בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | קדושת השם

למה צינזרה ועדת השמות הממשלתית את השמות חד-נס והר הדר? ועל שם מי נקרא היישוב עלי זהב?

תגובות

במחצית הראשונה של שנת 1950 התיישבו כמה צעירים שבאו מארצות הברית על חורבות כפר ערבי נטוש, לא הרחק מירושלים. הם השתייכו לתנועת הנוער בית"ר וזיהו את עצמם בשם "חד-נס". מקור השם בשירו של זאב ז'בוטינסקי "הנדר" ובו המלים: "חד-נס - לבן-תכל ואין שני". כוונת המשורר: רק דגל אחד ראוי שיונף והוא הדגל הלאומי, הכחול לבן, לא דגלה האדום של תנועת הפועלים.

יהודה זיו, חוקר ארץ ישראל ויו"ר הוועדה הממשלתית לשמות יישובים, כתב בכתב העת עת-מול של "יד בן צבי", כי אנשי חד-נס ביקשו לתת שם זה גם למושב החדש שלהם, אך ועדת השמות הממשלתית דחתה את בקשתם. לדברי זיו, זה קרה מפני שראש הממשלה אז, דוד בן-גוריון, התנגד לבקשה, מן הסתם כדי לא להנציח את משנת ז'בוטינסקי יריבו.

אחד מאנשי קבוצת חד-נס היה משה ארנס, לימים שר הביטחון. לדברי ארנס, הסיפור הזה אינו נכון. הוא וחבריו רצו לקרוא למושב "מבואות ביתר", לא כדי להנציח את שם תנועתם, אלא בשל קרבת המושב לביתר, מרכז המרד נגד הרומאים. הוועדה ניסתה לכפות עליהם את השם בתיר (כשם כפר ערבי סמוך הבנוי, כנראה, על חורבות ביתר). המתיישבים לא רצו לוותר על ביתר. הוועדה רצתה להגן על כבודה וכך התפשרו על "מבוא ביתר".

זיו מכיר עוד קבוצות שנאלצו להסוות את רצונן לבטא את זהותן הפוליטית בשם יישובן. ניסיון שני להקים מושב בשם חד-נס עשו ב-1982 מפוני היישובים בחבל ימית. הם הציעו לוועדת השמות לקרוא ליישובם מצפון לכנרת ח"ד-נ"ס, כמו היו אלה ראשי תיבות של היישובים המפונים: חרובית, דקלה, ונאות-סיני. עם השנים נעלמו הגרשיים.

ממערב לאריאל יש התנחלות הקרויה "עלי-זהב", שם משונה, שלדברי זיו מנציח את שמה של "עליזה ב", היא עליזה בגין. יש לפחות מקרה אחד הפוך: ועדת השמות הציעה ליישוב שקם על "גבעת הרדאר" להיקרא הר-הדר, אך המתיישבים חששו שיזוהו עם ערך ההדר הלאומי, שגם הוא מופיע בשירו של ז'בוטינסקי "הנדר", והעדיפו את השם חסר הפשר "הר אדר".

השם בית"ר (עם גרשיים) נולד בחטא. לכאורה, אפשר היה לכלול את שמו של יוסף טרומפלדור גם בראשי התיבות ביט"ר. החלפת האות הראשונה של שמו מט' לת' איפשרה לאחד שני סמלי גבורה ולהפכם למיתוס אחד: גבורת העיר ביתר וגבורת תל חי, שם נהרג טרומפלדור במארס 1920. שמו של טרומפלדור סימל מאז את העיקרון שאין נוטשים יישוב בארץ ישראל. לז'בוטינסקי היתה סיבה מיוחדת לטפח את המיתוס הזה, שכן זמן קצר לפני הקרב על תל חי הוא הציע לפנות את היישוב, כי לא האמין שיש סיכוי להגן עליו.

מותם של טרומפלדור וחבריו הוליד את "יזכור" שחיבר ברל כצנלסון. הוא שוב עומד בימים אלה במרכזו של ויכוח פוליטי ורגשי, כמו שעמד לא פעם בעבר, בשל השאלה האם לומר יזכור עם ישראל או יזכור אלוהים. הוויכוח הזה השתלב בוויכוח חדש בעניין האונייה "אלטלנה", ששמה מנציח את ז'בוטינסקי: זה היה שם העט שלו.

ז'בוטינסקי ידע להיות ריאליסטי יותר ומיליטריסטי פחות מכפי שהוצג בפי יריביו. לצד שירו "הנדר", חיבר גם את "נדר בית"ר" המחייב את חברי התנועה, ובו המלים: "אכין זרועי להגנת עמי, ולא אשא זרועי אלא להגנה". בשנת 1935 שונו מלים אלה ובמקומן נקבע: "אכין זרועי להגנת עמי ולכיבוש מולדתי". התיקון נעשה לפי הצעתו של אחד מצעירי התנועה, מנחם בגין.

ז'בוטינסקי מונצח היטב. בארץ יש יותר רחובות הנושאים את שמו מרחובות הנושאים את שמו של הרצל. זה קרה אולי מפני שעיריות רבות בארץ ישראל נשלטו בידי הימין, לא בידי מפא"י. בערים אחדות יש גם רחובות ביתר, על שם העיר, וגם בית"ר על שם התנועה. לא תמיד אפשר לדעת למה הכוונה; בירושלים יש רחוב ביתר וגם רחוב בית"ר, על שם קבוצת הכדורגל. *



תל חי. ז'בוטינסקי רצה לפנות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו