בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוקף באהבת רבנים, הנשיא קצב ביקש למחול למי ש"התנתק מדרך התורה"

תגובות

ממילא, כל מלה ומלה נטענה במשמעויות משלה: "אל תתלוננו ואל תכעסו", אמר הנשיא משה קצב למאזיניו החרדים ברובם, "אל תכעסו על מי שבדורנו אינו בקיא בעיקרי היהדות ואיננו יודע תורה (...) מה הם אשמים? במה הם חטאו שאנחנו באים אליהם בטענות, בביקורת, תוקפים אותם, מסרבים לקבל אותם, מסרבים לקרב אותם?"

"נדמה לי שאלה תינוקות שנשבו, הרב", המשיך הנשיא, והסב מבט אל הראשון לציון, הרב שלמה עמאר, שישב לצדו. "הם גדלו במשטרים שמנעו מהם את לימוד היהדות, את לימוד התורה. זה יכול לקרות לכל אחד מאתנו. כל אחד ואחד מאתנו אילו היה במשטר הקומוניסטי, הסובייטי, בארצות הגוש המזרחי (...) - עלול חס וחלילה להיות באותו מצב. אין לנו מושג בעיקרי היהדות, התנתקנו מהתורה, והיום חובתנו לפתוח להם את הדרך, לאפשר להם ללמוד, להכיר, לא בכוח, לא בכפייה, לא באילוץ, אלא לאט לאט, באורך רוח. לפתוח להם את הדלת, לסלול להם את הדרך, ולתת להם להגיע לבד למסקנה שזו הדרך שהלכו בה אבות אבותנו במשך מאות ואלפי שנים, והדרך הזאת נחסמה בפניהם. ואני מאמין שכך תבוא אליהם ההארה, תבוא ההתעוררות, תבוא ההתפכחות".

בצל חקירת המשטרה נגדו, התפנה שלשום בערב הנשיא קצב להשתתף בסעודה לרגל הכנסת ספר תורה לבית הכנסת של ישיבת המקובלים "נהר שלום" במרכז ירושלים. ראש הישיבה הוא הרב בניהו שמואלי המקורב אליו מאוד: רב העוסק בקבלה מעשית, מיוצאי פרס כמותו, שאצלו מוצא הנשיא תמיכה גם בצוק העתים. השתתפות הנשיא באירוע, באולם שמחות לא רחוק מבית הכנסת, נשמרה בסוד מפני התקשורת.

בפנים הנשיא נראה מחויך ונינוח, נישא על גל אהבה ואהדה נדיר שבו איש לא דיבר על א' או על יתר המתלוננות. כ-200 איש ישבו סביב שולחנות עמוסי אוכל - הנשים מאחורי מחיצה. רבים בקהל היו קרוביו של הרב בניהו שמואלי, והמאבטחים הניחו להם להרעיף אהבה על הנשיא. הוא, מצדו, התמכר לכל חיבוק, כל נשיקה, כל טפיחה על השכם, כל הכרזת "אנחנו אוהבים אותך, תהיה חזק".

עוד קודם לכן, את נאומו הקדיש הנשיא קצב כדי לקרוא לגישה סלחנית, מקלה, מבינה, לעודד קירוב רחוקים שסרו, שלא באשמתם, מהדרך. במקרה או שלא, הרחוקים, ה"אחרים", שאליהם בחר להתייחס הם בעיקר יוצאי הגוש הסובייטי לשעבר: "מפעם לפעם אנחנו רואים חלקים בעם ישראל שאינם בקיאים בתורה, ואולי המושגים שלהם ביהדות הם דלים, אם בכלל (...) אנחנו יכולים לקבל בסלחנות שהיהודים תחת משטרים טוטליטריים לא מכירים את התורה".

את תשואות הקהל קצר כאשר הוסיף: "אני חייב לומר לכם באותו גילוי לב שאינני מוכן להבין, לקבל, שבמדינת ישראל שנתון אחר שנתון, דור אחר דור, גדלים מבלי שהם מכירים את עיקרי היהדות".

אחריו נאם הרב הראשי לישראל עמאר. רמזיו על הפרשה שבה שקוע הנשיא היו עבים יותר, אבל גם בנאומו של הרב, שלפני כשנה וחצי עמד במרכזה של שערורייה פלילית-משפחתית ותקשורתית, היו משמעויות כפולות ומכופלות. "הביקורת העצמית אנחנו שואבים אותה מהיהדות, מהתורה. אין כמו עם ישראל שיודע לבקר את עצמו. אנחנו אומרים 'ומודה ועוזב ירוחם'".

"וגם כשאחד מבקר את השני", המשיך. "זה כבר פחות חשוב, אבל גם זה אנחנו מקבלים אם זה עשוי בצורה שהיא בונה, לא בצורה הרסנית. אבל צריכים לדעת, כל דבר טוב אם מגזימים בו הוא נהפך להיות הרסני (...) נדמה לי שהגענו בארץ, במדינתנו, למצב של גוזמאות שלא היו בכל הארץ ובכל הגויים. הגענו למצב שאנחנו שמחים לבזות את עצמנו, זה דבר שלא היה כמוהו. אנחנו שמחים לבזות את הגדולים שלנו, את המנהיגים שלנו, בצורה כזאת שמעורררת הרבה תמיהות (...) גם כשאנחנו מבקרים, הביקורת צריכה להיות כדי לבנות, כדי לעודד, כדי לחזק, מתוך אהבת הזולת ולא כדי לשמוח בקלונו של אחר".



סעודה לרגל הכנסת ספר תורה לבית הכנסת של ישיבת המקובלים "נהר שלום" במרכז ירושלים, שלשום. מימין: הרב שלמה עמאר, קצב והרב בניהו שמואלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו