בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפער שבין טייבה לכוכב יאיר

תגובות

מתחת למציאות הישראלית מונחים שני לוחות-אוכלוסייה טקטוניים: היהודים והערבים, רוב ומיעוט.

אם כלל האזרחים בישראל מתקשים לקיים הרמוניה חברתית בשל ההבדלים הרבים בין סגנונות החיים והתרבויות השונות, הרי שעל כתפי האזרחים בגליל, בנגב ובמשולש (קו התפר) מוטלת משימה קשה במיוחד. באזורים אלה חיים יהודים וערבים החולקים אזרחות ישראלית משותפת ושכנות גיאוגרפית צמודה, אך הפערים הגדולים בהשקעת המדינה בתשתיות הפיסיות והחברתיות בין הקהילות היהודיות והערביות הם גורם מתח מתמיד בין שתי האוכלוסיות. גורם זה מסכן את יציבות החיים באזורים אלה.

לכן, היעד הראשון בפיתוח אזורים אלה צריך להיות סגירת הפערים והשוואת התשתיות הפיסיות והחברתיות של הקהילות. גורם מרכזי זה למתח בין יהודים לערבים אינו היחיד, אך התמודדות אמיתית איתו תאפשר גישה סבירה להתמודדות עם קשיים אחרים, התלויים בתרבות, שפה, זיכרון היסטורי ועוד.

פער הפיתוח שבין יישובים יהודיים לערביים בישראל גדול מאד, בכל מדד. מן הצד היצרני, התמ"ג של האזרח הערבי בישראל הוא 7,700 דולר לשנה לעומת תמ"ג ארצי של 18,800 דולר, כפי שכתוב במסמך מאת הפרופ' עזרא סדן במימון קרן אברהם שהוגש לכנס הרצליה השנה. מן הצד של הרמה הכלכלית-חברתית, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היישובים הערבים מאכלסים דרך קבע את העשירונים 4-1. לכך יש השפעה מכרעת על יכולתם לשלם את מסי הארנונה, לקיים קהילות חזקות ובטוחות בעצמן, וגם - על יכולתם לקיים יחסי שכנות טובה עם היהודים בנגב, בגליל ובמשולש. נתונים אלה צריכים להדיר שינה ממתכנני הפיתוח באזורים האלה.

אם לא תינתן תשומת לב מיוחדת לשוויון בין היהודים לערבים, בעוד שנים מעטות תחריף עוד יותר תמונת הפערים בין כרמיאל לסח'נין בגליל, בין תל שבע לערד בנגב, ובין טייבה לכוכב יאיר במשולש.

הפערים בין קהילות אלה הם גורם מתמיד לסכסוך ומתח, ואין להתגבר עליהם באמצעות מקהלות ילדים ויחסי חברה שטחיים, אלא באמצעות שוויון של ממש בתשתיות. במלים אחרות, אין מה להזמין תושבים חדשים לאזורים אלה ללא יצירת תשתית של שכנות שוויונית ראויה.

בראייה אסטרטגית, היחסים בין הלוחות הטקטוניים של האוכלוסייה בישראל הם הגורם המשמעותי ביותר לעתיד המדינה. לכן, חיזוק הפריפריה בעלת האוכלוסייה המעורבת בדרום, במזרח ובצפון הוא הכרח קיומי, וחובה על הממשלה לסייע לאזרחים המתגוררים שם, יהודים וערבים, להתמודד עם האתגר של חיים יחדיו.

האמצעי להשגת היעד הוא נקיטת מדיניות של פיתוח שוויוני, ושוויון באספקת שירותי הממשלה בין היישובים היהודיים והערביים, במסגרת תוכנית עשור להנהגת שוויון מלא בהקצאות המדינה בין האזרחים היהודים והערבים. מטרת התוכנית - להגיע להקצאה שוויונית בכל סעיף מסעיפי תקציב המדינה, כך שיגיעו אל האזרחים הערבים והיהודים שווה בשווה.

זהו האינטרס החשוב והמיידי של כל הגורמים העוסקים בתחום - המשרד לפיתוח הנגב והגליל, הרשות לפיתוח הנגב והגליל, וכן הפורומים של ראשי הרשויות באזורים האלה.

מסיבות מוסריות, תכנוניות ואסטרטגיות, חייבים הגורמים האלה גם לצרף את אזור המשולש אל מפת הפיתוח השוויוני, ולהיות הדוחפים העיקריים למימוש היעד הלאומי הזה. למעשה, בו ורק בו תלויה הצלחת דרכם.

הכותב הוא מנכ"ל-שותף של עמותת סיכוי לקידום שוויון אזרחי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו