המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

על האוכף אני שווה לאחרים

רמי קייך, פצוע לבנון, שיקם את עצמו ואחרים, 1959-2005

  • אורי דרומי
  • פורסם לראשונה: 06.12.2005
  • 23:00
  • עודכן ב: 07.12.2005
  • 02:09

רמי קייך נולד בכפר גלעדי ובגיל תשע עבר עם משפחתו לירושלים, שם למד בבית הספר ליד האוניברסיטה. בעת טיול משפחתי באנגליה התהפכה המכונית, ההורים נפצעו ושלושת הילדים אומצו למשך שבוע על ידי אניטה בוידן, אחות יהודייה ממנצ'סטר. רמי התגייס לנח"ל ואחרי השחרור עבר עם הגרעין שלו לקיבוץ אייל.

במלחמת לבנון, שעות ספורות לפני הפסקת האש, הוא נפגע בעמוד השדרה מירי כוחותינו ונותר משותק מהחזה ומטה. אניטה, שחשה לארץ, ראתה ליד מיטתו בבית החולים תמונה שבה הוא נראה שועט על גב סוסה. בו במקום נשבעה בפניו כי תחזיר אותו לרכיבה. יחד עם בעלה הראשון מייקל, רב רפורמי במנצ'סטר, היא גייסה תרומות והטיסה אותו לחווה שהתמחתה ברכיבה טיפולית. בהמשך גייסה סכום נוסף, קנתה את הסוסה הת'ר שעליה רכב וזו הוטסה באדיבות "אל על" לארץ. רמי, שלא אהב להיות לטורח, קיווה שיוכל לגמול לבני הזוג אם יעלו לארץ. אכן, ב-1985 הקרינה הטלוויזיה הישראלית את סרטו המרגש של יוסי גודארד "שתי התחלות", שבו נראה רמי משקיע מאמצים על-אנושיים בניסיונות לחזור ללכת, בשעה שבני הזוג בוידן עושים את צעדיהם הראשונים בארץ. שמונה שנים אחר כך נפל בנם יונתן בלבנון.

כשרמי רכב הוא זרח: "על האוכף אני שווה לאחרים", אמר בסרט. הוא היה דוגמה לנכים אחרים. "טוב לשמוע בגובה העיניים מנכה המסוגל לרכוב, ולא מתיאורטיקן", אומר גיורא שקדי, שיחד עם אניטה (כיום אשתו) הקימו את "אינטרה" - ארגון לאומי ישראלי לרכיבה טיפולית. רמי שחה בבריכת "בית הלוחם" באפקה ויצא לאנגליה לייצג את ישראל באולימפיאדת הנכים, שם לחץ את ידו בחמימות חוסיין מלך ירדן, פטרון האולימפיאדה.

הוא התחתן עם יעל מיאקינין, המצילה בבית הלוחם, ונולדו להם אחינועם, עתליה והתאומים הלל והדס. "לא הרגשתי בנכות שלו", אומרת יעל. "הוא לא הסתכל על מה שאין לו, אלא על מה שיש לו". הוא סיים תואר שני בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב והתחיל לעבוד במחלקה לפגועי ראש בבית לוינשטיין. "די היה לראות אותו נכנס לחדר", אומרת חברתו הפסיכולוגית יפעת נגר, "עם החיוך הרחב, טוב הלב, בלי טיפת רחמים. הוא נגע באנשים".

לאחרונה עבד במחלקת דיאליזה ילדים בבית החולים שערי צדק. "מר עולם בשיקום", מכנה אותו ד"ר יעקב פרישברג, מנהל המחלקה. "הוא סייע לילדים ולמשפחותיהם להאמין כי המחלה אינה חזות הכל". אפרים שלאיין, חבר ילדות, אומר כשהתגלה אצל רן גידול בראש, הוא לא איבד לרגע את התקווה ואף ביקש לארגן מפגש גרעין, שהחזיר את החברים "לימים שעברו, לרוח של חברות אמיתית ואוהבת". "הוא נברא מיפי הזריחה", אומרת אניטה שקדי, "ונמוג כשקיעה מושלמת".



רמי קייך




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת