בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עם 40 תלמידים בכיתה, רוב השיעור מוקדש למשמעת

ברבע מהכיתות לומדים יותר מ-35 תלמידים; הכי צפוף: במגזר הערבי והממלכתי

תגובות

"אתה מגיע לבית הספר אחרי כמה שנים באוניברסיטה או במכללה - ושום דבר שלמדת לא מכין אותך להתמודדות עם 40 ילדים בכיתה"; כך אומר ד', מורה ותיק להיסטוריה בתיכון במרכז הארץ, על צפיפות התלמידים בכיתות, שרק הולכת וגוברת בשנים האחרונות. "כל העקרונות שהיו לי בגיל 25, כמו התייחסות אישית לכל תלמיד, עזרה למתקשים או ניסיון להעביר ערכים כלשהם, נשכחו. אלה רעיונות שנטועים בפנטזיה של משרד החינוך, לא במציאות היומיומית", הוא אומר.

לפי נתוני משרד החינוך, בכמעט רבע מכלל הכיתות במערכת החינוך בשנת הלימודים הנוכחית לומדים בין 35 ל-44 תלמידים. יתרה מזאת, בהשוואת נתוני הצפיפות בין מגזרי החינוך השונים, מתבררים הבדלים גדולים. כך למשל, בכ-11% מהכיתות בחינוך החרדי לומדים 10-14 תלמידים בלבד - לעומת אחוז אחד מהכיתות בחינוך הממלכתי היהודי, ופחות ממחצית האחוז במסגרות החינוך הערבי. ההבדלים ניכרים גם בקוטב השני: בזרמים הממלכתי-דתי והחרדי, רק בכ-7.5% מהכיתות לומדים 35-39 תלמידים, בהשוואה ל-21.6% בזרם הממלכתי היהודי ו-31.7% בבתי הספר הערבים (ראו תרשים).

אף ששאלת הצפיפות בכיתות לא מפסיקה להעסיק מורים, תלמידים והורים, הנושא לא נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך. שרת החינוך, יולי תמיר, אף אמרה לפני כחודשיים כי הקטנת מספר התלמידים בכיתה היא "יעד לא ריאלי". על פי הצעת תקציב המדינה ל-2007, יממן המשרד בניית כ-800 כיתות חדשות (קצב שאינו מדביק את הגידול הטבעי).

"מספר הילדים מגביר משמעותית את כל הדברים הרעים שמתרחשים בכיתה - מאלימות ורעש ועד חוסר הקשבה או עניין", אומר ד', "מספיק שילד אחד מפריע והשיעור נעצר. הזמן שמוקדש אך ורק להוראה הוא בערך שליש מהשיעור - כ-15 דקות. כל השאר הולך על ענייני משמעת וסדר, ולצפיפות חלק חשוב בכך: לוקח הרבה זמן עד שהם מתיישבים אחרי ההפסקה, אין הרבה מרווח ביניהם, וכל הזמן יש מריבות על המרחב. אין כמעט שיעור שעובר בלי תלונות על תלמידים שנוגעים-דוחפים אחד את השני או דורכים על הילקוט. הדרך לאלימות היא קצרה מאוד".

לאחרונה השלימו במשרד החינוך את איסוף נתוני התלמידים ומוסדות החינוך המתייחסים לשנת הלימודים הנוכחית. בקשה לראיין מנהלים ומורים על דרכי ההתמודדות עם בעיית הצפיפות נענתה בשלילה, בנימוק כי בתי הספר אינם מעוניינים בכך. לכן, אנשי החינוך המצוטטים בכתבה אינם מופיעים בשמם המלא.

צפיפות התלמידים משפיעה לא רק על המשמעת בכיתה, אלא אולי בראש ובראשונה על עבודת החינוך עצמה. לדברי ר', מנהלת בית ספר יסודי בצפון, "בשנה שעברה היו לי 40 ילדים בכיתות ו', וההוראה שם היתה כמעט בלתי אפשרית. כדי שהכיתה תתפקד ותלמד, המורה צריכה לתת מענה לצרכים של כל אחד מהתלמידים. היא צריכה לפענח שפת גוף, לזהות מצוקה בלי שיגידו מלה, לעודד ילדים חלשים בלי להפסיק את השיעור, וכאשר מורה אחת מנסה להתמודד עם כל הדרישות האלה - התוצאה בדרך כלל היא תסכול גדול ולקוחות לא מרוצים. וזו יכולה להיות המורה הטובה בעולם - היא לא תוכל להגיע לכל הילדים".

"מי שטוען שאין הבדל בין כיתה של 25 או 35 תלמידים לא התנסה כנראה מעולם בהוראה", מוסיף י', מנהל תיכון ובו 1,300 תלמידים. "אני מנהל כבר למעלה מ-20 שנה, ועל פי הניסיון שלי מדובר בסיטואציה אחרת לגמרי. משרד החינוך אוהבים לדבר על הצורך לגוון את שיטות ההוראה, להפחית בשיעורים פרונטליים ויותר ולהקשיב יותר לתלמידים - אבל אי אפשר ליישם זאת בכיתה צפופה. המציאות - שמשרד החינוך הוא אחד האחראים לה - כופה עלינו להמשיך בדרכי ההוראה הקיימות. מישהו באמת מאמין שמורה בכיתה צפופה יכול לבדוק איך כל תלמיד מתקדם בפתרון תרגילים במתמטיקה או לפתח דיון משמעותי בשיעור תנ"ך?"

להישלח ל"ארץ גזירה"

על פי נתוני משרד החינוך, בשנת הלימודים הנוכחית ב-25.7% מהכיתות לומדים בין 30 ל-34 תלמידים וב-23.4% מהכיתות מצטופפים 35-44 תלמידים. בשנים האחרונות נרשמת עלייה קטנה - אך מתמדת - בשיעורים אלה (בשנה שעברה לדוגמה, הנתונים המקבילים היו 25.4% ו-23.15%).

"ללמד בכיתות צפופות זה כמו להישלח ל'ארץ-גזירה'", מסכם ד', המורה להיסטוריה. "בדרך כלל המנהל שולח לכיתות האלה מורים חדשים, חסרי מעמד בתוך בית הספר, או כאלה שהם כבר תשושים, ואין מהם ציפיות. הילדים מזהים את מצוקת המורים האלה, והרעש והאלימות רק גוברים. הילדים נפגעים בכך פעמיים: הם גם לומדים בכיתות צפופות, שאי אפשר ללמוד בהן, וגם מקבלים את המורים הפחות טובים".




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו