בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשפטנים יוצאים למלחמה על הבית

התוכנית להרחבת היכל בתי המשפט בתל אביב יצאה לדרך לפני כעשר שנים ואחרי עשרות עתירות וערעורים, מאות תכנונים ושרטוטים והשקעה של מיליוני שקלים הוקפאה לבסוף בשנה שעברה. כרגע גם היא מחכה ליום שאחרי הבחירות

תגובות

בסיפור הזה יש את כל המרכיבים לדרמה טלוויזיונית משובחת: עורכי דין ותיקים שמנהלים מלחמות עיקשות, פקידי ממשלה בעלי עוצמה המקדמים בנמרצות תוכנית בנייה שנויה במחלוקת, אדריכל בעל שם שזוכה בתכנון הפרויקט ללא מכרז אך הולך לעולמו לפני שהספיק לעשות כן ובן שנאבק על קבלת זכויות אביו. כמו בכל סיפור משפטי טוב, גם את הדרמה הזאת, המתנהלת בין כותלי בתי המשפט, מרכיבים יצרים, יריבויות, אגו והרבה מאוד כסף. אך הפעם, בשונה ממשפטים אחרים, כוכב הסיפור הוא היכל המשפט בכבודו ובעצמו.

המדובר בתוכנית להרחבת בית המשפט בתל אביב, שאינו מסוגל כיום לתת מענה לעובדי ההיכל והמשתמשים בשירותיו. בשנת 98' אושרה תוכנית בניין עיר (תב"ע) להוספת זכויות בנייה להיכל המשפט ובניית מגדל במגרש סמוך. בתב"ע נקבע בין היתר כי מתן היתר בנייה לפי תוכנית זו יותנה בהכנת תוכנית עיצוב אדריכלי שתאושר על ידי הוועדה המקומית בהסכמת הוועדה המחוזית. תנאי זה נוסף כדי להבטיח את השמירה על אופיו וייחודו של בניין בית המשפט בתל אביב שהוא מבנה לשימור.

תכנון ההיכל הופקד ללא מכרז, אך באישור ועדת מומחים מורחבת, בידי משרד רכטר אדריכלים, בראשו עמדו אז יעקב רכטר ובנו אמנון. יעקב ליווה וניהל יחד עם אביו זאב את תכנון בית המשפט הקיים. יעקב רכטר הוא חתן פרס ישראל ונחשב לאחד האדריכלים הבולטים בהיסטוריה של המדינה.

טענות התביעה

נגד התוכנית הוגשו כמה עתירות שנדחו, חלקן הוגש על ידי עו"ד אליהוד יערי, עותר ציבורי מטעם ציבור המתדיינים שמונה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. אחת העתירות הוגשה על ידי יערי באמצעות עו"ד יוסף קמר ממשרד עוה"ד יוסף קמר. שני ערעורים ממתינים עד היום להחלטת בית המשפט העליון. העותרים, ובראשם יערי, העלו טענות רבות בדבר התוכנית עצמה, סבירות יישומה וההליך שבמסגרתו התקבלו ההחלטות לגבי ביצועה. מנהל בתי המשפט אז דן ארבל הבהיר מנגד כי תוכנית ההרחבה המוצעת מקובלת על הנהלת בתי המשפט, מתאימה לצרכיה ומספקת.

ככל שעבר הזמן, ובמקביל לתכנון הפרויקט, גברו קולות המתנגדים. לפני כשנה הודיעה שרת המשפטים ציפי לבני על הקפאת הפרויקט ובחינת קרקע חלופית להקמת קרית בתי משפט חדשה. לבני אמרה לא פעם שעצם העברת כל הקריה המשפטית לאזור הפריפריה תשמש כמינוף לכל האוכלוסייה במקום.

המתנגדים לפרויקט רואים בכך הישג והתקדמות מבורכת שתביא בטווח הרחוק לחיסכון ולהתייעלות המערכת ומציעים פתרונות חלופיים למיקום הפרויקט. התומכים טוענים כי מדובר בהקפאה שאינה קשורה להתנגדויות ובכל מקרה טוענים כי היא מיותרת, שגויה ויקרה. לטענתם, עד כה הושקעו בקידום ההרחבה במתכונתה הנוכחית מעל 20 מיליון שקל, שיירדו לטמיון אם תבוטל התוכנית. כך או כך, הנושא כולו נמצא על שולחנה של לבני וממתין להחלטתה. זו תתקבל ככל הנראה רק לאחר הבחירות.

העתירות שהגישו מתנגדי התוכנית לערכאות השונות של בתי המשפט ותשובות הפרקליטות מגוללות את השתלשלות העניינים וחושפות את הדרמה שמתחוללת בשנים האחרונות סביב היכל המשפט.

מבנה בתי המשפט בתל אביב, הממוקם ברחוב ויצמן 1 בתל אביב, נועד עם הקמתו, בסוף שנות החמישים ובתחילת שנות השישים של המאה העשרים, לאכלס את בית המשפט המחוזי בתל אביב ואת בית משפט השלום בתל אביב, בית המשפט העירוני בתל אביב ולשכות ההוצאה לפועל ואף את פרקליטויות המחוז השונות - פרקליטות מחוז תל אביב אזרחי ופרקליטות מחוז מרכז. הוא תוכנן על פי הצרכים של אותה עת ועל פי הצרכים העתידיים של האוכלוסייה, כפי שהעריכו היזמים והמתכננים דאז. ההיכל תוכנן על ידי האדריכל המנוח זאב רכטר כמבנה בעל צורה ארכיטקטונית ייחודית. בנייתו הושלמה באמצע שנות השישים ובשנותיו הראשונות הוא מילא את ייעודו ואיכלס את כל המוסדות עבורם תוכנן.

עם השנים התרחבה האוכלוסייה במחוז תל אביב, התרבו העובדים בהיכל המשפט וחלה

עלייה גבוהה במספר הנזקקים לשירותיו. כל זה, יחד עם העלייה הכללית ברמת המינוע של הציבור בישראל, הגדילו את הצורך בדרכי גישה נאותות להיכל ובהרחבתו. כדי להתמודד עם הלחץ הוצאו מערכות שונות מהיכל המשפט בתל אביב והועברו למקומות שונים ברחבי המחוז. בד בבד החלו הרחבות בתוך ההיכל: הוקמו לשכות שופטים ואולמות משפט קטנטנים במסדרונות ההיכל ושופטים נאלצו לחלוק את לשכותיהם עם עמיתיהם.

על רקע זה יזמו הממונים על המערכת המשפטית יחד עם עיריית תל אביב והוועדה המקומית לתכנון ובנייה תוכנית מפורטת למתחם הסובב את בתי המשפט, אשר לפיה יועדו שטחים שמצפון להיכל המשפט הקיים להרחבתו בעתיד. שטחים אלה הכוללים את מגרש החניה הפתוח הצמוד להיכל וכן את המגרשים שמצפון לכביש הגישה (רחוב ברקוביץ) היו העתודה היחידה של קרקע במתחם היכל המשפט.

בשנת 98' אושרה תוכנית על פיה תוספת השטח שהוקצתה להרחבת בית המשפט על השטח הקיים היא כ-20 אלף מ"ר, וסך הכל אושרה הרחבה בהיקף של 50 אלף מ"ר. בד בבד אושר להקים על אחד המגרשים מגדל מסחר ומשרדים. יערי טוען שזכויות בנייה הועברו מהשטח המיועד להרחבת בית המשפט אל מגדל המשרדים.

המגרש נמכר לחברת הביטוח מגדל ולמגדל טאואר (מגדל המוזיאון) תמורת 50 מיליון דולר. על השטח, מול הכניסה לבית המשפט, נבנה המגדל, בן 23 הקומות. יערי טוען עוד כי כספי התמורה בגין הקרקע ממגדל המשרדים, כפי שהצהירו בעירייה, היו מיועדים להרחבת בית המשפט.

ב-2000 שונתה התוכנית המקורית מבחינה אדריכלית. התוכנית החדשה, שהכין משרד רכטר אדריכלים משתרעת על אותו שטח של 50 אלף מ"ר וכוללת הרחבת המבנה הקיים והוספת מגדל בן 17 קומות על מגרש סמוך של כשני דונם. עלות הפרויקט מוערכת כיום ב-600 מיליון שקל.

יערי טוען כי התוכנית אושרה במהירות וללא פרסומים כחוק וכן שאת המידע על התוכנית קיבל לאחר הפרסום על אישורה. "לא צריך להיות איש מקצוע כדי להבין כי בשטח מגרש החנייה של השופטים לא ניתן לתכנן בנייה של 50 אלף מ"ר. בנוסף, לא ברור היכן ניתן יהיה למקם את אתר מכונות הבנייה וציוד המנופים והעגורנים במהלך הבנייה וכן לבנות חניות לבאי בתי המשפט". עוד הוא מוסיף כי "היכל המשפט מיועד לאזור המאוכלס ביותר במדינת ישראל והוא בניין לדורות ומן הראוי שיתוכנן בקפידה, הן מהבחינה התכנונית אדריכלית והן מהבחינה התפקודית. אזור תל אביב זקוק לקרית משפט".

דור שלישי להיכל

מלבד הספקות בדבר יישומיות התוכנית, עתר יערי נגד מתן עבודות התכנון ליעקב רכטר ומאוחר יותר לבנו אמנון, ללא מכרז. יערי וקמר טוענים כי דרך קבלת ההחלטות היתה תמוהה ונגועה בשיקולים זרים. טענות אלה נדחו על ידי הפרקליטות בטענה שההליך היה תקין ונעשה על פי שיקולים מקצועיים ומדובר בכל מקרה במעשה עשוי.

תחילת ההתקשרות עם רכטר אדריכלים היתה בשנת 59'. אז נחתם הסכם בין משרד הבינוי והשיכון לבין משרד האדריכלים רכטר-זרחי-רכטר, לתכנון בית המשפט בתל אביב ופיקוח על בנייתו. האדריכל שליווה את בניית הבניין הקיים עד לסיומה היה יעקב רכטר. בנוסף, במשך השנים שחלפו מאז הקמת המבנה בוצעו עבודות נוספות בבניין ואת כולן תיכנן משרד האדריכלים רכטר.

מסיבה זו הוחלט בישיבה רבת משתתפים לתת את התכנון למשרד האדריכלים רכטר ללא מכרז, למרות קיומם של הליכי מכרז פומביים מקובלים. ועדת המכרזים אישרה את ההחלטה. ההמלצה הועברה גם לוועדת הפטור, שלאחר התדיינות והתלבטויות אישרה גם היא את ההחלטה. שר האוצר וראש הממשלה דאז בנימין נתניהו אישר את ההחלטה כמתחייב.

בפרקליטות המדינה טענו, באחת התשובות לעתירות של יערי שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים באוגוסט 2005, כי "לאורך כל תהליך הבדיקה היו הגורמים המוסמכים מודעים לחשיבות קיומם של הליכי מכרז פומביים, אך הגיעו למסקנה אחידה כי נסיבות המקרה המיוחדות מצדיקות חריגה מן הכלל ושימוש בהליך הפטור הקבוע בתקנון".

במהלך 2001 נפטר יעקב רכטר והמינהלת (ועדת המומחים) החליטה להמשיך את ההתקשרות עם בנו אמנון רכטר. יחד עם זאת, סברה המינהלת כי יש מקום לעבות את הצוות. רכטר הציע את דן איתן שעבד כיועץ חיצוני של המינהלת והצעה זו היתה מקובלת על המינהלת. באפריל 2003, סמוך לאחר קבלת אישור תקציבי לסכום המלא של יתרת עבודות התכנון, נחתם חוזה בין המינהלת לבין משרד רכטר. במסגרת ההתקשרות התבקש משרד רכטר לתכנן וללוות מבחינה אדריכלית את הפרויקט ונקבעה התמורה. עד כה הוא קיבל המשרד 4 מיליון שקל בגין עבודתו.

יערי וקמר טוענים כיום כי העברת התכנון לאמנון רכטר ללא מכרז היא שערורייתית: "מילא שנתנו ליעקב רכטר לתכנן ללא מכרז, הם נימקו זאת בניסיונו של האיש ובתרומתו למדינה, אבל אלה זכויות שלא עוברות בירושה ולא אמורות להיעשות בדרך זאת. לא רק זאת, אלא שמינוי איתן הוא חמור מאוד. אדריכל דן איתן המליץ בשעתו בתוקף היותו יועץ לוועדה על הענקת העבודה בלא מכרז לאדריכל יעקב רכטר ועתה צורף כשותף בתכנון ההיכל".

בפרקליטות טענו בכתב ההגנה שהגישו כנגד אחת העתירות של יערי כי חלק מההחלטות למתן הפטור ממכרז למשרדו של אמנון רכטר נבעו מן ההיכרות של משרד רכטר עם מבנה בית המשפט הקיים, העבודות שמשרד זה ביצע במבנה לאורך השנים ומעורבות משרד רכטר בהכנת התב"ע החלה על המגרש בו ממוקם המבנה.

"רכטר הכין כמאה תוכניות, לפרטים שונים של ההרחבה, וכמו כן החל תכנון הפנים של המבנים והוכן מפרט טכני. בגין שלב התכנון המוקדם שולם למשרד רכטר כ-5 מיליון שקל - כ-30% מכלל התמורה שאמורה להיות משולמת לו עד להשלמת הפרויקט", נכתב בכתב ההגנה. עוד טענה הפרקליטות כי "משחלפו שנים ארוכות ממועד קבלת ההחלטות, משנחתם ההסכם ומשהושלם שלב התכנון המוקדם ושולמה התמורה בגינו, לא ניתן כעת לנסות להשיב את הגלגל לאחור ולמנוע את המשך התקדמות פרויקט ההרחבה. העברת שלבי התכנון הבאים לאדריכל אחר, משמעו עיכוב ניכר בלוחות הזמנים והכפלה (לפחות) של עלויות התכנון של הפרויקט".

טענה שנייה שהעלה יערי היא כנגד מכרז שפירסם משרד האוצר ליזמים להציע עצמם לביצוע העבודות עוד לפני שנעשה תכנון מפורט לפרויקט. "לא ייתכן שהמבנה עדיין לא תוכנן והמדינה כבר ממהרת לפרסם מכרז להקמתו. על מה בדיוק אמורים היזמים לבסס את הצעותיהם?", שואל יערי.

בפרקליטות טענו בתגובה כי מכרז היזמים תוכנן בשני שלבים. בפברואר 2004 נערך מיון מוקדם של היזמים שיורשו להשתתף במכרז. ועדת המכרזים אישרה תשעה מתוך עשרה מתמודדים שניגשו למכרז. בכתב ההגנה נכתב כי "במסגרת שלב זה שיועד לסינון ראשוני של יזמים, לא נדרשו היזמים להתייחס ספציפית לתוכנית ההרחבה ולכן לא נמסרו להם תוכניות ההרחבה אלא ניתנה להם אינפורמציה כללית בלבד על הפרויקט שידרשו להקים ולהחזיק".

עוד טענו בפרקליטות כי "בשלב השני שטרם החל, תפנה המדינה אל היזמים שעברו את המיון המוקדם ויחל השלב המרכזי של המכרז. בשלב זה יצטרכו היזמים, בהתבסס על התכנון המוקדם של הפרויקט, המפרט הטכני ותנאי החוזה שעתיד להחתם, להציע הצעות לתכנון, להקמה ולהחזקה של בתי המשפט".

כך או כך, ציינו בכתב התביעה כי "בימים אלה בוחנת שרת המשפטים, יחד עם הנהלת בתי המשפט והמינהלת, את האפשרות לבניית היכל בתי משפט בתל אביב. נבחנות כמה חלופות אפשריות. למען הסר ספק, יובהר כי אם יוחלט לעשות כן המדינה אינה מתחייבת למסור את העבודות לכל אדריכל שהוא".

רכטר: "ההרחבה מחוברת לבניין הקיים באופן בלתי ניתן לניתוק"

אדריכל אמנון רכטר אמר בתגובה: "פרויקט הרחבת בתי המשפט הוא חלק מקומפלקס קיים שתוכנן ולווה לאורך השנים על ידי משרד רכטר אדריכלים. העובדה שהוחלט על הוספת חלקים מעבר לבניין הקיים אינה משנה כיוון שחלקים אלה מחוברים בצורה בלתי ניתנת לניתוק לבניין הקיים, ונסמכים על המערכות הקיימות של הבניין הקיים. מאחר שאבי ואני היינו היחידים שהכירו את הבניין הקיים ואת התוכניות, היה זה הגיוני לתת למשרד שבבעלותנו לתכנן את ההרחבה. אני שוקד על על הפרויקט כבר למעלה מ-10 שנים.

"החלטת שרת המשפטים להקפיא את הפרויקט אינה קשורה כלל להתנגדויות שהוגשו לאורך הדרך, אלא נובעת מרצונה לבחון את הנושא בגלל היקפו, לפני שהיא מאשרת את המשכו. מבחינה תכנונית וביצועית אין ספק בדבר ישימות הפרויקט. הוא תוכנן ואושר על ידי כל הגורמים המקצועיים, לרבות הנהלת בתי המשפט, ארבעה שרי משפטים, השופטים עצמם ועיריית תל אביב. טענות המתנגדים חסרות כל שחר.

"האדריכל דן איתן היה יועץ מקצועי להנהלת בתי המשפט. ובכל מקרה כיום הוא משמש יועץ ומלווה של הפרויקט ולא שותף. כל ניסיון לקשור בין הדברים הוא מוטעה ושגוי".

"ההתנגדות נגדנו תמוהה על רקע העובדה שבשלבים ראשונים של הפרויקט ניסה יערי לשתף אתנו פעולה נגד הקמת מגדל המוזיאון".

דורון ספיר, סגן ראש עיריית תל אביב ויו"ר ועדת התכנון והבנייה: "המדינה יזמה את פרויקט איחוד בתי המשפט והשקיעה בפרויקט עד היום עשרות מיליוני שקלים. מדובר בפרויקט שמתוכנן מזה 10 שנים והוקפא מבלי שניתן לכך נימוק כלשהו. מדובר בבזבוז של משאבי ציבור ללא הסבר.

"אני לא יודע על סמך מה החליטה שרת המשפטים להקפיא את הפרויקט. לא קיבלתי עד היום ולו נימוק תכנוני אחד לכך. לגבי ישימות הפרויקט - מדובר בתוכנית שעמלו עליה זמן רב והיא נבדקה ואושרה על ידי אנשי מקצוע, לכן אין ספק שהיא ישימה מבחינה ביצועית ותכנונית".

אדריכל דן איתן אמר בתגובה: "אכן הייתי יועץ של המינהלת לנושא הפרויקט, עם זאת לא הייתי מעורב בשום דרך בבחירת יעקב או אמנון רכטר. כשיעקב נפטר שקלה מינהלת קריות הממשלה מה לעשות בהמשך. הם החליטו להמשיך עם אמנון, אך חשבו שצריך לצוות אליו אדריכל נוסף בגלל סדרי הגודל של הפרויקט. כיוון שהיתה לי היכרות מסוימת עם הפרויקט וכיוון שיש לי ניסיון רב בתכנון מבני ציבור שאלו אם אוכל להצטרף, והסכמתי".



בתי המשפט בתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו