בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקלה בדרך?

הירושלמים כבר לא האמינו שזה יקרה, אבל בעוד כשבועיים תתחיל הרכבת הקלה לפעול חלקית. בראיון ל"הארץ" חושף מנכ"ל הרכבת, יהודה שושני, את מתווה הפעלתה ומבטיח לתושבים למודי הקשיים "עיר פחות צפופה ויותר נקייה"

תגובות

ביום ראשון האחרון הסירו פועלי חברת "סיטי-פס" את הגדרות הזמניות שהוקמו משני צדי מסילת הרכבת הקלה בירושלים. זהו שלב נוסף בדרך להפעלתה החלקית של הרכבת, בעוד 17 יום. הקרונות הכסופים נחשפים עתה במלוא הדרם ובמלוא סכנתם לנהגים ולהולכי הרגל בירושלים.

מי שמנצח על המהפכה התחבורתית בבירה בימים אלה הוא המנכ"ל הטרי של סיטי-פס, יהודה שושני. בראיון ראשון, שמתקיים על הכיסאות מכוסי הניילון בקרון הרכבת הקלה, מבקש שושני לנסות ולתקן את הדימוי הבעייתי-משהו של החברה בקרב תושבי ירושלים.

סיטי-פס הפכה בירושלים לשם נרדף לגרירת רגליים, רחובות חפורים ופקקים. ספורט ירושלמי ידוע של השנים האחרונות היה ספירת העובדים (מספר זעום לדעת רבים) שעבדו לאורך הקו, לצד המצאת כינויים לרכבת, כדוגמת "הרכבת הקללה" או "תקלה". סיטי-פס, שנושאת אמנם רק בחלק מהאחריות למשברים ולתקלות במהלך הפרויקט, לצד העירייה והממשלה, נתפשה כחברה שאינה יודעת ללעוס מסטיק וללכת בו זמנית.

בניגוד למנכ"ל הקודם, שושני אינו מאשים את המדינה והעירייה. בחצי השנה האחרונה ירד משמעותית מפלס החיכוכים וההאשמות ההדדיות בין המדינה לזכיינית. זה קשור אולי למינויים החדשים של שלושת המנכ"לים שהובילו את הפרויקט - מנכ"ל סיטי-פס, מנכ"ל העירייה ומנכ"ל משרד התחבורה - או אולי לאור שבקצה המנהרה ולעובדה שהרכבת הקלה בירושלים הופכת אט אט מנטל תחבורתי ואלקטורלי לנכס.

ובכל זאת, הדיונים עם המדינה נמשכים כל הזמן, בעיקר באמצעות מעין מערכת שיפוט פרטית שהוקמה לצורך הפרויקט, הכוללת את הבוררים המשפטיים (המשפטנים בועז אוקון ודב וייסגלס) והבורר ההנדסי (אבי אוודוין). הבוררים אף הפכו מעין מנהלים של הפרויקט לאחר שהעמיק חוסר האמון בין המדינה לזכיינית.

בהערכה זהירה, ואם לא יהיו תקלות בלתי צפויות, יעלו בערב פסח, 17 באפריל, הנוסעים הראשונים לרכבת הקלה הראשונה בישראל. שושני מלא הבטחות כרימון ביחס ליום שאחרי ההפעלה, ואין לו ספק שהירושלמים ישכחו במהרה את שנות הבנייה הארוכות והמתישות.

יותר תרבות

שושני, תושב רעות בן 52, אלוף משנה במילואים, השתחרר מהצבא לפני שש שנים ועבר לנהל את חטיבת אסיה והפסיפיק בחברת "טבע". לפני כחצי שנה מונה לסמנכ"ל תפעול של הרכבת הקלה, על ידי המנכ"ל הקודם, היום סגן הרמטכ"ל האלוף יאיר נווה. עד שהמינוי יצא לפועל, נווה קיבל הצעה לשוב לצבא ושושני הפך מנכ"ל, בישורת האחרונה של העבודות.

תפקיד מנכ"ל סיטי-פס יכול להראות בעיני רבים כפוי טובה. כלוליין על חבל דק הוא צריך לנווט בין האינטרסים של בעלי המניות שמרכיבים את החברה, הרגולטורים בממשלה ובעירייה, והציבור הירושלמי שנפשו קצה בעבודות האינסופיות.

תאר לי את ירושלים לאחר הפעלת הרכבת הקלה. מה ישתנה?

"זו תהיה ירושלים של יותר תרבות, יותר מסחר, יותר ידיים עובדות, פחות אבטלה - כל זאת בגלל הרכבת הקלה. גם בנושא הסביבה, זיהום האוויר יירד, מספר כלי הרכב שיסעו בירושלים יירד בזכות חניוני 'חנה וסע', יהיו פחות פקקים ויהיה יותר נעים לנסוע בירושלים. תושבי ירושלים יקבלו את השירות הטוב ביותר ברכבת. קח למשל את המזגן. המזגן על הרכבת בירושלים הוא החזק ביותר בעולם. הרמקול ידבר בשלוש שפות, עברית, ערבית ואנגלית.

בשנים האחרונות מרכז העיר דעך. אנשים קיטרו והציגו את הסבל שלהם. בעוד שנה מרכז העיר יפרח. זה תהליך שמתחיל כבר עכשיו. אנחנו מביאים את הפריפריה למרכז העיר במהירות, בנוחות ובבטיחות. כבר עכשיו אנחנו רואים שמחירי הנדל"ן במרכז העיר עולים. בכל מקום בו יש רכבת עולה הנדל"ן בשיעור של בין 20%-25%. כבר היום יש גופים גדולים שמתכננים בניינים גבוהים ליד הרכבת. בחודשים האחרונים כבר נכתב במודעות בעיתונים ?קרוב לרכבת הקלה'".

לחברה שאתה מנהל יש דימוי לא חיובי בציבור הירושלמי.

"נכון, אחד היעדים שלנו היה שיפור התדמית של החברה. עשינו הרבה מאוד דברים טובים, אבל התדמית לא היתה הכי טובה. במשא ומתן עם המדינה התפשרנו בנושא לוח הזמנים, חשבנו שהזמן הנכון לתחילת הנסיעה המסחרית הוא נובמבר, אבל לקחנו על עצמנו אתגר - לקצר את לוח הזמנים ולעמוד בהשקה טובה. וגם הסכמנו לקיים את השאטלים (ההפעלה החלקית של הרכבת) כבר באפריל. התושבים צריכים להבין שסגירת רחוב יפו ונסיעות המבחן אינם המצאה של הזכיין, אלא חלק מהתהליך הכרחי של הפעלת הרכבת".

מה נוהל לא נכון בפרויקט שגרם לו להתמשך חמש שנים מעבר ללוח הזמנים המקורי?

"הבעיה המרכזית היא בעיית האחריות והסמכות. כשאתה נותן לגוף אחד את רוב האחריות, אבל הסמכות שלו מינימלית, או כמעט לא קיימת, אז היכולת שלו להוציא דברים לפועל מוגבלת. הגוף המפעיל צריך גם את הסמכות. זה נוגע לחמשת הגורמים העיקריים לעיכובים - קבלת היתרי הבנייה, קבלת היתרי העבודה, קבלת היתרי התנועה, עבודות התשתית והעבודות הארכיאולוגיות לאורך הקו. אלה חמשת המוקשים העיקריים שגרמו לעיכובים".

הלקח נלמד

שושני לא מערער על שיטת הזיכיונות, אלא על שיטת הרגולציה של המדינה. כיום, הוא מסביר, "הזכיין צריך להוציא היתרים מעירייה, לבקש הקצאת שוטרים מהמשטרה, לדבר בנפרד עם משרד התחבורה, משרד האוצר ורשות העתיקות. אין גוף שמרכז את הפרויקט. בחו"ל, העירייה היא האחראית, בידיה כל הסמכות וכל האחריות. בפרויקט בתל אביב כבר שינו את המודל והמדינה היא שתקים את התשתיות. אני חושב שבזכות זה, הפרויקט בתל אביב יהיה מהיר יותר מבירושלים".

על כך מוסיף גורם ממשלתי המעורב בפרויקט: "רון חולדאי צריך להתפלל כל בוקר לכיוון ירושלים, לא רק בגלל הכותל, אלא בגלל שבזכותנו נמנעה ממנו שיטת הזכיינות".

במשתמע, יש בדברי שושני ביקורת על הרגולטור העיקרי בפרויקט - צוות "תוכנית אב לתחבורה", גוף המשותף לעירייה ולמשרד התחבורה. אך לנוכח הרגיעה בקרבות בין המדינה לסיטי-פס בחודשים האחרונים, הוא נמנע מביקורת ישירה.

בתוכנית אב לתחבורה ביקשו שלא להתייחס לטענה ומסרו: "זה לא הזמן או המקום להעלות את הטענות על אופי התנהלותה של קבוצת סיטי-פס בשש וחצי השנים האחרונות. אנו נמצאים בחדר הלידה של הרכבת הקלה ועושים הכל כדי שתושבי ירושלים יוכלו סוף סוף ליהנות מהפרויקט. אנחנו מעריכים מאוד את המאמצים שעושה שושני להשלים את הפרויקט".

הירידה במתח בין הזכיינית למדינה והעירייה קשורה לדעתך בכך שהפוליטיקאים מתחילים לראות ברכבת נכס ולא נטל?

"אני לא יודע. אני מנהל ולא פוליטיקאי. אין ספק שהיום רואים את הפרויקט הזה בצורה שונה מכפי שראו אותו קודם. עד לפני כמה חודשים, כל בעיה נפתרה עם בוררים, עם משפטנים. היום יש ניסיון ועושים דברים אחרת. יש לי שני הסברים לשינוי: קודם כל המערכת התבגרה, כולם הבינו שאם אנחנו רוצים להשיק רכבת טובה ובלוח הזמנים שנקבע, חייבים להתפשר. דבר שני, בגלל חילופי המנהלים בפרויקט הגיעו אנשים שאין להם כעסים האחד על השני".

בכיר בעירייה הגדיר את הפרויקט כטראומה לעיר. אתה לא חושב שהטראומה הזו תמנע הקמת קווים נוספים?

"הטראומה כבר מאחורינו. אני חושב שכבר הוכחנו שאנחנו יכולים לבנות מערכת טובה ואמינה במונחים בינלאומיים. כבר עכשיו מדברים על הארכות הקו מצפון ומדרום, וגם לקמפוסים של האוניברסיטה. אני חושב שעכשיו, כשיראו שהרכבת נוסעת, כל מקבלי ההחלטות ירגישו הרבה יותר נוח לזרז את התהליך. בסופו של דבר יהיו בירושלים שלושה קווי רכבת קלה ושישה קווי אוטובוסים רבי קיבולת, וזה ישנה את ירושלים לחלוטין".

אל תתפלחו

שושני עוצר את שטף הדיבור כשהקרון מטפס חרישית על גשר המיתרים בכניסה לעיר, "תראה איזה נוף, אין עוד גשר כזה בעולם", הוא אומר. תושבי ירושלים יאלצו להמתין עוד כמה חודשים עד שיוכלו ליהנות מהנוף הזה. ההפעלה החלקית של הרכבת, בעוד שבועיים, תכלול בינתיים העלאה והורדת נוסעים משבע תחנות, רובן לאורך רחוב יפו. בראיון חושף שושני לראשונה את המסלול החלקי שבו תיסע הרכבת הקלה החל מאפריל: מהתחנה המרכזית, סמוך לכניסה לעיר ועד לשער שכם, ליד העיר העתיקה. היא תעבור בתחנות הבאות: רחוב הטורים, שוק מחנה יהודה, הדווידקה, יפו מרכז, העירייה ושער שכם. עלות הנסיעה בתקופת ההפעלה החלקית תהיה שני שקלים למי שאינו תושב ירושלים וחינם לתושבים שיטרחו וינפיקו לעצמם מנוי אישי בדוכנים שיוצבו ברחוב יפו.

תאריך ההפעלה עומד כרגע על 17 באפריל, אבל הוא מותנה עדיין במתן אישורי בטיחות על ידי חברת מומחים בינלאומית ששכר משרד התחבורה. אם האישור לא יינתן עד 7 באפריל, תידחה הפעלת הרכבת.

לשושני יש רק בקשה אחת לציבור: אל תתפלחו, אפילו שהנסיעה חינם. "כמו שלמדנו שלא לקטוף פרחי בר, כך אנחנו צריכים ללמוד לעלות לרכבת ולא להתפלח. גם כשזה חינם חשוב לעבור ליד מכשיר הוולידטור (מכשיר תיקוף בעברית, שמותקן ליד כל דלת בקרון. העברת הכרטיס במכשיר היא כביקורת נסיעה). זה ישרת את הציבור מאוחר יותר כשהרכבת תפעל במתכונת מלאה".

לצד היתרונות שלה, הרכבת הקלה גם מציבה אתגר בטיחות: הולכי רגל שאינם רגילים לכלי רכב ענק וחרישי שנע במקביל למדרכה, ונהגים ששוכחים את המסילה שחוצה את הנתיב שלהם. בימים האחרונים השיקו, בנפרד, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וחברת סיטי-פס, קמפיינים בנושא הבטיחות הנוגעת לרכבת.

הבטיחות מדירה שינה מעיניך?

"כל מנכ"ל שעוסק בתחבורה ציבורית צריך לא לישון ולראות איך הוא משפר הכי טוב שאפשר את תחום הבטיחות. תאונות יהיו, כמו שיש תאונות עם כל כלי תחבורה אחר. המצב היחידי בו שלא יהיו תאונות הוא כשהרכבת לא תיסע בכלל. אבל אנחנו עושים הכל לצמצם את מספר התאונות. שים לב שבניגוד לאוטובוס, נהג הרכבת הקלה מנותק לחלוטין מכל גורם שמפריע לו. הוא לא עוסק בכירטוס ולא מדבר עם אף אחד. תשומת הלב שלו נתונה לפסים כל הזמן. שיקול הדעת של הנהגים הוא מוחלט. יש להם הנחייה להגיע למהירות מסוימת, אבל אם הוא רואה אמא עם אוזניות שלא מסתכלת עליו, אז הוא יוריד את המהירות.

"חלק מהעניין בנסיעות המבחן היא להרגיל את הציבור והנהגים. עד היום הספיק שהנהג עצר ברמזור אדום. היום זה לא מספיק, כי אם אתה עומד באדום ועובר את קו העצירה אז הרכבת תפגע בך. חלק מהתהליך כולל אכיפה של המשטרה. חלק הוא הקמפיין הציבורי בנושא".

הפיגוע שהיה ביום רביעי שעבר, ליד בנייני האומה, קבע תקדים: זו הפעם הראשונה שהרכבת הקלה - בשלב הניסויים בלבד אמנם - עצרה בשל אירוע ביטחוני. הרכבת, בניגוד לקווי האוטובוס, רגישה מאוד להפרעות. דקות ספורות לאחר שקרון אחד נעצר בנקודה כלשהי על הקו, יעצרו כל שאר הקרונות לאורך כל הקו. כך קרה גם ביום הפיגוע. אבל לרכבת הקלה יש עוד שני מאפיינים, שעושים אותה רגישה במיוחד לפיגועים. גודלה - עד כ-250 איש נכנסים בקרון, מה שיכול להפוך פיגוע בקרון כזה לפיגוע אסטרטגי; והעובדה שאין נהג או כרטיסן בין הנוסעים לבין הכניסה לרכבת.

בתקופה של עלייה בפיגועים, אתה לא חושש שהציבור יפחד לעלות לרכבת?

"האחריות על הביטחון היא של המדינה. אבל אני יודע מה מתכננים לעשות, ואיזה מענה מקצועי מכינים לעניין הביטחון, אז אני רגוע. אני לא חושב שהציבור יפחד לעלות לרכבת יותר מאשר לאוטובוס. גם באוטובוסים החדשים הנוסעים לא יעברו דרך הנהג. בנוגע לפינוי המסילה, יש לנו כלי רכב שיודעים לגרור את הרכבת במהירות במקרה של תקלה או פיגוע, חלילה. במקרה חמור אפשר גם לפנות את המסילה לחלוטין ולאפשר לאוטובוסים לנוע לאורכה".

אלו תגובות אתה מקבל כשאתה אומר שאתה מנכ"ל סיטי-פס?

"היום התגובות מעורבות, אבל עוד שנה מהיום הן כבר לא יהיו מעורבות. עוד שנה אנשים ישכחו את תהליך הבנייה ויראו את חצי הכוס המלאה. אני משוכנע שיגידו דברים טובים על סיטי-פס. כבר רואים את הסוף הטוב. באמת. אנחנו עומדים בלוחות הזמנים. כל מי שאומר ?הבטחתם ולא קיימתם' טועה. זה נגמר, הרכבת על הפסים". *

הרכבת יוצאת לדרך

קו הרכבת הקלה ייפתח חלקית ב-17 באפריל, ויפעל באופן מלא מאוגוסט

לאורך 13 הקילומטרים של הקו נבנו 23 תחנות

לפי התחזית, ישתמשו ברכבת הקלה מאה אלף נוסעים ביום (כ-30 מיליון בשנה)

עלות הפרויקט, 3.8 מיליארד שקל, התחלקה בין המדינה לזכיינית "סיטי-פס"

עבודות התשתית, שהחלו ב-2002, התארכו וגררו מחאות מתושבים ומבעלי עסקים

את הרכבת ישלימו שישה קווי אוטובוסים רבי-קיבולת, שייסעו בנתיבי תחבורה ציבורית

בשנים הקרובות יוארך קו הרכבת בדרום ובצפון; מתוכננים גם שלוחות נוספות ועוד שני קווים



שושני בקרון הרכבת. משוכנע שבעתיד יגידו דברים טובים על הרכבת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו