בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולי אחרי מלחמת לבנון השנייה יימצא תקציב להמשיך בפיתוח מערכת הלייזר נגד קטיושות

"הארץ" בוחן בסדרת כתבות את ההיסטוריה הטכנולוגית והתקציבית של המאמצים לפתח מערכת נגד טילים ורקטות ואת קבלת ההחלטות בנושא. כתבה שנייה בסדרה

תגובות

מערכת הלייזר "נאוטילוס" להגנה מטילים ורקטות
עד עתה, הוויכוח לגבי תותח הלייזר היה האם, לכשיפותח, יתן מענה סביר לירי הקטיושות. הנטייה במערכת הביטחון היתה שהתשובה היא שלילית ולכן לא התאמצו ראשי משרד הביטחון וצה"ל בעשור האחרון להביא לידי גמר את מיזם תותח הלייזר - "נאוטילוס". היה להם נוח לראות בגסיסתו עקב הפסקת תקצובו בידי ארה"ב. חודש שבמהלכו נורו על רצועה של כ-15% משטח ישראל כ-4,000 קטיושות - ממוצע של יותר מ-100 ביום - שינה את השאלה. כיום שואלים כמה תותחי לייזר יידרשו כדי להשמיד קטיושות וקסאמים, ומה יהיה מחירם, אם וכאשר יבנה האב טיפוס?

הד"ר עודד עמיחי, המגדיר עצמו "אבי הלייזר הישראלי" סבור כי 20 מערכות כאלו יאפשרו להגן הרמטית על צפון ישראל והנגב בעלות של כמיליארד ורבע דולר. במערכת הביטחון סבורים שלשם כך ידרשו לפחות 70 מערכות ומחירן יגיע לכשלושה מיליארד דולר. עוזי רובין, שהיה עד 99' ראש פרויקט החץ וכיום יועץ פרטי לתעשיות ביטחוניות מציין כי 70% מהקטיושות החטיאו ולכן ניתן להסתפק במערכות בודדות כדי להגן על מקומות אסטרטגיים.

לייזר כנשק

הד"ר עמיחי, פיסיקאי ויועץ לפיתוח עסקי בן 65, עוסק זה 30 שנה בחקר הלייזר. לדבריו, ב-1970 השיג פריצת דרך מדעית (במקביל למחקרים דומים בארה"ב ובברית המועצות) בפיתוח קרן לייזר רבת עוצמה. הוא הצטרף לרפא"ל ועשה מאמצים לקדם את רעיונו להשתמש בלייזר ליירוט מטוסים וטילים. הוא ניסה לשכנע שאפשר להתקין את הנשק על מטוס ולחלופין פנה לחיל הים והציע לבנות מערכת על הסטי"ל סער 5. רעיונותיו נדחו.

ב-1983, על רקע מחלוקת עם הממונים עליו פרש מרפא"ל ופנה לעסקים פרטיים, אך המשיך לשמש יועץ ללא שכר למשרד הביטחון. לטענת הד"ר עמיחי היוזמה לפיתוח תותח לייזר היא שלו. אחרים, כמו עוזי עילם, שהיה ראש מנהל פיתוח אמצעי לוחמה ותשתיות (מפא"ת) במערכת הביטחון, דווקא זוכרים כי התוודעו לרעיון דרך הפרופסור האמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי, אדוארד טלר, אבי פצצת המימן וידיד ישראל.

קרן לייזר היא אור ממוקד מאוד ומהירה בהרבה מטילים. חסרונה הוא שכשהיא באה במגע עם מים (עננים) או אבק היא נחלשת. חסרון נוסף הוא מקור האנרגיה שלו זקוקה מערכת לייזר. ישנו לייזר המוזן בכימיקלים או לייזר ממקור חשמל הקרוי "לייזר מצב מוצק".

חלוצת הפיתוח בארצות הברית של הלייזר רב העוצמה היא חברת TRW (כיום נורתרופ גרומן), שהחלה ב-70 ומאוחר יותר השתלבה בתוכנית "יוזמת ההגנה האסטרגית" של הנשיא רייגן, שזכתה לכינוי "מלחמת הכוכבים". מטרתה היתה בין השאר לייצר לייזר שישמיד בחלל טילים בליסטיים בין- יבשתיים. כחלק משיתוף הפעולה האסטרטגי קידם מנהל התוכנית גנרל אברמסון, את שילובה של ישראל בתוכנית.

כך באה לעולם לפני כ-15 שנה מנהלת חומ"ה, ראשי תיבות של "חץ ומערכות התראה". במיזם פותחו טיל החץ, מערכת גילוי ועקיבה של מכ"ם המכונה אורן ירוק ומערכת בקרה ושליטה. אלה מהווים כיום את העטיפה שנועדה להגן על ישראל מפני הטילים הבליסטיים ארוכי הטווח שבידי איראן, סוריה, מצרים, סעודיה ועוד. ארה"ב השותפה במימון החץ מעדיפה לפתח מערכות אחרות.

מטילים לקטיושות

בשנים 94'-97', גבר ירי הקטיושות של החיזבאללה על קרית שמונה ובישראל החליטו לבדוק את האפשרות לבנות תותח לייזר ליירוט קטיושות. "הקמנו צוות ושכנענו את צבא ארה"ב להצטרף, אף שאז הם לא תפסו את הקטיושות כאיום ולא האמינו ביכולת המבצעית שלו", מוסיף עילם.

בסופו של דבר, נקבע כי ארה"ב תממן שני שלישים מהמיזם וישראל את השליש הנותר. עד כה הושקעו בו כ-400 מיליון דולר. ראשי הממשלות פרס ונתניהו סיכמו עם הנשיא ביל קלינטון על פיתוח המערכת. מחשבי הפנטגון העניקו לה את השם "נאוטילוס". לקבלן הראשי נבחרה חברת trw מקליפורניה ולקבלני המשנה שלה רפא"ל, אלתא, אלאופ, תעשיה אווירית ותדיראן. "הניסויים הוכיחו", מציין עילם, "שיש לרעיון סיכויים ויודעים לבצע אותו. השאלה היתה האם ניתן להגיע למערכת קומפקטית, לא יקרה ואמינה".

הספקנות הזו אפיינה ומאפיינת את יחסם של מחליפיו של עילם במפא"ת, הם לא השתכנעו ביעילותה של המערכת. גם הנסיגה מלבנון ב-2000 שעוררה תחושה שהחיזבאללה יפסיק את הירי, הקטינה את העניין והציפיות מהנאוטילוס. ח"כ יובל שטייניץ, אז יו"ר ועדת חו"ב, הצליח ב-2003 לחלץ ממנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון, תקציב זעום להמשך. בשנה שעברה הופסק המיזם בשל החלטת צבא ארה"ב לבטל את מימונו.

מומחים ברפא"ל ובמשרד הביטחון מדגישים כי נותרו בעיות טכנולוגיות-מבצעית רבות. כאמור עלות הקמת "המשגר" גבוהה מאוד. תקציב המיזם חרג מהתחזיות והאומדנים של מנהליו, בעיקר חברת TRW. לעומת זאת מחיר "היריה" של הקרן הוא זול - בין אלף ל-3,000 דולר.

המשגר יכול עקרונית לשגר אינספור אלומות יירוט. בשל התלות במקור האנרגיה - ככל שהקרן מתרחקת ממוקד האנרגיה עוצמתה נחלשת - רדיוס היירוט שלו להערכת משרד הביטחון הוא 3-5 ק"מ. הד"ר עמיחי ויוסי ארזי מחברת דלתא ציוד הנדסי המייצגת את היצרנית מתעקשים על רדיוס של עד 10 ק"מ. מכאן גם נגזרת המחלוקת באשר למספר התותחים שיידרשו להגנה. במשרד הביטחון מדברים כאמור על עשרות רבות, ארזי ועמיחי מדברים על 20-25.

בנוסף לכך, טוענים מומחים שונים, תותח הלייזר יתקשה לפעול ביעילות במזג אוויר מעונן. הד"ר עודד עמיחי כופר בכך. "המערכת מסוגלת לעקוב אחרי הרקטה או הפגז וליירטו מיד כשיצא מהעננים. ובמה שונה הלייזר, מבחינת רגישותו למזג אוויר מכל מערכת אלקטרו אופטית שנמצאת בשימוש צה"ל?" בעיה נוספת - בשל הטווח הקצר שלו, תותח הלייזר חייב להיות מוצב בקרבת האתרים שעליהם הוא מגן.

"האויב יכול בקלות יחסית להביס את תותח הלייזר על ידי שיגור כמויות גדולות של קטיושות", מדגיש יפתח שפיר מהמרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, סוללות החץ יכולות להתמודד עם כמות הטילים והמשגרים שבידי סוריה ואיראן. "אבל כיצד כמה תותחי לייזר יעמדו מול מאות קטיושות בבת אחת? אם מערכת ההגנה תהיה מסוגלת לירות 20 אלומות אז חיזבאללה ישגרו 40 קטיושות".

הד"ר עמיחי לעומת זאת, בלהט כמעט דתי, סבור שתותח הלייזר הוא מערכת נשק יעילה מאין כמותה. לדבריו הוא אינו מייצג את חברת נורתרופ גרומן אף שבעבר סייע לה לפתור אי הבנות שנתגלעו עם רפא"ל. הוא מודה כי הוא מכיר את מנהל מיזם סקיי גארד (נגזרת מתוכננת של הנאוטילוס) ג'ו שוורץ ואת נציג החברה בישראל יוסי ארזי, שעמם הוא מצוי בקשרים אך לטענתו השתדלנות שלו למען המיזם מונעת אך ורק מתוך אמונה יוקדת כי ניתן להגן על ישראל מפני ירי הרקטות.

"זו מערכת שבניסויים הוכיחה 100% הצלחה", מדגישים עמיחי וארזי. היא יירטה לדבריהם בהצלחה פגזי ארטילריה ב-46 ניסויים שנערכו. לעומת זאת החץ ביצע רק 13 ניסויים. 11 מהם היו יירוטים של הטיל "אנקור שחור" של רפא"ל שמדמה את הסקאד ורק פעמיים בלבד הוא ניסה ליירט טיל סקאד אמיתי בניסויים שנערכו בארצות הברית. פעם הוא הצליח ופעם הוא נכשל. "אם על סמך זה הוכרז החץ כמערכת מבצעית אז גם תותח הלייזר ראוי למעמד דומה", ציין עמיחי.

לאחר שממשלות ישראל וארה"ב הפסיקו את מימון הפרויקט מי שמתחזקת אותו בחודשים האחרונים על אש קטנה היא חברת נורתרופ גרומן. יש לה אינטרס מובהק. "אנו מתחייבים שבעלות של 150 מיליון דולר, תוך שנה וחצי תהיה לישראל מערכת מבצעית ראשונה", מדגיש יוסי ארזי. בשבועות האחרונים מפעילה החברה לחץ כבד על משרד הביטחון ומנסה להפעיל לטובתה את אמצעי התקשורת. אף שהמערכת קיימת למעשה כתכנית וכשרטוטים במחשב, נראה שהיא בדרך הנכונה.

גם במשרד הביטחון יודעים כי לא יוכלו לחמוק מהכרעה. אפשר להסיק כי תוך זמן קצר תתקבל במשרד הביטחון ובממשלה החלטה ברוח זו ויופנו אליה הכספים הדרושים. מדובר בהשקעה של כרבע מיליארד דולר כדי להשלים את הפיתוח, לבנות תותח לייזר ראשון ולצייד בו את מערך הנ"מ של חיל האוויר. אבל עד אז יחלפו עוד לפחות כשנתיים. בינתיים ממשיכים במערכת הביטחון לבדוק חלופות ורעיונות נוספים, כגון טילים נגד טילים - על כך בכתבה הבאה.



רכב נושא משגר קטיושות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו