בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשמל לקירור התרופות? תחפשו במקום אחר

גם כשבתם של נאדיה ויוסוף אל-אטרש מכפר בדווי לא מוכר בנגב חלתה בסרטן, המדינה סירבה לחבר את ביתם לחשמל. בבית המשפט היא טענה בין השאר שהיענות לבקשה עלולה לגרור בקשות דומות מצד חולים נוספים בכפרים לא מוכרים. בג"ץ דחה את עתירת המשפחה

תגובות

סלון ביתם של נאדיה ויוסוף אל-אטרש נראה בדיוק כמו סלון של כל משפחה ישראלית ממוצעת מהמעמד הבינוני: יש בו טלוויזיה מחוברת למכשיר די-וי-די, מחשב, נברשות המשתלשלות מהתקרה ושני מאווררים. ובכל זאת ההבדל גדול. מאחר שהוא שוכן במה שרשויות המדינה מגדירות "כפר בדווי לא-מוכר", בית המשפחה אינו מחובר לרשת החשמל וכל המכשירים שבסלון משמשים, ברוב שעות היום, תפאורה בלבד. "יש לנו גנרטור שהוא משותף לנו ולארבעה מהשכנים שלנו, אבל כל שעת הפעלה שלו עולה המון כסף", מספרת נאדיה אל-אטרש. "אנחנו יכולים להפעיל אותו, לכל היותר, שלוש שעות ביום. בשש וחצי בערב הילדים שומעים את הרעש של הגנרטור, רצים לסלון ומתנפלים על הטלוויזיה ועל המשחקים במחשב. בתשע או בתשע וחצי מכבים אותו והולכים לישון בחושך".

יוסוף אל-אטרש נולד לפני 37 שנים בכפר הזה, הנושא את שם משפחתו ומרוחק לא יותר מעשר דקות נסיעה ממרכז באר שבע; פרט לשבע השנים שבהן שהה באיטליה, שם למד רפואה, הוא חי כל ימיו בבית שאין בו חשמל. רעייתו, שנולדה בתל שבע בבית עם חשמל, חיה ללא חשמל מאז נישאה לבעלה, לפני כעשר שנים. ששת ילדיהם (הגדול מביניהם לומד בכיתה ג' והקטנה היא בת פחות משנה) אינם יודעים מהם חיים בבית שיש בו חשמל במשך כל שעות היממה.

אילולא מכת הגורל הקשה שניחתה על בני המשפחה הזאת בינואר השנה, סביר להניח שהם היו ממשיכים להשלים בשקט עם מצבם. אך חייהם השתנו אז כי בגופה של אינאס, בתם בת השלוש, התגלה גידול סרטני. ב-11 החודשים שחלפו מאז אינאס אושפזה בבית החולים סורוקה בבאר שבע לא פחות מ-17 פעמים, נותחה פעמיים וגם קיבלה כעשרים טיפולי הקרנה בבית החולים בילינסון בפתח תקוה. אחרי כל הקרנה היא סבלה מתופעות לוואי, שהעדר החשמל הקשה מאוד על ההתמודדות אתן. "היא היתה מתעוררת באמצע הלילה עם הקאות", מספרת אמה, "ואנחנו נאלצנו לטפל בה בחושך". אינאס גם נזקקה לזריקות לחיזוק המערכת החיסונית, שאותן יש לאחסן בקירור. הוריה החזיקו אותן בתוך שקיות קרח, במקרר המנותק מזרם החשמל.

הרופאים שטיפלו בה הסבירו להורים שהפגיעה במערכת החיסונית של הילדה גורמת לכך שכל זיהום שתיחשף אליו יסכן את חייה, ואמרו להם שמגורים בבית ללא חשמל יגדילו את סכנת הזיהום. "אספקת חשמל סדירה לביתה של הילדה תאפשר מיזוג בסביבת המגורים", כתב פרופ' יוסף קפלוטניק, מנהל היחידה להמטו-אונקולוגיה ילדים בסורוקה, "בחודשי הקיץ החמים יש תרומה גדולה להיגיינה הכללית בהקטנת הסיכוי להידבק במחלות מעיים, המסכנות ילד עם טיפול כימותרפי". ד"ר אשר מוזר, הרופא המטפל, כתב מכתב שבו חזר על דברי מנהל המחלקה והוסיף כי "אספקת חשמל סדירה לבית המשפחה עשויה לתרום ליכולת הטיפול המיטבית לילדה זו, הסובלת ממחלה כה קשה".

מצוידים במכתבי הרופאים פנו ההורים לרשויות וביקשו לחבר את ביתם לחשמל. הם הכירו את מדיניות הממשלה בעניין, אבל האמינו שהשיקול ההומניטרי יגבר. ביתם, אגב, מרוחק פחות מ-600 מטרים מקו המתח הגבוה שמעביר חשמל לעיר ערד.

היום הם מנסים להבין מדוע נכשלו. סדרת ההקרנות שאינאס סיימה לקבל לאחרונה חיסלה אמנם את הגידול, אבל אביה יודע שמחלתה עלולה להתגלות שוב ("אני רופא, אני מכיר את הספרות המקצועית ואני גם יודע מה הפרוגנוזה").

בחורה אין דירות

העמדה הנחרצת שבני הזוג מציגים בעניין מעלה לכאורה שאלה מטרידה. משפחת אל-אטרש אינה סובלת ממצוקה כלכלית. ד"ר אל-אטרש עובד כרופא משפחה במרפאת קופת חולים בנגב ומשתכר שכר גבוה יחסית. נאדיה אל-אטרש היא בוגרת תיכון, שעד שהתגלתה מחלת בתה עבדה בטיפול בילדים. הכנסותיהם של בני הזוג יכלו לאפשר להם לנסות ולהציל את חיי בתם באמצעות מעבר ליישוב אחר שבתיו מחוברים לרשת החשמל. מדוע לא עשו זאת? האם ניצלו את מחלת בתם לשם מאבק פוליטי?

ממש לא, אומר ד"ר אל-עטרש. הוא מספר כי מלכתחילה בדקו אפשרות לשכור דירה בחורה, הכפר הבדווי המוכר הקרוב ביותר למקום מגוריהם הנוכחי, אך "התברר שאין בכל חורה אפילו לא בית אחד להשכרה". "בדקנו גם את האפשרות לקנות שם בית ואפילו לבנות שם בית. בתים למכירה אין, ולקבל מגרש ממינהל מקרקעי ישראל ולהוציא את כל האישורים הנדרשים היה לוקח לנו לפחות שנה". אחר כך שקלו, לדבריו, גם את האפשרות לשכור דירה בבאר שבע. "לא עשינו את זה כי פחדנו ממה שיקרה לחמשת הילדים האחרים שלנו", אומרת נאדיה אל-אטרש. "קרה לנו יותר מפעם אחת שבאמצע הלילה היינו צריכים לרוץ עם אינאס לבית החולים. פה יש לילדים סבא וסבתא, דודים ובני דודים שיכולים לשמור עליהם".

בידיהם מצויה גם חוות דעת של פסיכולוגית שבדקה את בתם ואת סביבתה המשפחתית והמליצה שלא לעבור ליישוב אחר. "מעבר דירה כיום יפגע באינאס הן ישירות והן בעקיפין", כתבה אתי שפירא-בק, פסיכולוגית חינוכית מבנימינה. "מעבר כזה הוא שינוי אשר מצריך גיוס כוחות לשם הסתגלות. אין לאינאס כיום עודפי כוחות. כל כוחותיה נחוצים להתמודדות עם המחלה". אחרי שקיבלו את חוות הדעת הזאת החליטו להילחם על חיבור ביתם לחשמל.

פואד שולח תרומה

תחילה פנו לחברת החשמל, שהפנתה אותם לוועדת התכנון המחוזית במשרד הפנים, שהשיבה להם את מה שכבר ידעו: ביתם מצוי ביישוב לא-מוכר והחוק אוסר לחברו לרשת החשמל. "הסברתי

המשך בעמ' ב4

להם שמדובר בהצלת חיים", משחזר ד"ר אל-אטרש, "והם ענו לי בכל מיני תשובות מתחמקות. כאשר שאלתי איך יכול להיות שאותו חוק שאוסר לחבר את הבית שלי מאפשר לחבר את המאחזים הלא-חוקיים בשטחים, לא קיבלתי תשובה". אחר כך שלח מכתבים לכל חברי הכנסת הערבים, אך איש מהם לא טרח להשיב לו. "הם כנראה מאוד עסוקים בנסיעות לסוריה ולקטאר", הפטיר בציניות. גם פניותיו אל השרים הרלוונטיים איכזבו. שר הבריאות, דני נוה, העביר את פנייתו למנכ"ל משרדו, שכתב לאל-אטרש שהנושא אינו כלול בתחום הסמכויות של המשרד. שר הפנים אז, אופיר פינס, כתב שידיו כבולות על ידי החוק אך המליץ ששר התשתיות "ישקול להפעיל את סמכויותיו". שר התשתיות אז, בנימין בן-אליעזר, השיב שאין ביכולתו להורות על כך לחברת החשמל. אך הוא היה היחיד שגם עשה מעשה: הוא פנה לחברת בתי הזיקוק לנפט, הכפופה אף היא למשרדו, ושיכנע אותם לתרום למשפחה סולר.

"התקשר אלי מישהו שהזדהה כעוזר שר התשתיות למגזר הערבי ואמר לי שהסיפור שלנו נגע ללבו של השר ושהוא קיבל בשבילנו תרומה של 800 ליטר סולר, שיספיקו להפעלת הגנרטור רוב שעות היום במשך כמה חודשים", מספר אל-אטרש. "אחרי כמה ימים באמת הגיע סולר, בכמות שהספיקה לחודש וחצי". המשכו של הסיפור תמוה הרבה יותר. "יום לפני הפריימריס במפלגת העבודה", מספר אל-אטרש, "אני מקבל טלפון מפעיל של בן-אליעזר בכסייפה. קודם הוא שואל אם קיבלתי את הסולר, אחר כך הוא מספר לי שלמפלגת העבודה יש בכפר שלי 13 מתפקדים, ובסוף הוא גם מבקש שאדאג שילכו להצביע".

ביום הפריימריס טילפן בן-אליעזר עצמו. "הייתי בבילינסון עם אינאס וקיבלתי את השיחה במסדרון, בדיוק כשהילדה שכבה בפנים וקיבלה הקרנות", משחזר אל-אטרש את השיחה. "בן-אליעזר אמר משהו מעורפל על זה שהוא ממשיך לטפל בבעיה שלנו, איחל החלמה לילדה ובסוף אמר שהוא מקווה שהיום יהיה יום מוצלח לכולנו. הייתי כל כך המום שלא עניתי".

"לבוא ולחבר בין השיחה הזאת לבין הפריימריס זה פשוט שקר וכזב", מגיבה תמי שנקמן, הדוברת של ח"כ בן-אליעזר. "במקרה עמדתי ליד בן-אליעזר כשהוא התקשר לד"ר אל-אטרש ושמעתי את השיחה ביניהם. השר התעניין בשלום הילדה ולא הזכיר במלה אחת לא את הפריימריס, לא את המתפקדים ולא שום דבר אחר שקשור לפוליטיקה. בהמשך השיחה, כאשר ד"ר אל-אטרש שאל אותו מה שלומו, בן-אליעזר ענה שזהו יום מאוד עמוס ושהוא מסתובב בכל הארץ".

שאלה של היגיינה

אחרי שהתאכזבו מהפוליטיקאים פנו בני הזוג אל-אטרש לארגון רופאים לזכויות אדם והאגודה לזכויות האזרח, שעתרו בשם המשפחה לבג"ץ. עו"ד סוניה בולוס מהאגודה ביססה את העתירה על טיעון מרכזי אחד: הזכות של אינאס לחיות ולקבל טיפול רפואי נאות מעוגנת בחוקי היסוד ומחייבת את המדינה לחבר את ביתה לרשת החשמל או, לחלופין, לממן את התקנתו והפעלתו של גנרטור שיספק לבית חשמל בצורה סדירה. ממכתבו של ד"ר מוזר, הוסיפה וקבעה עו"ד בולוס, עולה קשר ברור בין חיי הילדה לבין חיבור הבית לחשמל.

פרקליטות המדינה השיבה שהמדינה מכירה בחובתה לספק לילדה טיפול רפואי אך אינה רואה את הקשר בין החובה הזאת לבין הדרישה לחבר את הבית לחשמל. עו"ד גלעד שירמן, עוזרו של פרקליט המדינה ערן שנדר, נימק את העמדה הזאת באמצעות ניתוח מקומם למדי של נוסח מכתבו של ד"ר מוזר. ד"ר מוזר, נכתב בתשובת המדינה לעתירה, לא כתב במכתבו ש"מיזוג ביתה של העותרת הוא צעד מתחייב להצלת חייה", אלא רק ש"אספקת חשמל סדירה מאפשרת מיזוג נאות של סביבת המגורים" וש"בחודשי הקיץ החמים יש תרומה להיגיינה הכללית במזעור הסיכוי להידבק במחלות מעיים העלולות, בילד עם טיפול כימותרפי, להיות הרות אסון". מחוות הדעת הזאת משתמע שהסכנה לחיי הפעוטה, כך הסביר נציג המדינה, אינה נובעת מהעדר חשמל ומיזוג אלא מהעדר היגיינה אישית.

המדינה, הוסיף והסביר נציגה, מציעה למשפחת אל-אטרש לממש את זכותה לקבלת טיפול רפואי באמצעות מעבר ליישוב אחר, חוקי ומוכר. אם תחליט להישאר בביתה הנוכחי, המדינה תציע לה לפתור את בעיית התרופות הזקוקות לקירור באמצעות אחסונן במקרר שבמרפאה בכפר חורה, "המרוחקת לא יותר מעשר דקות נסיעה מביתם של העותרים".

מהמסמך הארוך, בן 52 הסעיפים, שעו"ד שירמן הגיש לשופטים עולה בבירור שהממשלה מבקשת מבג"ץ לבחון את בעייתה של משפחת אל-אטרש על רקע המאבק שהיא מנהלת נגד קיומם של הכפרים הלא-מוכרים בנגב. חיבור הבית לחשמל, כתוב באחד הסעיפים, "יגרום לחיבורם הלא-חוקי של בתי השכנים". בכפרים הלא-מוכרים בנגב, נכתב בסעיף אחר, "ישנם חולים נוספים שחיבור לחשמל עשוי להקל על מצבם". אם בג"ץ ייעתר לעתירתה של משפחת אל-אטרש, לא יהיה מנוס מלחבר גם אותם.

שופטי בג"ץ דנו בעתירה בראשית ספטמבר, נמנעו מלהכריע בה וקבעו שעד לדיון הנוסף בעתירה, תבחן המדינה את האפשרות לסייע למשפחה בהתקנתו ובהפעלתו של גנרטור. בדיון הנוסף, שהתקיים לפני כשבועיים, התברר כי פרקליטות המדינה העדיפה לפנות לשלוש קרנות צדקה שונות ואף להפעיל עליהן לחצים ובלבד שהשלטונות לא ייאלצו לספק בעצמם חשמל לבית.

קרנות הצדקה, הודיע עו"ד שירמן לשופטים, נענו לפניות הפרקליטות וניאותו להקציב למשפחת אל-אטרש סכום של 11,000 שקלים. יחד עם שוויו של הסולר שהועבר אליהם, הוסיף הפרקליט, יסתכם הסיוע ב-16,000 שקלים, סכום שיספיק להפעלת הגנרטור במשך חודשים אחדים. עו"ד בולוס טענה שהצעת המדינה מתעלמת מהעובדה שבני הזוג אל-אטרש נאבקים על זכותם לקבל חשמל ו"הופכת אותם למקבצי נדבות", אך בג"ץ הסתפק בהצעת המדינה, דחה את העתירה ואף טרח להוסיף נזיפה לעותרים. "פתרון זה רחוק מלהיות פתרון אופטימלי", כתב הנשיא אהרן ברק, "אולם גם אין להתעלם מכך שהיתה זו החלטת העותרים לקבוע את ביתם בישוב לא-מוכר, מתוך ידיעה שעקב כך לא יוכלו להתחבר לתשתיות בסיסיות".

"המשפט הזה של ברק הוא הדבר שהכי מקומם אותי בכל הפרשה", אומר יוסוף אל-אטרש. "אני לא החלטתי לקבוע את ביתי ביישוב לא-מוכר. אני נולדתי ביישוב הזה, שהוקם עוד לפני הקמת המדינה. אני בניתי את הבית שלי על אדמות שרשומות בטאבו על שם המשפחה שלי. המדינה היא שהחליטה שלא להכיר ביישוב שלי".



אינאס. אושפזה לא פחות מ-17 פעמים, נותחה פעמיים וקבלה כעשרים טיפולי הקרנה


יוסוף אל אטרש וילדיו. אף ח"כ ערבי לא טרח להשיב לפניותיו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו