שודדי הפסיפסים - כללי - הארץ
מינוי דיגיטלי של הארץ - באתר בסמרטפון ובטאבלט - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

שודדי הפסיפסים

קטעי רצפת פסיפס עתיקה, עם כתובת בעברית, שהתגלו במקרה בארגז מכוניתם של שני תושבי מזרח ירושלים, הובילו את חוקרי היחידה למניעת שוד עתיקות למסע בלשי בניסיון לגלות מהיכן נבזזו

  • רן שפירא
  • 31.10.2006
  • 23:00

ראשית הסיפור בחורף 2005. במחסום ליד בית חנינא עצרו שוטרי מג"ב לבדיקה שגרתית מכונית ובה שני תושבי מזרח ירושלים. בתא המטען מצאו להפתעתם קטעים של רצפת פסיפס, שבה ציורים וכתובת בעברית, "שלום על ישראל". אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות ברשות העתיקות שהוזעקו למקום לקחו את הפסיפסים לבדיקה, ועצרו לחקירה את אחד מנוסעי המכונית - סעדי ברכאת, סוחר עתיקות מורשה העובד במזרח ירושלים.

העיטורים על הפסיפס וסגנון הכתובת דמו מאוד לאלה שנמצאו בעבר בפסיפס בית כנסת מהתקופה הביזנטית שנחשף ביריחו, והחוקרים חשדו שנלקחו מבית כנסת לא מוכר מתקופה זו (המאות ה-5-6 לספירה), אי שם בין רמאללה ליריחו.

מנהל היחידה למניעת שוד עתיקות, אמיר גנור, אומר שמחירו של קטע פסיפס בשוק השחור מגיע לכמה עשרות אלפי דולרים, תלוי באיכותו. לדבריו, היקף הסחר בעתיקות בישראל הוא כמה עשרות מיליוני דולרים בשנה, רבע ממנו לא חוקי. חלק גדול מהפריטים מוצע לקונים בחו"ל. בישראל 70 סוחרי עתיקות מורשים שהרשות מפקחת עליהם, ובכל שנה נעצרים כ-150 חשודים בסחר בעתיקות גנובות. העונש על עבירה כזאת יכול להגיע לחמש שנות מאסר, אולם, בדרך כלל נגזרת על העבריינים שנת מאסר אחת בלבד.

בשלב הראשון, מספר גנור, ניסו אנשי היחידה לאתר את המקום שממנו נלקחו הפסיפסים שנתפסו בארגז הרכב, כדי שיהיה אפשר לעצור את המשך הביזה, ולבדוק אם מדובר באמת בשרידי בית כנסת. חשיפת בית כנסת מהתקופה הביזנטית הוא תגלית ארכיאולוגית מעניינת - בארץ ישראל לא נחשפו עד היום בתי כנסת רבים מאותה תקופה.

סוחר העתיקות ברכאת - אדם בן 75 הבקיא היטב במלאכתו ומוכר לאנשי רשות העתיקות - לא התלהב לסייע לחוקרים. הוא נחקר כמה פעמים, אך הפרטים שמסר לא סייעו לחקירה. בינתיים הגיע לידי החוקרים מידע על חנות עתיקות ביפו המציעה ללקוחותיה פסיפסים. חוק העתיקות אוסר, מאז 2002, על סחר בפריטים ארכיטקטוניים שמקורם באתרים ארכיאולוגיים. החוק נועד למנוע הוצאת פריטים כמו עמודים, כותרות עמודים, חלקי קיר או רצפה, וגם פסיפסים מאתרים, מתוך הנחה שכל פריט שמוצא פוגע ביופיו של המבנה ואינו מאפשר חקירה מדעית ממצה שלו.

חוקרי הרשות מיהרו ליפו ותפסו בחנות לא פחות מחמישה קטעים של רצפת פסיפס. הבעלים של החנות אמר שברכאת הוא שמכר לו את הפריטים הנדירים. כמה ימים לאחר מכן עצרה משטרת ירושלים כמה פלשתינאים תושבי אזור יריחו, שבכליהם נמצאו קטעי פסיפס נוספים. לפי מידע מודיעיני, אלה הגיעו מהמרחב שבין צפון ירושלים למורדות המערביים של מדבר יהודה. אבל בניגוד לשני קטעי הפסיפס הראשונים, הפסיפסים שנתפסו בחנות ביפו ואלה שהוחרמו מהפלשתינאים בירושלים נשאו כתובות וקטעי כתובות ביוונית.

כל קטעי הפסיפס נבדקו על ידי מומחים ברשות העתיקות. לפני שניגשו לפענוח הכתובות ולחקירת העיטורים, הם ניסו לקבוע אם מדובר ברצפות פסיפס עתיקות אותנטיות או בחיקוי מעשה ידיהם של בעלי מלאכה מודרניים. בעוד שבדיקה זו בעיצומה, הגיע לחוקרי היחידה מידע חדש: הסוחר ברכאת, שנחקר בתחילת הפרשה, מציע כעת למכירה בחנותו במזרח ירושלים עוד פסיפסים. הם מיהרו לחנות ומצאו בה חמישה קטעי פסיפס. כשהביאו אותם למחסני רשות העתיקות התברר, למרבה הפלא, כי קטעי הכתובות ביוונית שעליהם, משלימות את קטעי הכתובות המופיעים על הפסיפסים הקודמים שנתפסו. הממצא הזה חיזק את האפשרות שכל קטעי הרצפה הללו אכן נשדדו מאתר עתיק.

מצוידים בצו חיפוש פשטו החוקרים על ביתו הפרטי של הסוחר הפלשתינאי. באלבום תמונות שהיה מונח על אחד המדפים מצאו צילומים המתעדים הוצאת פסיפסים מאתר שלא הצליחו לזהות. בצילומים תועדה גם הוצאתה של כותרת עמוד יפה, שעליה עיטור של צלב.

החוקרים איתרו סוחר עתיקות יהודי שרכש את הכותרת מעמיתו הפלשתינאי. אחר כך חזרו והפעילו לחץ על הסוחר המזרח ירושלמי. זה הודה לבסוף שקנה את כל הפסיפסים משודדי עתיקות מהשטחים. בירורים נוספים העלו שהפסיפסים אכן הגיעו ממבנה ציבורי גדול. החוקרים משערים שמדובר בכנסייה ביזנטית מהמאה השישית.

"יש לנו ביד כעשרים קטעי פסיפס שמקורם כנראה מאותו אתר", אומר גנור. "כנראה יש מבנה שפירקו אותו, ברור לנו שהיתה שם רצפת פסיפס גדולה, אבל לא ידוע לנו איפה הוא". לדבריו, הכתובות שעל הרצפות נושאות את שמותיהם של אנשים שתרמו להקמת המבנה, אבל אין בהן מידע גיאוגרפי על האתר. "אולי, אם נמצא עוד קטע של כתובת יהיה לנו יותר ברור מאיפה זה נלקח. אבל גם השודדים יודעים את זה, ולכן אולי דווקא את החתיכה שמזהה את האתר לעולם לא נראה", הוא אומר.

ד"ר עוזי דהרי, סגן מנהל רשות העתיקות לארכיאולוגיה ומומחה לכנסיות מהתקופה הביזנטית, אומר כי בישראל נחפרו עד היום יותר מ-300 כנסיות מאותה תקופה, שברבות מהן יש רצפות פסיפס. הכתובות ברצפות אלה נחלקות לשני סוגים עיקריים - כתובות בעלות תוכן דתי או כתובות הקדשה, שבהן מלות ברכה והוקרה לאנשים שתרמו כסף לבניית הכנסייה או המנזר. "לגבי הפסיפס הספציפי הזה", אומר דהרי, "אני מניח שמקורו ברצפה של כנסייה או מנזר באזור רמאללה".

מכיוון שהכתובות שעל הפסיפסים הוצאו מהמבנה שבו היו, מוסיף דהרי, קשה לומר עליהן דברים ברורים. אין ספק כי הן כתובות בעלות תוכן וסגנון נוצריים, ושהן באו ממקור אחד. מצד שני, אי אפשר לדעת מאין בדיוק הן הגיעו, אם המבנה שבו שכנו היה כנסייה או מנזר, מה היה גודל החדר שבו שכנו ופרטים אחרים.

מקור הפסיפסים, גם אלה הנושאים את הכתובת העברית וגם אלא עם הכתובות היווניות, לא ייוודע כנראה לעולם. למחקר הארכיאולוגי בישראל אבדו בעקבות מעשי השוד הללו פיסות מידע מעניינות וחשובות. אבל חוקרי רשות העתיקות לפחות הצליחו להגיע לכמה מהאחראים לפשע. הם עצרו שבעה חשודים בפרשה - שודדי עתיקות וסוחרים. בשבוע שעבר הוגשו נגדם כתבי אישום.



קטעי רצפת פסיפס שנגנבו ונתפסו. הכתובות נושאות את שמות התורמים להקמת המבנה, אך לא מגלות את מיקומו. תצלום: ליאת אייזנקוט, רשות העתיקות




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים