בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אשה בממשלה? אבל הפסדנו בכדורגל!

בכוויית מתקשים להתרגש ממינוי שרה ראשונה בממשלה ומהחוק שיעניק לנשים זכות בחירה. הם יאמינו בקיומה של דמוקרטיה רק כשבני משפחת המלוכה יסתלקו מהשליטה בנבחרת הכדורגל הכושלת

תגובות

מעסומה אל-מובארק עשתה החודש היסטוריה בכוויית, אבל את הכותרות גנבה נבחרת הכדורגל. כי השבוע שבו מונתה אל-מובארק לאשה הראשונה במדינה שמכהנת כשרה בממשלה היה שבוע טרגי לאוהדים הכווייתים. בעוד אל-מובארק מבהירה לעיתונאים כיצד היא מתכוונת לנהל את משרד הפיתוח שבראשו היא עומדת עכשיו, וכיצד היא לא תפלה בין אדם לאדם ותפעל לפי החוק בלבד ושום פרוטקציה לא תעזור, עמדו כ-200 אוהדים לפני בניין הפרלמנט והחזיקו שלטים עם כתובת מוכרת: "כפאיה" ("מספיק"). זוהי אותה סיסמה שהובילה את מחול הדמוקרטיה במצרים, שבשמה מנהלת עכשיו האופוזיציה המצרית את מאבקה נגד כהונתו החדשה של הנשיא חוסני מובארק, וזוהי בדיוק אותה כותרת שבשמה דורשים אוהדי קבוצת "אל-אזרק" הכווייתית להפסיק כהונה אחרת. במצרים המטרה היא הנשיא, בכוויית - נשיא התאחדות הכדורגל.

לבה של הטרגדיה הכווייתית הוא כישלונה של נבחרת הכדורגל להעפיל למשחקי הגביע העולמי בכדורגל, שיתקיימו ב-2006 בגרמניה. הפסד צורב של 3:0 לנבחרת סעודיה והפסד הרסני של 4:0 לדרום קוריאה ריסקו את החלום הלאומי להשתתף במשחקי הגביע העולמי, בפעם השנייה בהיסטוריה של כוויית. נוכח הפסד כזה אי אפשר להתנחם במהלך החשוב של מינוי אשה ראשונה לממשלה. גם החוק שמתיר מעתה לנשים לרוץ לבחירות לפרלמנט, כמו גם לבחור לו, לא ניחם את האוהדים. דמוקרטיה היא עניין חשוב, אבל ההוכחה לקיומה אינה טמונה בעיני הכווייתים דווקא במינוי אשה אלא בהסתלקותם של בני משפחת המלוכה מהשליטה בנבחרת הכדורגל.

"תארו לעצמכם שמתקיימת תחרות כדורגל בין מיניסטריון הפנים של כוויית למיניסטריון הפנים של מדינת מפרץ אחרת, מה לדעתכם היתה התוצאה? או אם מיניסטריון הסחר או מיניסטריון העיריות היו משחקים מול מיניסטריונים מקבילים במדינת מפרץ אחרת, הרי אנחנו יודעים שהמיניסטריונים הכווייתיים היו חוטפים שערים בלי סוף. בכדורגל קל יותר לראות את הדברים, כי בתוך שעתיים יודעים מי יותר טוב", כתב פרשן כווייתי בעיתון "אל-ראי אל-עאם". "הספורט גוסס והפרלמנט ממתין", נכתב במאמר אחר בעיתון, "הכעס הגיע לשיאו והמצוקה בפסגתה... אין שום פיקוח על העמדה האסטרטגית החשובה ביותר בעימות מול המחר". לא פחות.

הביזיון הגדול ביותר שספגו אוהדי הכדורגל היה כאשר התברר להם שהפרלמנט, אותו פרלמנט שבעוד שנתיים ייבחרו אליו גם נשים, לא הצליח לקיים ישיבה כדי לדון בכישלון הספורטיווי. פחות מדי חברים נכחו בישיבה והיו"ר נעל אותה ובכך "נעל את גורל הספורט והלאומיות", נאמר במאמר בעיתון "אל-קבס". העלבון גדול במיוחד לנוכח העובדה שסעודיה ואיראן השכנות כן העפילו למשחקי הגביע העולמי בעוד כוויית, שהשקיעה הון עתק באימונים ובטובות הנאה לשחקנים, תצפה במשחקים בטלוויזיה.

בגלל סדאם

התגובה החריפה של הכוויתים, שחשו היטב במלח שנזרה על פצעיהם על ידי אוהדי כדורגל ממדינות ערביות אחרות, שהשיאו להם עצות באתרי האינטרנט, מזכירה את הזעם העצום ששטף את מצרים כאשר התברר שהיא לא תארח את משחקי המונדיאל ב-2010. "הסיבה האמיתית להפסד הכווייתי היא סדאם חוסיין; מאז שהוא פלש לכוויית לא היתה תקומה לענף הזה", כתב אזרח סעודי באתר האינטרנט של רשת "אל-ערבייה". ואילו אזרח סעודי אחר, שהזדהה בשם אכרם, החזיר את הכדור למגרש הדמוקרטי: "למרות ההסתייגויות שיש לי מכוויית, אני מקנא בכווייתים על מידת הדמוקרטיה שיש אצלם, דמוקרטיה שהם חילצו בכוח מידי השליטיהם ולא המתינו עד שמישהו יניח אותה לפתחם. אצלנו לעומת זאת מנהיגים שולטים בכל דבר ועניין. הם מוליכים את המדינות שלנו מכישלון לכישלון ואיש אינו אומר דברים אסורים. אנחנו יכולים רק לתקוף את המאמנים ואת השחקנים, אבל איש אינו יכול להתבטא נגד המדיניות של אותם מנהיגים טיפשים". אז הנה עוד פירוש של דמוקרטיה.

ביקורת נגד חברי פרלמנט ושרים בכוויית אינה עניין נדיר, ולא רק בנושאים שנוגעים לספורט. חברי פרלמנט גם הצליחו בעבר לגרום לפיטורי שרים. הקורבן האחרון היה שר התרבות, שנאלץ להתפטר בלחץ חברי פרלמנט משום שהתיר לייבא סרטים וספרים שלא בדיוק עונים על דרישות ההלכה.

עכשיו גם הסמל החדש של הדמוקרטיה הכווייתית, מעסומה אל-מובארק, חשה את ידו הכבדה של הפרלמנט. אל-מובארק, בעלת תואר דוקטור בפוליטיקה, כבר הצליחה למשוך אש כשהכריזה שלא תחזיק בידה עט, רמז לכך שהיא אינה מתכוונת להיות חותמת גומי לדרישות האישיות של חברי הפרלמנט; שהרי הנוהג הוא שאלה מגישים בקשות שונות ומשונות לשרים והשרים, אם הם רוצים להמשיך להחזיק במשרותיהם, אמורים לחתום כמתבקש. עבד אל-לטיף אל-דעיג' הזכיר ל"גברת אל-מובארק" שגם הוא רק שר צנוע בממשלה הכווייתית, ומה שהיא יודעת יודעים כל השרים, וכי גם לה לא יהיה מנוס אלא לפסוע בתלם, אשה או לא.

אבל את הביקורת החריפה ביותר למהלך ההיסטורי הזה הביעו דווקא חברי פרלמנט ואישים שיעים, שקבעו כי כל מעשה המינוי נועד להוכיח שאין בקרב השיעים גברים ראויים למשרה. מעסומה אל-מובארק היא שיעית, במדינה שבה המיעוט השיעי הוא כ-30% מכלל מיליון ורבע אזרחי המדינה (שבה מתגוררים עוד כמיליון תושבים שאינם כווייתים). למעשה, אין מדובר בהפגנה של דמוקרטיה אלא בכוונת מכוון להעליב את השיעים, טענו המבקרים. חבר הפרלמנט חסן אל-קלאף, למשל, הסביר כי "הניסיון לרצות כביכול את השיעים בכך שמינו שרה מתוכם בעצם מעיד על כוונה לפעול נגד העדה; שהרי עכשיו הרחוב הכווייתי יאמר: לא נותרו גברים בעדה השיעית שיכולים למלא תפקיד של שר". חבר פרלמנט דתי רדיקלי אחר אף איים לפנות לבית הדין הגבוה לצדק כדי לבטל את מינוי השרה מסיבות דתיות, שכן לדבריו אשה אינה יכולה למלא תפקיד כזה.

בהוראת הבעל הסעודי

וכך, בעוד חלק מחברי הפרלמנט מאוימים על ידי הבוחרים על כך שהם אינם מטפלים היטב בענפי הספורט וגורמים בושה לאומית למדינה בשל הפסדיה על המגרש, חלק אחר מחברי הפרלמנט מבקשים להפנות את האש לעבר מחדל מינוי השרה ובלבד שלא יואשמו בגרימת נזק לספורט הלאומי.

ומרחוק, מסעודיה, כבר יש מי שממתין שההליכים הדמוקרטיים בכוויית יתחילו לפעול. אחרי שבחודש מאי עבר בקושי החוק שמתיר לנשים הכווייתיות לבחור ולהיבחר לאחד מ-50 מושבי הפרלמנט, מתברר שהחוק מעניק לא רק זכות בחירה אלא גם נכס כלכלי לנשים, נכון יותר לבעליהן ולא רק בכוויית. אחת התופעות הנפוצות בסעודיה היא נישואים של גברים סעודים עם נשים כווייתיות. הנשים, שממשיכות להחזיק באזרחות כווייתית, יוכלו להצביע בבחירות בכוויית בעוד שנתיים וכך הן נהפכו לנכס כלכלי עצום לבעליהן.

לפי דיווח בעיתון "אל-חיאת" הלונדוני, הגברים הסעודים הללו כבר מתחילים לנהל מו"מ עם חברי פרלמנט כווייתים על רכישת קולות הנשים. אחד מהם, מוחמד אל-עריפי, אמר בראיון ל"אל-חיאת" כי לא ימנע מאשתו הכווייתית להירשם בספר הבוחרים משום שהוא כבר רגיל שהיא מצביעה בבחירות באגודות הצדקה למיניהן בכוויית, שבהן מכהנים קרובי משפחתה, הנשענים על קולה. ואילו מרואיין אחר, עאמר אל-סנדאווי, אמר בפירוש כי "אני עכשיו הבעלים של קולה של אשתי, וכאשר בבורסת הקולות בכוויית המחירים מגיעים לאלף דינר לקול, הרי זה עניין מפתה מאוד".

וישנם גם אותם בעלים שלא יניחו לנשותיהם להצביע בבחירות בכוויית משום שמה שאינו מקובל בסעודיה מחייב את כל האזרחים, ואין זה משנה אם לאשה יש זכות עודפת במדינה אחרת. שהרי בסעודיה לא רק שנשים לא בוחרות; גם אילו יכלו הן לא היו יכולות להגיע בעצמן לקלפיות, שכן אסור להן לנהוג מחשש למפגש לא צפוי ולא רצוי עם גבר זר.

מעניין מה תאמר על כך שרת החוץ האמריקאית קונדוליזה רייס כאשר תגיע השבוע לביקור בסעודיה, אחרי שהחלה את מסע היצוא האגרסיווי של זכויות האדם בנזיפה רבתי למצרים.



אל-מובארק, שרת הפיתוח הכווייתית החדשה. כבר הבהירה שלא תשמש חותמת גומי לחברי פרלמנט


משחק התבוסה 4:0 של כוויית נגד דרום קוריאה, 8.6. עלבון צורב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו