בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המכללה לפיקוד טקטי מנסה שיטה שעובדת היטב בצבאות אחרים בעולם - לימודים אקדמיים

כבר עשר שנים מנסה המכללה לפיקוד טקטי לשבור את המסורת שבנה צה"ל: במקום שהקצינים הצעירים ייהפכו למפקדים בפעילות מבצעית בלתי פוסקת, מנסים שם שיטה שעובדת היטב בצבאות אחרים בעולם - לימודים אקדמיים. הדרגים הבכירים מרוצים שהצבא מקצועי יותר, ובכל זאת, הקצינים מתלבטים לפני שהם הולכים ללמוד שם ולא כולם משוכנעים שהמכללה נחוצה

תגובות

לפני כמה שבועות ישב קצין בן 22 מגולני בהפוגה קצרה בפעילות מבצעית, והתלבט בקול: לחתום או לא לחתום? "אני מאוד רוצה להיות מפקד פלוגה", אמר. "אני קצין כבר שנתיים ויש לי עכשיו הזדמנות לקבל פלוגה ואחריות אמיתית, אבל הלימודים מאוד קורצים. מצד שני, זאת התחייבות להרבה זמן". סגן מפקד הפלוגה הצעיר לא התלבט אם לחתום קבע ולהישאר בצבא - את זה הוא כבר עשה. ההתחבטות שלו היתה בשאלה, מהי הדרך הטובה ביותר להתקדם בסולם הדרגות: לצאת לקורס מפקדי פלוגות ולחזור לחטיבה אחרי חודשיים, או לקחת פסק זמן של שנתיים ללימודים במכללה לפיקוד טקטי של זרוע היבשה (המלט"ק), ולהיות מ"פ רק כשיהיה בן 25 כמעט.

המכללה מציינת עתה עשור לקיומה, אבל מקומה במסלול הכשרת הקצינים בצה"ל עדיין אינו מובן מאליו. היא הוקמה כדי להעמיק את השכלתה הצבאית של הקצונה הקרבית הזוטרה, ונועדה לקצינים שסיימו תפקידי סגן מפקד פלוגה וסומנו כמי שעשויים לתפוס בעתיד תפקידים בכירים. במשך שנתיים הם לומדים לימודים צבאיים ברמה אקדמית, מקבלים תואר ראשון בלימודים צבאיים (בשיתוף אוניברסיטת בר אילן) ועוברים גם תרגילי אש. בתום הקורס הם מתמנים לתפקידי מפקד פלוגה (מ"פ).

בכל מחזור משתתפים כ-75 קצינים, מכל זרוע היבשה, מכוחות הנ"מ ומהקומנדו הימי, המתחייבים לשרת עוד שנתיים לאחר הלימודים. "המלט"ק עוצרת קצין לשנתיים, בצומת מרכזי של ההתפתחות שלו, ולראשונה מלמדת אותו את המקצוע הצבאי", אומר מפקד המכללה, אל"מ רביב ניר, יוצא חטיבת גולני שהיה מפקד חטיבה מרחבית בצפון וסגן מפקד אוגדת הגולן. "קורס המ"פים הרגיל מצוין ונדרש לתפקיד של מחר בבוקר, אבל ככה לא לומדים את המקצוע הצבאי. הקצין מתפתח תוך כדי תנועה, בלי העמקה והבנה של תפקידו".

אך המלט"ק אינו "וסט פוינט" הישראלי, אף שרבים ניסו להדביק לו את התדמית הזאת. בניגוד לאקדמיה הצבאית האמריקאית, שמתקבלים אליה צוערים בלי ניסיון צבאי, הנחת היסוד המקודשת בצה"ל היא שקציני השדה צומחים מהשטח: טירונות, אימון מתקדם ומסלול קרבי, שרק בסופו יוצאים לבית הספר לקצינים, בה"ד 1. כל תלמידי המלט"ק עברו ארבע או חמש שנות שירות, לפני שזכו לחבוש את ספסלי האקדמיה.

"ברוב העולם מכשירים קצינים באקדמיה, אבל בצה"ל התקבע דפוס אחר", אומר המדריך הראשי של המלט"ק, סא"ל גדעון שרב, בעבר מג"ד בשריון, שמדריך במלט"ק מאז הקמתו. "צה"ל הוא צבא העם, עם הכשרה מיליציונית (צבא הצומח מתוך היחידות ומהשטח). במכללה אנחנו מוסיפים להם העמקה, הרצאות על היסטוריה והיסטוריה צבאית, פסיכולוגיה, גיאוגרפיה, משפט, המזרח התיכון, ציונות, תורות לחימה, הכרת גזרות, תשתית הצבא. כשאני מסתכל על תוכנית הלימודים שלהם, אני נזכר שהייתי מ"פ עם כוונות טובות ומעט מאוד ידע".

קצונה מתבגרת

בפועל, רק כשליש ממפקדי הפלוגות הקרביים המשרתים כיום עברו במלט"ק - גם בגלל חוסר בתקנים, וגם משום שהמלט"ק לא מתאים לכולם. לכאורה היה אפשר לחשוב שקצין במסלול קרבי שוחק יקפוץ על הזדמנות לקחת פסק זמן של שנתיים במרכז הארץ, עם יציאה כל ערב הביתה ותואר ראשון בסוף המסלול. אבל תלמידי המלט"ק ובוגריו מעידים על התלבטות קשה. הדילמה נובעת מהרצון להתקדם במהירות לתפקיד מ"פ - לא רק בגלל התפקיד, אלא גם משום שקצינים מתקדמים היום הרבה יותר לאט מבעבר.

עד לפני כמה שנים לא היה קשה למצוא מפקדי גדודים בשנות העשרים המאוחרות לחייהם. היום, רבים מתמנים לתפקיד לקראת אמצע שנות השלושים שלהם, ומתנים למפקדי חטיבות רק אחרי שחצו את גיל 40. הם נדרשים למלא שלושה תפקידים, ואפילו ארבעה, לפני שהם עולים בדרגה, והם גם יוצאים ללימודים ממושכים. "לעזאזל, בגילי יגאל ידין היה רמטכ"ל", אמר באחרונה מפקד גדוד.

התבגרות הקצונה היא סממן לתהליך מקיף שעובר על צה"ל, הקשור בחלקו לשינויים במבנה השכר והפנסיה של משרתי הקבע, ולתהליכי התמקצעות שראשי הצבא מנסים להחדיר כבר שנים. יש קצינים ותיקים שרוטנים, שהצבא הופך לעוד מקום עבודה מסודר ומרובע. אבל נראה שדווקא תלמידי המלט"ק הפנימו את השינוי. סגן צורי לחמי, יוצא חטיבת גבעתי בן 25, ששירת כמפקד צוות בבה"ד 1, אומר שהלימודים במלט"ק "נותנים יותר מקצועיות בלי לאבד את רוח הפלמ"ח. בעיית המקצועיות של הצבא עלתה בעוצמה במלחמת לבנון השנייה. איבדנו משהו, כשהצבא היה פחות מסודר. צריך לפתוח את הספרים. מצד שני, מפקד לוחם חייב יצירתיות ואסור לאבד את זה. צריך למצוא את האיזון. אתה פוגש קצינים שחסרים להם הפלפל והתעוזה, אבל הצבא הרבה יותר מסודר מכפי שהיה פעם".

סגן שקד הרוש, בן 24, ששירת כמפקד צוות בסיירת צנחנים וביחידה מובחרת, אומר, "מבחינתי, מדובר בהבנת האחריות, שיש לך למעלה ממאה חיילים. המלט"ק הוא המקום היחיד שאתה באמת מרגיש שאתה מתעסק עם מקצוע, לא רק משהו שחשוב למדינה".

מפקד חטיבה ותיק אמר ל"הארץ" כי הסטודנטים במכללה "מקבלים כלים ותובנות שהצלחתי לרכוש לעצמי רק בעמל רב ובמשך שנים רבות - וגם היום לא בטוח שיש לי". קצינים נוספים ששוחחו עם "הארץ" מצטרפים לדעתו החיובית על חשיבות המכללה. הרמטכ"ל גבי אשכנזי אמר, לפני כמה חודשים, שאם הדבר היה אפשרי תקציבית, היה רוצה שכל מפקדי הפלוגות יעברו במלט"ק.

יש בצבא גם קולות אחרים. "אני לא מבין בשביל מה קצין בן 22 צריך את זה", אומר מפקד גדוד חי"ר, עתיר ניסיון קרבי. "בגיל הזה הוא צריך להילחם ולהיות בשטח עם החיילים שלו. בשביל מה הוא צריך לדעת מה אמר פון קלאוזביץ (הוגה תורת לחימה פרוסי מהמאה ה-18)?"

המפקד היוצא של חטיבת הנח"ל, מוטי ברוך, שיועלה בימים הקרובים לתפקיד תת אלוף ויתמנה למפקד אוגדה, תומך עקרונית במלט"ק, אבל מכיר בכך שהוא מהווה בעיה ללא מעט מג"דים. "יש מצב שבו הקצין הטוב ביותר הוא זה שהולך ישר לתפקיד מ"פ, כי המג"ד לא רוצה לוותר עליו, ודווקא מספר 2 הולך למלט"ק", הוא אומר. קצין שיוצא למלט"ק כבר לא יחזור לשרת אצל אותו מג"ד.

לומדים את עמירה הס

בשנה האחרונה, בוגרי המחזורים הראשונים החלו להתמנות בעצמם למפקדי גדודים. מפקד גדוד "ינשוף" בהנדסה הקרבית, סא"ל אופיר בן-דוד, למד במחזור הראשון בשנת 2000, כשפרצה האינתיפאדה השנייה. "תיסכל אותנו מאוד שאנחנו מפספסים את כל הלחימה והעשייה בשטח. אבל בראייה של עשר שנים, יש מספיק לחימה לכולם", הוא אומר. "היו קורסים שפתחו לי את העיניים, על האיומים שמולנו, על איפה אנחנו כמדינה. פיתחתי תפישה הרבה יותר רחבה. האוריינטציה של לימודי צבא-חברה עזרה מאוד לחידוד הנורמות והערכים. גם הבנת התקשורת, שאתה מבין שחייל בודד בשטח, יכול לגרום לכך שאירוע יהפוך בינלאומי. הצבא שלנו מיוחד בכך שאתה גדל מלמטה, אבל צריך ליצור איזון עם הכשרה מקצועית. אף שזה צבא העם, צריך שלד מקצועי של קצונה".

מפקד גדוד "רשף" בחיל התותחנים, סא"ל נרי הורוביץ, אומר ש"גם העלאת גיל המפקדים היא טובה מאוד. אנשים מגיעים לפקד על מאה אנשים ממקום בוגר יותר, עם ניסיון וידע. יותר מ"פים ומג"דים הם בעלי משפחות, וכשהם באים במגע עם הורי החיילים שלהם, הם מבינים טוב יותר את החששות שלהם".

כשהוקמה המלט"ק, עלתה השאלה היכן למקמו. בתחילה חשבו שיוקם בצמוד לבה"ד 1 בנגב. במקום זאת הוא הוקם במתחם גלילות. בוגרי המכללה ומפקדיה משוכנעים שיש לקרבה לתל אביב יתרונות רבים בשביל קצין צעיר, שבא אחרי חמש שנים בשטחי אימונים וגזרות מבצעיות המרוחקות מלב המדינה. רס"ן עמית כהן, בוגר המחזור הראשון, קצין מבצעים מיוחדים בפיקוד דרום, ובעבר סגן מפקד גדוד הסיור של גולני, נזכר ב"חוויה שכל ערב יוצאים בחמש-שש בערב, ופתאום אתה אדון לעצמך בעיר. דווקא הפגישה עם שותי האספרסו המחישה לי את הצורך להגן על מדינה, כדי לאפשר את החוויה העירונית השפויה, היומיומית. בהתחלה היה לי אנטי, אבל אז נפל האסימון, שלא יכול להיות שכל המדינה תעסוק בגבולות החיצוניים והלחימה. אתה לומד שהכלכלה והחינוך זה יסוד בביטחון".

בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בעזה הורחב במכללה העיסוק במשפט צבאי ובינלאומי ומוסר לחימה. לצוות המרצים צורף פרופ' משה הלברטל, מרצה לפילוסופיה ומחשבת ישראל, שהיה ממנסחי הקוד האתי של הצבא. מפקדת המגמה לדין בינלאומי בבית הספר למשפט צבאי של הפרקליטות הצבאית, רס"ן הילה אדלר, מרצה במכללה כבר שמונה שנים. בין השאר היא מנתחת עם תלמידיה סיטואציות מסרטים עלילתיים כמו "אפוקליפסה עכשיו", מסרטים תיעודיים ואפילו מסרטונים שהועלו לרשת על ידי ארגוני זכויות אדם כמו מחסום-ווטש.

לדבריה, תלמידים באים אליה עם כתבות של עמירה הס ב"הארץ" ושואלים אותה על אילו מעשים עלולים הם או חבריהם להיות מואשמים בבית הדין הבינלאומי בהאג. "זה מציק להם, כי בהרבה מקרים מדובר בקצינים שהם מכירים ומצבים שהם היו בהם", היא מספרת. "לפעמים אני אומרת להם, 'במקרה כזה נצטרך לקחת סניגור'".


בעולם, הקצינים עדיין באים מהאקדמיה

ארה"ב לאקדמיית וסט פוינט של הצבא האמריקאי, מצפון לניו יורק, מתקבלים מדי שנה כ-1,300 צוערים, ובידיהם מכתב המלצה מחבר קונגרס שבאזור הבחירה שלו הם מתגוררים. אחרי ארבע שנות לימוד הם מקבלים מינוי כסגן משנה בצבא ותואר אקדמי, ויוצאים לפקד על חיילים מנוסים מהם

בריטניה כ-85% מהצוערים המתקבלים לאקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, בדרום המדינה, הם בוגרי אוניברסיטה. לצדם יש גם בוגרי תיכון וצוערים מעטים ששירתו כחיילים. הקורס נמשך 48 שבועות, ובסיומו מקבלים הבוגרים מינוי מהמלכה ויוצאים להכשרות ביחידותיהם

רוסיה מרבית הקצינים בצבא הרוסי הם בוגרי ארבע שנות לימוד במכללות צבאיות. האקדמיה הצבאית המרכזית של הצבא, על שם מיכאיל פרונזה, נמצאת במוסקווה ומיועדת לקצינים בדרגת סרן ורב סרן, בעלי תואר ראשון. הלימודים הם תנאי לקידום

צרפת בית הספר הצבאי המיוחד סן סיר, בצפון המדינה, מקבל בוגרי תואר ראשון. שלוש שנות הלימודים כוללות שחזור קרבות היסטוריים - במדים התקופתיים. הקצינים מקבלים תואר שני ודרגת סגן, וממשיכים הלאה לשנת לימודים בבית הספר של החיל שבו ישרתו

תצלומים: גטי אימג'ס ו-AFP



חניכים במחזור י' במכללה, מימין: סגן עמרי פרי, סגן צורי לחמי, סגן שקד הרוש, סגן חיים יניב וסגן יואב שניידר. רק כשליש ממפקדי הפלוגות הקרביים הם יוצאי המכללה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו