בשבוע שעבר פירסם משרד התיירות מודעות המזמינות את הציבור לבקר בגוש עציון, שתואר כאזור פסטורלי שבו "מעיינות, נופים ואירועי בציר ענבים". אולם לתיאור זה קשר חלקי בלבד למציאות בשטח: בגוש עציון, כמו בשאר שטחי הגדה המערבית, נהרסים בשיטתיות על ידי ישראל והרשות נופים חקלאיים שנוצרו במשך אלפי שנים, והנופים הטבעיים שנותרו בעיקר באזור המדבר.

פעולות הבנייה המתמשכות של ישראל בהתנחלויות, ובראשן הקמת גדר ההפרדה, הן הגורם המוביל בשינוי הנוף והסביבה בגדה, אך גם ההפקרות השלטונית ברשות והיעדר תקציבים להקמת אתרי פסולת ומכוני טיהור שפכים מאפשרים בנייה בלתי מבוקרת, הזרמת שפכים לנחלים וצמיחתם של מאות אתרי פסולת פיראטיים ומחצבות בלתי חוקיות.

בגוש עציון עצמו החלו העבודות להקמת גדר ההפרדה. אנשי בית ספר שדה בכפר עציון הצליחו במאבק שנועד למנוע מעבר הגדר בתוך יער אבו סודא, אולם היא עדיין תעבור בתוך נוף חקלאי פתוח של כרמים ושדות. בתוך יישובי הגוש משמרים המתנחלים את החלקות החקלאיות שהם מעבדים ואף הקימו מכון טיהור שפכים חדיש, אולם לא ניתן לנתק מראות אלו מהפגיעה הסביבתית בשטחים סמוכים ובחקלאות הפלשתינית.

בשולי הגוש, בהתנחלות הגדולה ביתר עילית, נמשכת הקמת שכונות חדשות שבהן מאות יחידות דיור. ערימות ענק של פסולת בנייה ופסולת עפר החריבו את הנוף באזור - זאת למרות הודעות של המינהל האזרחי שלפיהן הוא הפעיל במקום פיקוח מטעמו. משרד השיכון אף מתכנן הרחבה נוספת של ההתנחלות, וסביר להניח שזו תוסיף עוד ערימות פסולת ותחריב עוד גבעה מיוערת.

ביטחון מול נוף

בקטעים נרחבים בהרי יהודה ובחבל עדולם (בין בית שמש לבית גוברין) גדר ההפרדה כבר עומדת על תילה, ומתקרבת לשוליים המערביים של המדבר. מערכת הביטחון מסתייעת באדריכלי נוף במהלך תכנון והקמת הגדר, ואחת האדריכליות, מרגלית סוכוי, תיארה את העבודה על הגדר במאמר שהתפרסם באחרונה בביטאון של איגוד אדריכלי הנוף.

"על אף שהביטחון והאדם הם השיקולים העיקריים בשלבי התכנון, קיימת התחשבות גם בתנאי הסביבה ונבדקו חלופות שונות למיקום קו הפרדה ביחס לטופוגרפיה, לערכי טבע ולנוף", כותבת סוכוי. "במקרים רבים, הוזז קו התפר באופן המשמר אזורים רגישים ומיוחדים דוגמת מצוקים ונחלים, או מקומות קינון נשרים".

סוכוי מציינת שעצים ממינים שונים כמו אלונים, חרובים ואלות, הועתקו מקו התפר לאתרים אחרים וכן הושארו מעברים לבעלי חיים קטנים כמו שועלים או נמיות. אך "לבעלי חיים גדולים כמו חזירי בר או איילים לא ניתן מענה", היא מודה. בסיום מאמרה כותבת סוכוי: "תקוותי היא כי קו התפר יהפוך בעתיד לכביש נוף. תוואי תיירותי, החוצה נופים מגוונים במדינת ישראל".

אולם לרכז שמירת טבע באזור הרי ירושלים מטעם החברה להגנת הטבע, אברהם שקד, יש התרשמות שונה לחלוטין מזו של סוכוי. הוא מציין שמדובר במכשול המחלק בפעם הראשונה את ארץ ישראל כיישות גיואגרפית-אקולוגית, לשני חלקים המנותקים זה מזה. "הגדר מעוררת בי תסכול וייאוש", אומר שקד. "מעבר לפגיעה הנופית הדרמטית של מה שסוכוי מגדירה ככביש נופי והפגיעה המקומית באתרים ובתי גידול מיוחדים, מדובר במניעה מוחלטת של תנועת חלק מבעלי החיים החיונית לקיום מגוון מינים - שהוא מטרתה העיקרית של שמירה על הטבע".

אזור הרי ירושלים הוגדר על ידי רשות הטבע והגנים כאחד המסדרונות האקולוגיים המרכזיים בישראל, המאפשר תנועת בעלי חיים והפצת צמחים. שקד מציין, שגדר ההפרדה מנתקת אותו גם מצפון-מערב לירושלים וגם מדרום-מערב.

כמו כן, החברה להגנת הטבע חששה שהקמת יישוב חדש בחבל עדולם, בצד הישראלי של הגדר, תחסום עוד יותר את המסדרון האקולוגי שאותו ניתקה הגדר ולכן ביקשה לשמור על שטח פתוח בין הגדר ליישוב. לבסוף, אישרה הוועדה לתכנון ובנייה במחוז ירושלים את הרחקתו מהגדר, כדי לקיים מסדרון אקולוגי ברוחב זעום של מאתיים מטרים. שקד אומר שגם רצועה זו נהרסה בחלקה, לאחר שקבלני הגדר ביצעו בתוכה עבודות חציבה.

את ההשפעה שיש לגדר על חיות הבר כבר אפשר לראות בבית החולים לחיות בר של הספארי ברמת גן. בשבוע שעבר הגיע אליו צבי ישראלי שנפצע לאחר שנלכד בגדר. הפציעה לא היתה קשה והוא שוחרר לטבע, באזור נחל שילה. אחד מאנשי החברה להגנת הטבע שהיה בשירות מילואים באזור סיפר על עדר חזירים שניסה לשווא להגיע אל השטח שבו חי - ומצא עצמו מול הגדר. "זה היה מראה קורע לב", אמר.

מדרגות ההר

פגיעות קשות עקב גדר ההפרדה צפויות להתרחש באזור כפרי החקלאות העתיקה מדרום-מערב לירושלים ובמדבר יהודה. באזור מנזר כרמיזן מדרום לירושלים כבר החלה סלילת כביש חדש שיאפשר לאנשי המנזר לנסוע לירושלים במקום לבית לחם - שתהיה בצד השני של הגדר. סלילת הכביש תפגע קשה בנוף הייחודי של האזור. ואילו ממערב לכרמיזן תעבור גדר ההפרדה בתוך השטחים של הכפרים וואלג'ה, בתיר וואדי פוכין, המשמרים מסורת חקלאות עתיקה שמבוססת על השקייה במי מעיינות ושימוש בטראסות (מדרגות הר) לגידולים. הגדר תשנה ללא היכר את הנוף, תוך הפקעת שטחים של תושבי הכפרים הפלשתינאים.

מערכת הביטחון שינתה באחרונה עקב דיונים עם רשות הטבע והגנים את תוואי גדר ההפרדה באזור: ליד בתיר נקבע תקדים, שעל פיו הגדר תעבור בתוך שטח ישראל כדי לצמצם את הפגיעה בנוף. אולם היא עדיין צפויה לעבור בעומק השטחים החקלאיים הפלשתיניים, בליווי עבודות עפר וחציבה.

מעבר הגדר במדבר יהודה צפוי לחולל את השינוי הגדול ביותר בנוף, כיוון שמדובר באזור שבו לא עבר עד היום כל מכשול מלאכותי ולא נסללו כבישים. היו גורמים ברשות הטבע והגנים שטענו כי יש לשקול הקמת מערכת מעקב ושמירה ללא הקמת גדר במדבר יהודה ובאזור כפרי החקלאות העתיקה - אולם במערכת הביטחון ממשיכים לפעול להקמת מערכת גדר רצופה.

מעבר לגדר ההפרדה, נמשך איום מתמיד של בנייה ופיתוח על שטחים שהיו אמורים להיות שמורות טבע ובשטחים שכבר הוגדרו כשמורות. אזור נרחב במערב מדבר יהודה ניתן לשליטה פלשתינית במסגרת "הסכם וואי" ב-1998 והוחלט להגדירו כשמורת טבע. בפועל, הפך השטח בעיקר לאזור כרייה וחציבה, כאשר שפכי המנסרות המקבלות את חומר הגלם מזהמים את נחלי האזור.

פקחי רשות הטבע והגנים הכפופים למינהל האזרחי לא יכולים לעשות כמעט דבר בשטח הנמצא באחריות פלשתינית. לפני מספר שבועות נערך דיון אצל גורמים בכירים במשרד מתאם הפעולות בשטחים, יוסף משלב, לגבי מצב שמירת הטבע באזור והוחלט להקים צוות היגוי שיבדוק את האפשרויות המשפטיות לפעול שם.

חודרים לשמורות

בשמורות הטבע הנמצאות בשליטה ישראלית קיים חשש להתפשטות מאחזים. דרור אטקס, רכז ההתנחלויות בתנועת שלום עכשיו, פנה באחרונה למינהל האזרחי וביקש לדעת האם חדרו מאחזים לשטחי שמורות, ומה עושה המינהל בעניין. המינהל טען שהמאחזים לא נמצאים בשמורות - אך אטקס טען שעל פי המפות שבידו הם אכן בתוך השמורות וביקש לבדוק שוב את העניין. עד עתה לא קיבל מענה.

באזור רכס מעון מדרום לקרית ארבע, מנסה יוחנן שרת המתגורר באחד המאחזים לעורר מודעות לשימור שטחים שבהם יש תוכניות להרחבת בנייה. לשרת יש אינטרס אישי בשימור שטח שהוא מנצל כיום לקרקע חקלאית, אבל כמה מדענים מסכימים אתו שאכן מדובר בשטח בעל חשיבות אקולוגית ויש לשמרו. "יש חשיבות עליונה שיכריזו על שטח זה כשמורת טבע", אומר חוקר הצמחים, הפרופ' אבי שמידע מהאוניברסיטה העברית. "יש בו מינים שהיו בעבר באזור הרי ירושלים ובירושלים עצמה ונכחדו, וזהו המקום היחידי שבו ניתן למצוא אותם".

המאבק לשמירה על הטבע יצר כמה שיתופי פעולה בלתי שגרתיים. אל אטקס מגיעות פניות ממתנחלים החוששים מפגיעה בטבע בגלל תוכניות בנייה; פקחי רשות הטבע והגנים התבקשו על ידי פלשתינאי המתגורר באזור בני נעים לקבל ממנו דיווחים ולסייע בכל פעם שהוא מבחין בפעילות של ציד בלתי חוקי; המתנחלים בכפר עציון השתתפו בפעילות למען הגנה על השטחים החקלאיים בוואדי פוכין.

באשר לארגונים הירוקים בישראל, הם ממעטים לעסוק בגדר ההפרדה ובבעיות סביבתיות אחרות מעבר לקו הירוק. מי שמוסיף להיאבק הם ארגון "ידידי כדור הארץ - המזרח התיכון", שבו חברים ישראלים, ירדנים ופלשתינאים, במידה מסוימת גם עמותת "אדם טבע ודין", כמה מדענים ואנשים כמו שקד. האחרון מנסה כיום להסביר לוועדות התכנון מדוע חסימת המסדרון האקולוגי מחייבת שמירה הדוקה עוד יותר על מה שנותר ממסדרון זה בצד הישראלי, כדי שיוכל למלא את תפקידו החיוני בשמירת הטבע.

גדר ההפרדה באזור עמק האלה, דרומית-מערבית לירושלים. המכשול מחלק את ישראל


צבי משוחרר בחזרה לטבע לאחר שנלכד בגדר ההפרדה