בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום השואה | פרנק לואי, אהוד אולמרט והקרון ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה

ככה זה עבד: המיליארדר פרנק לואי מימן את הצבתו באושוויץ של קרון רכבת ששימש להובלת יהודים למחנות ובתמורה דרש שהקרון ינציח את זכר אביו. המשפחה ניהלה את הטקס וקבעה את רשימת המוזמנים, בה לא נכלל תורם הקרון. מי שכן היה אמור להשתתף הוא ידידו של לואי, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שברגע האחרון נאלץ לשוב לישראל

תגובות

האירוע שהתקיים אתמול בצהריים באתר מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו שבפולין, היה חריג וחסר תקדים בתולדות המקום. קיומו נשמר עד כה בסוד ואפילו הזמנה רשמית לא הופצה. מארגניו חשו לא בנוח לדבר עליו ואסרו על משתתפיו ליצור קשר עם התקשורת. אלא שראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, שהיה אמור להיות אורח הכבוד והנואם המרכזי באירוע, שבר את מעטה החשאיות.

תחילה סיפקה אושוויץ לאולמרט תשובה טובה לשאלה היכן הוא שוהה בשעה שבישראל נפתחה עוד חקירה ששמו נקשר בה ("פרשת הולילנד"), וכך פורסם דבר קיומו של הטקס. ביום רביעי אחר הצהריים, יום אחד בלבד לפני הטקס, התברר כי אולמרט ביטל את השתתפותו. הסיבה הרשמית - הוא חוזר לישראל עקב החקירה.

מה הסוד הגדול ומה הסיבה שבגללה ניסו מארגני האירוע, ובראשם קרן היסוד, להצניע את הטקס? מתברר שהאנדרטה - קרון אותנטי ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה - נועדה להנציח את קרובי משפחתו של אדם פרטי, בתמורה לסכום לא קטן. אופן ההנצחה הזה מנוגד למדיניות הברורה של אתר הזיכרון, הפועל להנצחת סבלם וזכרם של כל באי המחנה, ולא רק של מי שכיסי קרוביו מאפשרים להם לממן הנצחה אישית.

התורם הוא פרנק לואי, איש עסקים אוסטרלי, מיליארדר וידידו של אולמרט. זוהי הסיבה להזמנתו של אולמרט לטקס. שמו של לואי עלה לכותרות בשנים האחרונות כשעמד במרכזה של פרשת בנק לאומי, שבה עלה חשד כי אולמרט ניסה להטות את המכרז למכירת הבנק לטובת ידידו. תיק החקירה בפרשה נסגר, לאחר שלא נמצאו ראיות לחשדות האלה.

אביו של לואי, הוגו, הוא אחד ממיליון ו-600 אלף בני האדם שנרצחו במחנה. לואי מימן את הנצחת זכר אביו בדמותו של קרון רכבת אותנטי, ששימש להובלת יהודים אל בירקנאו. לצד זאת, הוא התחייב לתרום לאתר אושוויץ. השלט שהוצב באנדרטה מנציח את זכר האב בזו הלשון: "הקרון נתרם ושומר בידי בניו של הוגו לואי, שנהרג כאן במאי 1944".

לואי, מבחינתו, פעל ביושר. זכותו המלאה לבקש להנציח את אביו, שנספה בשואה, בכל דרך שימצא לנכון. אלא שמחשש לביקורת ציבורית או מסיבות אחרות השמורות עמו, הוא הורה למנכ"ל קרן היסוד, גרג מייזל, לשמור על פרופיל נמוך בעניין. עד למועד סגירת הגיליון לא ניתן היה להשיג את תגובתו של פרנק לואי.

100 אלף סיבות

מי שעמד מאחורי המבצע המיוחד וחובק העולם לאיתור הקרון שישמש כעת כאנדרטה חצי פרטית, היה קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל - המוסד הכספי המרכזי של ההסתדרות הציונית בישראל. יעדה המוצהר של הקרן, המופיע באתר האינטרנט שלה, הוא "לקדם את סדר העדיפויות הלאומי של מדינת ישראל", ובכלל זה "לחזק את החברה שלה, לעזור בקליטת עלייה ולקדם חינוך יהודי-ציוני".

לא ברור אילו מהיעדים האלה מומשו, כשהקרן פעלה לאיתור הקרון שישמש אנדרטה לזכרו של לואי האב. מה שכן ברור הוא, שהקרן קיבלה מלואי הבן 100 אלף יורו למימון המשימה, וכך שילמה לצוותים שגויסו אליה בפולין ובגרמניה.

מקרן היסוד נמסר בתגובה כי היא "גאה לקחת חלק בפרויקט הנצחה היסטורי זה, לזכר יהודי הונגריה שנרצחו באושוויץ-בירקנאו". בתגובה לשאלה מה הסיבה לחשאיות הטקס נמסר: "תפקידה של קרן היסוד בנושא היה לוגיסטי בלבד והטקס הינו טקס של מוזיאון אושוויץ".

במוזיאון אושוויץ לא שמעו על זה. ממחלקת הדוברות של האתר נמסר השבוע: "את השאלות יש להפנות למארגני האירוע, אנחנו רק המארחים".

שלוש שנים ומשאבים רבים השקיעה קרן היסוד במשימה, שאותה הצליחה לסיים בחודשים האחרונים רק בעזרתו של העיתונאי ואיש הטלוויזיה מיכה לימור. לימור גויס להרפתקה ברגע האחרון, לאחר שאנשי הקרן הרימו ידיים מפני שלא עלה בידם לאתר קרון אותנטי ששימש להובלת יהודים למחנות ההשמדה.

ביוני 2009 יצא לימור לגרמניה מטעם קרן היסוד, כדי לחפש קרון אותנטי שישמש אנדרטה באושוויץ. לאחר תחקיר מקיף הגיע אל הכפר וסום, הסמוך לגבול עם הולנד. שם, בשדה פתוח ובו מסילת ברזל ישנה, איתר קרון ישן, שהיה שייך לרופא גרמני צעיר בשם רונלד האוזר. האוזר רכש את הקרון לפני 20 שנה מהצבא הבריטי, וכששמע שאתר הזיכרון באושוויץ מעוניין בקרון לצורכי הנצחה, ניאות להעניק אותו כתרומה, אף ששוויו הוערך ב-50 אלף יורו. בליל 15 בספטמבר החל הקרון במסע לאושוויץ, מועמס על רכב כבד. למחרת הוא הועלה על פסי הרכבת הישנים והוסע עד לרמפה בבירקנאו. סיפור החיפוש וההתחקות אחר הקרון תואר ב"הארץ השבוע" ("הרכבת האחרונה לאושוויץ", 22.1).

אתמול התקיים טקס חנוכת הקרון על הרמפה ההיא, ובו נאמר קדיש על אביו של לואי. ואולם, מארגני הטקס לא מצאו לנכון להזמין לטקס את תורם הקרון, האוזר. שני אנשים נוספים שלא הוזמנו לטקס הם האמנים ששיפצו את הקרון, אולריך פלדהאוס ומרטין קאופמן, אף הם מגרמניה.

מבדיקת "הארץ" עולה, כי הסיבה שהשלושה לא הוזמנו לטקס היא שהוא הוגדר מראש "אירוע משפחתי" ואת רשימת המוזמנים קבעה משפחת לואי עצמה. גורם המעורב בפרשה אמר ל"הארץ": "זהו טקס משפחתי של משפחת לואי בלבד".

מיכה לימור, בתגובה, החרים את הטקס לאחר שהבין שמה שהחל כפרויקט הנצחה, נהפך במהרה לעסק פרטי וסגור לקהל הרחב. "נסעתי לחקור ולאתר את הקרון האותנטי מתוך תחושה של שליחות ציבורית והכרה בחשיבותם של מוצגים שיחזרו ויאששו את סיפור השואה של העם היהודי", אמר השבוע. "קיבלתי על עצמי את המשימה מקרן היסוד בטרם ידעתי פרטים על סיפור המימון שמאחורי הקלעים".

פרויקט חינוכי

לא היה קל להכניס את הקרון לאתר הזיכרון במחנה אושוויץ. עד לשנים האחרונות נקטה הנהלת האתר מדיניות בלתי מתפשרת, שלפיה אסור להכניס לשטח המחנה כל מוצג שלא היה בו ביום שחרור אושוויץ, בינואר 1945. הסיבה לכך היתה החשש לפגיעה באותנטיות והחשש שמכחישי שואה עלולים לטעון כי מוצג כזה או אחר לא היה שם במקור.

ובכל זאת, לאחר מאבקים אישרה ההנהלה את הכנסת הקרון. מנהל האתר, ההיסטוריון פיוטר צ'יבינסקי, כתב אז בירחון הפנימי של המוזיאון: "כיום, כשהתרחקנו מאוד מימי מלחמת העולם השנייה, הצעירים מתקשים לתאר את הגיהנום של הטרנספורטים, שלעתים נמשכו ימים ארוכים בקרון משא צפוף. האפשרות להציג קרון כזה ברמפה של בירקנאו, באתר הזיכרון המקורי, חשובה ביותר מבחינה חינוכית".

כעת מתברר שבהנהלת האתר גם לא אהבו את היוזמה להנציח את זכרו של אדם אחד. אנשי ההנהלה הסכימו לחרוג מהכללים הנוקשים שנהוגים באתר מימים ימימה, בתנאי שלצד ההנצחה האישית יוצב במקום גם שלט כללי יותר, לזכרם של מאות אלפי יהודי הונגריה שהובלו בטרנספורטים למחנה באביב ובקיץ 1944, ונרצחו שם בתאי הגזים. תנאי זה אכן מולא.

מהנהלת אתר הזיכרון באושוויץ נמסר: "הקרון הוא אנדרטה שמוקדשת לכל הקורבנות של הטרנספורטים מהונגריה. לעתים אנו שמים שלט קטן ובו מידע על אנשים או ארגונים שתרמו לסוגים שונים של הנצחה".



קרון הרכבת מוכנס לאתר אושוויץ. אופן הנצחה המנוגד למדיניות הברורה של אתר הזיכרון, הפועל להנצחת סבלם של כל באי המחנה


המיליארדר פרנק לואי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו