בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכנסת אישרה את חוק החרם; המאבק יגיע בקרוב לבג"ץ

החוק, המטיל שורה של עיצומים על מי שיקרא לחרם על ישראל, עבר בתמיכת 47 ח"כים לאחר דיון סוער במליאה

תגובות

מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה שנייה ושלישית את "חוק החרם" שיזם ח"כ זאב אלקין מהליכוד. החוק עבר ברוב של 47 תומכים לעומת 38 מתנגדים, ואיש מבין חברי הכנסת לא נמנע. החוק מטיל שורה של עיצומים על אישים או ארגונים שיקראו להטלת חרם על ישראל או על ההתנחלויות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא השתתף בהצבעה אך התקזז קודם לכן עם אחד מחברי האופוזיציה. חברי סיעת "עצמאות" לא השתתפו בהצבעה מטעמים אידיאולוגיים, למרות המשמעת הקואליציונית. קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם, הוועד הציבורי נגד עינויים, ארגון עדאלה וגוש שלום הודיעו כי יעתרו בימים הקרובים לבג"ץ נגד החוק. זאת, בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לכנסת איל ינון שקבע כי החוק "לוקה בפגם חוקתי ממשי", והינו "בבחינת פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל".

ח"כ מיכאל בן ארי מהאיחוד הלאומי הזדרז להודיע אמש כי יהיה "ראשון המשתמשים" בחוק החדש. לדבריו, בכוונתו להגיש תביעה על הפרת חוק החרם נגד חברת טלדור, שהסכימה על פי פרסומים בתקשורת להחרים את תוצרת ההתנחלויות במסגרת חוזים שחתמה עם הרשות הפלסטינית - אלא אם תודיע מיד על הפסקת קשריה עם הרשות.

במחאה על החוק, הודיעה תנועת שלום עכשיו כי פתחה דף פייסבוק ובו קריאה להחרים מוצרים מההתנחלויות. מהבוקר היא צפויה לקיים קמפיין ארצי כדי לצרף עשרות אלפי תומכים בחרם. מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר אמש: "מי שרוכש מוצר מהשטחים מממן בעצמו את הבנייה בהתנחלויות ובמאחזים, פוגע בייצוא הישראלי לחו"ל, ומעמיק את הכיבוש. כישראלים לא נוותר על זכות המחאה והחופש לומר זאת".

על פי החוק שאושר אמש, אדם או ארגון הקוראים לחרם על ישראל, ובכלל זה חרם על ההתנחלויות, יוגדרו כמבצעי עוולה אזרחית. נפגעי החרם, בהם תושבי ההתנחלויות או המפעלים הפועלים בהן, יוכלו לתבוע את מכריזי החרם מבלי שיידרשו להוכיח את הנזק שנגרם להם. בית המשפט הוא שיקבע את גובה הפיצויים שיוטלו על מכריזי החרם.

חלקו השני של החוק קובע כי אדם או חברה מהארץ או מחו"ל שיכריזו על חרם על ישראל או ההתנחלויות לא יוכלו להתמודד על מכרזים של המדינה. מוסדות שיקראו לחרם לא יוכלו להיות מוגדרים עוד כמוסד ציבורי לפי פקודות מס הכנסה, ולא יזכו בהטבות מס. מוסדות אלו גם לא יהיו זכאים לסיוע כספי מהמועצה להסדר ההימורים בספורט ולא ייחשבו מוסד ציבורי לצורך קבלת תמיכות מהמדינה.

להצבעה קדם דיון סוער של יותר מארבע שעות, שבו תקפו חברי האופוזיציה את יוזמי החוק. ח"כ אחמד טיבי כינה בנאומו את יוזם החוק ח"כ אלקין "ילד כאפות". לדבריו, "למה יו"ר הקואליציה חשב על ההחלטה הזאת? מה מניע ח"כ להביא חוק חרם? יכול להיות שכשהיה תלמיד בבית ספר החרימו אותו והוא היה ילד כאפות. הרביצו לו מכות". אחר כך פנה לחברי הכנסת כרמל שאמה (ליכוד) ואלכס מילר (ישראל ביתנו) שנכחו בדיון ואמר להם, "אתם מפקיעים את זכות המחאה. תגידו לי: מה לדעתכם מותר וצריך לעשות אזרח פלסטיני או פעיל שלום נגד הכיבוש? יש משהו שאתם מסכימים לו?".

ח"כ דב חנין (חד"ש), אמר בדיון כי "חוק הגנת ההתנחלויות הוא חצייה בוטה של קו אדום. החוק הופך את ההתנחלויות לקדושות ומעניש בקנס גבוה כל מי שינסה לערער על הקדושה הזו. הימין הקיצוני מתעקש בכל פעם מחדש לשבור שיא בחקיקה אנטי דמוקרטית. הצעת החוק הזו מנפצת ברגל גסה את עקרונות היסוד של חירות הביטוי והמחאה בישראל".

ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) אמר כי "אנו מתמודדים עם חקיקה שמביישת את הדמוקרטיה הישראלית וגורמת לאנשים בעולם לתהות אם בכלל יש פה דמוקרטיה".

לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ניסתה שלשום בלילה לדחות את ההצבעה על החוק בשבוע. השר מרידור הזהיר את נתניהו כי אישור החוק דווקא ביום שבו מתכנסת הרביעייה הבינלאומית עלול לפגוע בישראל. לקראת חצות הודיעו גורמים בלשכה כי הוחלט לדחות את ההצבעה על החוק בשבוע. ואולם פחות משעה לאחר מכן, נמלך נתניהו בדעתו והחליט שלא למנוע את ההצבעה על החוק.

בצעד חריג ושנוי במחלוקת, פרסם אתמול היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, חוות דעת משפטית נוקבת נגד חוק החרם. ינון קבע שסעיפים בחוק מובילים אותו "אל סף האי חוקתיות וייתכן אף מעבר אליו". לדברי ינון, "מרכיב אחד מבין מרכיבי ההצעה לוקה בפגם חוקתי ממשי" והנוסח הנוכחי של החוק הינו "פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל". למרות ההערות החריפות, ינון הבהיר כי הוא מגבה את החוק מבחינה משפטית וכי יסכים להגן עליו, אם תוגש נגדו עתירה לבג"ץ.

החלטתו של ינון לפרסם את חוות דעתו, שעות אחדות לפני ההצבעה על החוק, זכתה לביקורת קשה מצד חברי כנסת בימין. ח"כ יריב לוין (ליכוד) אמר: "אנו עדים לניסיון לייצר פוטש משפטי במטרה למנוע את חקיקתו של החוק החשוב הזה. אני רוצה להזכיר לכולם שלמדינת ישראל אין חוקה. הניסיון ליצור חוקה וירטואלית שרק יודעי סוד יודעים את צפונותיה, הוא ניסיון אנטי דמוקרטי שלא נאפשר לו להצליח".

חוות דעתו של ינון נחשבת לחריפה יותר מזו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי שקבע לפני שבועות אחדים כי "הנוסח הוא סוג של קו אדום. בכל צעד קטן אפשר לחצות אותו. יש קשיים חוקתיים מהותיים, אבל ניתן להגן עליו" .

ינון קבע כי הסעיף המתיר לתושבי ההתנחלויות או בעלי המפעלים בהן שייפגעו מן החרם לתבוע את המכריזים עליו עלולה לפגוע בשיח הפוליטי בישראל ותיצור יחס כפול מבחינת החוק. "קריאות לחרם המופנות כלפי אמנים שלא שירתו בצה"ל, כלפי אוניברסיטאות שאינן משמיעות את ההמנון בטקסי סיום של בוגרים, כלפי גופים שאינם שומרי כשרות ולאחרונה חרם צרכנים כלפי יצרנים ורשתות שיווק המוכרים מוצרים במחירים הנתפסים כגבוהים מדי, לא יהוו עילה לסנקציות כלשהן. מנגד, קריאות לחרם בהקשר לוויכוח על עתיד שטחי יהודה ושומרון ייחשבו למעשה פסול המצדיק תשלום פיצויים", טען.



ח"כים מן הימין מחבקים את יוזם החוק, זאב אלקין (בגבו למצלמה) לאחר אישורו במליאת הכנסת, אמש. ח"כ מיכאל בן ארי הודיע כי יהיה "ראשון המשתמשים" בחוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו