רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרבנים החילוניים רוצים להטמיע את תפישת היהדות כתרבות - דרך השטח

ב-15 השנים האחרונות התפתח עיסוק חילוני ביהדות, שגבר לאחרונה עד כדי הפיכת "היהדות החילונית" לזרם בפני עצמו. "הארץ" מפרסם סדרת כתבות המתעדות את התהליך. הכתבה השמינית בסדרה עוסקת בתוכניות להכשרת מנהיגות יהודית חילונית

תגובות

לכתבות הקודמות בסדרה

ליאור טל, בן 30, עבר את ראשית חייו הבוגרים בתחום העסקי - כמנהל בחברת מנפאואר ובחברת הביטוח AIG. לפני שנים אחדות חש חוסר סיפוק והחליט לעבור לפעילות ערכית ציבורית. לדבריו, "מראש היה ברור לי שאעשה מתישהו את המעבר, רק רציתי להתמחות בניהול במגזר העסקי". במשך שנתיים ניהל את נוער מרצ, עד שמפגשים עם צעירי בני-עקיבא וארגון "צו פיוס" החזירו אותו לשורשיו הדתיים (הוא גדל בבית מסורתי ולמד במערכת החינוך הדתית) והוא החליט להתמחות בלימודי יהדות בציבור החילוני.

לפני כשנתיים שמע על היוזמה להקמת "תהודה" - פרויקט משותף לדתיים ולחילונים ליצירת דור חדש של מנהיגים בתחום הזהות היהודית. הוא הצטרף למחזור הראשון, שחגג לפני כשלושה שבועות את סיום לימודיו.

פרויקט "תהודה" הוא יוזמה משותפת של בית המדרש הירושלמי "קולות" והמדרשה בסמינר "אורנים" של התנועה הקיבוצית. שי זרחי, אחד מראשי "תהודה", מסביר שהיוזמה נולדה מתוך זיהוי הקושי של מהפכת לימודי היהדות לפרוץ מעבר לקהל אליטיסטי של כמה אלפי מתעניינים. לדבריו, "חשבנו שאחת הבעיות המרכזיות היא מנהיגות; בתי המדרש הפלורליסטיים לא מצליחים להצמיח דמויות בעלות משקל, שיובילו תהליכים בציבור הרחב. 'תהודה' נועד לטפח את המנהיגות הזו".

מנהיגות בעלת משקל

כחלק ממסלול ההכשרה לקח על עצמו כל אחד מ-18 הבוגרים הקמת פרויקט שאותו ימשיך אחרי הלימודים. הפרויקט שטל ימשיך הוא הקמת רשת של קבוצות צעירים שלומדות ומתנדבות. בשלב זה, מדובר ברשת של עשר קבוצות בכל רחבי הארץ, שתוקם כבר בשנה הבאה. כל קבוצה כזו אמורה להיפגש פעם בשבוע ללימודי יהדות והשוואת יחס המקורות היהודיים למקורות האוניברסליים לסוגיות מסוימות. כל אחד מחבריה אמור גם לקחת על עצמו התנדבות חברתית, אם באופן אישי ואם באופן קבוצתי.

טל כבר הקים פיילוט של הפרויקט בזמן לימודיו ב"תהודה". הוא הקים ארבע קבוצות לימוד - שלוש מהן הוקמו בסניפי מרצ בירושלים, בתל אביב ובחיפה ופעילותן ההתנדבותית היתה במסגרת מרצ, וקבוצה תל אביבית נוספת שלא היתה בעלת אופי מפלגתי. שלוש הקבוצות הפוליטיות הפסיקו לפעול אחרי הבחירות האחרונות, כשמשבר תקציבי פגע בפעילותם של סניפי מרצ וביכולתם לשלם משכורת לרכזי הקבוצות. אבל ההיענות הגבוהה שלה זכה, הן מצד המפלגה והן מצד הצעירים, עודדו אותו להמשיך. לדבריו, "הגיעו צעירים שלא היו מגיעים לבתי המדרש החילוניים הרגילים".

מתוך מגמה לפיתוח גישה פלורליסטית ופתוחה גם בציבור הדתי, פרויקט "תהודה" הוגדר כמשותף לדתיים ולחילונים, אבל רוב משתתפיו, לפחות במחזור הראשון, הם חילונים. המשתתפים מקבלים מלגת קיום לשנתיים במימון קרן "אבי חי" ותורמים נוספים. שלושה ימים בשבוע מוקדשים ללימודים - הכוללים סוגיות של צדק חברתי, התחדשות דתית, התרבות היהודית בימינו, והקניית כלים מקצועיים להקמת פרויקטים - ויומיים אחרים מוקדשים להקמת פרויקט הסיום.

כך, למשל, מימשה טל שקד, שפרשה לשם כך מעבודתה בפרקליטות המדינה, את חלומם הוותיק של אנשי מרכז "בינה" להקמת ישיבה חילונית. החל מהחודש הבא היא תעמוד בראש הישיבה הזו. חגית דותן תרכז את הפעילות הקהילתית בקהילת יח"ד במודיעין - קהילה דתית-חילונית שהתאגדה סביב בית ספר משותף, וכיום מקיימת גם פעילות משותפת להורים.

בוגרי התוכנית אינם מקבלים תואר "רב", ואופי פעילותם דומה יותר לזה של פעילים חברתיים מאשר לדימוי המסורתי של רב. עם זאת, הם אמורים למלא לפחות כמה מהתפקידים המסורתיים של הרבנים: הן כמלמדי יהדות, והן כדמויות בעלות מנהיגות קהילתית בכלל - דרשנים, מברכים בטקסי שמחה ומנחמים במקרי אבל. זרחי מבהיר שלדעתו "המודל של בוגרי 'תהודה' לא מאוד רחוק מזה של עולם הרבנים. אדרבה, אחד החלומות שלי הוא שדור המנהיגים שנטפח יחליף בבוא הזמן את רבני הקהילות המסורתיים, או לפחות יאפשר פעילות מקבילה לשלהם בקרב הציבור הרחב".

טיפוח זהות חילונית

בארגון "תמורה", לעומת זאת, דווקא כן מעניקים לבוגרים תואר רב. מדובר ביוזמה הרוצה גם כן לטפח שורה חדשה של מנהיגים בתחום הזהות היהודית, אם כי היא יותר בעלת אופי חילוני מובהק. היוזמת והרכזת של הארגון היא הרב סיוון מלכין מס, הידועה כרבה החילונית הראשונה בישראל. מס אינה משתייכת לאף אחד מהזרמים הדתיים, ואת תואר הרב שלה קיבלה מ"הפדרציה הבינלאומית ליהדות הומניסטית-חילונית". מס היא בתו של הפרופ' יעקב מלכין, מהפעילים הבולטים של התפישה היהודית-חילונית בישראל (ועורך כתב העת "יהדות חופשית", המוקדש לתפישה זו), שהוא גם מתווה דרכו של "תמורה".

אם ב"תהודה" המוטיבציה העיקרית היא לפרוץ את מעגל בתי המדרש אל "השטח", ופחות חשוב אם מי שיעשו זאת יהיו דתיים או חילונים, הרי ב"תמורה" הדגש הוא דווקא על טיפוח תפישה חילונית של היהדות, וראיית היהדות כתרבות ולא כדת. ברוח זו, מס אינה מבקשת שבוגרי ההשתלמות שלה יקימו פרוייקטים חדשים שלא היו קיימים קודם אלא להיפך. השאיפה היא לקחת אנשים שכבר פעילים ממילא בתחום החינוכי בכלל, ובתחום הזהות היהודית בפרט, ולטפח את תפישת הזהות החילונית שלהם.

תכנית הלימודים של "תמורה" אורכת שלוש שנים (המחזור הראשון אמור לסיים את לימודיו בדצמבר הקרוב), והיא כוללת שלושה תחומים: לימוד עיוני מקיף של ראיית היהדות לדורותיה כתרבות ולא כדת, כלים למנהיגות קהילתית בתחום הרוחני, והתחום השלישי הוא לימודי קהילה, הכולל מסעות להכרת צורות שונות של קהילות, בארץ ובחו"ל.

אורן יהי-שלום הוא דוגמא טובה למודל של "תמורה". הוא פעיל חינוכי ותיק, שהקים את ארגון "משמר החינוך" כלובי אזרחי שמטרתו לפעול לשיפור מערכת החינוך. הוא פעיל גם בהקמת גני ילדים (או בהסבתם של גנים קיימים) ברוח תפישת הזהות החילונית. משום כך, הוא מדגיש שעיקר חשיבות הלימודים ב"תמורה" מבחינתו לא היו בצד המעשי, שאותו הכיר היטב עוד קודם, אלא דווקא בצד העיוני. לדבריו, "לראות את העושר המגוון של היהדות בכל תקופותיה, ולא רק בזמן המודרני". עם זאת, יהי שלום מציין שגם הצד הפרקטי בתוכנית סייע לו, "בעיקר בהיכרות עם הארגונים והאנשים הפועלים בתחום שלי, ובלימוד דרכים שונות לעיצוב טקסים".



משתתפי פרויקט "תהודה" בטקס הסיום בכפר הנוער בבן-שמן, לפני כשלושה שבועות. אופי הפעילות של בוגרי התוכנית דומה יותר לזה של פעילים חברתיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות