אוי, נתפס לי הצוואר - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

אוי, נתפס לי הצוואר

  • 16.07.2006
  • 00:00

קונוונציונלי / ד"ר נסים אוחנה

פריצת דיסק צווארי מחייבת טיפול זהיר. אם אין בעיות נוירולוגיות נלוות, הניתוח הוא המפלט האחרון

שלושת המצבים השכיחים כגורם לתחלואה של עמוד השדרה הצווארי הם פריצת דיסק בין-חולייתי; היצרות תעלת השדרה; ומחלה ניוונית כרונית.

פריצת דיסק צווארי

הדיסק הוא רקמה סחוסית המפרידה בין חוליה לחוליה. הדיסק הוא מבנה עגול שעוביו משתנה בהתאם למקום שבו הוא נמצא בין החוליות (קטן יותר בצוואר וגדול בחלק המותני התחתון), וגם לפי מידותיו של האדם. כל דיסק בנוי, בחתך רוחב, משני חלקים: טבעת היקפית וגרעין פנימי. החלקים, ששניהם עשויים חומר סחוסי, נבדלים זה מזה במגוון תכונות. בעוד שהחלק החיצוני משמש לתמיכה ויציבות, מהווה החלק הפנימי מעין "גולה" גמישה, המסייעת לנו באיזון לחצים וזעזועים העוברים לאורך עמוד השדרה בחיי היומיום.

כאשר מתרחשת פריצת דיסק, נוצר פתח זעיר בטבעת ההיקפית של הדיסק, ודרכו חודר חומר מגרעין הדיסק היוצא החוצה ובדרך כלל חורג לכיוון תעלת השדרה המצויה בחלקו האחורי של הדיסק. בשל הצורה שבה בנוי הדיסק, מתרחשת הפריצה יותר לצדדים ובשל קרבתו של שורש העצב במסלולו מחוט השדרה לגפה, מצוי החומר הפורץ בקרבה גדולה בראש ובראשונה לעצב זה.

מסיבה זו סובלים הלוקים בפריצת דיסק בכאב המקרין לכיוון השכמה, הכתף, הזרוע, האמה או כף היד והאצבעות - בהתאם לשורש המעורב. במקרים מסוימים מדווחים החולים על תחושות הנובעות מגירוי של העצב כגון: נמלול, שריפה, תחושת קוצים או צריבה ולעתים ירידה בתחושה. בגלל קרבתו של חוט השדרה סובלים חלק מהחולים מתופעות הנובעות מלחץ על חוט השדרה עצמו, כגון הפרעה בתפקוד הגפיים או קושי בביצוע פעולות מוטוריות עדינות בידיים. לעתים תתרחש פגיעה ברגליים וההליכה תיהפך לקשה יותר, מהססת או מלווה במעידות ונפילות.

הטיפול: בפריצת דיסק שאינה מלווה בבעיות נוירולוגיות איננו ממליצים על ניתוח לפני שנעשה ניסיון אמיתי ומלא לטיפול שמרני טוב ולפני שחלפו לפחות שלושה חדשים של טיפול כזה. טיפול שמרני יכלול תרופות שונות לדיכוי התהליך הדלקתי ולהרגעת הכאב, הזרקת סטרואידים בצורות שונות, פיזיותרפיה וגם טיפולים אלטרנטיוויים שונים. טיפול ניתוחי שמור בדרך כלל לאותם חולים שבהם כשל הטיפול השמרני, או בחולים שבהם קיימת הפרעה נוירולוגית המחייבת טיפול ניתוחי בהקדם.

במרבית המקרים תיעשה כריתה מלאה של הדיסק מלפנים, דהיינו: דרך הצוואר. במיעוט קטן של המקרים תיעשה כריתת הדיסק מאחור, וזאת עקב הסיכון הגדול יותר לפגיעה בחוט השדרה בגישה זו. לאחר כריתת הדיסק מלפנים נותר חלל בין החוליות. חלק ממנתחי עמוד השדרה ישאירו חלל זה כפי שהוא ועם הזמן יתקרבו שתי החוליות זו לזו עד כדי איחוי שלהן. מרבית המנתחים בארץ ובעולם יעדיפו, לעומת זאת, החדרת תותב בין שתי החוליות על מנת לשמור על מקומן הטבעי בשרשרת חוליות עמוד השדרה.

היצרות תעלת השדרה

תעלת השדרה היא ה"צינור" שדרכו עובר חוט השדרה במסלולו מהמוח ליתר חלקי הגוף. מן החוט מתפצלים שורשים עצביים המעבירים את המידע העצבי מהמוח לגפיים וליתר איברי הגוף. תעלה זו יכולה להיסתם מסיבות שונות. הסיבה השכיחה ביותר היא הגיל. עם ההזדקנות הולכים ונוצרים זיזי עצם הגדלים אל תוך התעלה ומיצרים אותה כאשר אליהם מצטרפים בלטי דיסק או דיסק (אחד או יותר) שפרץ ממקומו ותורם אף הוא לירידה בקוטר התעלה.

תוצאת הלחץ במרבית המקרים היא פגיעה בחוט השדרה, שלה ביטוי תפקודי יותר מאשר כאב. חולים הלוקים בסוג זה של הפרעה יגיעו במרבית המקרים אל הרופא המטפל לא משום שכואב להם הצוואר, אלא משום שיכולת התפקוד של כפות ידיהם, ואפילו הליכתם, נפגעו. מדובר לרוב בכשלים הבאים לידי ביטוי בתפקוד יום-יומי רגיל ופשוט, כמו חוסר יכולת לרכוס את כפתורי החולצה או המכנסיים, קושי בהכנסת מפתח לחור המנעול ועוד.

האבחנה נעשית בהתאם לתלונות החולה וממצאי הבדיקה הגופנית, ולפי בדיקות מתקדמות כמו CT ובעיקר MRI.

הטיפול: בדרך כלל, כאשר מאובחנת תסמונת מיאלופתית על רקע של היצרות תעלת השדרה, יהיה הטיפול בה ניתוחי ולא אחר. מאחר שהתמונה הקלינית הדומיננטית היא של הפרעה בתפקוד והיעדר כאב, אין מקום לנוגדי דלקת ומשככי כאב למיניהם וההמלצה היא לעבור ניתוח בהקדם על מנת לתת סיכוי טוב יותר לעצירת ההידרדרות התפקודית ולעתים גם לשיפור מסוים ביכולות שאבדו. חשוב לציין, כי לא ניתן לנבא בחולה המסוים מה הסיכוי לשיפור המצב והדגש תמיד הוא על מניעת הידרדרות תפקודית בהמשך.

הניתוח במקרים אלה יכול להיעשות מלפנים או מאחור. כאשר מדובר בלחץ ממוקד ומוגבל, למשל פריצת דיסק גדולה הלוחצת על חוט השדרה במקום מסוים, יעדיף המנתח לבצע את הניתוח מלפנים. לעומת זאת, כאשר הלחץ על חוט השדרה הוא רב-מוקדי ובכמה חוליות, יעדיף המנתח לבצע את שחרור תעלת השדרה מאחור.

שינויים ניווניים בעמוד השדרה

בקבוצה זו של חולים מצויים מרבית הפונים לרופא המשפחה או לאורתופד עקב כאבי צוואר. מדובר בכאבים הנובעים משחיקה ניוונית, הנובעת גם במקרה זה מגיל החולה. שינויים אלה פוגעים במפרקים בין החוליות וגורמים לדלקת המתבטאת בכאבי צוואר. בדרך כלל, אין בקרב חולים אלה תסמונות נוירולוגיות כלשהן.

הטיפול: קבוצה זו של חולים אינה יעד טוב לטיפולים ניתוחיים. בדרך כלל לא מומלץ להציע טיפול ניתוחי לכאבי צוואר בלבד, למעט מצבים שבהם הסיבה לכאב מוגדרת וברורה. קודם לניתוחי קיבוע ניתן לנסות הזרקות מכוונות תחת שיקוף רנטגני למוקדי הכאב בניסיון "לחסום" אותם ולהפיג את הכאב. לעתים יש מקום לבצע פעולה זו בעזרת מתמר המשדר גלי רדיו בתדר מסוים, הפוגע בעצבוב הכאב ויכול להפחית מהכאבים באופן כללי.

לאלה התוהים אם קיבוע משמעותו הגבלת תנועה ונכות הלאה, נאמר כי במרבית המקרים, כאשר נעשה קיבוע של שתיים ואפילו שלוש חוליות, כמעט ולא יפריע הדבר לתפקוד הרגיל והתקין של המנותח. עמוד השדרה "לומד" להתגבר על הפגם, ובתפקוד השוטף של החולה לאחר הניתוח אין הדבר מתבטא כמעט בחיי היום-יום.

ד"ר אוחנה הוא מנהל היחידה לניתוחי עמוד השדרה במרכז רפואי רבין, קמפוס בילינסון ____________________________________________________

אינטגרטיווי / ד"ר עופר כספי

דיקור במחטים עדיף במקרים של כאב חד, ואילו היפנוזה מתאימה לכאב כרוני. גם עיסוי וכירופרקטיקה עשויים לסייע

בסרט "חתונה יוונית שלי" פונה האב אל האם ומזכיר לה שהוא ראש המשפחה ועל כן על הבת "המורדת" להישמע לו. האם מאשרת שאכן האב הוא הראש, אך מוסיפה שאם המשפחה היא הצוואר, היא זו שקובעת לאן הראש יפנה. ואכן, קשה לדמיין את הראש עובד כשהצוואר כואב.

לפי הערכות זהירות, כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מכאבי צוואר. למרות העובדה שרק כ-1% יסבלו מפגיעה נוירולוגית, כאבים באזור הצוואר והעורף, חגורת הכתפיים והראש הם אחת הסיבות השכיחות ביותר לתחלואה ולפגיעה באיכות החיים. הסיבות לכאבים אלה מרובות וכוללות, בין השאר, חבלה (כמו בצליפת שוט שלאחר תאונת דרכים), כאב מיופסציאלי (הנובע מבעיות ברקמת החיבור ובשרירים), תהליכים ניווניים (דוגמת שחיקת מפרקי החוליות), מומים מולדים (למשל היצרות תעלת השדרה), מחלות דיסק (פריצת דיסק היא רק אחת מהן), מחלות סיסטמיות (לדוגמה, מחלות מפרקים) ומגוון גורמים אחרים ושכיחים פחות (כמו גרורות).

ואולם, הסיבה השכיחה ביותר לכאבים באזור הצוואר אינה קשורה כלל בפתולוגיה בחוליות עמוד השדרה הצווארי, אלא במתח עודף בשרירים. הסיבה לכך פשוטה: המחיר שאנו משלמים על טווח התנועה הרחב יחסית של הצוואר ועל הצורך בשרירים זוקפי ראש חזקים במיוחד הוא ששרירי הצוואר וחגורת הכתפיים מגיבים לגירויים רבים באופן רפלקסיווי כמעט בספזמה תגובתית ("נתפס לי הצוואר"). אם תוסיפו לזה את השחיקה המצטברת של מפרקי החוליות המתרחשת עם הגיל, קיבלתם מתכון בטוח לצרות: כאבים בנקודות טריגר, נוקשות ומתח שרירי, כאבי עורף וראש, כאבים הקורנים לגב העליון ולידיים ועוד.

בצר להם, רבים מהסובלים מתסמינים אלה פונים לרפואה המשלימה. לשיטות שונות ברפואה המשלימה תרומה מוכחת מדעית למניעה ולטיפול בכאבי צוואר. פרופיל היעילות והבטיחות של חלק מהשיטות האלה עדיף פעמים רבות על זה של הרפואה הקונוונציונלית.

אקופונקטורה:

בשנים האחרונות נעשו מחקרים קליניים מבוקרים רבים להערכת היכולת של אקופונקטורה להפיג כאבים ממקור צווארי. תוצאות המחקרים מלמדות כי דיקור במחטים בטוח ויעיל יחסית להתוויה זו, אם כי מידת ההטבה אינה ברורה. בעוד שמחקרים מסוימים נמצא שטיפול ולו בודד בדיקור הביא לשיפור משמעותי בטווח התנועה של הצוואר ולהקלה על סבל גם במקרים של כאב כרוני, מחקרים אחרים הראו כי אין הבדל בתוצאות בין דיקור אמיתי לדיקור דמה.

למרות זאת, במחקר שנעשה בעובדות משרד עם כאב כרוני בחגורת הכתפיים, נמצא כי האפקט המיטיב של דיקור לעומת קבוצת הביקורת נמשך עד שלוש שנים. במחקר שהשווה בין אקופונקטורה והיפנוזה לכאב צווארי נמצא כי דיקור במחטים היה עדיף במקרים של כאב חד, ואילו היפנוזה היתה עדיפה במקרים של כאב כרוני. בשתי השיטות נמצא מתאם סטטיסטי גבוה בין התגובה הקלינית לדרגת האמונה של המטופלים. ככל שהמטופל האמין יותר בטיפול, כך הטיפול היה יעיל יותר, ולהיפך. תוצאות מחקרים אלה מרמזות כי בחלק מהמקרים ייתכן שהיעילות של אקופונקטורה היא בזכות אפקט פלסבו מוגבר.

טיפול מיופסציאלי:

בשונה מהפיזיותרפיה הקלאסית המתמקדת בעיקר בשרירים, קיימות ברפואה המשלימה שיטות שונות לטיפול במגע המתמקדות גם ברקמת החיבור התומכת בשרירים. שתיים מהשיטות האלה הנחשבות ליעילות והבטוחות ביותר להפגת כאב שלדי בכלל וצווארי בפרט הן myofascial release ו-strain-counterstrain. הטיפול לפי שיטות אלה, שמקורן באוסטיאופתיה, דומה לטיפול הפיזיותרפי הרגיל בשינויים קלים, המגדילים עד מאוד את יעילות הטיפול. כך למשל, נעשה שימוש באלחוש מקומי על ידי ספריי (הדומה לזה שמשתמשים בו כשכדורגלן נפצע) כדי להקל על החזרת טווח התנועה של השרירים, או שנעשה דיקור יבש בנקודות הטריגר.

עיסוי:

לטכניקות העיסוי השונות אפקט מיטיב על כאבי צוואר בחולים רבים. למרות זאת, אין הוכחה שהעיסוי עדיף על שיטות טיפול אחרות. במחקר השוואתי בין עיסוי, דיקור סיני, ודיקור דמה על 177 נבדקים עם כאב צווארי כרוני נמצאה עדיפות לדיקור הסיני, אך שילוב של הטיפולים יעיל קרוב לוודאי יותר מכל אחד מהם בנפרד, אך אין עדיין מחקר מבוסס המאשש או מכחיש טענה זו.

כירופרקטיקה:

אחת השיטות הפופולריות ביותר לטיפול בכאבי גב וצוואר ובעיות בריאות אחרות היא הכירופרקטיקה, שפירוש שמה בתרגום חופשי פעולת כפות ידיים. לפי הכירופרקטיקה, מקור כל המחלות נובע ממנח לא נכון ובעיקר מסובלוקסציה של החוליות והמפרקים הגורם ללחץ לא תקין על שורשי העצבים. לפיכך, הכירופרקטים משתמשים במגוון מניפולציות במהירות גבוהה ותדירות נמוכה (high-velocity ,low-amplitude) או שיטות הנעה ללא דחיפה (thrust) כדי לאזן מחדש את עמוד השידרה. מכאן ה"קנקים", אותם קולות הנשמעים בעת הטיפול הכירופרקטי.

פרופיל הבטיחות של הכירופרקטיקה שנוי במחלוקת וכי בספרות מופיעים דיווחים רבים על סיבוכים נוירולוגיים כתוצאה מטיפול כירופרקטי. במחקר שפורסם ב-2005 בכתב העת היוקרתי Spine ושתכליתו היתה בדיקת הבטיחות של כירופרקטיקה לכאב צווארי, נמצא שכ-30% מהמטופלים דיווחו על תופעות לוואי (בעיקר עלייה בכאב) כתוצאה מהטיפול וכי שכיחות תופעות הלוואי היתה גבוהה במיוחד במי שעבר מניפולציה בהשוואה להנעה בלבד. על כן חשוב לקבל, אם בכלל, טיפול מכירופרקט מוסמך בעל תואר DC מוכר ובשום פנים ואופן אין להסכים לקבלת הטיפול הכירופרקטי תוך הרדמה.

קירבת החוליות לכלי הדם הגדולים המובילים דם למוח והסיכון שבשיתוק, כמו גם האפשרות שהכאבים אינם נובעים מבעיה פשוטה יחסית כמו שריר תפוס אלא ממחלה סיסטמית, מחייבים התייעצות רפואית ראויה. טוב יעשו החולים אם יפנו להערכה אבחונית וקביעת תוכנית טיפולית הן ברפואה הקונוונציונלית והן ברפואה המשלימה. טוב יעשו הרופאים והמטפלים המשלימים אם במקום לראות ברפואה האלטרנטיווית חלופה לרפואה, ישתפו פעולה לטובת החולים. הקלה על כאב היא יעד שאין ראוי ממנו לרפואה האינטגרטיווית.

ד"ר עופר כספי הוא סגן מנהל מרכז רקנאטי לרפואה פנימית ומחקר ומנהל הרפואה האינטגרטיווית במרכז הרפואי רבין



איור: מיכל רון




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים