גם אם ישו לא עשה כאן נסים, הכדים מדהימים - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

גם אם ישו לא עשה כאן נסים, הכדים מדהימים

חפירות שנעשו בכפר כנא מחזקות את ההערכה שבמקום היה יישוב יהודי בתקופת המרד הגדול במאה הראשונה לספירה. וגם את ההערכה שזהו "כנא של הגליל" מהברית החדשה, שם על פי המסופר הפך ישו מים ליין

  • רן שפירא
  • פורסם לראשונה: 28.03.2006
  • 23:00
  • עודכן ב: 29.03.2006
  • 03:56

אחד עשר קנקני חרס המתינו שכובים על צדם במשך כאלפיים שנה, עד שהתגלו באחרונה במערות תת-קרקעיות ליד כפר כנא שבגליל התחתון. הממצא המדהים הזה מיוחס לתקופת המרד הגדול במחצית השנייה של המאה הראשונה לספירה, וההנחה היא שהקנקנים נועדו לאחסון מזון במערות שהיו אמורות לשמש למסתור.

הממצא התגלה בחפירת הצלה באתר עתיקות כרם אל-ראס, הנמצא בשוליים המערביים של כפר כנא. בית מהתקופה הרומית, מהמאה הראשונה לספירה, כלל רצפה שחלקה עשוי אדמה מהודקת וחלקה האחר בנוי ממרצפות אבן. כשהחופרים, בראשותה של ירדנה אלכסנדר מרשות העתיקות, חשפו את הרצפה, הם מצאו בה שלוש אבנים יוצאות דופן. שלושתן שטוחות ועגולות, קוטר כל אחת מהן כ-50 סנטימטרים, והן קרובות זו לזו.

תפקידן של האבנים העגולות התברר כשהעפר שסביבן פונה. הן נועדו לכסות שלושה חללים תת-קרקעיים עגולים שנבנו מאבן, ושצורתם מזכירה איגלו. קוטר המפלס התחתון של כל אחד מהחללים האלה הוא כמטר וחצי. ביניהם נבנתה מעין מנהרה, המחברת אותם זה לזה. שניים מהמבנים התת-קרקעיים הובילו למנהרה נוספת, שני מטרים וחצי אורכה, שמעליה הונחו מרצפות אבן. בקצה המנהרה מצאו החופרים לא אור, אלא מערה חצובה בסלע.

"כשהצצנו דרך הפתח העגול שברצפת המנהרה, ראינו בתוך המערה חמישה קנקנים גדולים, שנשארו שלמים כמו ביום שבו הניחו אותם שם", אומרת אלכסנדר. כשפונתה האדמה מתוך המערה נמצאו בתוכה עוד שישה קנקנים. כל הקנקנים יוצרו במתכונת אופיינית מאוד לתקופת המרד הגדול, ואלכסנדר משערת שבמקור הם הכילו מזון יבש, כמו קמח או חיטה.

איגלו לשעת חירום

אבל יותר מתכולתם של הקנקנים, עורר את סקרנותה של אלכסנדר אופן האחסון שלהם. "הקנקנים הונחו במחסה תת-קרקעי, שאליו מובילה מערה שהוסוותה תחת רצפת אבן. האנשים שהכינו אותם טרחו להסתיר את המבנה שבו הונחו הקנקנים. מכאן, שהמערה החצובה, המנהרות ושלושת האיגלו היו מסתור לשעת חירום".

הסגנון שבו יוצרו הקנקנים וממצאים נוספים שהתגלו בבית הרומי, כמו מטבעות שככל הנראה נטבעו במאה הראשונה לספירה ונר שמן האופייני לאותה תקופה, וכן ממצאים מחפירות אחרות בכפר כנא, מצביעים כולם על אופיו היהודי של היישוב. מכל הנתונים האלה הסיקה אלכסנדר כי המחסה התת-קרקעי נבנה על ידי תושבי כפר כנא כחלק מההכנות למרד הגדול, שפרץ בשנת 66 לספירה.

המקור הספרותי העיקרי המספר על ההכנות שעשו תושבי הגליל למרד הוא יוסף בן מתתיהו. לפי תיאורו, תושבי הגליל ידעו כי צבא רומי בראשות המצביא אספסיאנוס החל לנוע מסוריה לעבר ירושלים. הם החלו לבצר יישובים כמו יודפת, גמלא וציפורי, בירת הגליל, ולהכין מלאי של מזון כדי לעמוד בהתקפות של אספסיאנוס וחייליו.

למרות ההכנות, כשהצבא הרומי הגיע לציפורי, תושביה נכנעו בלא קרב. לכנא, יישוב קטן בהרבה השוכן במרחק כחצי שעה הליכה מציפורי, לא היתה אפשרות של ממש להתנגד. אלכסנדר סבורה כי כשתושבי כנא שמעו על כניעתה של ציפורי, הם העדיפו לנטוש את היישוב, זמנית, ולהשאיר מאחוריהם את מקומות המסתור. כשהתושבים חזרו ליישוב זמן קצר לאחר מכן, שוב לא נכנסו לתוך מערכת המסתור. כך נותרו הקנקנים ללא שימוש כמעט אלפיים שנה, עד שנחשפו עתה.

לדברי פרופ' זאב וייס מהאוניברסיטה העברית, שמנהל את החפירות בציפורי מאז 1990, הממצאים מכפר כנא תורמים תרומה משמעותית להבנת ההכנות של תושבי הגליל לקראת המרד הגדול. נטישת כנא, שמנעה את החרבת היישוב, מאפשרת לעמוד לא רק על ההכנות למרד אלא גם על חיי היום-יום של התושבים.

בסדרה של חפירות שניהלה בחלקים שונים של האתר בחמש השנים האחרונות מצאה אלכסנדר כי בתקופה ההלניסטית, בערך במאה השלישית לפני הספירה, הוקם שם יישוב יהודי שהמשיך להתקיים עד המאה השלישית לספירה, פרק זמן של כ-600 שנה. המאפיינים היהודיים של היישוב כוללים מקוואות שנבנו לצד בתי המגורים וכלי אוכל עשויים אבן, ששימשו ביישובים יהודיים בתקופת בית שני עקב ההלכה שכלים מאבן אינם מקבלים טומאה. בעצמות בעלי החיים שכילכלו את תושבי כנא לפני 2,000 שנה לא נמצאו שרידי חזיר.

אולי בחירבת כנא

אופיו היהודי המובהק של המקום ומיקומו בכפר כנא של ימינו, מעידים, לדעת אלכסנדר, כי זה היישוב המכונה בברית החדשה "כנא של הגליל". בבשורה על פי יוחנן פרק ב' מסופר על ישו הנער, שהוזמן עם אמו מרים לחתונה יהודית בכנא של הגליל. כאשר אזל היין והחוגגים נותרו אובדי עצות, ישו ביקש שיביאו לפניו שישה כדי אבן עם מים, והנוזל שבכלי הקיבול נהפך ליין, לרווחת הסועדים.

הנס הפך את כנא לאתר עלייה לרגל בתקופה הביזנטית ומאוחר יותר, בתקופת הצלבנים. אבל לא הכל משוכנעים כי כנא של הגליל נמצאת בכרם אל-ראס. פרופ' דאגלס אדוארדס, ארכיאולוג מאוניברסיטת פוג'ט סאונד בארצות הברית, אמר בתשובה לשאלת "הארץ" כי לדעתו, נס היין אירע בחירבת כנא, אתר הממוקם בצד הצפוני של בקעת בית נטופה, כמה קילומטרים מכפר כנא של ימינו.

גם בחירבת כנא נמצאו כלי אבן ומקווה מהתקופה הרומית הקדומה, מספר אדוארדס. בנוסף, עדויות מימי הביניים מצביעות בבירור על כך שחירבת כנא היתה אתר עלייה לרגל לצליינים שהאמינו כי שם הפך ישו מים ליין. בחפירות באתר נמצאה מערה שנחשבה אתר מקודש, שבתוכה יש קנקן אבן גדול הצמוד לקיר בנוי וכתובות שכתבו צליינים מכסות את כל קירות המערה. המערה היתה אתר עלייה לרגל בעיקר בתקופה הביזנטית, במאה החמישית ובמאה השישית לספירה, ואחר כך במאות ה-11 וה-12. כל אלה מקנים לדעת אדוארדס סבירות גבוהה לזיהוי של המקום עם כנא של הברית החדשה.

למרות המודעות למאפיינים היהודיים בחירבת כנא, וייס סבור כי כרם אל-ראס הוא אתר שזיהויו עם כנא של הברית החדשה סביר יותר. באתר שבו חפרה אלכסנדר, מסביר וייס, נמצאו שרידים של יישוב שהתקיים ברצף זמן רב, עם אופי יהודי ברור, ולכן הזיהוי שלו עם כנא של נס היין הגיוני יותר.

תגלת פילאסר אחראי

ההתיישבות בכנא החלה קרוב לאלף שנה לפני ימיו של ישו ולפני המרד הגדול. לדברי אלכסנדר, במאה העשירית ובמאה התשיעית לפני הספירה, בתקופת הממלכה המאוחדת של שלמה המלך ואחר כך בתקופת ממלכת ישראל של עמרי, אחאב ויהוא, נבנתה במקום עיר מבוצרת ומתוכננת. העיר לא האריכה ימים. במאה התשיעית, שבה התנהלה מלחמה בלתי פוסקת בין שליטי ממלכת ישראל ליריביהם הארמים, נראה שהעיר נפלה קורבן להתקפות אלימות שהותירו בה את סימניה בדמות מפולות אבנים וסימני שריפה.

היישוב לא נחרב לחלוטין באותן התקפות והמשיך להתקיים גם במאה השמינית לפני הספירה. לפי השרידים שנמצאו בחפירות, הוא הוחרב וננטש במחצית השנייה של המאה השמינית לפני הספירה. אלכסנדר משערת כי באחריות להרס נושא המלך האשורי תגלת פילאסר השלישי, שכבש את הגליל בשנת 733 לפני הספירה.

חלק מהמבנים נותרו על כנם מאות שנים אחר כך. כשמייסדי כנא בתקופה ההלניסטית החלו לבנות את יישובם, הם מצאו באתר קירות ואבני בניין. חלק מהשרידים של היישוב הקדום שימשו לבניית כנא, שאולי אירחה את ישו בראשית דרכו.



אחד הכדים שנמצאו בחפירות בכפר כנא. בני 2,000 שנה




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים