בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

בלאק פריידי באתר - מינוי ב-35% הנחה ושלושה חודשים חינם לאתר TheMarker  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעוניין לטרפד תוכנית בנייה בארץ? כל שעלייך לעשות הוא למצוא קבר עתיק

הדרך המהירה והבטוחה ביותר לטרפד כל תוכנית בנייה בארץ, מחדר מיון, דרך כביש ועד צימר, היא למצוא קבר עתיק. השאלה מי קבור בו משנית. כך פועל "נוהל עצמות" - מאשקלון, דרך ירושלים ועד ציפורי

תגובות

לרבי יהושע בן לוי בכלל לא צריך היה להיות קבר. לפי המסורת המקובלת, החכם בן המאה השלישית, מראשוני האמוראים בארץ ישראל, היה אחד מעשרה צדיקים שעלו לגן עדן בלי למות. הוא היה צדיק גדול, ראש ישיבה בלוד, שבערוב ימיו העביר את ישיבתו לטבריה, לא הרחק מציפורי, ושניים ממאמריו נכללו במשנה.

אבל כשמיטש פילצר, המנהל צימרים ליד ביתו ביישוב ציפורי בגליל התחתון, מצא בקיץ 2009 מערת קבורה שבפתחה כתובת המעידה ששם נקבר הצדיק - בעת שעסק בהכנות לבניית חדרי אירוח נוספים - לא היו לו ספקות. "ידעתי מיד מי זה", אומר פילצר. "אני בוגר ישיבה, אדם דתי, והכתובת היתה מאוד ברורה: 'זו קבורתו של רבי יהושע בן לוי הקפר'. הרגשתי שזה רגע שבשבילו חייתי כל חיי. הצדיק שמר עלי ועזר לי ולמשפחתי להצליח, ועכשיו אני צריך לשמור עליו".

מהסיבה הזאת, מן הסתם, לא מיהר פילצר לקרוא לרשות העתיקות לחקור את הקבר שהתגלה בחצרו, אף על פי שהחוק מחייב לעשות זאת. הוא כן פנה לארגון החרדי "אתרא קדישא", שפועל להגן על קברים עתיקים ומנסה למנוע בנייה בקרבתם, כדי למנוע פגיעה בכבוד הנקברים.

דרור ברשד, מנהל מרחב צפון ברשות העתיקות, מסביר שהחוק אינו מותיר לו שיקול דעת: בכל מקום שנמצאות בו עתיקות העלולות להיפגע עקב עבודות בנייה, יש לבצע חפירה. יתרה מזו, לדבריו פילצר אף חפר בעצמו בקבר, העמיד בתוכו ארון קבורה כשולחן תפילה ופגע בשרידים קדומים, ולכן יועמד לדין פלילי. רשות העתיקות פנתה קודם לכן לבית המשפט, שהוציא צו עיכוב בנייה לפילצר וחייב אותו לאפשר את החפירה. "חפרנו כדי לקבל אינדיקציה על הקבר והכתובת", אומר ברשד, "ועשינו את זה בשיתוף פעולה מלא של החרדים".

"עד היום אני לא מבין למה הם היו צריכים לחפור", משיב פילצר. "אני ומשפחתי גרים פה, חיים טוב ולא רוצים להפריע לרוחות של הרבנים הגדולים שקבורים פה מאז ימי המשנה". בעניין אחד יש הסכמה בינו לברשד - גם פילצר מעיד שיחסיו עם החרדים מצוינים. "הם היו יכולים להפגין כאן נגד החפירה, אבל אנחנו ביחסים טובים. הם באים לכאן ומניחים תפילין ליד הקבר".

חפירה תחת איומים

מה יש בקברים עתיקים שמעורר רגשות עזים כל כך בלבם של תושבי הארץ הזאת? על עומק הרגשות מעיד המקרה של תושב אחר בציפורי, שבתחילת החודש נמצאה מערת קבורה באתר שהוא מקים בו בית. אופן הפעולה שלו הקשה עליו לשמור על יחסים תקינים עם העדה החרדית. מיד לאחר גילוי הקבר קרא האיש לאנשי רשות העתיקות. הללו קבעו שמדובר בקבר יהודי, שממוקם באזור שהיה בו בית הקברות של ציפורי במאה השנייה והשלישית.

לדברי ברשד, הם ניסו למצוא פתרון שלא יחייב ביצוע חפירה, אבל בעלי הבית עמד על קיומה. "ב-7 במארס ניהלנו חפירה ארכיאולוגית מלאה בקבר", אומר ברשד. "תוך כדי העבודה באו למקום חרדים מכל מיני מקומות בארץ, וניסו להפריע. רשות העתיקות לא מוכנה לעבוד תחת איומים ולכן נדרשה הגנה משטרתית".

בעימותים עם החרדים בציפורי נעצרו, לטענת החרדים, שלושה מהם. כמה ימים לאחר מכן נערך בכיכר השבת בירושלים טקס לא שכיח: "הלוויית עצמות ובקשת מחילה". כ-2,000 מאנשי העדה החרדית התאספו בכיכר, קראו פרקי תהילים וביקשו מחילה מהעצמות, שהובאו למקום בשק, ובתום הטקס נקברו בהר הזיתים.

העצמות הגיעו לידי אנשי אתרא קדישא לאחר שהוצאו ממערת הקבורה ונמסרו למשרד הדתות. "אנחנו מאוד מקפידים ליידע את משרד הדתות בכל מקרה שנמצאות עצמות אדם בחפירה ארכיאולוגית", אומר ברשד, שמדגיש שרשות העתיקות פועלת על פי חוק העתיקות, המחייב חפירה בכל אתר שבו נחשפים ממצאים עתיקים. לדבריו, הרשות מחויבת לחפור באתר שבו יש מבנים, חרסים, תכשיטים, קברים - לצורך תיעוד ושימור. ברוב המכריע של המקרים, בתום החפירה העתיקות שבאתר מכוסות והקבלן או היזם - שגם מממנים את ביצוע החפירה - יכולים להמשיך בבנייה.

"היועץ המשפטי לממשלה קבע, לפני שנים, שעצמות אדם אינן מוגדרות עתיקה", מוסיף ברשד. "מבנה הקבר עצמו נחשב עתיקה, ארון קבורה נחשב עתיקה. העצמות עצמן אינן יכולות להיות מוגדרות עתיקות. אם נמצאות עצמות אדם בחפירה, אנחנו מעבירים אותן, בלי לבצע מחקר, למשרד הדתות. משרד הדתות מחליט איך לקבור את העצמות. אנחנו יכולים להגיד, לפי קריטריונים שלנו, אם אלה עצמות של יהודים או לא".

קבר הליגיונר הרומאי

לא פעם, גם במקרים שרשות העתיקות קובעת בבירור כי בקברים שנמצאו באתר כלשהו לא נקברו יהודים, אנשי אתרא קדישא פועלים על פי הבנתם שלהם. כמו במקרה של חדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון, שעלה לכותרות השבוע, ההפגנות והלחץ הפוליטי שמפעילים החרדים אינם משבשים רק את עבודות החפירה, הם מביאים גם לשינוי תוכניות הבנייה.

כך היה לפני כמה שנים בעכו, לאחר שנחשפו קברים עתיקים בעבודות לשיקוע כביש הכניסה לעיר, מתחת למסילת רכבת העוברת במקום - דבר שנעשה כדי למנוע תאונות קשות. בחפירות שניהל הארכיאולוג יותם טפר באתר, הסמוך לגבעת נפוליאון, בקיץ 2004, התברר שהנקברים הם חיילים רומאים. באתר נמצאו כלי פולחן רומיים וגם שיטת הקבורה לא היתה יהודית. בין השאר נחשפה מצבת שיש של ליגיונר בשם אולפיוס מרטינוס, מהליגיון השביעי "קלאודיה".

הממצאים, שרשות העתיקות הציגה גם לשר התחבורה אז, שאול מופז, לא שיכנעו את אנשי אתרא קדישא, שטענו כי בית הקברות העתיק היה יהודי. הם יצאו להפגנות בירושלים והתעמתו עם המשטרה. לבסוף התערב בעניין ראש הממשלה אז, אריאל שרון, שהורה להקפיא את עבודות החפירה. אחרי כמה שנות התדיינות ומאבקים נמצא פתרון לא מספק. מבצעת הפרויקט, חברת יפה נוף, הסכימה לכסות את הקברים בשכבת בטון עבה, והשיקוע של הכביש מתחת למסילה עמוק פחות מהמתוכנן. לדברי ברשד, מהסיבה הזאת נאלצות משאיות לחצות את פסי הרכבת גם היום. הכביש המשוקע אינו מאפשר להן לעבור מתחת למסילה.

אבל מה בכל זאת יש בקברים עתיקים שמעורר רגשות עזים כל כך בתושבי הארץ הזאת? התוכנית של מרכז שמעון ויזנטל להקים את מוזיאון הסובלנות במתחם ממילא בירושלים הקפיצה ארגונים מוסלמיים. בשטח שיועד לבניית המוזיאון, הסבירו, שכן בעבר בית קברות מוסלמי. לכן תבעו את הפסקת העבודות.

המחאה של הארגונים המוסלמיים וארגוני זכויות אדם, שתמכו בהם, הביאה להוצאת צו של בג"ץ להקפאת הליכי הבנייה במקום. בית המשפט גם דרש מהצדדים לקיים הליכי גישור. בסוף אוקטובר 2008 דחו שופטי בג"ץ עתירה נגד הקמת המבנה, אבל מרכז שמעון ויזנטל החליט לצמצם את היקפה של תוכנית הבנייה הראוותנית המקורית. בעקבות ההחלטה, בינואר השנה, האדריכל הנודע פרנק גרי משך את ידיו מתכנון המוזיאון.



בית הקברות שעליו היה אמור לקום חדר המיון החדש בבית החולים ''ברזילי'' באשקלון. מה יש בקברים עתיקים שמעורר רגשות עזים כל כך בלבם של תושבי הארץ הזאת?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו