טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רב או רבה?

רוב גדול של הרבות בארץ מעדיפות שיכנו אותן הרב, אבל כחצי מהרבות ששפת אמן עברית מעדיפות את המלה רבה. כולן נגד התואר רבנית

תגובות

ב-1983 פנתה הרב כנרת שריון, האשה הראשונה שכיהנה בפועל כרב בארץ, לאקדמיה הישראלית ללשון ושאלה איך בעצם מכנים את תפקידה. התשובה שקיבלה היתה ש"המונח הנכון הוא רבנית, אבל מאחר שמשתמשים בו כאשת רב, אנחנו ממליצים לאמץ מונח אחר". עשר שנים חלפו והרב עינת רמון-אשרמן, הצברית הראשונה שהוסמכה לרבנות (בחו"ל), פנתה בשאלה דומה. הפעם האקדמיה היתה החלטית יותר וקבעה ש"צריך להיות רבנית כמו חזנית, ומעתה תהיינה שתי משמעויות לאותה מלה".

לאחר חמש שנים נוספות האקדמיה נשאלה מה דעתה על התואר רבה וענתה ש"צורת הזכר בעברית יפה גם לנקבות, ואילו צורת הנקבה מציינת רק נקבה. זו דרכה של העברית ואין האקדמיה רואה עצמה רשאית לקבוע קביעה המנוגדת לדרך זו". עוד חמש שנים חולפות וב-2003 נותנת האקדמיה תשובה ברורה יותר לרבה ד"ר דליה מרקס וכותבת בכנות ראויה לציון: "אילו היינו מכריעים, היינו מכריעים לטובת רבה, אבל אז היו מאשימים אותנו בכך שאנחנו מכירים בתופעה הזאת... כך קרה לגבי פלסטינים או פלשתינים". בעקבות עמדת האקדמיה אשתמש ברשימה הזו בתואר רבה, אלא כאשר מדובר במישהי שידוע לי שמעדיפה להיקרא רב.

תואר הנקנה בביאה

את המכתבים האלה, המבטאים לא מעט מבוכה, ליקטה הד"ר צביה ולדן ממכללת בית ברל במסגרת מחקר שהכינה על שאלת התואר הניתן לרב אשה. המחקר המלא טרם פורסם. תקציר שלו פורסם לאחרונה תחת הכותרת "רב, רבית, רבת, רבה ורברבה" בגיליון כתב העת "פנים" שהוקדש לשפה העברית. בישראל, כותבת ולדן, מכהנות כבר 32 רבות בתפקידי רבנות. הראשונה שבהן הוסמכה ב-1991, 19 שנה אחרי הסמכת הרבה הראשונה בארצות הברית.

ולדן מצטטת מודעות של כינוסים שבהן חלק מהמשתתפות בוחרות לכנות את עצמן הרב וחלק מעדיפות את התואר רבה. למשל, במודעות שפירסם השנה בית הכנסת הרפורמי של תל אביב, בית דניאל, לקראת תיקון ליל שבועות כתוב: הרבה גליה סדן והרב ורד סקל.

בדיקה באתר האינטרנט של התנועה הרפורמית מגלה שכנרת שריון, שהיא גם האשה הראשונה שמונתה ליו"ר מועצת הרבנים המתקדמים בישראל, מכונה שם הרב, וכך גם הרב עדה זוידוב שהיא סגן היו"ר, והרב נעמה קלמן, הגזברית. אבל באתרי הקהילות הרפורמיות מכונה מירה רז מקהילת נתן-יה מנתניה - רבה. כלומר, המבוכה אינה רק נחלת האקדמיה. היא גם נחלת הרבות עצמן.

ולדן ראיינה 31 רבות. על דבר אחד מסכימות כולן. הן מתנגדות לתואר רבנית, שמשמעותו המקובלת היא אשת רב, וכפי שכותבת ולדן זהו "תואר הנקנה בביאה... לא יאה להשתמש בו למי שקנתה את השכלתה באופן מסודר ומוכר". יש גם הסכמה על צורת הרבים - רבות. אבל מהי צורת היחידה?

ולדן מסרה ל"הארץ" ש-24 מתוך הרבות מעדיפות להיקרא רב ורק שבע (שהן 23%) מעדיפות להיקרא רבה, יחס של 3 ל-1. אלא שוולדן סבורה שהנתון הזה מטעה. העברית היא שפת האם של 14 רבות בלבד. מתוכן תשע מעדיפות להיקרא רב וחמש (36%) מעדיפות להיקרא רבה, יחס של 1:2. והנתון המהפכני ביותר: ב-2001 קיבלה הרבה הרפורמית מירה רז לראשונה תעודה שבה מופיעה התואר רבה. מאז הוסמכו בישראל שבע רבות ששפת אמן עברית. רק שלוש מתוכן מעדיפות להיקרא רב וארבע (57%) מעדיפות את התואר רבה. את העובדה שכמעט כל הרבות ששפת אמן אנגלית מעדיפות את התואר רב אפשר כנראה להסביר בכך שבאנגלית משתמשים באותה מלה לרב גבר ולרב אשה.

כפי שקורה כשעוסקים בחידושי לשון, במהלך השנים עלו כמה הצעות משעשעות למדי. למשל הלשונאי יצחק צדקה הציע ב-1986 רבה או רבית. ולדן כותבת ש"לא נראה לי נבון לצרף לתואר של אשה צורן המשמש לצורך הקטנה (כפית, מפית וכו'), במיוחד לאור העובדה שהפירוש המקורי של רב הוא גדול, גדול בתורה".

נשיא האקדמיה ללשון עברית, פרופ' משה בר אשר, הציע במכתב לעמית בארה"ב את המלה רבת, תואר שעלול להזכיר הן את בירת ירדן והן את בירת מרוקו. מצד שני, ביקורת דומה היתה לחלק מהרבות על התואר רבה, שנשמע להן כמו "תל אביב רבתי" ומזכיר להן את השיר "שמחה רבה שמחה רבה". הצעות נוספות: חכמה ורבי. סיון מס, שהיא רבה חילונית, מעדיפה את התואר רב"י, ראשי תיבות של רבה ישראלית.

מבקר או מבקרת?

בית הספר לרבנות של מכון שכטר הקונסרווטיווי בירושלים הסמיך השנה שלוש רבות. הדיקאן בפועל של בית הספר, הרב עינת רמון-אשרמן, סיפרה ל"הארץ" שבית הספר נוהג להשתמש בתעודות ההסמכה בתואר רב גם לנשים. אבל לאחת הבוגרות, תמר אלעד-אפלבאום, היה חשוב מאוד שיירשם רבה וכך נעשה. אלעד-אפלבאום טענה שהתואר רבה מבטא סוג אחר של מנהיגות רוחנית.

רמון-אשרמן אומרת שהיא לא מייחסת שום חשיבות לשאלה אם קוראים לה רב או רבה. אבל כשכינו אותה ברדיו רבנית היא התקשרה לתקן. היא סבורה שלחוגים האורתודוקסיים והשמרניים קל יותר להשתמש בתואר רבה וכך לא להכיר בשוויון של הרבות ובסמכות השווה שלהן. לא כולן מסכימות אתה. הרבה תמר דבדבני אמרה לוולדן ש"השימוש בתואר רבה הוא בו זמנית מאיים ומאתגר; הוא מאיים על גברים רבים ומזמין תגובות עוינות, מתגוננות ברובן, אך גם אלימות". רמון-אשרמן סבורה שעדיף שהאקדמיה לא תפסוק עכשיו, אלא תיתן לזמן ולמציאות לעשות את שלהם.

קרן דובנוב, מזכירה מדעית באקדמיה ללשון עברית, אומרת שבאקדמיה היתה לפני כמה שנים התלבטות ובעקבותיה הנטייה בשנים האחרונות היא להמליץ על המלה רבה. עם זאת, אין החלטה רשמית. דובנוב מסבירה שהחלטה רשמית טעונה שרשרת דיונים ארוכה וממושכת, ולא כל מלה מגיעה לכך.

הסיבה להעדפת התואר רבה על רב היא העיקרון של "זכר ונקבה ברא אותם", כלומר הרצון שלכל תפקיד יהיו צורת זכר וצורת נקבה. החריג היחיד לכלל הזה הוא תפקיד ראש הממשלה, שבאקדמיה לא מצאו לו צורת נקבה. את הדילמה הזאת מבטא יותר מכל לדבריה תפקידן של המזכירות המדעיות באקדמיה, שהרי המלה מזכירה מתקשרת בדרך כלל להדפסות והעברת טלפונים. דובנוב מציינת שמבקרת המדינה לשעבר מרים בן פורת התעקשה לחתום מבקר המדינה, בניגוד לעמדת האקדמיה שיש לכנותה מבקרת. אם כצפוי תעמוד בקרוב דורית בייניש בראש בית המשפט העליון, אומרת דובנוב, יהיה צריך לכנותה נשיאה ולא נשיא.

נחלה ומנוחה

שש וחצי שנים עברו מאז נפתח בית הקברות החילוני העירוני הראשון בישראל בבאר שבע, ורק השבוע נחנך בית הקברות השני. גם הוא מרוחק ממרכז הארץ, בקרית טבעון. ירון ידען, איש עמותת מנוחה נכונה בקרית טבעון, מספר שהמאבק לקבלת הקרקע ורשיון הקבורה נמשך שמונה שנים. מדובר בינתיים במאה חלקות קבורה עם אפשרות להרחבה. כיוון שהקרקע היא של המועצה, לא יתקבלו נקברים מבחוץ. ברור שבמקום ייקברו גם לא-יהודים, אבל העמותה עדיין לא קיבלה החלטות בשאלות שמאפיינות בתי קברות אזרחיים, כמו איזה פסלים יותרו (מלאך?), איזה סמלים דתיים (צלב?) ואיזה מוסיקה (וגנר?). בירושלים, תל אביב וחיפה נמשך בינתיים המאבק, אבל קבורה חילונית עדיין אין.

רוב יחדני, מדבר נגדני

לפני כחודש קיבלה האקדמיה ללשון העברית שורת החלטות בעלות חשיבות למערכת הבחירות הבאה ובייחוד למלאכת המרכבה שאחרי הבחירות. קואליציה תיקרא מעכשיו יחדה, רוב קואליציוני ייקרא רוב יחדני וחבר בקואליציה יהיה יחדן. אופוזיציה תיקרא מעתה נגדה, חבר באופוזיציה ייקרא נגדן והמדבר האופוזיציוני יכונה המדבר הנגדני.

מועצת עיריית רמת השרון החליטה השבוע לאמץ את המונחים החדשים. זה ללא ספק צעד קטן בדרך לקליטתם. אלא שסביר להניח שהשפעה גדולה יותר תהיה לשאלה אם ירון דקל ורינה מצליח יתחילו מעכשיו לדבר על יחדות חלופיות ומגעים יחדניים. באותה הזמנות אישרה האקדמיה את המלה תצרף לפאזל, כך שבעצם מדובר בתצרף יחדני.

אם יש מלה שמרבים להתלונן על כך שאין לה תרגום עברי הרי זו accountability, החובה לדווח ולשאת באחריות, בדיוק מה שנעדר כל כך מהתרבות הפוליטית הישראלית. הבעיה העיקרית בתרגום המושג היא איך למצוא מלה שתשקף את כל רבדיו. מתברר שלפני חצי שנה קבעה האקדמיה חלופה עברית למושג הזה, לפחות בכל הקשור לבנקאות: אחריות דיווח. ספק אם המושג הזה עומד באתגר. דומה שנצטרך להמשיך לדבר על accountability גם בעתיד. ונוכל גם להמשיך להתלונן בידענות: "כמה חבל שאין מושג מתאים לזה בעברית".



בייניש. לא נשיא


ולדן. לא רבית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות