טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסירים את הטאבו: "תקיפה מינית בקיבוצים היתה נושא מודחק", אומרת מנהלת מרכז ייעוץ

אלימות מינית בקיבוצים

תגובות

בשבועות האחרונים שלחה הנהלת התנועה הקיבוצית איגרות ל-530 תושבות קיבוצים העומדות בפני גיוס, כדי להסביר להן כיצד להתמודד עם אלימות מינית בצבא. האיגרת מסבירה מהם הטרדה מינית, מעשים מגונים והתנהגות משפילה כלפי נשים, ומספקת מספרי טלפון בצבא ומחוץ לו, שאליהם יכולות החיילות לפנות במידת הצורך.

מבצע האיגרות מיתוסף לשורת פעילויות וצעדים שנוקטת התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות כדי להעלות את המודעות לתופעת האלימות המינית בקרבה ומחוצה לה. במסגרת זו, יתקיים מחר באולם צוותא בתל אביב כנס ראשון מסוגו בשיתוף התנועה הקיבוצית ומרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, שיעסוק בייחודיות של ההתמודדות עם אלימות מינית בקיבוץ. הכנס יכלול עדויות של נפגעי התופעה ושל מטפליהם.

"פגיעה מינית בקיבוץ היא קצת כמו גילוי עריות, משום שהמעגל החברתי בקיבוץ הוא במידה מסוימת כמו משפחה מורחבת", אומרת בטי עופר, פסיכותרפיסטית במרכז "ייעוץ לאשה", שמטפלת בתושבות קיבוץ שחוו פגיעה מינית בצעירותן.

עופר מסבירה כי נפגעת שממשיכה לחיות בקיבוץ, נאלצת לפקוד את המקומות שבהם נפגעה ונתקלת בפוגע על בסיס יומי, וכשהיא בוחרת להיחשף - היא עושה זאת בפני מאות תושבי המקום, משום שקשה לשמור על סוד בחברה כה סגורה. בעיר, לעומת זאת, קל יותר לנפגעת להתחמק מהתוקף והיא נחשפת בפני קבוצה מצומצמת של אנשים, אומרת עופר. כמו כן, לעתים כדי להשיג כסף לטיפול אין לנפגעות ברירה אלא לשתף את הקיבוץ בסוד, היא מוסיפה.

מנהלת היחידה לקידום נשים בתנועה הקיבוצית, סמדר סיני, אומרת כי אין סיבה לחשוב שהתופעה רווחת יותר בקיבוצים מאשר בחברות סגורות אחרות או במגזרים אחרים, אבל אין נתונים על היקף הבעיה. עם זאת, היא מודה שהלינה המשותפת, למשל, היתה "פרצה הקוראת לגנב, וכנראה שהיו כמה גנבים".

לדברי סיני, בשנים האחרונות עושה החברה הקיבוצית יותר ויותר על מנת לעורר מודעות ולטפל במקרים שנחשפים. בין השאר, הוקם קו חם באחד מקיבוצי הצפון לתלונות על תקיפה מינית, שאליו הגיעו כמה עשרות תלונות במהלך השנתיים שהוא פועל. כמו כן, החלה בחודשים האחרונים לפעול עמותה למען נפגעי תקיפה בקיבוצים, שמספקת מענה לבעיות הייחודיות שבהן נתקלים נפגעים בבואם להתמודד עם מה שעברו.

לדברי הילה קרנר-סולימן, מנהלת מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית, מאז תחילת השנה הגיעו למרכזים 87 פניות חדשות של נשים וגברים שנפגעו בקיבוץ, בדרך כלל בילדותם. אין לדעת בוודאות אם מדובר בגידול במספר הפונים, שכן זו השנה הראשונה שבה מפלח האיגוד את הפונים גם על פי מקום מוצאם בארץ. קרנר-סולימן אומרת כי גם הטיפול בגברים שנפגעו מינית בקיבוצים שונה מאשר בעיר. "קידוש האתוס הגברי הקלאסי בחברה הקיבוצית מקשה עוד יותר על חשיפת הפגיעה כשמדובר בגברים שנפגעו בילדותם, שמספרם דומה למספר הבנות שנפגעו", היא אומרת. בכנס יעיד בין השאר גבר מקיבוץ דתי, שהיה קורבן לתקיפה מינית.

מנהלת מרכז "ייעוץ לאשה", מוריה שלומות, יזמה את רעיון הכנס במטרה לתת במה לניצני הפתיחות לנושא שניכרים בתנועה הקיבוצית. "אלימות מינית בתוך הקיבוץ היתה נושא מודחק ומוכחש, ולכן גם לא מבורר, מעובד ומטופל", אומרת שלומות, בת קיבוץ ברעם. היא מקווה שמהכנס תצמח יוזמה לבדיקת היקף התופעה.

שלומות סבורה כי בדומה לחשיפת תקיפה מינית במשפחה, חשיפת תקיפה מינית בקיבוץ לוקחת שנים רבות. לכך יש להוסיף את הייחודיות של חשיפתה בחברה המאופיינת על ידי הרבה גאווה עצמית ותדמית ערכית שקשה לה להודות שמתחוללת בקרבה תופעה כה מכוערת. "אני רואה את החשיבות שיש לתהליך הטיפולי ולחשיפת הסוד, גם אם הוא נשאר בחדר הטיפולים, כחלק ממסע השיקום וההעצמה של הנפגעת, משפחתה והסביבה שבה היא חיה", היא אומרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות