רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיתוף פעולה חדש בין יהודים לערבים בוואדי ערה

פצעי אוקטובר 2000 טרם הגלידו בוואדי ערה. אבל במיזם יוצא דופן, שמשתפות בו פעולה רשויות ערביות ויהודיות, יש ניצנים של שכנות טובה. הם מלבלבים לא רק כשרוצים להפגין נגד החלטת הממשלה לבנות באזור עיר חרדית

תגובות

השלט בערבית הקבוע מעל דלת הכניסה של בית משפחת עתאמנה בכפר קרע מספר שהבית הוקם ב-1882, בסוף התקופה העותמנית. זה מבנה יפהפה, עשוי אבן ובתוכו קירות מצופים טיח כחול בהיר ותקרה גבוהה, הנתמכת בקשתות. אבל בדומה למבנים רבים מסוגו באזור, הבית העומד ריק זה שנים אמור היה ליהרס ולפנות מקום למבנה חדיש יותר.

הבית עדיין עומד על תלו בעיקר הודות לבן המשפחה בילאל עתאמנה, שאבי-סבו בנה אותו. עתאמנה, מהנדס, גייס לשימור הבית אנשים פרטיים וגופים ציבוריים. בין השאר הגיע ל"מרבד ירוק", עמותת תיירות הפועלת באזור ואדי ערה, ששמחה לכלול את הבית ברשימת האתרים שלה.

את העמותה מנהלים בשיתוף טל רז, מדריכת טיולים המתגוררת ביישוב קציר, מוחמד רבאח מאום אל-פחם ודורון מרום ממי עמי. "אנחנו רוצים להפוך את הבית לאתר תיירות, שישמש מרכז היסטורי של כפר קרע", אומרת רז. בחזונה היא רואה קבוצות של מטיילים מהכפר ומכל הארץ, שיפקדו את הבית וילמדו בו על ההיסטוריה של הכפר, יחוו מלאכות מסורתיות ויטעמו ממאכלי המקום.

סיור בוואדי ערה שיזמה העמותה היהודית-ערבית "מרבד ירוק", בניסיון להעלות את האזור על מפת התיירות בישראל. למרות הקשיים, כמה אירועים מהשנים האחרונות מעידים שהקשרים שנוצרו בפעילות המשותפת עמוקים יותר מחילוקי הדעות על שטחי שיפוט או אחוזי ארנונה

הבית של משפחת עתאמנה הוא עדיין אתר בהתהוות, כדברי רז, ולכן לא נכלל במפת התיירות האזורית המעודכנת של העמותה, הכוללת 25 אתרים, מקומות בילוי ונופש, צימרים וכן שמות של מדריכים ומורי דרך. באום אל-פחם לבדה מצוינים במפה שמותיהם של כעשרה בתי קפה, מסעדות ומאפיות. במהדורה הראשונה של מפת התיירות והנופש שפירסמה העמותה לפני יותר משלוש שנים, נכללו 15 אתרים בלבד.

מרבד ירוק נולדה בעקבות יוזמה של "סיכוי" - עמותה הפועלת מאז 1991 לקידום השוויון בין יהודים לערבים בישראל. מ-2004 מקדמת העמותה פרויקט לשיתוף פעולה במגוון תחומים - תעשייה, סביבה וגם תיירות - בין רשויות מקומיות ערביות ויהודיות שכנות. בישראל יש לא מעט רשויות כאלה, בעיקר בנגב, בגליל ובמשולש.

החלטת הממשלה, שאישרה בתחילת השבוע הקמת עיר חרדית בשם חריש בשולי ואדי ערה, הוציאה להפגנה ערבים ויהודים מהאזור, השותפים בהתנגדותם למהלך. במידה רבה הודות לפעילות של סיכוי, ההתנגדות להקמת העיר אינה התחום היחיד של שיתוף פעולה בין שתי האוכלוסיות.

לא רק מסדרון

ואדי ערה היה האזור הראשון שבו הוחלט ליישם את התוכנית, למרות ההיסטוריה שלו, הרצופה מתיחות וחשדנות הדדית בין ערבים ליהודים. במהומות אוקטובר 2000 יצאו אלפים מתושבי היישובים הערביים להפגין, חלקם חסמו את הכביש והתעמתו עם המשטרה ושלושה מהם, שניים מאום אל-פחם ואחד מג'ת, נהרגו. מאז, מטיילים יהודים כמעט שלא באים.

בעידודה של סיכוי החלו רז, רבאח ואנשי תיירות אחרים באזור, יהודים וערבים, לפעול לשינוי המצב. הם אירגנו סיורים ייחודיים, גיבשו מסלולי טיול ופעלו לפיתוח מקומות לינה ובילוי. מפת התיירות, המודפסת תחת הכותרת "הולכים בוואדי", היא אחד התוצרים של הפעילות הזאת.

"למדנו שזה אינטרס משותף לפתוח את ואדי ערה ליהודים", אומר חנן ארז, ראש המועצה האזורית מגידו ואחד השותפים המרכזיים בפרויקט. "רצינו שהאזור יהיה מחוז חפץ, מקום שבאים לבקר ולטייל בו, ולא רק אזור מעבר בנסיעה מגוש דן לגליל וחזרה".

"ואדי ערה נבחר כי יש כאן עניין אזרחי אמיתי", אומר רון גרליץ, מנכ"ל-שותף של סיכוי יחד עם ד"ר עלי חיידר. "אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו, מעוניין בשינוי גבולות. הוא רוצה שתושבי ואדי ערה הערבים יפסיקו להיות אזרחי ישראל. סיכוי בחרה באזור הזה כדי ליצור משקל נגד לעמדה הזאת ולהראות שוואדי ערה הוא חלק ממדינת ישראל".

את הפרויקט לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות באזור, יזם המנכ"ל הקודם של סיכוי, שולי דיכטר - תושב קיבוץ מענית הסמוך לוואדי ערה. דיכטר רצה לפעול לצמצום הפערים בין היישובים היהודיים לשכניהם הערביים באזור.

בערים ובמועצות המקומיות הערביות בוואדי ערה מתגוררים כ-87 אלף תושבים, המצטופפים בכ-42 אלף דונם. לעומת זאת, בשתי המועצות האזוריות היהודיות השכנות וביישוב הגדול קציר-חריש מתגוררים כ-24 אלף תושבים על פני כ-303 אלף דונם. ברשויות הערביות כמעט שאין אזורי תעשייה או מסחר, מצב המגביל מאוד את יכולתן ליהנות מכספי ארנונה שמשלמים מפעלים ועסקים וכמובן פוגע באפשרויות התעסוקה ביישוב.

"כששואלים אותי כמה תושבים יש באום אל-פחם, אני שואל באיזו שעה", אומר סגן ראש העיר, מוסטפה גליון, "בשעות היום יש בעיר בקושי 25 אלף תושבים. כולם נוסעים לתל אביב ולמרכז לחפש עבודה. בערב יש כאן כ-40 אלף".

כדי להתחיל לצמצם את הפערים החליטו בסיכוי לפעול להקמת אזורי תעשייה משותפים לרשויות הערביות ולרשויות היהודיות. לשם כך, בין השאר, כינסו פורום משותף של ראשי הרשויות. כמו בכל תחום אחר שבו עוסקת סיכוי, מונו לפרויקט שני רכזים - מתכנני הערים נאיף אבו-שרקיה וחגית נעלי-יוסף.

נמנעים מסוגיות רגישות

"הבעיות החמורות ביותר בין יהודים לערבים קשורות לקרקעות ולשטחי שיפוט", אומר אבו-שרקיה. "כדי לצמצם פערים, הרשויות היהודיות היו צריכות להעביר שטחים לרשויות הערביות. כשסיכוי התחילה לפעול בוואדי ערה ב-2003, פצעי אוקטובר 2000 עוד היו טריים ובין האוכלוסיות היה נתק. יהודים נמנעו מלהיכנס ליישובים ערביים ולוואדי ערה, ובמיוחד לאום אל-פחם היתה תדמית של אזור עוין".

למרות המתח, האווירה בפגישות של פורום ראשי הרשויות היתה חיובית ועניינית. סיבה אחת לכך היתה שהרכזים החליטו להימנע מדיון בסוגיות רגישות כמו חלוקת אזורי שיפוט. במקום זה התמקדו בסוגיה סבוכה, אבל ניתנת לפתרון - חלוקת כספי הארנונה בין הרשויות. בתום דיונים ממושכים הוחלט להקים שני אזורי תעשייה משותפים - אחד במערב ואדי ערה, סמוך למשרדי המועצה האזורית מנשה ובשטחה, והשני במזרח הוואדי, בשטחה של המועצה האזורית מגידו. לראשונה בישראל, מציין אבו-שרקיה, הוחלט שהרשויות הערביות יקבלו אחוזי ארנונה גבוהים מאלה שיקבלו הרשויות היהודיות.

גליון, הממונה על ניהול הכספים בעיריית אום אל-פחם, תולה תקוות רבות באזורי התעשייה המשותפים, שעדיין בתכנון. "הרשויות המקומיות הערביות הן מפעל כלכלי מתפורר", הוא מצהיר. "רשויות מקומיות יהודיות מקבלות תקציבים מכמה משרדי ממשלה. אנחנו מקבלים כסף רק ממשרד הפנים וממשרד החינוך. אנחנו צריכים לשפר את השירותים ולהביא משאבים לעיר, אבל בלי מפעלים או מתקנים ממשלתיים, אין לנו הכנסות. אזור תעשייה משותף יכול להרים את העיר".

להצלחת המהלך תרמו במידה רבה יחסי העבודה הטובים והקשרים האישיים שנוצרו בין ראשי הרשויות היהודים והערבים, והפעילות המתמדת של רז, רבאח וחבריהם בתחום התיירות שסייעה להפשיר את האווירה. כיום באים לאזור מבקרים יהודים בסיורים מאורגנים של "מרבד ירוק".

אנשי סיכוי הקימו שלוש מסגרות לפעילות משותפת יהודית-ערבית בוואדי ערה - פורום ראשי הרשויות, מינהלות להקמת אזורי התעסוקה המשותפים ומסגרת בתחום איכות הסביבה. לאחר שאלה החלו לפעול בהצלחה, הפקידו אותן בידי תושבי האזור והם עוקבים אחרי הפעילות, אבל אינם מעורבים בה ישירות. כעת הם טורחים על הקמת מסגרות דומות בחוף הכרמל, שבהן שותפים היישובים הערביים פוריידיס וג'יסר א-זרקא, מועצה אזורית חוף הכרמל וזכרון יעקב.

מנכ"ל סיכוי, גרליץ, סבור שגם אם יש קשיים, המסגרות שהוקמו מתפקדות היטב והעמותה יכולה להמשיך הלאה. ארז, ראש מועצת מגידו, חושב שסיכוי יצאה מוקדם מדי. "עוד לא הגענו לפרקנו", הוא אומר, "כדי שתהליך כזה יעמיק ויחלחל דרושה עוד עבודה".

מאוחדים נגד מרזל

לפני כשנה פרש מתפקידו ראש העיר אום אל-פחם, השייח האשם עבד אל-רחמן מחאג'נה, שהיה יושב ראש פורום ראשי הרשויות. גם בכפר קרע התחלף ראש המועצה. מאז נכנסו ראשי הרשויות החדשים לתפקידם, פעילות הפורום מקרטעת מעט ולחבריו נותר רק לקוות שבעתיד יחזור לפעול באופן סדיר ואפקטיבי יותר.

למרות הקשיים, כמה אירועים מהשנים האחרונות מעידים כי הקשרים שנוצרו בפעילות המשותפת עמוקים יותר מחילוקי הדעות על שטחי שיפוט או אחוזי ארנונה.

בדצמבר 2008, כשפעילי ימין תיכננו לקיים צעדה באום אל-פחם בקריאה להעביר אותה לרשות הפלסטינית, התייצב בראש המתריעים נגדם אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה ויו"ר משותף של פורום ראשי הרשויות באזור. גם לקראת הבחירות בפברואר 2009 תיכננו אנשי האיחוד הלאומי בראשות ברוך מרזל להגיע לאום אל-פחם. שדה ועמיתו ארז שוב היו הראשונים שיצאו נגד הפרובוקציה המתוכננת.

אבו-שרקיה מזכיר שלקראת ביקורו המתוכנן של מרזל התכנסו ראשי הרשויות הערביות והיהודיות, כדי לטכס עצה ולהחליט כיצד לנהוג. "הם נפגשו ביוזמתם, בלי מעורבות של עמותת סיכוי", הוא אומר. "בעיני זה סימן לכך שהפרויקט הצליח".


אם אתם בסביבה

אחד הפרויקטים המשותפים בוואדי ערה הוא עמותת "מרבד ירוק", המעודדת מבקרים לטייל גם באזור זה. הנה כמה מהמלצותיה לאתרים מעניינים שם:

• נחל הקיני (לג'ון) - מסלול טיול לכל המשפחה, בין מים זורמים, צמחיית נחלים ושרידים של טחנות קמח ומבנים מהכפר אל-לג'ון, ששכן במקום עד 1948

• הגלריה לאמנות אום אל-פחם (בתצלום) - מאז נפתחה ב-1996 על ידי אמנים תושבי העיר, הציגה אמנות עכשווית והפכה מקום מפגש בין תרבויות ואנשים

• החצר הפלאחית באום אל-קטוף - אתר שמשמר את מרכיבי החצר המסורתית בכפר ערבי: בור מים, מדאפה (חדר התכנסות), טאבון ודיר עזים. בחצר אפשר להתוודע לסגנונות בנייה מהעבר ולמזון מקומי

• חצר המצודה בערערה - סמוך למסגד הישן בלב העיירה ממוקמת חצר ובה שני מבנים מרשימים מהתקופה העותמנית. האחד שימש לתצפית לצורכי הגנה והאחר היה חדר התכנסות

• החממה האקולוגית בעין שמר - מרכז מחקר ולימוד משותף ליהודים וערבים בתחומי האקולוגיה, החקלאות והמים. בחממה משתפים פעולה בתי ספר, מוסדות מחקר וחברות "ירוקות"

• אל-אחוואט - אתר ארכיאולוגי במדרון המערבי של הר אמיר, סמוך ליישוב קציר. חוקרים משערים שהוקם במאה ה-13 לפני הספירה על ידי השרדנה - אחד השבטים של גויי הים




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות