שורפים, הולכים - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

שורפים, הולכים

באסל עאסי, עד לאחרונה חייל נאמן בארגון הפשע של משפחת חרירי, והיום עד מדינה שעשוי להפליל 16 מבכירי הארגון, רוצה להשכיל את קוראי "הארץ" בהלכות סחיטה באיומים, הצתות, רימוני רסס ויריות ברגל. קרא, אולי תרוויח משהו

  • פורסם לראשונה: 17.01.2006
  • 23:00
  • עודכן ב: 18.01.2006
  • 11:04

"אלה אנשים שלא עובדים וכל יום שקמים הם עוסקים באיך לעשות כסף דרך פשע כמו גביית כספים, סחיטה, סמים, איומים, הימורים, בוררויות, דמי חסות. זה מערכת שמתעסקת בפשיעה ואני הייתי חלק מהמערכת הזאת" (באסל עאסי, עד המדינה נגד בני משפחת חרירי בעדותו במשטרה)

דמותו של יחיא חרירי הפכה למיתוס בחוגי העולם התחתון והשוק האפור עוד לפני שנרצח מצרור יריות בלב טייבה ב-20 באוקטובר 2004. בשנים האחרונות לחייו, משפחות פשע מובילות חששו מפניו בכל אזור הצפון והמרכז. זה כלל את משפחת חאמד מנצרת, את הקקונים והקווקזים מחיפה והקריות, ואפילו את האבוטבולים מנתניה. מלבד אישיותו הכובשת, חרירי הוביל יכולת ארגונית נדירה. ארגון הפשע המשפחתי שניהל התבסס על משמעת צבאית. הקודים היו נאמנות, צייתנות ואכזריות.

ביחידות המרכזיות של המשטרה במחוזות הצפון, השרון והמרכז הקימו צוותי חקירה מיוחדים שתרו אחר החולייה החלשה בצבא חרירי. כל מעצר של עבריין זוטר מערי המשולש נבחן בזכוכית מגדלת על המפה המודיעינית, כדי לאתר סוכן עם פוטנציאל להפליל את צמרת המשפחה. שנים חלפו ואף סמוי לא הוחדר, אבל אז נרצח יחיא חרירי ונפער הסדק הראשון. בפברואר 2005 נפל דבר. באסל עאסי, 39, אסיר משוחרר מהמשולש שלפי החשד היה חייל בגדוד עיאט מארגון הפשיעה של חרירי, נעצר בחשד לסחיטה של בעל מזנון במוסד חינוכי גדול בתל אביב והחליט לפתוח את הפה, מיוזמתו.

"כשעאסי התחיל לדבר חשבתי שזה גדול מכדי להיות אמיתי", אומר רס"ר שי שרייבנד ממחלק סוכנים בימ"ר מרכז. "מההתחלה הוא שפך מידע על דברים גדולים שהתרחשו בשנים האחרונות", אומר מפקד המחלק, רפ"ק עזרי אשר, "הוא ידע פרטים מוכמנים על אירועים שהתרחשו לפני שנתיים ושלוש, וגם על אירועים שלא ידענו עליהם והתגלו כאמיתיים". בהליך הגיוס הוא עבר בהצלחה את כל מבדקי המסוגלות, האמינות, ובעיקר הנגישות לדמויות המרכזיות.

עאסי לא הפסיק לדבר, לשחזר, לדובב ולהקליט, עד שבספטמבר הוגשו כתבי אישום חמורים נגד 16 נאשמים מארגון הפשע הזה. לפי האישומים, ה-16 הטילו את חיתתם על עבריינים אחרים, מהמרים, קבלנים ואנשי עסקים מאזור המרכז, שנזקקו כולם להלוואות מהשוק האפור. עאסי מסר עדות מפורטת, שמאפשרת הצצה על התנהלותו הפנימית של ארגון פשיעה ישראלי, כהגדרת המשטרה.

"קודם כל", הסביר עאסי לחוקריו, "אין בכלל משפחת חרירי. זה בעצם משפחת אגברייה, אבל כולם קוראים לעצמם חרירי. במשפחה הזאת היו שני אחראים: שייח מאלק ויחיא חרירי, שעמדו בראש כל המערכת. יחיא היה האיש ביצוע, ושייח מאלק היה מנהיג העל... מתחת לשייח מאלק יש את יוסף אגברייה, שמייצג את האחים אגברייה, את אחמד סלים וותד שהיה שותף שלהם בתיק רצח מ-1996, ואת ג'מאל שמייצג את משפחת עיאט. מתחת ג'מאל ואחמד היה איאד עיאט, ומתחתיו ווהבי עיאט.

"לכל אחד מהאנשים שהם הפעילו היה תחום... עיסאם טהה היה איש מבצעים, אופנוען שהיו משתמשים בו לירי וזריקת רימונים, וגם ניהול תחנת סמים. טארק ג'אבר היה המחסנאי, שהיה אחראי גם על אחסון סמים, וגם פתחו על שמו תיק מע"מ. אחריהם באו אני ועאטף טהה, שהשתמשו בנו לבצע סחיטות דרך הצתות... אורן אלקורט היה אחראי על שיווק סמים והיה מתווך בין הלקוחות למשפחת עיאט. במקביל לכל אלה יש את האח כמאל עיאט, שאחראי על הלבנת הון והימורים..."

חוקר: אני מבין שיש מין הייררכיה בין האנשים האלה, אבל מה נותן לך להבין שמדובר במערכת משומנת שמבצעת דברים ולא בסתם משפחה שיש בה איזה מדרג של כבוד?

עאסי: "זו מערכת עם חלוקה בין תחומים, בין אנשים... למשל, יש קופה לממן את העבירות שלהם, ואת האנשים שהם החיילים שלהם, הם דואגים בהיבט הכספי לחיילים, לעורכי דין, ביקורים, קנטינה, דואגים למשפחות. מכספי הקופה משכירים רכבים שהחיילים שלהם משתמשים בהם לביצוע העבירות. הם משלמים לכל חייל כסף על כל עבירה שהם נותנים לו הוראה לעשות... יש להם כסף שהם שמים בצד להוצאות מודיעין, כי בעולם הפשע יש סכסוכים רבים והם צריכים אינפורמציה ומשלמים לאנשים עבור המידע הזה. יש במשפחה ישיבות שיושבים ומעדכנים את כולם מה קורה ומחליטים מה לעשות. זה כמו קבינט מצומצם".

עדותו של עאסי במשטרה, כפי שתיפרש בעמודים הבאים, מתייחסת לאירועים בהם השתתף כחייל בין השנים 2000-2004, אבל גם כסוכן סמוי שתיעד עבירות סחיטה וביים עסקות סמים בתחילת 2005. העדות הזאת, מגובה בעדויות של 128 עדי תביעה נוספים, תוצג החל מ-2 בפברואר באולמו של השופט המחוזי ג'ורג' קרא. אם עאסי לא יבלע אקונומיקה עד אז, צפויה לו שם חקירה נגדית מתישה על ידי סוללת עורכי דין בכירים, דוגמת משה שרמן, אביגדור פלדמן, אלי כהן, פנינת ינאי ואחרים. אירוע שכבר מוגדר כהצגה הכי טובה בעונת המשפט הפלילי של חורף 2006.

מי ירה בי

עדותו של עאסי נפתחה ב-20 במארס 2005 ונגבתה בהמשכים על פני ארבעה חודשים. תחילה סיפר עאסי למפעילו, רס"ר אבי סילברה מימ"ר מרכז, על עצמו, על משפחתו ועל הסיבות שדירדרו אותו לפשע, אבל גם על המניעים שהובילו אותו להעיד נגד יורשי יחיא חרירי - בני משפחת עיאט, שהוא היה בן בית אצלם.

"שוחררתי מהכלא ב-2000 ומאז אפשר להגיד שאני משמש חייל של משפחת עיאט. ב-2001 לקח אותי כמאל עיאט לפתוח תיק מע"מ על מנת למכור חשבוניות פיקטיוויות, דבר שהוא נוהג לעשות כל שנה מחדש... הוא הבטיח שלא יהיו בעיות ושהוא ידאג לי... הוא הסביר שיש הרבה כסף בזה ולא נשפטים לתקופה ארוכה... כמאל לקח אותי לרואה חשבון באריאל, שם עשינו את הניכויים במקור... אני הייתי רק חותם על החשבוניות ולעתים הוא חתם בשמי ואני קיבלתי חלק יחסי מבעלי העסקים להם מכרנו את החשבוניות... בתקופה שהייתי במעצר בית, כמאל העביר את התיק לידיו והחל לחלק חשבוניות חופשי. בסך הכל אני קיבלתי כ-40 אלף שקל ואילו במע"מ נותרתי חייב שני מיליון שקל, שהגיעו לידיו של כמאל עיאט.

"בתקופה הזו הצטרפתי לאחיו של כמאל, ג'מאל, בעסקי סמים. הייתי מתפקד באזור פתח תקווה וג'לג'וליה... הייתי עושה בשבילם גם עבודות גבייה, היו שולחים אותי לאנשים לאיים וללחוץ עליהם שישלמו דמי חסות, וגם חובות... נשלחתי על ידי ג'מאל לשרוף מכוניות של חייבים ונסחטים... החבאתי אמצעי לחימה, רימוני רסס, אם-16 ונשקים אחרים...

"ב-2004 נעצרתי לאחר שמכרתי לשוטר 30 כדורי אקסטזי ונשפטתי ל-10 חודשים... בכל הזמן שישבתי כי פעלתי בשליחותם הם לא דאגו לי ולמשפחתי, רק לקראת השחרור התחילו לשלם... מצאתי את עצמי במצב מופקר כשליח של אנשים, עם ייסורי מצפון... בגלל קירבתי למשפחת עיאט החלו אנשים להתרחק ממני, וגם התחלתי להסתכסך עם אנשים שאני אפילו לא מכיר. לפני שנה וחצי קיבלתי כדור ברגל ועד היום אני לא יודע מי ירה בי. לכן החלטתי לעשות את הצעד הזה וביקשתי מאיציק, רכז המודיעין של בית המעצר אבו כביר, להפגיש אותי איתכם. הסברתם לי את העבודה ומה אני נדרש והסכמתי להיות סוכן שלכם".

"הסוכן מעיד על עצמו שהוא עבריין רב מעללים שלחובתו קופת שרצים על כל סוגי העבירות כמעט, דרך חייו היא פשע ופרנסתו מפשע", אומר עו"ד אלי כהן, המייצג את אחד הנאשמים. "בנוסף הוא קיבל תמריץ כספי כדי להעיד נגד חבריו - 150 אלף שקל במזומן ועוד 6,000 שקל לחודש עד סיום העדות - וסגירת שישה תיקים".

אקדח עם משתיק קול

"בקיץ 2003", סיפר עאסי לחוקריו בסוף מארס האחרון, "ישבנו יחד כמאל עיאט, איאד עיאט וכמאל מרעב. מאחר שכמאל ישב בבית סוהר על עבירות מע"מ וחשבוניות פיקטיוויות, איאד שאל אותו על קבלן בשם חכשורי ומרעב אמר שזה אחד הקבלנים הגדולים בארץ... למחרת איאד ביקש שאגיע לתחנת הדלק שבין מושב חגור לג'לג'וליה... נפגשתי שם עם איאד ועם עיסאם טהה... איאד אמר שאנחנו מחכים לסנד חאג'-יחיא שמכירים אותו גם בשם סנד חרירי... אמא של סנד היא אחות של יחיא חרירי. איאד התחיל לספר על אדם מהשטחים בשם מוחמד... שצריך לקבל כסף מחכשורי שמסרב לתת לו... איאד אמר שהבן-אדם עשה עבודות בניין לחכשורי ולא קיבל כסף. איאד רצה שאני אעביר מסר ולאיים על חכשורי, וביקש ממני ללכת אליו ולהגיד שאנחנו מטעם משפחת חרירי, ואם זה לא משפיע עליו אז 'תאיים עליו ותקלל אותו, ותהרוס ותשבור במקום ותלך'. ואם יגיד לי שהוא קשור לחנוך עצמון (עבריין מראש העין, א"ז), איאד ביקש למסור לו שחנוך לא קשור ומצדנו שחנוך יבוא וישלם את החוב...

"איאד הסביר איך מגיעים לכתובת של חכשורי ולאחר שסיימנו את האוכל... נסענו בב.מ.וו של סנד והגענו למשרדים של חכשורי ברחוב ירושלים... נכנסנו ושאלנו את הפקידה בכניסה היכן יושב חכשורי והיא אמרה שהוא לא פנוי. אמרנו לה שזה לא מעניין ונכנסנו למשרד... האנשים שהיו יצאו ואנחנו נשארנו איתו לבד... אני אמרתי לו שלא באנו לקחת דמי חסות, 'חווא', הסיפור שלנו זה שהוא חייב כסף לאדם בשם מוחמד... חכשורי אמר שהוא שקרן וחנוך עצמון מכיר את הסיפור... אמרתי לו שבשלב הזה הוא יושב עם משפחת חרירי ולא מעניין אותנו חנוך עצמון... ואם חכשורי לא ישלם את הכסף אנחנו נוציא לו את העיניים... חכשורי לא התרגש ואמר לנו לצאת ואז עיסאם טהה הפך עליו את השולחן במשרד... העובדות היו בהלם...

"יצאנו ונסענו בחזרה לאיאד... שהתקשר לחנוך עצמון וביקש ממנו שאם חכשורי יתקשר אליו שיפחיד אותו יותר... איאד התחיל לחשוב איתנו מה לעשות לחכשורי והעלה כמה רעיונות כמו זריקת רימון הלם למשרדים שלו, או לשרוף את המשרדים בלילה... בסוף הוא החליט שצריך לירות במרצדס של חכשורי עם משתיק קול כשהוא לא באוטו. באותו ערב איאד שלח את עיסאם עם אופנוע נינג'ה... ונתן לו אקדח ומשתיק קול... אחרי חצי שעה עיסאם חזר ואמר שהוא עשה זאת... איאד לקח את האקדח... יצא החוצה... קרא לי ואמר לי שהוא חושב שעיסאם משקר... חזרנו, איאד ואני, למשרדים של חכשורי... לרכב מרצדס, הסתכלנו ולא ראינו שום פגיעות עליו. חזרנו לג'לג'וליה ואיאד צעק על עיסאם... עיסאם הוריד את הראש שלו לאדמה ושתק... למחרת איאד נתן לו את הנשק וכעבור חצי שעה עיסאם חזר ואמר לאיאד שהוא יכול ללכת לבדוק... למחרת קראנו על זה בעיתון והתחלנו לצחוק על מה שהיה כתוב, שזה בגלל סכסוך על בנייה בשכונת הארגזים...

"באותו יום חנוך עצמון התקשר לאיאד והזמין אותו אליו הביתה.. איאד וחנוך דיברו לבד... חנוך רצה לגשר בין חכשורי לבין איאד ואמר לאיאד לקחת כסף מחכשורי ושיניח לו... באותו רגע התקשר אבי רוחן לאיאד וביקש לגמור את זה בצורה טובה, כי שלום דומרני מאשקלון הוא זה ששומר על חכשורי והוא חבר טוב של אבי רוחן, שהוא חבר טוב של משפחת חרירי. הם קבעו שדומרני יבוא לבית של חנוך עצמון בראש העין ושם הם יסתדרו... אחרי איזה שעה יחיא חרירי התקשר מחו"ל לאיאד ואמר לו שלא יהיה גמיש עם דומרני, אבל שגם לא יהיה קשה איתו, כי יחיא עובד איתו ורוצה להוריד לו קצת את האף...

"למחרת בצהריים התקיימה פגישה בבית של עצמון ודומרני הגיע... סיכמו שחכשורי ישלם לאיאד 100 אלף שקל ואיאד ייצא מהסיפור הזה, וגם יהיה אחראי שהגבייה מחכשורי לא תתבצע על ידי עבריינים אחרים מהמגזר הערבי".

עו"ד משה שרמן, המייצג את האחים עיאט, טוען כי "מדובר בסוכן ועד מדינה מניפולטיווי שאין לו סיוע כנדרש בחוק כאשר מדובר בעבריין. באישום הזה למשל, אין מתלונן, הרי מר חכשורי לא מאשר את גרסת הסוכן". עו"ד אלי כהן, המייצג את חנוך עצמון: "מר חכשורי מסר עדות במשטרה וציין במפורש שהוא לא מכיר כלל את עצמון".

הקבלן ישעיהו חכשורי אישר השבוע כי נדרש לשלם חוב, במהלך "אירוע אלים" כהגדרתו, אבל הכחיש כל קשר לחנוך עצמון או למשפחות עיאט וחרירי.

רפ"ק עזרי אשר, מפקד מחלק סוכנים בימ"ר מרכז, אומר כי יותר ויותר אנשים פונים לקבל שירותים מארגונים ומשפחות פשע. "כאשר אנשי עסקים נואשים מהגבייה באמצעות בתי המשפט, הם 'מוכרים' את החוב לגובים בשוק האפור, או שהם פונים לבוררויות שהן בדרך כלל סוביקטיוויות. במצב הזה, החייב או הצד שהפסיד בבוררות פונה לארגון פשיעה מתחרה, ואז גם בעלי החוב ניזוקים וגם מתפתחות מלחמות בעולם התחתון".

"חצי חינם" עולה באש

בעדותו המפורטת במשטרה התוודה באסל עאסי גם על פרשה שלא נכללה בסופו של דבר בכתב האישום נגד אנשי ארגון חרירי, ככל הנראה בשל הקושי למצוא לעדותו של עד המדינה ראיות תומכות נוספות. מדובר בפרשת גל ההצתות בחנויות רשת "חצי חינם". הסיפור שתחילתו, על פי העדות, בסכסוך עסקי בין שני השותפים בהנהלת הרשת, מעיד לכאורה שהחרירים לא פוחדים מאיש. גם לא מזאב רוזנשטיין.

"אני רוצה לספר על אירוע שהיה ב-2003", פתח עאסי. "ג'מאל עיאט התקשר וביקש שאבוא אליו לג'לג'וליה... נפגשתי שם איתו ועם עאטף מרעב ועם אחמד וותד תושב ג'ת. עלינו על האאודי הכחולה של וותד ונסענו לבית חולים תל השומר. וותד הלך ברגל לפגוש אדם... וחזר אחרי חצי שעה כשבידו מעטפה גדולה ובה סכום גדול של כסף בדולרים... יצאנו מתל השומר... ונכנסנו לשכונה יוקרתית באזור בר אילן ואז וותד וג'מאל הראו לנו שני ג'יפים ב.מ.וו בצבע כהה וגם שני ב.מ.וו 745 וג'מאל אמר לנו שאת כל הארבעה אנחנו צריכים לשרוף...

"ג'מאל מסר לנו בערב מזדה לבנה אשר שייכת למשפחתו... עאטף נהג... נכנסנו לתחנת דלק ג'לג'וליה, שם מילאנו שני בקבוקים של ליטר וחצי... ונסענו לכיוון תל השומר... אני ירדתי מהאוטו ליד הבית (בעדות אחרת הוא זיהה את הבית של מרדכי קופרלי, מבעלי "חצי חינם", בקרית אונו) וראיתי את שתי מכוניות ה-ב.מ.וו 745 חונות ליד הבית, כל אחת בצד אחר של הרחוב ולא ראיתי את הג'יפים... כאשר איתרתי את הרכבים ירדתי לבד מהאוטו ופיזרתי דלק על הרכבים... עשיתי שביל מדלק שמחבר בין שני הרכבים ופיזרתי על האוטו השני ואז הדלקתי שתי חתיכות נייר והדלקתי את שני הרכבים בו זמנית... בדרך חזרה התקשרתי לג'מאל והודעתי לו שהכל בסדר... הוא התקשר לאחמד סלים וותד... למחרת בצהריים ג'מאל נתן לי אלף דולר וגם עאטף קיבל אלף דולר....

"כאשר ג'מאל מסר לידי את האלף דולר הוא ביקש ממני לשרוף את רשת 'חצי חינם', סניף פתח תקוה... שאסע לשם בערב עם עיסאם על האופנוע נינג'ה שהוא קנה לו... בערב הגעתי לג'לג'וליה וראיתי את עיסאם מכין שני בקבוקי תבערה בחצר של משפחת עיאט... כאשר הגענו, מצאנו בחזית של 'חצי חינם' שומר ואז ראינו שביל עפר שמגיע לסניף מאחורה, היכן שנמצאת כל הסחורה... עיסאם נשאר על האופנוע... אני הדלקתי את הפתיל של שני הבקבוקים וזרקתי אותם לכיוון הסחורה מעל הגדר... עליתי לאופנוע וחזרנו לג'לג'וליה... הודענו לג'מאל והוא התקשר לוותד ולמחרת ג'מאל נתן לי אלף דולר בשטרות של 50..." אחרי כמה ימים נפגשנו עם ג'מאל בבית הוריו... הוא ביקש מעיסאם שיוציא 'אחד של מסמרים', שזה קוד לרימון רסס, ומאוחר יותר ידעתי מעיסאם עצמו שהוא זרק את הרימון על הסניף של 'חצי חינם' בחולון. במהלך העבודה נודע לנו מג'מאל הרקע... שזה שני שותפים שיש להם רשת חנויות מזון וירקות והסתכסכו ביניהם... אחד התחבר לזאב רוזנשטיין בעסקים ודחק את השותף השני מחוץ לעסק... השותף פנה לוותד ולג'מאל, שיציקו לשותף שלו ושישמרו עליו מרוזנשטיין. עם הזמן נודע לנו גם מהתקשורת... כי האחיינים של אחד מבעלי הרשת 'חצי חינם' (דודו וירון יצחק, הבנים של יצחק יצחק, שותפם מהעבר הרחוק של האחים קופרלי בעסקי הסיטונאות) נעצרו כחשודים במעשים האלה, ואנחנו היינו קוראים את זה וג'מאל היה נקרע מצחוק....

"השותף שהזמין את העבודות דרך וותד ביקש שנזרוק על 'חצי חינם' טיל לאו. וותד אמר לו שאין בעיה, רק צריך 30 אלף דולר, אבל ג'מאל אמר שלא מבצעים בגלל שבאותו שבוע נעצרו האחיינים... הוא אמר שלא יעשה שום עבודה כי המשטרה כבר יושבים על התיק הזה ואז כל העניין הזה נפסק...

"שבוע אחרי זריקת הרימון, ג'מאל דרש מעאטף מרעב להתכונן לזרוק רימון רסס על סניף פתח תקוה של 'חצי חינם'... הגענו לסניף, עאטף, שהיה הנהג, ירד וזרק את הרימון לחצר של המקום בחזית. בגלל שהיתה גדר, לא הצלחנו לראות מה היה בחצר, אבל שמענו את רעש הפיצוץ וגם קול של כלבים שנפגעו...

"שבועיים אחרי זה ג'מאל עיאט ואחמד וותד... נתנו לי הוראה לשרוף שני ג'יפים, טויוטה ופג'ארו, אשר שייכים לאחד ממנהלי 'חצי חינם' אשר מתגורר בפתח תקוה, באזור בית חולים השרון... קנינו שני בקבוקי דלק והגענו לחניית הבית... החניון היה סגור עם שער חשמלי מסורג והחניה היתה מתחת לבניין... אני פרצתי את דלת החניה עם הקטר אך לא מצאתי את הג'יפים. עשינו סיבוב... אחרי 20 דקות חזרנו ומצאנו שם רק את הג'יפ טויוטה. ירדתי מהאוטו והנחתי בקבוק דלק על הגלגל הרזרווי ושפכתי בקבוק דלק על הצמיגים מסביב... הדלקתי נייר עיתון וזרקתי לכיוון הג'יפ שנדלק.... הודענו לג'מאל שהודיע בנוכחותנו לוותד... למחרת קיבלתי אלף דולר..."

בתגובה מדגיש עו"ד שרמן את העובדה שלמרות העדות המפורטת, הפרשה לא נכללה כלל בכתב האישום: "מאחר ולא נמצא לה סיוע. כבר בבקשת המעצר בית המשפט הביע דעה על כך שבחלק מהדברים שהובאו בפניו אין בשר, דהיינו אין ראיות".

מרשת "חצי חינם" סירבו להתייחס להצתות או לעדות. רפ"ק עזרי אשר, ימ"ר מרכז: "הראיות בפרשה הזאת לא עברו את הרף שהציבה הפרקליטות, למרות שמבחינה עובדתית הושלכו רימונים ובוצעו הצתות. לא הגענו במדויק לגורם שלכאורה הפעיל את בני משפחת עיאט לפגוע ברשת 'חצי חינם' וברכוש הפרטי של מרדכי קופרלי מבעלי הרשת. מהסיבה הזו גם לא נחקרה לעומק מעורבותו, אם בכלל, של זאב רוזנשטיין".

מפחידים את יצחק נוה

גל ההצתות ברשת "חצי חינם" לא היתה הפעם היחידה שבה סכסוך עסקי שגרתי התגלגל לפתחם של בני ארגון חרירי. כך לפחות על פי עדותו של עאסי. "פואד ערער", העיד, "קבלן בניין תושב ג'לג'וליה, פנה לאיאד עיאט בבית הוריו וביקש לגבות לו חוב... מקבלן בניין בפתח תקוה, אשר שמו יצחק (נוה)... החוב הוא של 60 אלף דולר, חוב של כמה שנים... איאד ביקש ממני ללכת לדבר עם הקבלן... נסעתי יחד עם עאטף מרעב ועיסאם טהה למשרד במדרחוב בפתח תקוה, דיברנו והסברנו לו שהוא חייב כסף לפואד. היו נוכחים הבת שלו וגם החתן שלו. הקבלן יצחק צעק עלינו לצאת החוצה. הוא בן אדם מבוגר, בן 60, והוא ראש ועד הקבלנים. כאשר דיברנו איתו, אמרנו לו שאנחנו ממשפחת חרירי ובאנו אליו בגלל חוב של ערער, וכדאי לו שיסגור את החוב. יצחק לא שיתף פעולה וצעק עלינו שנצא החוצה...

"שבוע שלם לא טיפלנו בעניין בהוראה של איאד עיאט. אחרי שבוע איאד אמר לי ללכת לשרוף את האוטו של יצחק עם עאטף... בסביבות חצות וחצי ירדתי מהאוטו כשברשותי בקבוק של ליטר וחצי דלק, שפכתי מסביב לאוטו טויוטה פרטית שהיה בחניה מול הווילה ברחוב יד הבנים 20, שכונת הווילות הקרובה לשכונת נוה עוז... הדלקתי נייר, זרקתי והאוטו נדלק... הודענו לאיאד... למחרת איאד נתן לנו 1,500 שקל כל אחד...

"אחרי שבועיים איאד הביא לי כמה מספרי טלפון, אחד מהם של מנהל עבודה ערבי שעובד עם יצחק, השני של החתן של יצחק ועוד מספר של הבזק בבית של יצחק. אני ואיאד התחלנו לעשות שיחות איומים, מכפר סבא, ממושב שדה חמד ולפעמים מרחוב ההגנה בפתח תקוה. היינו מאיימים על אשתו של יצחק ועל מנהל העבודה וגם על החתן שלו. היינו אומרים להם שיגידו ליצחק שישלם ואני הייתי מאיים עליהם לפי מה שאמר לי איאד שעמד לידי. לפעמים גם איאד היה מדבר איתם ומאיים עליהם. בשלב מסוים ג'מאל הציע לאיאד שיזרוק רימון רסס לעבר הקבלן, אך איאד אמר לו שהוא חושב על זה אבל הוא לא רוצה לעלות מדרגה כי הוא מפחד שפואד ערער לא יעמוד בלחץ ויישבר בחקירה... (בינתיים, יצחק נוה הגיש תלונה במשטרה והקבלן ערער נחקר והכחיש את מעורבותו).

"הרעיון נפסל והם ביקשו ממני לשרוף עוד אוטו של יצחק... אחרי שבוע או שבועיים איאד דרש ממני לשרוף לקבלן עוד רכב... אני ועיסאם נסענו... שפכתי דלק... הדלקתי נייר... זרקתי... חזרנו... הודעתי לאיאד... למחרת הוא שילם לי 1,500 שקל. אחרי ששרפנו ליצחק כמה רכבים ואיימנו עליו ועל אשתו הוא נכנע. הוא ופואד ערער הסכימו לעשות בוררות על החוב. כשאיאד חזר מהפגישה הוא סיפר לי שהם ישבו ונוה הודה שלפואד מגיע כסף, אבל לא כמו שהוא אומר, והם סיכמו שיביאו קבלן בניין שיהיה הבורר. איאד אמר לפואד שצריכים ללחוץ עוד על החתן, כי נראה לו שהוא מאוד לחיץ...".

כמה ימים לפני שנחשפה זהותו של עד המדינה עאסי הוזמן לחקירה במרחב ירקון הקבלן פואד ערער, שלפי כתב האישום הזמין מהאחים עיאט את גביית חובו מהקבלן יצחק נוה. החוקרים עשו לערער תרגיל. הם ביקשו ממנו להמתין בחוץ כשעה עד שיתפנו. כדי להעביר את הזמן, הוא התיישב בבית קפה סמוך ברחוב מקווה ישראל. "במקרה" הגיע לבית הקפה גם עאסי. מצויד במכשיר הקלטה הוא התיישב לידו בטבעיות ודובב אותו בפעם האחרונה, והקריטית מבחינת איאד עיאט. עאסי התלונן בפני הקבלן על כך שאיאד לא שילם לו עבור ההצתות שעשה לצורך גביית החוב בסך 60 אלף דולר מנוה. לפי העדות ענה לו ערער: "נשבע לך בכבוד של אשתי, גם אני לא קיבלתי כלום מהחוב של נוה... למה כמה הייתי אמור לקבל? עשר אלף דולר אחרי שאיאד לוקח את החלק שלו".

הבדווים הפסיקו להטריד

בעדותו המפורטת תיאר עאסי כיצד פעלו, לכאורה, עסקי הפרוטקשן של משפחת חרירי. איך בדיוק הם יצרו לעצמם ביקושים. "הם גם מערכת שמייצרת לעצמה עבודה", העיד. "מצד אחד הם שולחים חיילים כדי לאיים על אנשים תוך כדי שימוש בירי, איומים, הצתות, ומצד שני מכוונים את האנשים שיבואו אליהם לבקש כאילו חסות".

דוגמה הממחישה את השיטה הזאת היא שורת ההתנכלויות לקבלן אילן אוליצקי מכפר אז"ר, במארס 2005. מתוך עדותו של עאסי: "עשרה ימים לפני המעצר האחרון שלי... ג'מאל הזמין אותי לביתו וישב שם יגאל, השותף שלו מחנות הירקות באריאל... ג'מאל אמר לי שבתוך יומיים יבואו אלי יגאל וחבר, שיראו לי רכב שאני צריך לשרוף. כעבור ארבעה ימים בא אלי יגאל עם וויסאם ריאן במזדה מושכרת... רציתי להבין את הרקע, למה צריכים לשרוף את האוטו ואז יגאל סיפר לי שיש בדווים שהיו מלחיצים את הבן-אדם (אוליצקי) והוא פנה לג'מאל שסגר לו תמיד את העניינים... ובתמורה הוא היה משלם לג'מאל דמי חסות, הרבה כספים, ואז הבדווים הפסיקו להטריד, אבל גם הבן-אדם הפסיק להזרים כסף. אז יום אחד ג'מאל שלח מישהו שיתחזה לבדווי וביקש ממנו שיאיים על הבן-אדם הזה, כדי שהוא יפנה לעזרתו. אבל כנראה שהבן-אדם לא פחד מהבדווי המתחזה ולא פנה לג'מאל...

"יגאל לקח אותנו לכפר אז"ר... בכניסה יש מוסך וגם בתוך הכפר היה לו בית פרטי ענק והיה לו חניון עם כמה מכוניות פרטיות - ב.מ.וו, ג'יפ, פג'ארו, מזדה ישנה... 50 מטר מהבית ברחוב הפלי"ם אני ירדתי... נכנסתי לחצר של הבית ושפכתי דלק מסביב לג'יפ בלבד, למרות שביקשו ממני לשרוף שני רכבים... הדלקתי נייר... זרקתי ואז הג'יפ עלה באש... התקשרתי לג'מאל והודעתי לו שהכל בסדר, הוא אמר לי לבוא למחרת לקחת כסף"...

במקרה אחר, המופיע גם הוא בכתבי האישום, התבררה פנייה למשפחת חרירי כצעד הרסני שאין ממנו חזרה. "אנואר מסארווה מטייבה", העיד עאסי, "היה חבר של אדם בשם אלי הכושי מפתח תקוה (לפי כתב האישום מדובר באלי מועלם), שיש לו גרר והוא מקורב להרבה עבריינים ומהמר כבד. אלי הסתכסך עם פליקס "בייזה" אבוטבול מנתניה - לא זוכר על איזה רקע, לדעתי זה היה ניסיון לסחוט את הכושי, או פרוטקשן בגלל הימורים. אלי פנה לעבודי חרירי, אח של יחיא, בשביל שיעזור לו.

"מי שהכיר לעבודי את אלי הכושי זה אנואר מסארווה, באקראי, בפגישה במועדון 'רמדה' בתל אביב. בפגישה היו נוכחים גם אחמד וותד, "בובלה" הרומני שיש לו הימורים, ויהודה קקון מפתח תקוה. עבודי הבטיח לאלי שהוא יפתור לו את הבעיה כי הוא היה מקורב לפליקס. הוא גם רצה להתקרב אליו כי הכושי היה מרוויח הרבה כסף בגרר. עבודי פתר לו את הבעיה ונוצר בינהם קשר חזק, במקום שכל מיני עבריינים ייהנו מהכושי, עבודי נהנה ממנו.

"אבל אז עבודי נהרג בתאונת דרכים. וותד וג'מאל עיאט החליטו שהם יסחטו אותו. בתכנון הזה אני הייתי נוכח ושמעתי כיצד וותד הציע שיירשמו בפנקס כביכול חובות של אנשים לעבודי. הם סימנו כמה מטרות קלות, כאלה שלא יפנו למשטרה, ואחד מהם היה אלי הכושי. רשמו חוב של 100 אלף דולר וקבעו להיפגש עם הכושי. הם תיכננו שוותד יהיה הרע וג'מאל יהיה הטוב... אחרי לחצים הכושי הסכים להיפגש איתם בבית שלו, כי הוא יודע שאצלנו הערבים לא פוגעים באדם שמזמין אותך... אני לא הייתי בפגישה, אבל כשהם חזרו לג'לג'וליה הם ישבו ודיברו וסיפרו מה היה, לי ולטארק ולעוד חיילים.

"ג'מאל סיפר שבפגישה בבית של הכושי ברחוב סירקין בפתח תקוה היו וותד, כמאל וג'מאל עיאט, והגיעו גם האחים של אלי, יורם וחזי. וותד אמר שמצאו את הפנקס אצל האלמנה... ואלי אמר שעבודי אמר שהוא לא רוצה כלום עבור התיווך עם אבוטבול. התפתח ויכוח, וותד זרק צלחת לכיוון של אלי ובשורה התחתונה הכושי הסכים לשלם להם 100 אלף שקל...

"אנואר מסארווה שמע על הפגישה הזאת מהכושי... והסכים להעיד שעבודי עשה את העזרה והתיווך בחינם. אלי הכושי פנה לג'מאל עיאט ואמר לו שהוא מתחרט ולא מוכן לשלם כי מסארווה מוכן להעיד שעבודי לא ביקש כסף ואין לו חוב אליו. ג'מאל התעצבן... הייתי נוכח כשהוא שלח את ויסאם אגבריה ואמר לפגוע במסארווה... 'לא בראש או בגב, רק ברגליים'. הם לקחו אקדחים מהמחסן שלהם ונסעו ברכב מרצדס בצבע זהב... שלקחו באיזה בוררות מבעל חברת כוח אדם מכפר סבא... וחזרו אחרי כשעה ודיווחו לג'מאל שאחד מהם ירה באנואר שקילל את אחותם אז היורה ירה בו עוד פעם... בסוף אלי הכושי החליט לשלם, כי אנואר כבר פחד להתערב".

הכסף בחשבון של האמא

כמו כל ארגון פשע המכבד את עצמו, גם משפחת חרירי, לפי עדותו של עד המדינה עאסי, מצאה דרכים יצירתיות להלבין ולהסתיר את ההון שהיא מפיקה מעסקי הפשע. "כמאל מפקיד כספים בחשבון של אמו", העיד עאסי, "כספים שהוא משיג מהימורים, מתן הלוואות או חשבוניות פיקטיוויות או מעסקי סמים. יש לו מחזור של 300 אלף שקל בחודש. אני יודע, כי הייתי איתו בבנק כשהפקיד. לכמאל יש אדמה שהוא קנה ב-250 אלף דולר ובנה שם בית והוא רשום על שם אחותו... זה הבית הכי יפה בג'לג'וליה... יש לו אדמה נוספת, כשלושה דונם סמוך למושב חגור, שעבורה שילם יותר מ-100 אלף דולר, הייתי צמוד אליו וראיתי איך הוא שילם במזומן... הוא נוהג לקחת תלוש משכורת מאיזה חשמלאי מכפר סבא, כדי לכסות את עצמו בהכנסות...

"לאיאד וג'מאל יש כסף מזומן רב בכספת של אחותם... לג'מאל יש אדמות בכפר ג'ת יחד עם אחמד וותד, חמש או שש דונם... לג'מאל אין חשבונות בנק, הוא משתמש בוויזה של אשתו... יש לו חנות ירקות ענקית באריאל, השתלט עליה... למשפחת חרירי יש בטייבה בתים שעלו להם מיליוני שקלים... ומכוניות פאר שרשומות על שמות של כל מיני חיילים... חלק משוריינות... לשייח מאלק יש כעשר מכוניות שהוא משכיר... לכמאל יש ב.מ.וו 745 משוריינת שנתפסה על ידי המשטרה... במשפחה יש ג'י.אמ.סי בז', שלוש מזדות, ג'י.אמ.סי יוקון משוריינת... יש להם כסף בשוק האפור... אצל חלפנים (מפרט רשימת שמות) שהם מגלגלים, במקומות של הימורים שמהם גם מקבלים דמי חסות, כמו גם ממועדוני לילה".

במסגרת החיפוש המתמיד אחר לגיטימציה, מתאר עאסי בעדותו, לא בחלו החרירים גם בגילויים של אזרחות טובה. "אני רוצה לציין", העיד, "שפנו אליהם לעזרה כל מיני אנשי ציבור כמו עורכי דין, שרצו את הגיבוי שלהם. משפחת עיאט גם גובים כספים עבור העירייה. אם מישהו, לדוגמה, לא משלם ארנונה, הם שולחים אנשים להביא את החייב אליהם ומאיימים עליו לשלם. ככה הם צוברים כוח בעירייה. והם גם רצו להשתלב בפוליטיקה. ראש העיר של טייבה רצה גיבוי שלהם אחרי שאיימו עליו כמה עבריינים אחרים וככה משפחת חרירי נכנסה לפוליטיקה בטייבה. בכפר שלהם ג'לג'וליה, מועמד למועצת העיר נתן להם הרבה כסף כדי לקנות קולות, והם איימו על אנשים שיצביעו ושילמו לאחרים".

עו"ד משה שרמן, סניגורם של כמה מבני המשפחה, דוחה בתוקף את הטענות: "לא מדובר בארגון פשע והראייה לכך היא שבכתב האישום אין עבירה על פי חוק ארגון פשע. המשפט יתנהל בפני שופט אחד בלבד ולא בפני הרכב שופטים, עוד עדות לכך שלא מדובר בארגון פשע. הבעיה היא שהמשטרה חיה בתיק הזה על פרשיות מהעבר עם ראיות גרועות, ומנסים בכוח לשייך את משפחת עיאט למשפחת חרירי.

"נכון שמכוניות נשרפו ומחסנים הוצתו, אבל בתיק הזה המשטרה לקחה את האירועים והמקומות, והלבישה אותם על עדות הסוכן לפי ראות עיניה. הוא עושה דברה ונתן עדויות כמו בובה. שקריו עוד יתגלו בבית המשפט. הרי מדובר בעד מדינה שבזמן עדותו היה נתון במעצר בית ואפילו אז היה מזמין אליו הביתה אנשים ומדיח אותם לביצוע עבירה. בבוא היום יתברר שהמשטרה מנפחת ויוצרת ארגוני פשע כדי לחפות על כישלונותיה ולצורך קבלת תקציבים, במקום שהמשאבים המשטרתיים יתמקדו בפשיעת רחוב מטרידה".

ממלא-מקום מפקד ימ"ר מרכז, סנ"צ דני בלוריאן: "הנפילה של בני משפחת עיאט פגעה אנושות ביכולת של משפחת חרירי המורחבת לשלוט באזור המרכז. כל הגרעין הבכיר נכנס לכלא, בני משפחת עיאט הם בני אחותו של יחיא, וייקח זמן עד שיתגבש ארגון אחר ויצבור לעצמו שם עוצמה. בינתיים, כל גובה זב חוטם מתהדר בשם חרירי או אברג'יל, ופוגע באנשים שמפחדים להתלונן. אני מציע להם להתלונן, אנחנו נפתור את הבעיות שלהם".

למרות הפעילות העניפה, בימ"ר התאכזבו מכך שרוב קורבנות הסחיטה סירבו להגיש תלונות. כדי להתגבר על המכשול, את הליך גביית העדויות וליקוט הראיות ליוו עורכי הדין בני שגיא וצחי עוזיאל מהפרקליטות. כמו כן, הופעלו עוד שני סוכנים. האחד, סוהיל עומר, פלשתינאי המתגורר בפתח תקוה, ביצע סדרת עדויות והקלטות לחיזוק עדותו של עאסי בכמה פרשיות. לפי המשטרה, עובדה זו אמורה להקרין על אמינות הסוכן הראשי גם בשאר הפרשיות. מלבדו הופעל שוטר סוכן שהתלווה לעאסי בכמה פעולות ועסקות.

הסוכן הביא כמויות עצומות של ראיות נגד עבריינים נוספים, מה שחייב שיתוף פעולה וסיוע של רס"ר גיל רותם ורס"ר רונן איזיקל מימ"ר שרון, שריכזו את החקירות בעסקות סמים מבוימות אשר הבשילו לכתבי אישום נגד שורה של אנשים נוספים מהמשולש, מנתניה ומחדרה.

את החקירה הראשית הובילו פקד נריה מאור ורס"ר אבי סילברה, שהיו שמחים להפעיל את עאסי תקופה ארוכה יותר. לדעתם, הוא היה מגיע לשייח מאלק שבראש הפירמידה. פעילותו הופסקה בגלל אילוצים מבצעיים ומודיעיניים, ובראשם ניסיון ההתנקשות בסוכן. חברו לכנופייה, עיסאם טהה, מואשם בניסיון לרציחתו.*



הפשיטה המשטרתית על בתי המשפחה. כמו מבצע צבאי


ריאן ניסם חרירי בבית המשפט. אז שנרשום "אין תגובה"?




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים