בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכלב ברוס בשירות הוד מלכותו

כלבים בשירות הצבא והמשטרה עוסקים בשנים האחרונות במגוון רחב יותר ויותר של פעולות מבצעיות. ביקור בכנסייה הסקוטית בירושלים מזכיר שהם היו חיילים אמיצים בצבא האימפריה כבר לפני 60 שנה

תגובות

בבואנו שדות ימה התחלתי מיד

להלך ולהריח בחוטם מורד.

ואחרי כתמיד

הסרג'נט סמית.

כך עוברת שעה.

נתכסינו זיעה.

ומושך סרג'נט סמית

צווארי ברצועה:

הישנה תוצאה?

לא. עוד אין תוצאה...

(מתוך "מרשימותיו של כלב", "הטור השביעי", נתן אלתרמן, 30 באוגוסט 1946)

הייתכן שהכלב משירו של נתן אלתרמן, שהובא מאירופה כדי לסייע בחיפושים אחר נשק שהסתירו המחתרות בשדות ים, נח לו מנוחת עולמים בגינה קטנה בחצר הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוס בראש גבעה שלווה בירושלים? כך מכל מקום סיפר לי אחד האורחים במקום. האורח הצביע על שתי מצבות אבן קטנות בגינה במתחם הכנסייה - מצבות המציינות את מקום קבורתם של שני כלבים, ברוס יליד 1942 וראב, חבר נאמן ושומר הכנסייה והאכסנייה.

בפרסום של הכנסייה הסקוטית נאמר שב-1948, עם תחילת נסיגתם של הבריטים מארץ ישראל, התרוקנו הכנסייה והאכסנייה ממבקרים. אנשי הצבא והמשטרה של המנדט הבריטי עזבו. גם בני הקהילה הנוצרית שנשארו בצד הירדני של הגבול לא באו עוד. הכנסייה היתה ממש על הגבול, וסביבה התנהלו חילופי אש. נשארו בה רק איש כנסייה אחד ואיש ביטחון בריטי, ששמר על המקום בעזרת שני כלבי המשטרה הגדולים שהביא עמו. אבל הפרסום של הכנסייה מטעה. אם חופרים מעט באדמה ומגלים את חלקן התחתון של המצבות - מוצאים שחקוק בהן כי ברוס וראב מתו לפני תום מלחמת העולם. אם כך, הם גם לא זכו להיות בשדות ים באוגוסט 1946. כלומר, אף לא אחד מהם לא היה הכלב מהטור של אלתרמן. אולי אחד מצאצאיהם.

מצבות קבורה לכלבים אינם דבר יוצא דופן. במקומות רבים בעולם יש בתי קברות, מהם מהודרים, לכלבים ולחיות מחמד אחרות. הכלבים של סנט אנדרוס זכו למצבות אבן כנראה מפני שהיו בשירות צבאי ומשטרתי של היחידות הבריטיות בשלהי ימי השלטון המנדטורי בארץ, כלבים בשירות האימפריה.

גם שירות של כלבים ביחידות צבאיות ומשטרתיות הוא תופעה ידועה, המתרחבת לתחומי ביטחון מגוונים. רק לפני ימים אחדים פורסמה ידיעה ב"ידיעות אחרונות" בדבר "דיירים חדשים במשרד ראש הממשלה בירושלים". אלה כלבי רועה גרמני שאומנו להריח חומרי נפץ, והם התחילו בשבוע שעבר לרחרח בארגזי המטען של כלי הרכב שנכנסו למתחם החניה של המשרד. זהו פרויקט ניסיוני, נאמר בידיעה, ואם יוכתר בהצלחה יישלחו הכלבים לרחרח בעוד מוסדות ומשרדים.

גם לצה"ל יש יחידת כלבים. שמה "עוקץ", ובמידע הפומבי שנמסר על אודותיה נאמר שמאמנים בה כלבים לעזור במשימות שונות כמו איתור חומרי נפץ, חיפוש והצלה, ומלחמה בטרור. הכלבים המוצבים בפיקוד העורף מוכרים. רואים אותם, בשידורי טלוויזיה, בעת שהם עוזרים בזיהוי תנועות וקולות של ניצולים הלכודים מתחת להריסות בתים שקרסו. לא מן הנמנע שכלבים שותפים לפעולה הצבאית הנערכת עתה בעזה.

היו מקרים שכלבים נפלו במילוי תפקידם. בדרום לבנון במארס 1999 נהרג כלב גישוש של צה"ל בשעה שחשף מטען חבלה בכפר ארנון. הוא ניגש להריח חפץ חשוד מתחת לעץ בצד הדרך, ואז החפץ התפוצץ. כלב אחר נהרג במוצב כרכום בגזרה המערבית, גם הוא בשעה שהלך בראש הכוח (כפי שנאמר בהודעה הרשמית) ופגע במטען. "הכלבים בדרום לבנון ראויים לקבל צל"ש", אמר אז גורם צבאי בכיר בפיקוד הצפון.

כלבים מסוגם של אלה הקבורים בגינה של סנט אנדרוס נודעו גם הם בשעתם. לאחר שהסתיימה מלחמת העולם השנייה ובארץ התפתחה מערכה נגד השלטון הבריטי ונגד ההגבלות שהטילו הבריטים על עליית יהודים - החלו תנועות המחתרת של היישוב לצבור נשק. בראשן עמד ארגון "ההגנה", שבמשך זמן מה שיתף פעולה במסגרת "תנועת המרי" עם אנשי האצ"ל והלח"י. הבריטים יצאו לחפש את מצבורי הנשק, הסליקים, ולצורך זה הביאו מאירופה כלבים שסייעו לגלות חומרי נפץ בזמן מלחמת העולם.

אור ליום 26 באוגוסט 1946 הוקף קיבוץ שדות ים בצבא בריטי רב, יותר מ-4,000 חיילים, שבאו לערוך חיפושים אחר נשק ו"טרוריסטים" (על פי המינוח הבריטי). ארבעה ימים קודם לכן ניסו צוללים מההגנה לחבל באוניית המשא "אמפייר רויאל" שעגנה בחיפה לצורך גירוש מעפילים למחנות בקפריסין. אחרי הפעולה הזאת הגיע הצבא הבריטי לשדות ים כיוצא לקרב, עם טנקים, מקלעי ברן, וסירות משטרה שסגרו על הקיבוץ מהים. בהיפתח הפעולה מסר המפקד הבריטי, הבריגדיר ר"נ אנדרסון לעיתונאים את ההודעה הבאה: "כפי שידוע לכם היה ניסיון לפוצץ את האונייה אמפייר רויאל בנמל חיפה, וידוע לנו שקיבוץ שדות ים נותן מחסה לכוחות בלתי חוקיים. אנחנו מנסים למצוא ולאסור את האנשים האחראים לחבלה ולגלות את חומרי החבלה... החידוש בפעולה זאת הוא שבנוסף למגלי המתכת החשמליים נפעיל כאן גם כלבים מגלי מוקשים, המוצאים בחוש הריח שלהם מתכת מתחת לפני הקרקע. הכלבים אומנו ושימשו לכך במלחמה בגרמניה".

לאחר שקרא את הודעתו של הקצין אנדרסון כתב אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" שלו בעיתון "דבר" את "מרשימותיו של כלב", שזכה אז לפרסום רב. כשהכלב נכשל במשימתו ולא מגלה כלי נשק, הסרג'נט סמית כועס עליו ושואל: השכחת המלאכת? הכלב הנעלב עונה לו:

"...סרג'נט סמית, התזכור

לכתך אחרי

בדרכי מלחמה

מקלה עד הריין?

התזכור איך זחלתי, חרוך דינמיט,

נאמן ואמיץ עד הסוף, סרג'נט סמית?...

... "אך היום - זאת אגיד אם אפילו תמית! -

עולה ריח אחר באפי, סרג'נט סמית.

כי מריח אני קיסרות במורד,

ומריח אני עם אנגלי שבגד,

ומריח אני ממשלה קטנונית,

הצוחקת גם לי גם לך, סרג'נט סמית..."

כיום יחידת הכלבים של צה"ל, "עוקץ", אינה מבצעת כבר רק משימות ריחרוח וחשיפת חומרי נפץ, אלא גם משימות תקיפה. באחת מהן, לפני כחצי שנה, תקף כלב כזה, בטעות, את הילד מוחמד קסאם, בן 12, ממחנה הפליטים ג'נין. הכלב נשלח לתפוס מחבל מבוקש במחנה - אבל טעה בזיהוי, נכנס לדירת מגורים ותפס בשיניו את רגלו של הילד. לעיני בני המשפחה המבועתים, גרר הכלב הגדול את הילד הזועק מהמיטה במדרגות אל מחוץ לבית. הילד נפצע קשה, ודובר צה"ל התנצל ואמר שפגיעה של כלב כזה בחפים מפשע היא עניין נדיר.

אין כמובן שום דמיון בין הכלב הבריטי של שדות ים 1946 לכלב הישראלי של ג'נין ב-2005. ולמרות זאת, קשה שלא לצטט את שורות הסיום של אלתרמן מדברי הכלב:

"ומריח אני - מה אוכל לעשות? -

את הסוף הנורא של הדרך הזאת.

האימפריה גולשת משלב אל שלב...

לא לשווא בביתה מיילל כה הכלב".

לזכר החללים הסקוטים

הכנסייה הסקוטית סנט אנדרוס בירושלים נבנתה לפני 80 שנה על גבעה הקרויה כתף הינום, שמדרומה תחנת הרכבת הישנה ותיאטרון החאן, וממזרחה המבנים הוותיקים של הסינמטק העירוני ובית החולים לחולי עיניים סנט ג'ון, שנהפך למלון הר ציון. עכשיו סוגר על כנסיית סנט אנדרוס ממזרח הבניין החדש של מרכז מנחם בגין, שנבנה כך שלא יסתיר את הנוף היפה הנשקף מהכנסייה. רואים ממנה את הר ציון וחומות העיר העתיקה, ומעבר להם - את המורד לנחל קדרון ולים המלח.

הכנסייה נבנתה לזכר החללים הסקוטים במלחמת העולם הראשונה, ואת אבן הפינה לבניינה הניח הלורד אלנבי. צמודה לכנסייה אכסנייה שנבנתה לעולי רגל, והיא כיום מלון צנוע, הדור בפשטותו, בדומה לעוד כמה אכסניות נוצריות אחרות בעיר (על עיצובו של הבניין ויופיו כתב הארכיטקט דוד קרויאנקר בספרו על אדריכלות בירושלים בתקופת השלטון הבריטי).

בכנסיית סנט אנדרוס ובשטח הצמוד לה יש שורה של אתרים הראויים לתשומת לב. הקברים העתיקים מימי בית ראשון, למשל, שנחפרו ממש בגבולה המזרחי, ובהם נמצאה לוחית הכסף עם פסוקים מ"ברכת כהנים". ארכיאולוגים וחוקרי מקרא מייחסים לגילוי זה חשיבות רבה, שכן זהו מקרה נדיר מאוד שבו נמצא קטע מקראי מימי בית ראשון.

בתוך הכנסייה יש לוחות זיכרון לחללים הסקוטים משתי מלחמות העולם, וגם לזכרם של אלה שנהרגו במרד הערבי (1936-1939) ובמהומות ובמאורעות שהיו בפלשתינה-א"י ערב מלחמת העצמאות של ישראל.



מצבות הכלבים בכנסייה בירושלים


פשיטת הצבא הבריטי על שדות ים, אוגוסט 1946



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו