"אפריקה לא תחזיר את החוב, היא תבקש הסדר נוסף" - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

"אפריקה לא תחזיר את החוב, היא תבקש הסדר נוסף"

"דנקנר ותשובה לא יבנו את הפרויקט בלאס וגאס; אין אפסייד בהשקעה אצל שרם; הבנקים רצו את משפחת עופר בצים; ולבייב היה צריך להישאר עם אחזקה קטנה משמעותית מ-50%" - נני מעוז, מנהל קרן הגידור אוורסט, לא מהסס לתקוף את הטייקונים

<<אחד החלומות המקובלים, אפילו הקלישאתיים, של יזמים ואנשי עסקים מתחילים הוא לעשות כסף מזבל. לקחת שלוש פחיות ישנות, שני כיסאות שבורים, שלד של מכונית מ-48', חוט ברזל משומש, לקשור שם להדביק כאן - והנה יש לך מכונה שעובדת ומייצרת מזומנים, ועוד בחינם.

אבל יש כאלה שאצלם החלום הזה כבר מזמן נהפך למציאות. אחד מהם הוא נני מעוז, הבעלים של אוורסט, קרן הגידור הראשונה שהוקמה בישראל לפני שבע שנים. החומרים שמהם עשוי הזבל של מעוז הן חברות במצוקה. כשהוא מזהה חברות שהמשקיעים שלהן נוטשים אותן והנושים דופקים על הדלת, הוא נדלק. כשהוא רואה שמתחילות להצטבר תביעות וכל מי שיכול בוזז את מה שנשאר על השולחן, הוא מריח קריסה - ואז הוא נכנס לפעולה.

מעוז אומר כי יש כמה דרכים לזהות חברות ששרויות בקשיים משמעותיים. למשל, בשיטוט באתר האינטרנט של בתי המשפט בארה"ב. "בהתחלה זה איזה עובד שפוטר ולא קיבל ביטוח בריאות, אחר כך ספק שמחכה לצ'ק, ובסוף מגיעות תביעות מחברות הביטוח", מסביר מעוז את השיטה.

איך יודעים אם כדאי בכלל להתעסק עם חברה מתמוטטת ולהשקיע בה שבועות של עבודה ומיליוני דולרים? מעוז מחפש ערכים נסתרים. למשל, מה יהיה אפשר להוציא מחברת הביטוח שביטחה את הדירקטורים, ואם יש לחברה קרקע ששוויה לא מתבטא במאזן.

לפעמים העסק עצמו פועל כמו שצריך והעניין הוא התייעלות, רדיפה אחר חובות של לקוחות ושינוי המצב התזרימי. במקרים קיצוניים משתלט מעוז על חברה כשהוא יודע שהפתרון הטוב ביותר מבחינתו הוא פירוקה. החישוב במקרה כזה הוא כמו חשבון סנדלרים פשוט - מה אפשר למכור ובכמה, ואם אפשר להתפשר בתביעות שהוגשו נגד החברה ולסגור עניינים עם העובדים והספקים.

"במקרה הזה צריך קודם כל לעצור את ההוצאות, כי מה שעף החוצה לא חוזר", הוא אומר. "אני עובד בארכיאולוגיה, בהדבקת שבר לשבר. זה לא חוש ריח ולא תחושת בטן, הכל נמצא בפרטים הקטנים".

כמובן, לא תמיד זה מצליח לו. מעוז הולך פעמים רבות על חבל דק וההשקעות שלו עלולות לרדת לטמיון במקרה של כישלון, אך בינתיים הסטטיסטיקה לטובתו: עד כה הוא ביצע 25 השקעות, בעיקר בחברות בחו"ל. 19 מהן מוגדרות על ידו כהצלחה, ורק בשש הוא נכשל.

"צריך להחליף אנשים באפריקה"

אמנם את רוב ההשקעות שלו מבצע מעוז בארה"ב, אבל המשרדים שלו ממוקמים כאן במגדל המילניום שברחוב הארבעה בתל אביב. ממרומי מגדל המשרדים הוא מסתכל על לא מעט על חברות מקומיות, וגם משקיע מדי פעם בשוק הישראלי.

לדבריו, חודשיים לפני ההסדר באפריקה בחנה אחת הקרנות הגדולות בניו יורק, שמשקיעות בחברות במשבר, כניסה לאפריקה: "זו קרן שמשקיעה 100 מיליון דולר בלי להניד עפעף. הם חשבו להשקיע באפריקה והתחילו לעבוד על זה. הם התקשרו אלי להתייעץ ולקבל רעיונות איך להשתלב באפריקה. לא הרגשתי בנוח להמליץ להם ללכת על זה, ובגללי הם ירדו מהעניין".

מה דעתך על ההסדר באפריקה ועל העובדה שלב לבייב נשאר בעל שליטה בחברה עם יותר מ-50% מהמניות?

"אותה קבוצה תיכננה להשתלט על רוב המניות של לבייב, להשאיר אותו בתפקיד נשיא ולתת לו אופציות. שאלו אותי אם זה מעשי, ואני חשבתי שלא".

כלומר, המוסדיים טעו כשהשאירו את לבייב בשליטה?

"לבייב היה צריך להישאר עם אחזקה קטנה משמעותית מ-50%. מקרה לבייב הוא חסר תקדים מבחינה זו בעולם. בארה"ב, מתוך 100 חברות רק בודדים נשארים בעלי שליטה לאחר שהובילו חברה לחדלות פירעון. המוסדיים עושים כאן כמיטב יכולתם, אבל הם לא יודעים למה להשוות ואין להם אלטרנטיבה ניהולית. בישראל, כולם - כולל הבנקים - מפחדים שיתנו להם את החברה. אם יתנו לבנק הפועלים את אפריקה, את מי הוא ימנה למנהל? איך הוא יתמודד עם החברות הבנות בארה"ב וברוסיה?"

היית משקיע באפריקה של אחרי ההסדר?

"לא. אני לא חושב שהמניה צריכה להיסחר במחיר הזה, היא הרבה יותר מדי יקרה. כשמישהו יראה לי מפורט באקסל שיש לחברה עודף נכסים על התחייבויות בשווי של 2.6 מיליארד שקל, אז אני אשקיע באפריקה. לגבי האג"ח - אני חושש שהן לא ישולמו".

אפריקה שוב לא תחזיר חובות?

"אני מעריך שיהיה שם עוד הסדר, כי ההסדר הנוכחי לא פותר את הבעיה של יכולת הפירעון של החברה. חלק גדול ממנו מסתמך על כך שיהיה תיקון מחירים משמעותי בנכסים שהחברה מחזיקה. אני לא אוהב תוכניות הבראה שמבוססות על תחזית לשיפור בשוק, זה לא צריך להיות שיקול. ובעיקר, אני מכיר היטב את המצב באזורים שבהם אפריקה פעילה. התיקון שם צריך להיות חד ומהיר מבחינת אפריקה, כי היא מוגבלת בזמן, ולא נראה שזה קורה. לאג"ח החדשות אולי יש פריסה של 16 שנה, אבל ההלוואות בבנקים קרובות הרבה יותר. אם לבייב לא עומד בהחזר לבנקים במשך שנתיים-שלוש, זו בעיה".

איך נראה העתיד של אפריקה?

"בינתיים החברה תמשיך למכור נכסים - קודם את הטובים שעליהם אפשר לקבל מחיר טוב, כי זה מה שעושות בדרך כלל חברות במצוקה. הבעיה היא שככל שהוא ימכור יותר, הוא יילך ויתרחק מהיכולת לפרוע את החובות".

ומה יכול לשנות את המצב?

"את תוכנית ההבראה של אפריקה צריכים לנהל אנשים חדשים, ולא אלה שהכניסו את החברה לקשיים. מתוך 200 חברות, אולי בשתיים הצליחה ההנהלה שנכנסה עם החברה לקשיים לחשוב מחוץ לקופסה ולהוציא את החברה מהמשבר. אם אתה עושה את אותם הדברים עם אותם האנשים, תקבל את אותן תוצאות. הרי באפריקה משהו נעשה לא נכון, הם לא סתם הגיעו למצב הזה ולא חשוב אם זה היה בתום לב או לא. מי שמבצע רכישות במינופים של 90% צריך לחשוב על הסיכונים.

"ממה שאני יודע, יש באפריקה מחסור חמור בשכבת ניהול בדרג בינוני. הרבה מנהלים, בעיקר בחו"ל, עזבו והדבר מקשה על השיפור במצבה. מישהו צריך לסיים פרויקט במוסקווה, להשכיר שטחים ולנהל מו"מ עם חברות בנייה. בנוסף, הם חייבים להפסיק עם ההארכה של ההלוואות בארה"ב ולהיכנס למו"מ כואב על מסירת הנכס לבנק ומתן אפשרות לרכישה, כמו שעשתה משפחת רייכמן בקנרי וורף בלונדון. הבנקים בארה"ב לא טיפשים. הם יודעים שבהארכה של שנה וחצי לא יקרה כלום לבניין, אז הם דורשים מהחברה להזרים עוד הון, מעלים את הריבית ונהנים עוד תקופה, ואז הם יקחו את הנכס".

ניסית גם להיכנס להסדר בצים?

"לא, שם לא היה לי סיכוי. תוכנית ההבראה בצים היתה סגורה לפני שבעלי החוב המוסדיים נכנסו לתמונה, כי הבנקים רצו את משפחת עופר כבעלי השליטה. לבנקים היתה את המלה, ובזה זה נגמר".

"יש תמיד חפציבות ואנרונים"

אילו תכונות נדרשות להצליח בהשקעה בחברות במשבר?

"צריך ידע, אבל זה לא מספיק - צריך גם אופי. ההחלטות במצבים כאלה מתקבלות תחת לחץ. צריך לקבל החלטות קשות מאוד, ולשכנע את בעלי החוב, את בתי המשפט ואת המנהלים של החברה. אנחנו מעורבים מאוד בכל ההשקעות שלנו, ולא יושבים מהצד".

למה הדירקטורים לא יכולים לקבל החלטות מסוג זה במשבר?

"דירקטורים נשכרים בימי שלום, לפי הקשרים, הידע והחוכמה שלהם - שמתאימה לימים רגועים. הם לא נשכרים בראייה שהחברה תיכנס לחדלות פירעון. כשמגיעה תקופה כזאת, כשהמשקיעים לא מאמינים בחברה, המנכ"ל עוזב והנושים רוצים כסף - לא בטוח שהם האנשים הנכונים לנהל את החברה".

זה נשמע כאילו אתה כמעט מצטער שהמשבר נגמר.

"ממש לא. נכון שבתקופות טובות חברה מצליחה לשרוד גם אם המנהל בינוני - אפשר לזרום, לגייס כסף, ולהסתיר תוצאות על ידי מכירת נכסים שהם לא גורמי ייצור. אבל אני לא חושש שלא תהיה עבודה. גם בשנות הגיאות האחרונות היתה המון עבודה. יש תמיד חברות שנכנסות לבעיות בגלל כישלון ניהולי או בגלל הונאות - גם בתקופות טובות יותר יש חפציבות ואנרונים".

אתה רואה חברות בישראל שלא יצליחו לשרוד?

"קודם כל אלה החברות שגייסו חוב ששימש הון להשקעות במזרח אירופה. הן לא יחזירו את הכסף. המשבר במזרח אירופה הוא לטווח ארוך. רוב הכסף שהצית את מזרח אירופה בשנים האחרונות הוא של קרנות פרייבט אקוויטי גדולות. כיום יש לקרנות האלה הזדמנויות בבריטניה, בספרד ובארה"ב".

מה דעתך על העסקה שבה רכשו נוחי דנקנר ויצחק תשובה קרקע בלאס וגאס תמורת 1.25 מיליארד דולר כדי להקים פרויקט של 7 מיליארד דולר?

"הם לא יבנו את הפרויקט. אף בנק לא מממן כרגע בניית נכסים בווגאס. על הרצועה שהם רוצים לבנות הסתיימה באחרונה בנייה של שני מלונות, וכרגע הורסים אותם באופן יזום כי עלויות האחזקה גבוהות מדי".

כלומר, הלכה ההשקעה בווגאס?

"וגאס אבודה לשבע-שמונה שנים. רבים מיהרו בשנה האחרונה לקנות שם דירה בהנחה של 30%. ישראלים, ספרדים ואחרים התפתו, כי הם ראו נכס שעלה בעבר מיליון דולר וכעת הם יכולים לרכוש אותו ב-700 אלף דולר. אבל המוכרים שמכירים את השוק רואים שהנכס הולך לרדת ל-250 אלף דולר".

"כרטיס כניסה של 750 אלף דולר"

מעוז התחיל את הקריירה שלו כאנליסט ואחראי על הפעילות הבינלאומית בקבוצת דברת שרם. "עבדתי אצל דברת שרם ב-1994-1998 כשזו היתה אימפריה וכשהיתה שם נבחרת חלומות", הוא מספר. עם פרישתו הקים מעוז את קרן גליל עם ג'ונתן רוס (כיום מנהל קרן מגדלור העוסקת בהסדרי חוב), אך השותפות לא עלתה יפה ומעוז עזב עם המשקיעים והקים את אוורסט.

"זה עצוב", הוא אומר על הנפילה של קבוצת שרם-פודים, שנמצאת בימים אלה בהליך של הסדר חוב. "זו נפילה שנבעה משילוב של חוסר מזל, פיקוח לקוי, אופי ושיטת עבודה. בהנהלה לא היו מספיק אנשי מפתח, והיתה היסחפות של הקבוצה. שיעורי ההצלחה שלהם היו נמוכים".

חשבת לחזור לקבוצה כמשקיע?

"זו לא השקעה אטרקטיבית. לא משום שזו חברה דרעק, נכנסתי לחברות יותר דרעק מזו. העניין הוא שאני לא רואה מאיפה כאן יבוא האפסייד. אני לא נכנס לחברה בשביל לעשות תשואה של 10%, וכאן אי אפשר להרוויח בגדול".

מעוז מנהל בקרן ההזדמנויות (חברות במצוקה) 50 מיליון דולר ועוד 12 מיליון דולר בקרן המתמחה במסחר באסטרטגיית לונג שורט. המשקיעים שלו הם בעיקר אנשים פרטיים בעלי הון מארה"ב, ישראל ואירופה. "כרטיס הכניסה הוא 750 אלף דולר", הוא מגלה. "זה לא סכום שאדם פשוט שחסך בביטוח המנהלים שלו יכול להשקיע".

קרן ההזדמנויות הניבה תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של יותר מ-15% נטו (בניכוי דמי הניהול), ואילו קרן הלונג שורט הניבה תשואה של 13%.

תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות סובלת באחרונה מתדמית שלילית בעקבות פרשת השוחד בקרן מרקסטון, שבה התגלה כי יו"ר הקרן, אליוט ברודי, שיחד משקיעים אמריקאים כדי שישקיעו בקרן. ביקורת נוספת נשמעת על דמי הניהול הגבוהים שגובות הקרנות, המבטיחות למנהליהן 2% דמי ניהול בשנה - ללא קשר לביצועיהן - ובנוסף דמי הצלחה של 20% מהרווחים.

יש תחושה שהתעשייה מורכבת מקשרים של קח ותן, ושהגיוס אינו מבוסס על איכות הניהול.

"אני מניח שחלק מזה נכון. ברור שכמו בכל תחום, גם בקרנות צצים רמאים, אבל יש גם עורכי דין רמאים ורואי חשבון רמאים. מכיוון שבקרנות גידור בדרך כלל מדובר בכסף של עשירים ומפורסמים, העניין זוכה לחשיפה נרחבת".

מרקסטון מתקשה להציג ביצועים טובים.

"זה לא קל, כי ההזדמנויות כאן הן די חלשות ויש להם המון כסף. החברות המועמדות בישראל הם חברות שנשלטות על ידי אנשים שיודעים דבר או שניים על עסקים, והם דורשים הרבה כסף. בנוסף, המחירים מתפרסמים בעיתונים, ואז מגיעים עוד שלושה מציעים נגדיים ומעלים את מחירי הרכישה. הסיכוי שלהם מראש להוציא השקעות בזול היה נמוך מאוד".

"טאו? זה קישוט"

בשבוע שעבר מכרה אוורסט אקזיט את המניות שרכשה לפני שלוש שנים בחברת ICTS (14%) ב-13 מליון שקל וברווח של 7 מיליון שקל (יותר מ-100%). הקונה הוא איש העסקים עמוס מגידס, בעל השליטה בחברת תוסף.

ICTS מספקת שירותי ביטחון בשדות תעופה בכל העולם, והיא נשלטת על ידי מנחם עצמון. לאחר הפיגועים בארה"ב ב-2001 השתנו עסקיה של החברה בעקבות התערבותו של הממשל האמריקאי באבטחת נמלי תעופה. באחרונה עלתה ICTS לכותרות בעקבות כשל האבטחה וניסיון הפיגוע שנכשל במטוס של חברת נורתווסט בטיסה מאמסטרדם לדטרויט.

"קודם כל דאגנו לרכוש יותר מ-10% מהמניות בחברה, כדי שלא יוכלו לעשות לנו רכישה כפויה ולמחוק את החברה מהבורסה, ורק אחר כך התחלנו לעבוד", מספר מעוז. "בדו"חות של ICTS היה פירוט גדול של תביעות. יכול להיות שזה היה בכוונה, כי לבעל השליטה לא היה אינטרס שמחיר המניה יהיה גבוה. אבל זה הבריח משקיעים והחברה נסחרה בזול. מעבר לתביעות לא דיווחו בחברה הזאת על כלום. הם ניצלו את הדרישות הנמוכות מחברות קטנות. אנחנו היינו אקטיביים מאוד בחברה - דרשנו מהם לדווח הכל וניהלנו מגעים לפשרות בתביעות".

אילו עוד השקעות יש בקרן?

השקעה בחברת אקטרייד (Actrade), שהערך שלה מגיע מהפירוק. בנוסף, השקענו 2.8 מיליון דולר בחברת מטרו 1, שמפעילה מרכזיות. יש לנו גם השקעות בחברת סיימון וורלד וייד (Simon Worldwide) וקונקורד קמרה ((Concord Camera) - שתי השקעות בשלות שבהן עברנו את התקופה שבה אני לא ישן בלילות בגלל השאלה אם הן יצליחו או לא. את קונקורד קמרה פירקנו - לא היה שם מה להציל".

יש לכם גם השקעות בחברות ישראליות, כמו טאו תשואות, בבילון וקומטאצ'.

"כן, אלה קישוטים. רוב ההשקעות הגדולות שלנו הן בחברות שנוכל להציף בהן ערך על ידי כך שנהיה אקטיביסטים".

מדריך מזורז למשקיע בחברה בקשיים

1. מה כדאי לבדוק בחברה בקשיים לפני השקעה?

? מבנה בעלות - לצורך ניתוח מי יתמוך ומי יתנגד למהלכים בחברה

? תקנון החברה וחוק החברות המקומי

? ניתוח תביעות נגד ובעד החברה

? הרכב הדירקטוריון הנוכחי - האם זקוק לחיזוק ו/או להחלפה?

? ניתוח פירוק מול הבראה

? ערך הזמן - משך הזמן להבראה או לפירוק

? נכסים חוץ מאזניים (קניין רוחני, תביעות מול חברות ביטוח)

2. ממה להיזהר?

? תביעות מהותיות ואמיתיות נגד החברה

? עיכובים טכניים או פרוצדורליים משמעותיים לביצוע שינויים על ידי משקיעים או בעלי חוב (כגון: אי יכולת לקרוא לאסיפה כללית על מנת להעביר החלטה, תקנון שלא מאפשר החלפת דירקטורים או הוספתם בטווח זמן סביר שיאפשר הצלתה, ועוד)

3. איפה בדו"חות הכספיים של החברה אפשר לזהות הזדמנויות?

? בחברות בקשיים מהותיים קשה להסתמך על הדו"ח האחרון של החברה לגבי פוטנציאל הרווח העתידי

? שווי שוק למימוש או להבראה של נכסים, ללא קשר לשוויים החשבונאי





הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים