המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

רובינשטיין: בעל זיקה דתית וממסדית

לפני כחמישה חודשים, באישון לילה, התדפקו כמה מנציגיהם הבולטים של המתנחלים - חבר הכנסת לשעבר חנן פורת, זאב חבר (זמביש), בנצי ליברמן ואחרים, על דלת ביתו של השופט אליקים רובינשטיין. רק כמה שעות קודם לכן, בתחילת פברואר, נכנס רובינשטיין לתפקיד השופט התורן בבית המשפט העליון, והמתנחלים, שביקשו להגיש עתירה בהולה לבג"ץ במטרה למנוע את הריסת הבתים הלא חוקיים במאחז עמונה למחרת בבוקר, פנו אליו לעזרה.

רובינשטיין נעתר לבקשתם להוציא צו-ביניים שיעצור את ההריסה עד לדיון בעתירה בפני הרכב של שלושה שופטים. השופט כבר ידע בשלב זה שכוחות מתוגברים של צה"ל ושל המשטרה נאספים ליד המאחז הלא חוקי, ושעצירת הפעולה פוגעת בהיערכות המבצעית. הוא גם הכיר את התקדים: כשהוגשה עתירה לבג"ץ נגד גירוש 415 פעילי חמאס ללבנון ב-1992, הוציא השופט אהרן ברק צו-ביניים בשעת לילה מאוחרת וכינס דיון בפני הרכב בארבע לפנות בוקר. אבל לרובינשטיין לא אצה הדרך. הוא החליט לא לפגוע בשנתם של עמיתיו לעליון, וקבע שהדיון יתקיים בשמונה בבוקר.

יותר מהתנהלותו בטיפול בעתירה זו, הפתיעה לבסוף עמדתו המשפטית של רובינשטיין: בשעה שכוחות הביטחון צרים על עמונה במטרה לממש את צווי ההריסה לבתים הלא חוקיים טען רובינשטיין כי יש לעכב את הפינוי בשבוע נוסף, כדי לאפשר למתנחלים להרוס את הבתים בעצמם. אלא שהוא נותר בדעת מיעוט מול השופטות אילה פרוקצ'יה ועדנה ארבל. "ברור לי, כמו לחברותי להרכב", כתב בנימוקיו, "כי את החוק יש לאכוף ואין מנוס מהסרת המבנים. אך לא היה לי ספק שבסוג זה של עימות עלולה להיגרם שפיכות דמים ויש בכך מרכיב של פיקוח נפש, לחיילים ולשוטרים וגם למפגינים. דחייה של שבוע במאמץ למנוע אלימות שפיכות דמים איננה מחיר כבד מדי, הואיל והחוק ייאכף בכל מקרה".

מדגיש את המקורות

שנתיים חלפו מאז מונה אליקים רובינשטיין לבית המשפט העליון, היישר לאחר סיום כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה. תפקידו הקודם הביא אמנם לכך שבשנה הראשונה נותבו אליו, מטעמי צינון, בעיקר סכסוכים אזרחיים ומחלוקות משפטיות שהתגלגלו לעליון מבית המשפט לענייני משפחה ומבית הדין הרבני הגדול, ואולם רבים - מחוץ לעליון וגם בתוכו - לא שכחו לרובינשטיין את הקדנציה הסוערת שלו כיועץ המשפטי ואת הביקורות הרבות שספג בהזדמנויות שונות: על החלטתו לחשוף את פלט שיחות הטלפון של העיתונאי ברוך קרא; על החלטתו להעמיד לדין את עו"ד ליאורה גלט-ברקוביץ שהדלפתה הביאה לחשיפת פרשת סיריל קרן; על הדו"ח שהמליץ להעביר את ניצב משה מזרחי מתפקיד ראש אגף החקירות במשטרה בפרשת האזנות הסתר ועל "הדו"חות הציבוריים" שכתב אגב החלטותיו לסגור חקירות פליליות נגד ראשי המדינה, בהם בנימין נתניהו, אהוד ברק, צחי הנגבי ואחרים.

בשני פסקי דין עד עתה רובינשטיין הטביע את חותמו בעליון. לצד פרשת הריסת הבתים בעמונה, בולטת גם התנהלותו המוזרה בפרשת הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף. זה היה אחד הנושאים הרגישים ביותר שבהם נתקל בג"ץ בטיפולו האינטנסיווי בעתירות שליוו את ביצוע ההתנתקות. האקטיוויזם השיפוטי שהפגינו דווקא השופטים הדתיים בעליון - רובינשטיין ואדמונד לוי - כמעט סיבך את יישום התוכנית המבצעית ואת בית המשפט בהתערבות בנושאים מדיניים בינלאומיים.

בפסק הדין המקורי, בהרכב של שלושה, היו רובינשטיין ודורית ביניש בדעת רוב שיש לדחות את העתירה ולאפשר את הריסת בתי הכנסת, נגד דעת המיעוט של לוי. רובינשטיין הפגין בהחלטתו את הייסורים שגורם לו העיסוק בסוגיה. "בית משפט במדינה יהודית ודמוקרטית נדרש לעסוק בהריסתם של בתי כנסיות בארץ, מה שהדעת נותנת שלא היה בפניו מעולם, ואפשר רק לייחל שלא יהיה עוד", כתב, "כתיבת החלטה זו היתה קשה עלי, עד שברון לב ודמע". רובינשטיין, הבקי ברזי המשפט העברי, גם טרח וציטט מובאות הלכתיות הנוגעות לקדושת בתי הכנסת. דווקא בעתירה לדיון נוסף בהרכב מורחב עבר רובינשטיין לצד שופטי המיעוט, שטענו כי בית המשפט צריך להורות לממשלה לקיים מו"מ מדיני לשימור בתי הכנסת.

"בפסק הדין שלו בעניין הריסת בתי הכנסת רובינשטיין הדגים באופן מובהק את הגישה היהודית שלו", אומר עו"ד נפתלי ורצברגר, המייצג זה שנים ארוכות מתנחלים וגורמי ימין בבית המשפט, "גם מבחינה יהודית וגם מבחינת המשפט העברי, המקורות, אתה מגלה דיון מעמיק ויסודי עם תחושת כאב על מה שקרה. הגישה היהודית של רובינשטיין מופיעה גם בפסקי דין נוספים שלו. לא תמיד זו גישה הלכתית נטו, אבל יש התייחסות רבה למקורות התרבות, וכמעט שאין החלטה שלו שלא תמצא בה דברי מוסר וכיבושין המסתמכים על המקורות. רובינשטיין נותן דגש לפן היהודי של המשפט הישראלי, ומבחינה זו הוא ממלא חסר שהיה בולט מאוד בעליון מאז פרישתו של השופט מנחם אלון".

"שופט תביעתי"

לא רק דתיותו של רובינשטיין, אלא גם עמדותיו הפוליטיות הימניות באות לידי ביטוי בפסיקותיו, טוענים משפטנים העוקבים אחר עבודתו. כך למשל, מצא עצמו רובינשטיין בדעת מיעוט בעתירתה של "שלום עכשיו" שעסקה בשאלה האם מועצות אזוריות בשטחים היו רשאיות לממן מתקציביהן קמפיין פרסומי נגד ביצוע ההתנתקות, ובשאלה הרחבה יותר - האם רשויות מקומיות רשאיות להפנות כספים למימון קמפיינים פוליטיים. רובינשטיין הסכים אמנם עם דעת רוב ההרכב שהרשות המקומית רשאית להעביר כספים לגופים אחרים לצורך קמפיינים כאלה, ואולם הוא נותר בודד בעמדתו כי הממשלה איננה רשאית לקזז כספים אלה מתמיכתה ברשות המקומית, שכן הרשות צריכה להשתמש רק בהכנסותיה העצמאיות מתשלומי ארנונה.

הטענות כלפיו בהקשר זה משתלבות עם טענות אחרות, מטיפולו בנושאים פליליים וביטחוניים. רובינשטיין, טוענים מבקריו, הוא שופט "תביעתי" מאוד, הנוטה לקבל ללא עוררין את עמדת רשויות התביעה והמדינה. "רובינשטיין מפגין נטייה שהיתה קיימת אצלו עוד כיועץ משפטי", אומר עורך דין ותיק, "לקבל כל טענה ביטחונית המוגשת לו, ומה שיותר מדאיג - עושה רושם שתפישת עולמו הפוליטית הימנית משפיעה על התנהלותו בבית המשפט העליון. מפסיקותיו עולה שהוא אולי השופט התביעתי ביותר מבין השופטים בעליון. התחושה היא לפעמים שבבית המשפט העליון יושב ראש התביעה הכללית".

כך, למשל, דן רובינשטיין בבקשתו של אסיר קשיש, בן 80, לשחרורו ממאסר מאחר שהוא חולה במחלת סרטן קשה וימיו ספורים. על הקשיש, שהורשע באונס נכדתו, נגזרו ב-2003 שלוש שנות מאסר. בדצמבר 2005, כחצי שנה לפני סיום ריצוי העונש, פנה הקשיש לבית המשפט וביקש לשחררו מאחר שהוא נוטה למות; ההערכה הרפואית היתה שנותרו לו עד 12 חודשים לחיות. רובינשטיין סירב לבקשה, וקבע כי מצבו של הקשיש איננו נופל לקטגוריה של "ימיו ספורים". תוך שהוא מביא, גם כאן, ציטוטים מהמקורות, קבע השופט כי "ימיו של החולה אינם ספורים, אלא חודשיו ספורים".

ועם זאת, יש מי שרואה בגישתו הפתלתלה, המורכבת, הדו-משמעית גם צדדים חיוביים. "כל המגרעות של רובינשטיין כיועץ משפטי", אומר משפטן ירושלמי ותיק, "ההססנות, ההתלבטות, חוסר היכולת להכריע מהר, הרצון להגיע לפשרה ולהיזהר בכבודם של אנשים, כל אלה הפכו ליתרונות פנומנליים בכהונתו כשופט עליון. למרות ההכשרה הלקויה שלו, למרות שהיה שופט מחוזי זמן קצר בלבד ולמרות שהיה יועץ משפטי לא מוצלח במיוחד, בסך הכל הוא מינוי בכלל לא רע, והוא עוד יפתיע. רובינשטיין הוא פשוט תלמיד חכם".

אחרון השופטים שמתמנה לעליון מיד אחרי כהונה כיועמ"ש

אליקים רובינשטיין הוא ככל הנראה אחרון שופטי העליון המתמנה לכהונתו עם סיום תפקידו כיועץ המשפטי לממשלה. זאת, בשל חוק צינון שהתקבל בכנסת אחרי מינויו, ובמידה רבה בעקבותיו.

רובינשטיין, בן 59, נולד וגדל בתל אביב, ואת לימודיו האקדמיים בשלל מקצועות - ספרות ערבית, לשון עברית ומשפטים - עשה באוניברסיטה העברית בירושלים. את מרבית הקריירה שלו עשה בשירות המדינה, בתפקידים משפטיים, שהיו לעתים משולבים בעשייה דיפלומטית. הוא שירת בלשכת היועץ המשפטי של משרד הביטחון, היה יועץ לשר החוץ משה דיין, סמנכ"ל משרד החוץ בממשלת בגין הראשונה, חבר משלחת ישראל במו"מ לשלום עם מצרים בקמפ דייוויד וציר בשגרירות ישראל בוואשינגטון.

בהמשך היה מזכיר הממשלה במשך שמונה שנים, בממשלות בראשות יצחק שמיר ויצחק רבין, שותף במשלחת הישראלית לוועידת מדריד ב-1991 וחבר צוות המו"מ עם המשלחת הירדנית-פלשתינית. ב-1994 היה במשך שנה יועץ משפטי למערכת הביטחון, אחר כך התמנה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. כעבור פחות משנתיים נקרא לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות פרשת בר-און - החקירה הפלילית הראשונה שהונחה על שולחנו. ב-2004, לקראת סיום כהונתו, הגיע לסיכום עם שר המשפטים דאז, יוסף לפיד, על מינויו לבית המשפט העליון. הוא נשוי למרים, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, ולהם ארבע בנות.

יובל יועז

העליון אחרי ברק

אליקים רובינשטיין

בחודש ספטמבר יפרוש מכהונתו נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, אחרי 11 שנים כנשיא ו-28 שנות שיפוט בבית המשפט העליון. "הארץ" מפרסם סדרת כתבות במטרה לשרטט את הפרופיל המקצועי והערכי של עשרת השופטים שירכיבו את בית המשפט העליון לאחר עידן ברק.



"כל המגרעות של רובינשטיין (בתצלום) כיועץ משפטי", אומר משפטן ירושלמי ותיק, "הפכו ליתרונות פנומנליים בכהונתו כשופט עליון"




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת