הסופר הטורקי אורהאן פאמוק זכה בפרס נובל לספרות לשנת 2006, כך הודיעה אתמול (חמישי) האקדמיה השוודית. לדברי השופטים, פאמוק זכה בפרס בעבור שורה של ספרים פרי עטו העוסקים במפגש בין תרבויות.

בשנה וחצי האחרונות עמד פאמוק במרכזו של משפט שעורר הדים רבים בעולם. פאמוק נתבע למשפט בגין התבטאויותיו בראיון עיתונאי. לפני כשנה וחצי הואשם פאמוק בעבירה על חוק בטורקיה האוסר להעליב את הזהות הטורקית. קודם לכן, בפברואר 2005, נתן ראיון לעיתון שוויצרי ובו הזכיר את השתיקה העקבית של טורקיה סביב רצח מיליון ארמנים בזמן מלחמת העולם הראשונה, ורצח 30 אלף כורדים בשטחי המדינה. "30 אלף כורדים ומיליון ארמנים נהרגו על האדמה הזאת, ואף אחד חוץ ממני לא מעז לדבר על זה", אמר באותו ראיון.

המשפט נגד פאמוק התקיים דווקא בתקופה רגישה לטורקיה - בזמן ניסיונה להשתלב באיחוד האירופי. ארגונים בעולם למען זכויות האדם והאזרח, וכן האיחוד האירופי, גינו את המשפט נגדו, בטענה שהוא פוגע בחופש הביטוי. בינואר האחרון זוכה פאמוק במשפט, אמנם מסיבות טכניות. כעת קיים לובי נרחב המבקש לבטל את סעיף 301 בחוק הטורקי שהביא למשפט נגדו.

פאמוק נולד באיסטנבול ב-1952 למשפחה חילונית מהמעמד הבינוני. בצעירותו הוא היה צייר. הוא למד אמנות וארכיטקורה ואחר כך גם למד עיתונות באוניברסיטת איסטנבול. בין השנים 1985-1988 חי בארה"ב, שם שימש כחוקר אורח באוניברסיטת קולומביה בני יורק.

כשבגר, כך סיפר פאמוק, חווה מעבר מסביבה משפחתית מסורתית-עותמאנית לסביבה חילונית מערבית. על השינוי הזה באורח חייו כתב בספרו הראשון ב-1982, שם עקב אחר קורותיה של משפחה לאורך שלושה דורות. הרומן השני שלו, "בית השתיקה" מ-1983, מסופר מחמש נקודת מבט של בני משפחה המבקרים את סבתם הזקנה בעיירת חוף בטורקיה, שם הם נפגשים ודנים בהשקפותיהם התרבותיות והפוליטיות.

הפריצה הבינלאומית של פאמוק היתה ב-85' עם ספרו "המבצר הלבן" (שראה אור בעברית בהוצאת כתר). זהו רומן היסטורי המתרחש באיסטנבול של המאה ה-17. גיבורו הוא צעיר שנחטף מוונציה ונמכר כעבד לאיש עשיר ומשכיל. השניים מוצאים זה בזה את השתקפויותיהם-שלהם. לאט לאט הזהויות שלהם נפגשות ומתחלפות.

גם בספרו הידוע ביותר של פאמוק, "הספר השחור" מ-1995, ישנו מוטיב של חילופי זהויות. הגיבור מחפש אחר אשתו הנעלמה ואחר ואחיה למחצה. רבים זיהו בספר מוטיבים מיסטיים מן המסורת הסופית. ספרו זה של פאמוק ייצג את שבירת מסורת הכתיבה בסגנון הריאליזם החברתי, שאיפיין עד אז את הספרות הטורקית.

פאמוק פירסם עוד שלושה רומנים: "החיים החדשים", "שמי הוא אדום" (שייצא לאור בעברית בשנה הקרובה, בספרייה החדשה) ו"שלג". כמו כן פירסם פאמוק אסופת מאמרים וספר זכרונות על ההיסטוריה של הספרות והתרבות באיסטנבול.

פאמוק מזוהה עם עמדות סוציאליסטיות, אף שלרוב הוא מדגיש את עובדת היותו סופר ללא סדר יום פוליטי. הוא היה הסופר הראשון בעולם המוסלמי שגינה בפומבי את הפאטווה שהוצאה נגד הסופר סלמן רושדי. הוא הגן על סופר אחר, ישר קמאל, שהועמד למשפט בטורקיה ב-1995.

פאמוק נמנה עם קבוצה של סופרים, עיתונאים ואנשי אקדמיה שהועמדו למשפט מתוקף סעיף 301 בחוק הטורקי, אולם איש מהם לא נשלח לכלא. לפני כחודש ביטל בית המשפט בטורקיה תביעה נגד הסופרת אליף שפק על דברים שאומרות דמויות בדיוניות בספרה על טבח הארמנים. לאחרונה הדגיש פרקליקטו של פאמוק כי הסופר לא חזר בו מביקורתו על רצח הארמנים.

שמו של פאמוק כמועמד מוביל לזכייה בנובל הועלה כבר לפני שנה, לצד סופרים כמו עמוס עוז ומריו ורגס יוסה. בשנה שעברה זכה בפרס המחזאי הבריטי הרולד פינטר. שוויו של הפרס כ-1.4 מיליון דולר. פאמוק יקבל גם מדליית זהב ותעודה. טקס הענקת הפרס יתקיים ב-10 בדצמבר בשטוקהולם.

תגובות מעורבות בטורקיה

זכייתו עוררה תגובות מעורבות בטורקיה. מצד חלק מהטורקים הוא עורר גאווה, כיוון שהוא שם את הספרות הטורקית על מפת העולם, אבל בקרב הלאומנים בטורקיה הוא נחשב לבוגד, בשל הביקורת שהעביר על רצח הארמנים. שר התרבות אטילה קוץ' "היה מאושר" לשמוע את החדשות על פאמוק, אמר עוזרו לסוכנות הידיעות אי-פי. קוץ' נמצא כעת בדרכו לפולין מבלארוס ולא ניתן היה להשיג את תגובתו הרשמית.

סופרים רבים, משוררים ומוצאים לאור היו בין הראשונים לברך את פאמוק. ואולם הלאומנים, שרואים בפאמוק בוגד, מאשימים את האקדמיה בשוודיה בכך שנתנו את הפרס לפאמוק, כיוון שלדעתם הוא ממעיט בערך הטורקים.

עורך דין לאומני שהגיש את התביעה נגד פאמוק, קאמל קרינציז, אמר כי "הפרס לא מהווה הפתעה, ציפינו לו". לדבריו, "הפרס לא ניתן לפאמוק בשל ספריו, אלא בגלל מילותיו, בגלל טענותיו על רצח העם הארמני...הוא ניתן לו בגלל זלזולו בערכי האומה, בשל הכרתו ברצח עם".

פאמוק. עורר תגובות מעורבות בטורקיה