טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה ראוי לישראלים ללמוד מזכיית שמעון מזרחי בפרס ישראל?

להעניק לשמעון מזרחי את פרס ישראל זו חתיכת אמירה. כדי להבין את משמעות האמירה, צריך להבין היטב מיהו שמעון מזרחי

תגובות

1

שמעון מזרחי הוא אבטיפוס. אין שמעון מזרחים מלבד שמעון מזרחי. הוא תבנית מקורית שממנה יוצקים העתקים, לרוב דהויים (עיינו ערך דני קליין, שאול איזנברג). להעניק לשמעון מזרחי את פרס ישראל זו חתיכת אמירה. כדי להבין את משמעות האמירה, צריך להבין היטב מיהו שמעון מזרחי, מה הוא מייצג ומי בעצם בחר בו.

שמעון מזרחי, או מוטב עו"ד שמעון מזרחי, לקח את מכבי תל אביב בכדורסל כשהיה בחור בן 30 והפך אותה למה שאלי דריקס, מנכ"ל הקבוצה, מכנה "המותג החזק בארץ". הוא עשה את זה באופן שהיום קרוי "מכביסטי": הוא הניח את מכבי תל אביב בצמוד לשמש והכפיף את כל העולם תחתיה, כולל את הכדורסל הישראלי.

חברי ועדת הפרס כותבים: "פעילותו הממושכת... הביאה להישגים יוקרתיים ברמה הלאומית והבינלאומית. פעילותו הציבורית של עו"ד מזרחי בפורומים לאומיים ובינלאומיים העלתה את קרנו של הספורט הישראלי בכלל וענף הכדורסל בפרט".

זו למעשה המקבילה הרשמית לדיבור הקלאסי שלפיו אין כדורסל ישראלי בלי מכבי תל אביב, כלומר ללא עו"ד שמעון מזרחי. מתחת לדיבור הזה מונחת הטענה שהכדורסל הישראלי לא היה זוכה בגביעים אירופיים ולא היה מוכר בתפוצות ללא מכבי תל אביב. הדברים כנראה נכונים, השאלה היא אם "הכדורסל הישראלי" אכן זכה בגביעים אירופיים ואם "הכדורסל הישראלי" אכן מוכר בתפוצות. התשובה היא לא. בבירות אירופה הקלאסית לא מכירים את אולם הפחים בחולון וספק אם שמעו על האיחוד הסנסציוני בין הגליל לגלבוע. מה שנכון לומר הוא שמכבי תל אביב זכתה בגביעים אירופיים ושמכבי תל אביב היא שמוכרת ברחבי העולם.

הזיהוי הזה, בין המועדון הפרטי מכבי תל אביב לבין "הספורט הישראלי" ו"ענף הכדורסל בפרט", הוא מעשה כשל. בין ארל וויליאמס, אד הורטון, חוזה וארגאס, אנתוני פארקר, שרונאס יסקיביצ'יוס ודורון פרקינס לבין ההצלחה של דניאל פרנקל להעפיל לגמר אליפות אירופה בקפיצה לגובה אין קצה קצהו של קשר. מכבי היא מכבי והספורט הישראלי הוא הספורט הישראלי. אלא שבניגוד למעשי כשל פרוידיאניים, שאינם מודעים מעצם טבעם, הזיהוי "מכבי-ישראל" הוא מעשה כשל מודע ומכוון. מה תכליתו של מעשה הכשל?

2

מה שמסעיר את מדינת ישראל ביחס למכבי תל אביב זה העובדה שהצליחה למצב עצמה כחלון ראווה נוצץ באירופה. בישראל עשתה מכבי ככל העולה על רוחה, אבל ליבשת תמיד הגיעה לבושה היטב. אלא שחלון הראווה הנוצץ עבר בשנים האחרונות פיחות משמעותי בכל הקשור ליחסו של הממסד. הגילום המוחשי ביותר לכך היה הפסקת ההתקשרות בין רשות השידור למועדון, התקשרות שבצדה הושכבו מיליוני דולרים לאורך שנים. זו היתה רק מטאפורה לגסיסה עקרונית של הקשר מכבי תל אביב-מדינת ישראל.

כיצד ניתן, אם כן, להסביר את האימוץ-מחדש של מכבי תל אביב על ידי הממסד? התשובה קשורה לממסד ולמצבו הבינלאומי יותר מאשר למכבי תל אביב. בדיוק באותן בירות אירופיות שבהן נוהגת מכבי לחייך למצלמה, מדינת ישראל, בעיקר זאת של השנים האחרונות, נתפסת כמצורעת; היא זוכה באופן קבוע ליחס חמוץ ולתגובות של דחייה ושנאה. הענקת פרס ישראל לעו"ד שמעון מזרחי דווקא עכשיו, ולמרות מחלוקות של שנים ביחס לצעד כזה, היא ריאקציה לאותה ירידה במעמד, לאותה תחושת בידוד. ישראל מעוניינת להלביש על עצמה טלאי - עוד אחד לאוסף - בעל מאפיינים אירופיים קלאסיים, כדי להביט במראה ולא להרגיש לבד.

צריך לתפוס את הבחירה בעו"ד שמעון מזרחי לחתן פרס ישראל דווקא בעת הזאת כמהלך פוליטי. שר החינוך, גדעון סער, החליט להוציא את תלמידי ישראל לביקורים במערת המכפלה והחליט להעניק לעו"ד שמעון מזרחי את פרס ישראל (הוא אמנם לא בחר בו באופן ישיר, אבל הוא אחראי לכך שיו"ר ועדת הפרס הוא טל ברודי, ציוני גאה וחבר טוב של עו"ד מזרחי). מדובר בשתי פעולות שלמראית עין נראות מנותקות זו מזו, אך תחת שתיהן זורם אותו נהר: הנהר הציוני-לאומי, הצורך לצעוק "עם ישראל חי". זו תקופה שבה משליכים אל הנהר הזה את כל הדגים שבשנים האחרונות התייבשו על החוף.

3

אני רוצה להתייחס לשני משפטים דומים שנאמרו בהקשר לזכייתו של עו"ד מזרחי בפרס ישראל ושמלמדים על המוטיבציה שפועלת תחת הטקס. הראשון הוא של חברי ועדת הפרס: "פעילותו הממושכת שנעשתה בהתנדבות לאורך שנים רבות". השני, של עו"ד מזרחי עצמו, נאמר רגע לאחר ההודעה בדבר הזכייה: "אני מאוד שמח ונרגש, זה אות הוקרה על 42 שנות פעילות בהתנדבות".

המילה שחוזרת בשני המשפטים היא "התנדבות". מדוע מדינת ישראל ושמעון מזרחי מוצאים צורך לציין שפעילותו של הזוכה נעשתה בהתנדבות? התשובה קשורה למה שהמושג "התנדבות" דוחה מעל עצמו: קבלת תמורה. מדינת ישראל קובעת שיש ערך מיוחד בפעולות שאין בצדן שכר ושעו"ד שמעון מזרחי מייצג את הקביעה באופן אולטימטיבי. אבל מדוע בעצם יש ערך להתנדבות בכל הקשור לניהול מועדון ספורט פרטי-מקצועני שמגלגל תקציב של מיליוני דולרים בשנה? הרי באן-בי-איי לא תמצאו מנכ"ל שעובד בחינם, כך גם בקבוצות כדורגל וכדורסל מפוארות באירופה.

מה שמסתתר מתחת להתפעלות מאותה "התנדבות" זו התפיסה הלאומית ביחס למכבי תל אביב. גם מדינת ישראל וגם עו"ד שמעון מזרחי תופסים את מכבי תל אביב כסמל לאומי, מעין צה"ל של הספורט. מבחינה זאת, עו"ד מזרחי הוא מילואימניק שעבר את גיל השירות ועדיין מתנדב ללא תמורה. שני הצדדים מציינים את עובדת ההתנדבות, כי שני הצדדים רואים את ניהול מכבי תל אביב כשירות לאומי. ממסד בתוך ממסד.

4

גם טל ברודי גויס לשירות הלאומי. ברודי, ששימש יו"ר ועדת הבחירה, הודה בפני אוהד גרינוולד מ"וואלה!" שהוא "חבר בדירקטוריון של מכבי, ולמעשה מאז הפרישה שלי ממשחק אני עוזר למכבי וכל הזמן נשאר חלק מהמערכת הזאת. אני איש הקשר של מכבי לאן-בי-איי". במשפט הבא הוא כבר חזר על הכשל הקבוע וטען ש"זה נכון שאני מייצג את מכבי, אבל לדעתי אני מייצג גם את הכדורסל הישראלי כולו".

העובדה שברודי ישב בוועדת הבחירה היא מוזרה במקרה הטוב. בכל הקשור להענקת פרס ישראל, אחד התנאים הקשיחים בהליך הבחירה הוא חיסיון על חברי ועדת הבחירה, כדי שלא יהיו נתונים ללחץ חיצוני. הושבתו של ברודי בראש הוועדה היא למעשה ביטול מוחלט של החיסיון. מה הטעם בחיסיון כאשר אחד מהחברים לוקח חלק פעיל בגוף שאת העומד בראשו הוא מעמיד לבחירה?

אבל במבט מרוחק יותר, צריך לתפוס את הייצוג "טל ברודי", כולל הזיהוי "מכבי-ישראל", כחלק מהדי-אן-איי של המקום והתקופה. במקום שבו הקבוצה היא המדינה וההפך, אך טבעי הוא שחבר דירקטוריון של המועדון ישתלב, בהתנדבות כמובן, באחת מזרועות הביצוע שלה.

5

מדינת ישראל מעניקה את פרס ישראל לשמעון מזרחי גם משום שהיא מעוניינת לנכס אותו ואת מפעלו. במובן מסוים היא רוצה להודות שדרך הניהול של עו"ד מזרחי היא הדרך שאליה יש לשאוף בכל הקשור לניהול המדינה. הדרך הזאת, אם לתמצת, כרוכה בפעילות מדוקדקת ונטולת קווים אדומים, כזו שמקדשת את המטרה ומתייחסת לעתים בגמישות מוסרית לאמצעים. זו פעילות בעלת צביון פקידותי, ביורוקרטי, שנעשית מעל ומתחת לפני השטח ובכל מקום שידה הארוכה משגת.

הבחירה במזרחי היא בחירה בסוג מסוים של "אני מאמין", שניתן לנסחו כך: אם משהו חשוב לך, לך עליו בכל הכוח. אם תנצח, המדינה מבטיחה לשכוח את העוולות שנרשמו בדרך. מאחר שהפרס טרם הוענק באופן רשמי, העוולות טרם הושכחו מאיתנו ויש טעם לציינן.

את הרשימה יש לחלק לשניים: עוולות ספורטיביות ועוולות מינהליות. שני הסוגים אמנם כרוכים זה בזה, אך רצוי להפריד ביניהם כדי לספק תמונה מלאה של "דפוסי המינהל החדשים בתחום הספורט", לשון הודעת ועדת הפרס, שאותם מייצג עו"ד מזרחי.

במישור הספורטיבי, מכבי תל אביב עשתה לה נוהג להחליש קבוצות יריבות על ידי לקיחת שחקני מפתח והושבתם על הספסל; היא התנגדה באופן נחרץ להחיל תקרת שכר על הליגה, מה שהיה הופך אותה לשוויונית יותר; היא חתמה על חוזה ארוך שנים עם היורוליג שמאפשר לה לייצג באופן כמעט בלעדי את המדינה באירופה; היא ישבה עם שחקנים תחת חוזה לשיחות בענייני מזג האוויר רגע לפני שהתמודדה מולם (עיינו ערך רדיסאב צ'ורצ'יץ'); היא החזירה את פיני גרשון לעמדת המאמן למרות "נאום המוקה"; היא מארחת בהיכל נוקיה, מגרשה הביתי, את משחקי הפיינל-פור של הליגה, כמו גם את גמר הגביע.

6

במישור המינהלי, דו"ח מבקר המדינה מ-2006 קובע כי כרטיסים למשחקי מכבי תל אביב בשווי עשרות אלפי שקלים הועברו למנכ"ל משרד הספורט דאז, שוקי דקל. אותו דקל פעל, בידיעת שרת החינוך דאז לימור לבנת, להעברת חצי מיליון שקל למכבי תל אביב למטרת אירוח הפיינל-פור. מבקר המדינה קבע שמינהל הספורט לא היה רשאי להעביר את הסכום ותשעה חודשים לאחר שמכבי תל אביב לא העבירה דו"ח הוצאות והכנסות של האירוע, היא החזירה 400 אלף שקל למשרד החינוך.

כמו כן, ב-88' התבררה בבית הדין המשמעתי לשופטים קובלנה בעניינו של שופט התעבורה בן-שחר חריפאי. השופטים תיארו את הקובלנה בפסק דינם: "במועדים בלתי ידועים, קיבל השופט חריפאי מעו"ד שמעון מזרחי, המופיע בבית משפט לתעבורה לעתים קרובות, כרטיסים למשחקי כדורסל, ביניהם כרטיסים למשחקי כדורסל של גביע אירופה, ללא תשלום. הכרטיסים היו כרטיסי הזמנה שאינם למכירה". השיטה היתה פשוטה, "הכרטיסים הושארו עבור חריפאי במזכירות בית המשפט". השופטים קבעו שמתן כרטיסים לשופט מעורך דין, שלעתים קרובות מופיע בפניו בבית המשפט, מהווה "פגיעה בשלמותה ובשלומה של המערכת השיפוטית".

בית הדין המיוחד הרשיע את חריפאי לפי הודאתו ומאז חדל זה מלכהן כשופט בישראל. בדצמבר אותה שנה, החליט היועץ המשפטי לממשלה דאז, יוסף חריש, שלא להעמיד לדין פלילי את מזרחי בעוון מתן שוחד, אלא להסתפק בקובלנה לבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

הלאה. מכבי תל אביב היא מהאחראיות העיקריות לכך ששחקני כדורסל זרים נהנים ממיסוי נמוך משמעותית משחקנים ישראלים. בכל פעם שעלתה אפשרות לבטל הטבות אלו, עו"ד שמעון מזרחי יצא באופן גורף נגדן. מכבי תל אביב אף היתה ממובילות המהלך "גיור לצורכי ריבאונד" של השחקנים האמריקאים.

מכבי תל אביב שיחקה ביום הזיכרון לחללי צה"ל.

בעניין מנהל מכבי תל אביב, מוני פנאן, שהסתבך כלכלית והתאבד, אין טעם להרחיב - הזיכרון עדיין טרי.

מכבי תל אביב זכתה במשך שנים לעשרות מיליוני שקלים מרשות השידור תמורת שידורי משחקיה באירופה.

מטרת כל העוולות האלו היתה אחת: קידומה של מכבי תל אביב. חלק מהעוולות אף מנוגדות באופן מהותי לטובת המדינה ותושביה (מיסוי מופחת על זרים פוגע בישראלים באופן ישיר; משחק ביום הזיכרון פוגע במשפחות החללים).

כעת כל אחד צריך להחליט עם עצמו אם בתוך המונח "שאיפה למצוינות" הוא מוכן לקבל אוסף עוולות שכזה. בכל מקרה, מדינת ישראל הודיעה בשבוע שעבר שהתשובה לכך חיובית.

7

ההיסטוריה שמסופרת היא לרוב היסטוריה של מנצחים. בישראל, מכבי תל אביב היא גילום של המושג ניצחון. ראוי לפתוח לרגע את התיבה המאובקת שבתוכה מונח המושג "ניצחון" ולבחון אותו. ה"ניצחון" של מכבי תל אביב תחת שלטונו של עו"ד שמעון מזרחי כולל 39 אליפויות בפרק זמן של 42 שנה. כלומר: מלבד שלוש עונות, מכבי תל אביב זכתה בכל האליפויות. במגזר העסקי הפרטי, מקרה דומה היה זוכה ליחס ביקורתי מצד הממונה על ההגבלים העסקיים ולהכרזה על המועדון כעל מונופול, כולל המגבלות הכרוכות במעמד זה. אבל בספורט אין ממונה על הגבלים ולכן אנומליה כזאת יכולה להתרחש.

אבל מה שמעניין זה לא עצם האנומליה, כמו הסגידה והרצון להזדהות איתה. מאות אלפי אנשים, בתוכם חברי ועדת פרס ישראל, לא מסוגלים להבחין בכך שהניצחון, כמושג, קשור קשר ישיר למחיקת התחרות ולמונופוליזציה של הענף. ואולי הם כן מסוגלים להבחין בכך, אך מזדהים עם התוכן שיצק עו"ד שמעון מזרחי למושג. זו אפשרות סבירה יותר, מאחר שנקודת המבט הזאת, של המנצח הדורסני, מגלמת היטב את האתוס הציוני המחודש, זה שבניצחונו מונחים אפריורית מחיקתו והעלמתו של המפסיד.

וכך, בזמן שקבוצה אחת פרחה, יתר הקבוצות נבלו, חלקן אף נעלמו. בעוד כך וכך שנים, כשיחפרו מתחת לשכבה הגיאולוגית הקרויה מכבי תל אביב, יגלו את קורבנות הניצחון. בינתיים מעניקים פרס ישראל לאיש שייבא את מנת החול המספקת כדי לכסות את הקורבנות היטב ולהציב מעליהם חמש מצבות שדומות להפליא לגביעי אירופה. *

alon_I@haaretz.co.il



איור: עמוס בידרמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות