בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההימור של אליעזר פישמן על הלירה הטורקית

תגובות

ההסתבכות של אליעזר פישמן בהימור על הלירה הטורקית מעסיקה בשבוע האחרון את המגזר העסקי כולו. ואולם יש כאלו שלא ממש מכירים את רזי שוק המט"ח. פתאום, טורקיה זה לא רק נופשוני "הכל כלול" באיסטנבול. ובכלל, בעומס המידע שמוטל למערכה לפעמים כדאי לעצור ולהבין מה באמת קורה. לפניכם תשובות לכמה שאלות שנשאלנו בימים האחרונים.

מה היתה העסקה שעשה אליעזר פישמן?

פישמן הימר על הלירה הטורקית כנגד הדולר הקנדי.

מה ההיגיון שמאחורי עסקה כזו?

הרעיון הוא רכישת מטבע שמבטיח ריבית גבוהה ומכירת מטבע שמשלם ריבית נמוכה. למעשה, מדובר בנטילת הלוואה בריבית נמוכה והשקעה בפיקדון עם ריבית גבוהה. נניח שהמטבע הנמכר הוא דולר שנושא ריבית של 5% והמטבע שנרכש הוא לירה טורקית שנושאת ריבית של 15%. כך שהרווח הוא הפער בין הריביות, ובמקרה שלנו - 10% בשנה.

זה נראה כל כך טוב, אז איך אפשר להפסיד?

אם אין שינוי בשערי המטבעות, אז באמת המשקיע מרוויח את פער הריביות. אם הדולר נחלש והלירה הטורקית מתחזקת, אז הרווח הוא אפילו גבוה יותר. העניין הוא שפערי הריביות בין מטבעות לא נוצרו סתם, מכיוון שבשוקי הכספים אין ארוחות חינם. הריבית הגבוהה על הלירה הטורקית נובעת מאינפלציה גבוהה ומבעיות במאזן התשלומים בטורקיה. כך שמדובר בפוזיציה שיכולה אמנם להרוויח, אך לטווח ארוך העניינים עשויים להתהפך.

כשהמטבע שנרכש (בעל הריבית הגבוהה) נחלש באופן דרמטי, ההפסדים מתחילים להיערם. במקרה כזה ההלוואה נהפכת יקרה יותר והפיקדון מניב החזרים נמוכים יותר. כדי שייגרם הפסד של ממש, צריך שהירידה בשער שאליו צמוד הפיקדון תהיה דרמטית יותר מהפרש הריביות - כלומר במקרה שלנו, יותר מ-10%.

פישמן הימר בעסקה של מיליארדים, הרי אין לו את הסכומים האלו.

נכון, עסקות במט"ח נעשות במינופים גדולים. כלומר, אפשר להמר על סכומים גבוהים ולתת יחסית מעט ביטחונות. למעשה, הפיקדון ערב להלוואה כך שהבנק צריך להגן על עצמו רק מפוטנציאל ההפסד האפשרי. אם משקיע לקח 100 אלף דולר כהלוואה דולרית אין צורך בכל סכום ההלוואה כביטחון - מכיוון שזה גם יהיה סכום הפיקדון (בלירה טורקית) שעליו הוא מקבל ריבית. בדרך כלל המשקיע מביא לבנק הון עצמי של 10% (במקרים מסוימים אפילו פחות) והבנק פותח לו פוזיציה גדולה. לבנק יש ביטחונות להפסד בגובה ההון שהובא לעסקה.

ככל שהתנודתיות של המטבע שעליו בוצעה העסקה גדולה יותר וזמן ההשקעה ארוך יותר כך הבנקים דורשים יותר ביטחונות. כדי לא לקחת ביטחונות גבוהים מדי שיגרמו למשקיע לוותר על העסקה, הבנק בודק את גובה הביטחונות מדי יום, וכך שומר על עצמו. כך ששיעורי הביטחונות יכולים לנוע בין 2% ל-10%. אם הבנק רואה שיש חריגה הוא יכול לבקש מהלקוח להוסיף ביטחונות או לסגור את הפוזיציה (להחזיר את ההלוואה).

למה הבנקים דורשים מפישמן ביטחונות נוספים?

מכיוון שההפסד היה גדול מהצפוי והבנקים לא התכוננו לכך.

כמה הוא הפסיד?

קשה לדעת כי רוב ההשקעה היתה במסגרת חברות פרטיות מקבוצת פישמן. ובכל זאת, ככל הידוע, היה היקף העסקה כ-2.5 מיליארד יורו. ההפסד היה 10%, כך שבסך הכל מדובר על 250 מיליון יורו.

בכמה נחלש המטבע הטורקי?

מאז ה-8 במאי נפל המטבע הטורקי ב-16% והוא נסחר בשער של 1.54 לעומת הדולר האמריקאי.

מה גרם למשבר בטורקיה?

זה התחיל כשאיגרות חוב של ממשלת טורקיה שקנו קרנות גידור גדולות הגיעו לפדיון בתחילת מארס. הנפילות בשווקים המתעוררים בעולם סייעו לאותן קרנות להוציא את הכסף שפדו אל מחוץ למדינה, מה שהביא לתופעת כדור השלג. לפי הערכות, משכו משקיעים זרים 9 מיליארד דולר מהבורסה הטורקית בשלושת השבועות האחרונים. את הירידות תידלקה המלצת סיטיגרופ למכור מניות טורקיות מחשש לאינפלציה. גם ההודעה של ממשלת טורקיה כי הבנק המרכזי לא יתערב בשערי החליפין כדי לעצור את הפיחות בלירה הטורקית - סייעה לאווירת המשבר.

בטורקיה חוששים מפני התגברות האינפלציה ומפני הגירעון המאיים בחשבון השוטף - 29 מיליארד דולר, או 6.5% מהתמ"ג (GDP) של טורקיה. האינפלציה בטורקיה הגיעה ל-8.8% ב-12 החודשים האחרונים, והבנק המרכזי הודיע כי לא יצליח לעמוד בטווח הקצר ביעד אינפלציה של 5%.

קרן המטבע הבינלאומית קראה בשבוע שעבר לטורקיה לצמצם את היקף ההוצאה הציבורית כדי לצמצם הגירעון בחשבון השוטף, והזהירה את הבנק המרכזי כי עליו לנקוט מדיניות מטבע זהירה יותר. משלחת של הקרן נמצאת זה שבועיים בטורקיה, עקב קביעת התנאים להלוואה בסך 10 מיליארד דולר שביקשה ממשלת טורקיה מהקרן. בנוסף, המשקיעים חוששים כי נרשמת האטה ברפורמות שמובילה ממשלת טורקיה בשלוש השנים האחרונות, בניסיון להתקבל כחברה באיחוד האירופי.

מהי החשיפה של הבנקים לעסקה של פישמן?

כמעט כל הבנקים הגדולים מעורבים בכך (חוץ מהבינלאומי). לבנק הפועלים יש את החשיפה הכי גדולה לעסקה של פישמן והיא נאמדת ב-150 מיליון דולר. ככל הידוע, לדיסקונט יש חשיפה של כ-70 מיליון דולר, ללאומי כ-40 מיליון דולר ולהמזרחי יש חשיפה של כ-30 מיליון דולר. גם בנק אגוד מימן חלק מהעסקות של פישמן, אבל מדובר בסכומים נמוכים יחסית.

איך קשורות החברות הציבוריות של פישמן לעניין?

רוב ההשקעה בוצעה באופן פרטי ולא באמצעות החברות הציבוריות. שתי חברות בורסאיות שבכל זאת השתתפו בפוזיציה היו אליאנס, שהפסידה 35 מיליון שקל ודרבן, שרשמה הפסד של 9 מיליון שקל.

מה קורה עכשיו?

הבנקים שלא דאגו מבעוד מועד לביטחונות מספיק גדולים דורשים מפישמן הגדלת ביטחונות. בשלב ראשון הוא שיעבד מניות של חברות פרטיות, אך הם דורשים מזומן - ולכן פישמן החל לנהל מגעים למכירת חברות שבשליטתו. אתמול הוא מכר את כאל לקבוצת עזריאלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו