הדינימיות של שוק העבודה בעשורים האחרונים הולידה מקצועות חדשים והובילה להיעלמותם של מקצועות אחרים. תחומים שהיו נדרשים לפני כמה שנים, נהפכו לשכיחים, ולכן להרבה פחות נדרשים, ומקצועות חדשים תפסו את מקומם. הניסיון לחזות אילו תחומים יהיו מבוקשים בעתיד, יכול להשפיע על מסלול הקריירה של אנשים רבים, וגם על אופן בחירת מסלולי הלימוד בקרב בני הנוער והילדים של היום.

רויטל הנדלר-שבדרון, מנכ"לית אתר אול-ג'ובס (AllJobs) יכולה להצביע על לא מעט תפקידים חדשים יחסית שהביקוש אליהם גדל והלך בשנה האחרונה. "זה בדרך כלל מתחיל מעלייה בביקוש; השלב הבא הוא יצירת קורסים שונים שאמורים לענות על הביקוש, ואני מניחה שבהמשך, אם הביקוש ממשיך לגדול והצורך בהתמקצעות גדל אף הוא, התשובה תגיע גם מהכיוון האקדמי".

אחד התחומים שעליהם מצביעה הנדלר-שבדרון, הוא תחום המידענות. "מידענות היא שימוש מושכל במידע על סוגיו במטרה להשיג יעד מוגדר. תפקיד המידען הוא לאתר, להבין ולעבד את המידע שברשותו לטובת צרכי הארגון שאותו הוא מייצג. נכון, התפקיד הזה נמצא בשטח לא מעט שנים, אבל בשנה האחרונה אנחנו רואים עלייה בביקוש לו. יותר ויותר חברות הבינו שאם הן רוצות להיות בעניינים, הן צריכות מידען, מישהו שיודע איפה לחפש את המידע שהן צריכות".

את העלייה בביקוש למידענים היא מרגישה גם מכיוונים חדשים לגמרי: "פתאום אנחנו רואים ביקוש לתפקיד מידען בחברות השמה, למשל. החברות נעזרות במידענים כדי למצוא את האנשים שבהם הארגונים - הלקוחות שלהם - מעוניינים. כדי למצוא את האנשים האלה צריך מישהו שיחפור, שיחפש".

השיווק מתפשט

הנדלר-שבדרון מצביעה על תפקיד נוסף ההולך וצובר תאוצה, שאותו היא מכנה "יוצרי באז". "זה בעצם שדרוג של תפקידי היחצ"נות והשיווק. מטרת התפקיד לייצר רעש סביב עניין מסוים. זה בא לידי ביטוי בעיקר באינטרנט, בבלוגים, בטוקבקים. קמות חברות שמציגות עצמן כיוצרות באז. בדרך כלל הן מחפשות אנשי שיווק, אנשים שמבינים באינטרנט. אנשים יצירתים שמכירים מובילי דיעה, או יודעים לזהות אותם".

מדבריה של הנדלר-שבדרון ניתן להתרשם, כי רבים מהתפקידים החדשים מגיעים מתחום השיווק. "התחרותיות הפכה את כל עולם העבודה לפחות יצרני ויותר שיווקי. כיום מתכנתים או אנשי טכנולוגיה שמבינים בשיווק, הם אנשים שיש להם יותר ביקוש", היא מסבירה. תפקיד נוסף בתחום השיווק שהביקוש לו נמצא בעלייה הוא אנשי תוכן שיווקי - אנשים שתפקידם להחדיר מסרים פרסומיים ולחזק את המותג שאותו הם מייצגים בתוכניות טלוויזיה, סרטי קולנוע או מיזמים שונים. "בארץ הרגולטור מאוד קשוח, לכן הדרישה היא לאנשים עם הבנה רגולטורית, שמבינים מה אסור ומה מותר".

תפקיד נוסף שהביקוש לו נמצא בעלייה, הוא search engine optimization) SEO) - מקדם אתרי אינטרנט. אלה מומחים בשיווק וקידום אתרים במנועי חיפוש ביצירת פופולריות מדומה. "אנשים בתפקיד הזה - מטרתם ליצור מצב שבו האתר של החברה יהיה במקום הראשון בתוצאות חיפוש", מסבירה הנדלר-שבדרון. "עכשיו יש לנו 28 משרות פתוחות לתפקיד הזה, לעומת אחת שהיתה לפני חמישה חודשים", היא מציינת.

הנדלר-שבדרון מעדיפה שלא לדבר על רמות השכר המקובלות בתחומים אלה. "קשה לדבר על שכר ממוצע כי מדובר בתפקידים חדשים יחסים וטווחי השכר מאוד גדולים", היא אומרת.

העתיד הוא בעתידנים

מקצוע נוסף ההולך ותופס תאוצה, בעיקר בארה"ב, אך המודעות אליו גדלה גם בישראל, הוא פיוצ'ריסט - עתידן, לדברי הנדלר-שבדרון. "לחיזוי עתידי של מגמות יש יתרון בעולם תחרותי. היתרון התוצרי הולך ונשחק. אחת הדרכים להילחם בשחיקה זו היא לנבא מגמות, לנבא צרכים לפני כולם", היא מוסיפה.

לדבריה, בישראל עדיין לא קיים ביקוש משמעותי לתפקיד זה, אך היא צופה כי המודעות אליו תלך ותגדל ועמה גם הביקוש. ד"ר דוד פסיג, עתידן וראש המגמה לטכנולוגיות תקשורת בחינוך באוניברסיטת בר אילן, עוסק בחיזוי טכנולוגי, חברתי וחינוכי. פסיג מסכים כי המודעות בישראל לתחום גדלה והולכת, אם כי בפיגור מסוים אחרי מדינות אחרות. "אנחנו חברה צעירה שעוסקת בהישרדות. העיסוק בעתיד הוא עיסוק של עשירים. כמדינה צעירה אנחנו עוסקים בעיקר בטווח הקצר, פחות מבינים את הכוח שיש לעיסוק בטווח הארוך. אין כיום בעולם תעשיות גדולות שלא נעזרות בעתידנים לזיהוי טכנולוגיות עתידניות ושווקים עתידיים", הוא מציין.

כעתידן, גם לפסיג יש מה לומר על מקצועות העתיד. לדבריו, בכל עשור משתנים כ-20% מהמקצועות. חלקם נעלמים וחלקם משתנים. בתוך חמישים שנה מרבית המקצועות יוגדרו בצורה שונה, וכמחצית מהמועסקים יעבדו במקצועות שעדיין לא קיימים כיום.

פסגי מציין כמה מקצועות עתידיים: למשל, מומחי תראפיה שידעו להתאים למטופל את התראפיה המתאימה לו; יועץ אשפוז - מדריך לחולים במבוך השירותים הרפואיים והסיעודיים הניתנים בבתי חולים; יועץ דוא"ל - העוזר לעובדים לכתוב דואר אלקטרוני בסביבת עבודה תובענית שבה התקשורת בעזרת הדוא"ל עמוסה, מיידית ומלאת סיכונים.

תפקיד נוסף שייווצר, להערכתו, הוא תפקיד שאותו הוא מתאר כ"לחשן" - אדם במחלקות יחסי ציבור של ארגונים גדולים שתפקידו להרגיע לקוחות תובענים וצעקנים. בנוסף, הוא מעריך כי תפקידים חדשים יווצרו כתוצאה מהמחסור בכוח אדם איכותי. למשל, ציד כשרונות - חברות רבות יוסיפו על תפקיד מנהל כוח אדם משרה חדשה לחיפוש אחר כשרונות מיוחדים. ומשרה נוספת - אדם שתפקידו יהיה "ליטוף האגו" של העובדים כדי להבטיח שיהיו מרוצים.

זה הכל בגנים

תחום נוסף שפסיג צופה כי יתפתח בעתיד הוא הביואינפורמטיקה ויישומי המחקר הגנטי. גם ד"ר דורית שוויקי מהמכללה האקדמית ת"א-יפו, ראש החטיבה לביואינפורמטיקה, מאמינה כי מקצועות כאלה יילכו ויצברו תאוצה. "תחום הביואינפורמטיקה משלב את התחומים של מדעי המחשב עם הביולוגיה, והוא נולד במקביל להתפתחות פרויקט הגנום האנושי. בתחום הזה רותמים את הכוח החישובי לצורך עשיית אנליזה לנתונים ביולוגיים", היא מסבירה.

לדברי שוויקי, אחד התחומים שבו יכולים להשתלב בוגרי המקצוע, הוא תחום הרפואה המותאמת אישית. "מדובר בתחום מתפתח. כיום אנחנו צורכים תרופות שנבדקו סטטיסטית, ומקבלים תרופות שעובדות על רוב האוכלוסייה. יש אנשים שעליהם התרופה לא פועלת כלל, או אפילו מזיקה להם. הכיוון שהרפואה שואפת להגיע אליו שנולד מתוך ביואינפורמטיקה, הוא רפואה מותאמת אישית: אדם יגיע לרופא, זה יבדוק איזה מופע גנטי מאפיין אותו, ויתאים לו תרופה אינדיווידואלית בהתאם. יותר ויותר אנשים ישתלבו בפיתוח כלים שיאפשרו לממש את הידע הזה בפועל". היא מציינת שהביקוש לבוגרי תחום זה כיום הוא בעיקר לבוגרי תארים מתקדמים, כאשר חלק מבוגרי התואר הראשון מעדיפים להשתלב בתעשיית ההיי-טק ולהתמקצע בה.

תחום נוסף שיילך ויצבור תאוצה, לדבריה, הוא תכנון תרופות. "באופן כללי, כשרוצים לנבא מה יהיו מקצועות העתיד, צריך לחשוב אילו מקצועות יעצבו את העשורים הבאים, אילו מקצועות ייצרו מהפכות. אני חושבת שלתחום הביואינפורמטיקה יהיה תפקיד מאוד משמעותי".

רויטל הנדלר-שבדרון, מנכ"לית אול-ג'ובס