בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אור קורא לאינטלקטואלים

פרופ' אליענה אמדו לוי-ולנסי, פילוסופית ופסיכואנליטיקאית, 1919-2006

2תגובות

אליענה (אליאן) אמדו לוי-ולנסי נולדה במרסיי, והספיקה לעשות תואר ראשון ושני בסורבון בפאריס בטרם נכבשה צרפת על ידי הנאצים. היא הסתתרה בדרום, אך אמה נתפסה ונשלחה אל מותה באושוויץ. אחרי המלחמה עשתה דוקטורט בסורבון, על "רמות היש, בעיית ההכרה ובעיית הרוע", ובתחרות הלאומית בין המועמדים לפרופסורה זכתה במקום הראשון בצרפת והיתה לפרופסור מן המניין בסורבון ב-1964.

במקביל התמחתה בפסיכואנליזה, והקימה את המרכז הבינלאומי לפסיכואנליזה, פסיכיאטריה ומדעי הרוח. שלום רוזנברג, פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית, סבור כי בהתעמתה עם אסכולת פרויד הצליחה ליצור גשר בין היהדות לפסיכולוגיה. ספריה תורגמו לשפות רבות, והיא זכתה להכרה בינלאומית.

אליענה היתה פעילה בחוג האינטלקטואלים היהודים דוברי הצרפתית, וכמו הבולטים שבהם, אנדרה נהר והרב יהודה אשכנזי, עלתה לישראל אחרי מלחמת ששת הימים והשתקעה בירושלים. היא עמדה בראש הקתדרה ע"ש מאזור באוניברסיטת בר אילן, וגם עסקה בפסיכואנליזה. תלמידה לדוקטורט, הפרופסור לפילוסופיה אבי שגיא, קורא לה "אחת מענקי הרוח של תקופתנו", ואומר שעלייתה ארצה דומה למצב שבו אלברט איינשטיין היה משתקע במעבדה נידחת בקצווי תבל.

פרופ' נהר המנוח כתב עליה, כי "מול העולם המערבי, שאותו היא מגדירה כמוקסם על ידי המוות, היא משמיעה בקהילה בישראל ובעולם כולו את הקול היהודי הקורא 'ובחרת בחיים'". אכן, בספרה "התרומה היהודית לפילוסופיה הצרפתית בת-זמננו" (היחיד בין ספריה שתורגם לעברית), היא שואלת: "מה נאמר על אותה נצרות, שבבטלה את הדיבר 'לא תעשה לך פסל וכל תמונה' היא משלחת עד לאין סוף את דמותו מעוררת הרחמים של ישוע, איש יהודי מסומר אל צלב רומאי?"

עם השנים התקבצו סביבה כמה אינטלקטואלים מדיסציפלינות שונות, רובם דוברי צרפתית, שראו בה את מורתם הרוחנית. הכלכלן ד"ר יצחק אדה מספר כי במחשבתה עבר כחוט שני רעיון "תיקון האחווה", כלומר קטיעת מעגל הדמים שהחל ברצח הבל על ידי קין. לדבריו, היא האמינה שאם יחזרו היהודים להשמיע את קולם הצלול, הם יוכלו לשמש גשר בין האיסלאם למערב, שכן הם נטועים בשני העולמות.

לפסיכולוג מיכאל סידי אמרה כי לו היה כוחה במותניה, היתה כותבת את "תולדות המערב מנקודת ראות של הדחקת היהדות". עו"ד מיכאל אביטל מציין כי בעידן של התמחות בתחומים צרים, "משנתה ופועלה היו בגדר אור קורא לכוחות אינטלקטואליים חדשים להירתם לעגלת המחשבה היהודית הציונית". ד"ר צבי איתן, רופא משפחה, סבור כי אנושיותה והבנתה העמוקה בפילוסופיה תרמה להצלחותיה בקרב מטופליה.

ב-1989 ניסו כמה ממוקיריה - ללא הצלחה - להביא לכך שתקבל את פרס ישראל לפילוסופיה. כתב ד"ר אליהו זייני, רב הטכניון, לוועדת הפרס: "חיבוריה נהפכו ויישארו נכסי דלא ניידי של ההגות היהודית והאוניוורסלית... משנתה תמשיך ללמד אדם דעת איך בוחרים בחיים מלאי עוז ותקווה, ובוחלים בפסימיות ובמוות, איך מעדיפים... יושר אינטלקטואלי על פני אינטרס, וטוב על פני כל דבר אחר".



אליענה אמדו לוי-ולנסי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו