בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרומות לנזקקים? לאזרחים נמאס להחליף את המדינה

תגובות

לפני שש שנים שמעה תמי שכנאי על קשישים שסובלים ממצוקה. שכנאי, שמעידה על עצמה שאחד המשאבים הטבעיים שלה הם כמויות בלתי נדלות של אנרגיה, קנתה מוצרים, ארזה אותם יפה, צירפה להם פרחים ודפקה על דלתם של זוג קשישים בתל אביב. התגובה שלהם דירבנה אותה להמשיך, וכיום היא מובילה חבורת תל אביבים בני 30 ומשהו, שקוראים לעצמם קבוצת שורשים, המתגייסים מדי שנה לספק לקשישים ולמשפחות אתיופיות חבילות בפסח וראש השנה. בפסח הקרוב יחלקו כ-500 חבילות, על פי רשימות ממחלקת הרווחה בעירייה.

שכנאי אומרת שהשנה היא מתקשה להשיג יותר תרומות למבצע, במיוחד תרומות כספיות. "אני מקבלת תגובות מאנשים שאומרים שממש נמאס להם לקחת על עצמם את תפקיד המדינה, שהם תורמים כל השנה ונמאס להם, שהם קוראים על שכר של מנהלי עמותות ועל כל מיני 'מונקי-ביזנס' שעושות העמותות עם הכספים", היא מספרת. "אנשים מוכנים לתרום מוצרים והרבה מבקשים להתנדב לארוז ולחלק את החבילות".

בנוסף למכרים ותורמים פרטיים, הצטרפה לחבורה רשת המרכולים AM-PM שמספקת תרומות מזון. הלילה תערוך הרשת מסיבת התרמה במועדון תל אביבי. "הציעו לי דרך להשיג תרומות ולא יכולתי לסרב. השנה החג קשה. שמעתי מסביב עמותות שאומרות שאין להן מה לתת", מספרת שכנאי.

מנחם דרך, שמנהל את סניף עמותת "עזר מציון" בתל אביב, הוא אחד מאלה שיתקשו השנה לספק את הביקוש מצד הנזקקים. בפסח שעבר חילק דרך כ-800 חבילות, ותיכנן לחלק מספר דומה השנה, אבל כבר יש לו בקשות ל-200 חבילות נוספות מצד ארגונים שמסייעים לאמהות חד-הוריות ולנכים. "הגעתי למצב שהייתי צריך לקחת חבילה ולחלק לשניים כי מספר הפונים היה גבוה מבעבר", הוא אומר. "אתמול דחיתי פניות נוספות, לצערי. כדי לא להוציא אדם בלי כלום, אני נותן לפונים לפחות חבילת מצות".

דרך אומר שאנשים מוכנים לתרום - חלקם אף ברוחב לב - אבל הוא מסכים עם שכנאי שרבים מעדיפים לתת מזון ולא כסף. דרך מצביע על תופעה נוספת - תחלופה של תורמים. "היתה ירידה מסוימת של תורמים שנהגו לתת בעבר, ואנשים שלא נתנו בעבר נותנים עכשיו", הוא מספר.

ממצאים של סקר על פעילותן של עמותות הרווחה שנערך בין דצמבר 2005 לפברואר השנה במחלקת המחקר של בנק ישראל, מחזקים את תחושותיהם של העוסקים בפעילות זו בשטח. כל העמותות דיווחו על גידול במספר הנזקקים לסיוע - שיעור גידול של 20% לעומת 2004. העמותות הצליחו להעניק סיוע ל-80% מהפונים והסיבה העיקרית לדחיית הפונים היתה היעדר משאבים. אחד הממצאים הבולטים יותר היה הפער בין הגידול במשאבים לגידול בנזקקים. החוקרים חישבו שעל כל גידול של אחוז במספר הנזקקים, גדל הסיוע רק ב-0.42%. "שיעור הגידול בשווי הסיוע נמוך משיעור הגידול במספר הנזקקים כך ששווי הסיוע הממוצע לנזקק - פחת", כתבו החוקרים אסף נגר ונעם זוסמן.

מומחים בתחום של גיוס וחלוקת מזון לנזקקים, כמו מנכ"ל ארגון "לתת", ערן וינטרוב, ומנהלן של עמותות "מאיר פנים" ו"הכוח לתת", דודי זילברשלג, מזהירים כבר כמה שנים מפני שחיקת נכונותו של הציבור לתרום. "הגידול המתמיד במספר הנזקקים, משך הזמן המתארך שאנשים מתבקשים לתת תרומות ואי השתתפותה של הממשלה - כל אלה מחלישים מאוד את היכולת שלנו לעזור למי שזקוק", אומר וינטרוב, שארגונו מספק מזון ליותר ממאה עמותות.

זילברשלג אומר שהשנה עמד בפני משבר והקטין את מספר הסלים שחילק לקראת החג, עד שקיבל תרומה נדיבה ולא צפויה מאיש העסקים נוחי דנקנר שכיסתה את עלות המזון והציוד שהכין לחג. אבל הכל מסכימים שהסתמכות על נדיבותו של איש עסקים זה או אחר היא בעייתית כשמדובר בסיוע לנזקקים. זילברשלג מספר, למשל, על חברה מסחרית גדולה שעזרה לו בפסח שעבר במבצע לשיפוץ בתי קשישים. השנה היא הודיעה שלא תוכל לסייע. באשר לתרומות פרטיות, "חוץ מזה שלאנשים נמאס, הרבה מרגישים שהעוני הוא רק בבני ברק ובאום אל-פחם ולכן הם פטורים", הוא אומר.

זילברשלג סבור שהממשלה חייבת ליטול על עצמה תפקיד גדול יותר בסיוע לנזקקים, לצד סיועם של המגזר העסקי והציבורי, בין השאר באמצעות מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. כיום אין באפשרות הרשויות המקומיות לספק את צרכי הפונים, והן מפנות אותם לעמותות שלא תמיד מסוגלות לעזור.

נפקדות הממשלה מזירת הסיוע לעמותות הרווחה מקבלת ביטוי ממשי בסקר של בנק ישראל, שהוצג בחודש שעבר בכנס של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.

על סמך תשובות שהתקבלו מ-343 עמותות, שהן כנראה מרבית העמותות הפעילות בתחום, חישבו החוקרים נגר וזוסמן שהממשלה היא מקור הסיוע העיקרי רק של 6% מהעמותות. כמחצית העמותות מסתמכות בעיקר על תרומות פרטיות, 11% בעיקר על המגזר העסקי ו-14% בעיקר על תרומות מחו"ל.

הסקר, שהוא המקיף והעדכני ביותר שנעשה עד כה על פעילות עמותות הרווחה, בדק גם עמותות שמספקות מזון וגם כאלה שמספקות ביגוד, ציוד ביתי וציוד בית ספרי. נמצא שרוב העמותות עוסקות באספקת מזון. בסך הכל סייעו העמותות בשנה שעברה ל-122 אלף בודדים ול-48 אלף משפחות. כ-70% מהעמותות דיווחו שרוב הנזקקים שלהן הן משפחות מרובות ילדים, כמחציתן דיווחו שרוב הפונים עולים וכ-47% דיווחו שהרוב הם קשישים. רק 11% מהעמותות דיווחו שרוב הפונים הם ערבים.

בהתבסס על חישוב של ארבע נפשות למשפחה, חישבו החוקרים שהעמותות סייעו בשנה שעברה במזון, בציוד ובכסף ליותר מ-300 אלף אנשים, שהם כ-22% מהעניים וכ-5% מכלל האוכלוסייה. השווי השנתי הכולל של הסיוע היה כחצי מיליארד שקלים בשנה.



מתנדבי "קבוצת שורשים" מכינים ארגזים לנזקקים, אתמול בתל אביב. "השנה החג קשה", מספרת תמי שכנאי (מימין), "שמעתי מסביב עמותות שאומרות שאין להן מה לתת"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו