הותר ירי גם מחוץ לחלקות כדי להקטין את נוכחות הטורפים ואת החיכוך בינם לבין מגדלי הבקר. לעומת זאת, הוחלט להימנע כמעט לחלוטין מירי באזור צפוני יותר, שבו יש פחות משקים ויותר שמורות טבע. כל זה נעשה על סמך המחקר של רייכמן, שמסקנתו היתה שקצב התרבות הזאבים והתפרסותם בלהקות על פני כל הגולן יאפשר לירות בהם ליד משקי הבקר, אבל לא יכחיד את האוכלוסייה כולה. הוא גם עשוי לסייע בהתאוששות אוכלוסיית הצבאים.

בשנה שעברה נורו ברמת הגולן בלבד על ידי מגדלי בקר ופקחי הרשות כ-45 זאבים ובהם גורים. מדובר בשליש עד מחצית מכלל האוכלוסייה, שאחרי עונת ההמלטות עולה על מאה פרטים. באזורים אחרים בצפון נורו שבעה זאבים ובהם אלו שהגיעו לאזור התענכים והחלו לטרוף ביישובים. השנה כבר נורו ברמת הגולן 31 זאבים.

באזור הדרום המצב שונה: שם אין מדיניות ירי בזאבים. אולם לדברי ראובן הפנר, פקח רשות הטבע וגנים בדרום הערבה, יש באזור בעיה קשה של מזבלות לא מוסדרות. "הסיבה העיקרית שחיות בר מתקרבות ליישובים היא המזבלות", אומר הפנר. "לזאבים באזור יש שמונה גורים במקום ארבעה בגלל המזון הזה, ואפשר לראות אותם בכל לילה מסתובבים בתוך ערימות הפסולת או ליד בור פסדים (פגרי עופות). אין שום סיבה לדלל כאן זאבים ולירות בהם, כי הבעיה היא אנחנו. אם יטפלו בבעיות הפסולת, יגדרו אותה כמו שצריך ויקברו אותה, לא יהיו כל כך הרבה טורפים שמסתובבים ליד יישובים ומתקרבים גם אל לולים ורפתות".

מנהל מחוז אילת ברשות הטבע והגנים, גיא אילון, מסכים שהבעיה העיקרית שיש לטפל בה בדחיפות היא אתרי פסולת, אבל הוא אינו שולל לחלוטין שימוש באמצעים כמו דילול אוכלוסיות טורפים ובהם זאבים. "צריך לעשות בדיקה המבוססת על מחקר מדעי ולקבוע כמה טורפים יכול השטח לשאת, ואז להחליט כיצד לפעול". אילון ואנשי רשות הטבע והגנים מוטרדים בין השאר משיעור הטריפה הגדולים של צבאים נדירים באזור הערבה. עד עתה טופלה בעיה זו באמצעות לכידת זאבים והעברתם לאזור צפוני יותר, אבל בהצלחה חלקית. כיום נשקל הגידור של השטח שבו חיים הצבאים כדי להגן עליהם מפני טורפים.

גפן טוען שמדיניות הירי ברמת הגולן מעמידה בסכנה את קיומה של אוכלוסיית הזאבים שם. לדבריו, "בשום מקום בעולם לא מחסלים מחצית מהאוכלוסייה בכל שנה. אתה מסתכן בכך שבמקרה של גורם נוסף כמו מגיפה הפוגעת בזאבים, כל האוכלוסייה תפול. לרשות נוח יותר להתיר ירי מאשר להתמודד עם בעיות קשות כמו ניקוי הרמה מאתרי פסולת, או חקירה יסודית של מקרי הרעלות והענשת האשמים. עכשיו יש לגיטימציה גם להרעיל, כי לא מענישים, וגם לירות בזאבים. הרשות צריכה לטפל בבעיות יסוד אלה, וגם החקלאים צריכים לדעת שעליהם להגן על עצמם. קיום החקלאות לא יכול להצדיק השמדת הטבע מסביב".

רייכמן מסכים עם גפן שצריך להביא בחשבון גורמי סיכון נוספים לזאבים, אבל מציין שמדיניות הירי ברמת הגולן נעשית תוך כדי מעקב קבוע אחר מצב אוכלוסיית הזאבים. "יש זאבים עם משדרים, נעשות תצפיות קבועות עליהם ובדיקת עקבות", הוא אומר.

נתוני הניטור מראים שאין שינוי מהותי בגודל האוכלוסייה בגלל הירי, ויש די המלטות בכל שנה המאפשרות שמירה על יציבות. "זאבים לא מושמדים בעולם בגלל מדיניות כמו שלנו", אומר רייכמן. "הם מושמדים רק כאשר יש נגדם מסע שיטתי של ממשלה ושל חקלאים, וזה לא קיים אצלנו".

בירדן יחטפו כדור בראש

ברשות סבורים שמדיניות הירי הביאה להתייצבות במספר טריפות הבקר. יש סימנים ראשונים להתאוששות אוכלוסיית הצבאים בגולן וייתכן שיש לה קשר לירי בזאבים וכן לירי במאות תנים הטורפים צבאים. לדברי רייכמן, גם נעשו פעולות לסגירת אתרי פסולת בדרום הגולן והמדינה משתתפת במימון הקמת גדרות לחלקות שיש בהן בקר. עדיין לא הוסדר עניין הפיצוי לחקלאים בעבור עגלים שנטרפו. פיצוי זה משמש במקומות רבים בעולם תמריץ למניעת ירי והרעלות מצד חקלאים.

הביקורת של גפן ושל חוקרים אחרים הובאה לפני שנה לדיון ברשות הטבע והגנים, אבל בסופו של דבר הוחלט שלא לשנות את מדיניות הירי. "זאבים לא ניתן להשמיד במבצע ירי בודד כמו שניתן לעשות אם מחליטים לדלל אוכלוסייה גדולה של צבאים", אומר רייכמן. "מדובר בפעילות שרק במחצית מהמקרים היא יעילה ואנחנו יכולים לשנות אותה אם המעקב שלנו יראה שיש הרעה במצב האוכלוסייה".

גפן טוען שרשות הטבע מתייחסת להתפשטות הזאבים בישראל בדאגה כי משמעות הדבר עוד עבודה. "אני מאושר מזה שזאבים חוזרים אל המקומות שבהם הם חיו בעבר. אם יהיו הרבה זאבים בגליל, אפשר יהיה לדלל זאבים בגולן בלי לחשוש להכחדה מוחלטת שלהם בצפון. התפשטות הזאבים גם תאפשר לווסת אוכלוסיות של בעלי חיים שהושבו לטבע כמו היחמורים בגליל. ייתכן שבעתיד גם יהיה מעבר של זאבים לארצות שכנות והוא יסייע להתאוששותם באזורים נוספים, אם כי כיום כל זאב שעובר לירדן או סוריה מקבל כדור בראש כי אין שם שמירת טבע".

חוקרי התחום התבקשו על ידי הנהלת הרשות להעריך כמה זאבים אמורים להיות בישראל, אבל אי אפשר לנקוב במספר, אומר רייכמן. "המטרה של הרשות צריכה להיות שמירה על מספר הלהקות הנוכחי ברמת הגולן. באזורים אחרים המטרה צריכה להיות השבת הזאבים לכל השטחים הטבעיים שבהם הם היו בעבר, אבל מבלי שהם יבססו את קיומם על מזון שמקורו באדם".



זאבים במושב פארן שבערבה. למטה: במזבלה בקרבת מקום. סמל לשמירת חיות הבר




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 זאבים בשפלה הפנימית אילן סקלי
  • 19:14
  • 01.03.14

חיפשתי צילומים ברשת ואני די בטוח שאלה זאבים.
הבוקר (בזמן טיול אופניים) נתקלתי פעמיים בזאבים. אחד ליד יער חרובית, כקילומטר ממזרח לכפר מנחם. ממרחק של כ-200 מטר צפיתי ב״כלב זאב״ גדול עם שיער חום אפור. שרקתי לו כמו לכלב והוא שינה כיוון.
חצי שעה יותר מאוחר ראיתי זוג זאבים באותו צבע וגודל ממרחק של כ-50 מטר. המיקום - כמה מאות מטרים מדרום למזבלה של מטה יהודה באיזור נווה מיכאל. כאשר ראו אותי שינו כיוון תנועה. למזלי...