בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה יערות הגשם באמזונס נכרתים? כדי לספק סויה לאירופה

אפקט הסויה

תגובות

מצבם של יערות הגשם באמזונס מעולם לא היה גרוע כל כך; דו"ח שפירסמה ממשלת ברזיל בשבוע שעבר חושף שחמישית משטח היערות - ה"ריאה הירוקה של העולם" - כבר הושמדה. בנוסף, אחרי שנים של שיעור נמוך של כריתת יערות הגשם, קפץ בשנתיים האחרונות שיעור הכריתה ב-40%, וממשיך לטפס. למרבה האירוניה, נראה שרצונם של האירופאים לשמור על סגנון חיים בריא, מתוך מודעות מוגברת לאיכות הסביבה, הוא דווקא אחד הגורמים לעלייה החדה בקצב היעלמות יערות הגשם באמזונס.

לפי הדו"ח, הסיבה העיקרית לכריתת יערות הגשם היא גידולו של צמח אחד - הסויה. מעקב אחר הדרך שבה התלכדו גורמים שונים ליצירת "עידן הסויה" בחקלאות הברזילאית - וביניהם מחלת ה"פרה המשוגעת" והתנגדות הציבור האירופי לגידולים מהונדסים גנטית - מגלה שפולי הסויה הם שאחראים, יותר מכל, להשמדת יערות הגשם בשנים האחרונות.

ראשיתו של ה"סויה בום", כפי שהוא מכונה, בבריטניה בסוף שנות ה-90. התפרצות מחלת ה"פרה המשוגעת" במדינה, שגרמה לעשרות מתים, הביאה לדיון ציבורי במזונם של בעלי החיים למאכל. במהרה התברר שמקור המחלה הוא במזון שסיפקו המגדלים לבקר - מזון שהכיל איברים פנימיים של חיות שנשאו חלבון שגרם למחלה. בעקבות המשבר, עברו מגדלי הבקר בבריטניה, ובעולם כולו, להזנת הבקר בעיקר בחלבון מן הצומח - צמח הסויה. כיום, 90% מהסויה שגדלה בעולם משמשת להאכלת חיות משק למאכל אדם.

ברזיל שמחה לספק את הביקוש הגובר, ובניגוד לארה"ב ולארגנטינה, התמקדה בגידול סויה שאינה מהונדסת גנטית. גידול זה דורש מחקלאי הסויה להשתמש בשטחים נרחבים כדי לספק רמת תפוקה גבוהה. החלטתה הפרלמנט האירופי, שהתקלבה בלחץ הציבור שחשש לבריאותו, להגביל יבוא מזון מהונדס גנטית היתה האות להגברת קצב השמדת היערות.

כיום יותר מ-65% מהסויה שמגיעה לאירופה מיובאת מברזיל. הכנסות המדינה מהצמח הגיעו ליותר מ-10 מיליארד דולר - מעבר לרווחיה על יצוא סוכר וקפה. כמו כן, הצמיחה הכלכלית בסין גרמה לעלייה בצריכת בשר בקרב המעמד הבינוני במדינה, והביקוש לצמח הסויה רק עלה.

וכך, לאחר שמונה שנים שבהן נשאר שיעור הכחדת היערות קבוע, קפץ ב-2003 שיעור בירוא היערות השנתי ב-40%, מ-18,170 ק"מ מרובע ל-25,550 ק"מ מרובע (יותר משטחה של מדינת ישראל). מאז, ממשיך שיעור הבירוא לעלות, ובשנה שעברה נכרתו 26,130 קמ"ר - גידול של 6%. במדינת המחוז מאטו-גרוסו, שבה התבצעה כמחצית מבירוא יערות הגשם, פועלת יצואנית הסויה הגדולה בעולם, "קבוצת מאגי". נשיא הקבוצה, בליירו מאגי, הוא גם מושל המחוז, ומכונה "מלך הסויה" בפי אחדים ו"מלך כריתת היערות" בפי אחרים.

למרות חוקים נוקשים שחוקקה ברזיל נגד כריתת עצים לא חוקית באמזונס, פעילי איכות הסביבה מבקרים את חוסר יכולתה, או חוסר רצונה, להתמודד עם הבעיות שיוצר גידול הסויה. "יערות הגשם הופכים למזון לפרות", אמר ראש התוכנית להגנה על האמזונס ב"גרינפיס", ג'ון סאוון, בראיון לעיתון "אינדיפנדנט".

באופן פרדוקסלי, אומרים פעילים למען איכות הסביבה, דווקא הארגונים שאמונים על השמירה על יערות הגשם, מסייעים להריסתם. "הבנק העולמי מממן במשך שנים את פיתוח תעשיית הסויה בברזיל, שהיא הגורם המרכזי להשמדת יערות הגשם. זוהי מבוכה גדולה לקהילה הבינלאומית", אמר ראש ארגון צדקה למען יערות הגשם, סימון קונסל.

מאגי עצמו לא מבין בכלל על מה המהומה. "בשבילי", אמר בראיון בשנה שעברה, "עלייה של 40% בהשמדת יערות הגשם אינה משמעותית כלל, ואיני מרגיש שמץ של אשמה על מה שאנו עושים. אנו פועלים באזור ששטחו גדול מיבשת אירופה, שלא נגעו בו בעבר, ולכן אין סיבה לדאוג".



חלק מיער הגשם בברזיל שנכרת לצורך הכשרת שדה גידול לסויה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו