בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אריק הוא אריה בחורף

"רגעים" של אריק איינשטיין ופיטר רוט

תגובות

מסע יחסי הציבור הרחב שתוכנן לאריק איינשטיין עם צאת תקליטו החדש נבלם בשבוע שעבר נוכח ההתפתחויות. איינשטיין היה אמור לדבר על "רגעים", תקליטו המשותף עם פיטר רוט, אבל לחיים היו תוכניות משלהם - ובהן מותה של אלונה איינשטיין, אשתו לשעבר, וגם המעקב התקשורתי השוטף אחרי מצבו של אריק האחר, שמככב בתודעה הציבורית הישראלית בעשרות השנים האחרונות.

יכולתו של איינשטיין לחבור אל מצב הרוח הכללי מצאה ביטוי לפחות בשירים שחותמים את "רגעים". חלקו האחרון של התקליט מוקדש למבט נוסף אל העבר הקסום ("שלא ייגמר"), לדיון מטפורי למחצה בהווה הבעייתי ("אריה בחורף"), ולבסוף לגרסה מחודשת של "אף אחד לא מזיל דמעה" של שמוליק צ'יזיק - עם גיבורה ש"שקועה עמוק עמוק בתרדמה" וגיבור ש"כל כך סובל, הוא לא בעניינים".

מעמדו של איינשטיין בפופ הישראלי היה שונה מאז ומעולם מזה של צ'יזיק - שלאחר שהתפרסם כמחבר (וכדמות הראשית) של "רוצי שמוליק קורא לך" של אריאל זילבר ניסה באמצע שנות ה-80 ליהנות מקריירה משלו כזמר עם השיר הזה, ומת שלוש שנים אחר כך, ב-1987. אבל הבחירה לסיים את התקליט דווקא עם "אף אחד לא מזיל דמעה" בוודאי אומרת משהו על החרדות שליוו את איינשטיין בדרכו אל "רגעים".

תחושת ההחמצה ובעיקר הפחד ממנה נוכחים גם בשיר כמו "אחד עשר מטר", שכמו "אריה בחורף" נכתב על ידי יעקב רוטבליט. שני השירים מציעים זיקה בין הקול המוכר של איינשטיין ובעיקר בין הביוגרפיה שלו (למשל, אהבתו לכדורגל), לבין כישלונם ההולך ומתממש של גיבורי השירים.

אבל "אחד עשר מטר" ו"אריה בחורף", למרות השכלול הלשוני וההגשה הרהוטה, מתקשים להיהפך לשירים חזקים ממש, מהסוג שפעם אפשר היה לצפות כמעט מיד משירים עם החותמת של איינשטיין. חלק מהבעיה היא ההגשה שנותרת מרוחקת; חלק אחר הוא הלחנים שאינם ממריאים - והמלים מעט מקושטות מכדי להיהפך למשלים הקיומיים שהן חותרות להציע.

מובן שקשה לתבוע משירי פופ להתמודד עם קפקא (או לפחות עם חובב כדורגל כמו הנדקה), אבל שירי רוק ופופ גדולים מונעים מכוח האמונה שהם יכולים - בזכות המוסיקה וההגשה - לדבר על הכל. במבט לאחור, זה יירשם תמיד כאחד מהישגיו הגדולים של איינשטיין: יכולתו לחבר את אהבת שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, כהגדרתו המקורית, עם חיבתו לקולות החדשים שהגיעו מאנגליה ומארצות הברית, לצד יכולתו לאתר שותפים ראויים לפרויקט הזה.

"רגעים" הוא לכאורה גלגול באותו הכיוון, אבל בדומה ל"שתי גיטרות, בס, תופים", תקליטו הקודם, גם הפעם הוא מסתפק במועט, מועט מדי: במקום לעמוד במרכז הוא מצטרף לפיטר רוט וחבורתו. העטיפה היפה שעיצב יהודה דרי מציגה את איינשטיין בחזית, במרכז התמונה - רוט שולח לעברו מבט נלהב בשני התצלומים - אבל זו אינה הפעם הראשונה שבה הקולות סותרים את מה שנראה בתמונות.

במובן מסוים, "רגעים" הוא תקליט שבו איינשטיין פוגש את "מוניקה סקס": רוט הלחין מחצית משירי התקליט, ניגן בגיטרות, קלידים וכלי הקשה ותרם קולות, הפיק את התקליט עם עמיתו ללהקה, אלדד גואטה, וגייס לרשימת המחברים עמית אחר, יהלי סובול, שכתב והלחין שני שירים נוספים.

אבל "רגעים" הוא גם תקליט שבו איינשטיין מוצא את עצמו עם "הזבובים", להקתו האחרת של רוט. מאור כהן, מעריץ ותיק של איינשטיין ושל פרנק סינטרה, תרם את "מזכרת" - שמאפשר לו לחבר בין אהבותיו השונות. דן תורן, "זבוב" נוסף, רקם מלים על פי הזמנה: ב"טיול רגלי" הוא נכנס לנעליו של איינשטיין, שעוזב לרגע את הבית עם התה והלימון; ב"משהו טוב" הוא משחזר עם רוט משהו מרוח העליצות של "שלישיית גשר הירקון" ו"החלונות הגבוהים".

למרבה הצער, אף אחד מהחברים הללו - על אף כישוריהם הוודאיים ואהבתם הטהורה - אינו מסוגל להחזיר לאחור את הזמן. דווקא הרצון להפוך את "רגעים" למסע קבוצתי בארצו המוסיקלית והרגשית של איינשטיין מגלה ש-2006 אינה יכולה להיות חלק משנות ה-60 וה-70, לא במישור האישי ומובן שגם לא הציבורי. התוצאה היא תקליט שדווקא הולם היטב את שמו: "רגעים" מאפשר לאיינשטיין ושותפיו להציע הבלחות של כישרון ורגישות, אבל ומתקשה להציע סדר יום חדש או לנסח אמירה שלמה - במוסיקה כמו במלים.

"רגעים" - אריק איינשטיין, פיטר רוט. אמירדינה. הפצה: התו השמיני




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו