מדוע אין חרדים בין משתתפי חידון התנ"ך ביום העצמאות - כללי - הארץ
המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

מדוע אין חרדים בין משתתפי חידון התנ"ך ביום העצמאות

חידון התנ"ך ביום העצמאות שוב הבליט את הניכור של הציבור החרדי מהמקרא. החידון נוסד כיצירה חילונית וציונית מובהקת, ואילו בציבור החרדי מעדיפים להתעמק במשנה ובתלמוד

כשאור אשוואל הבינה שזכתה במרב הנקודות בחידון התנ"ך העולמי לשנת 2010, היא נשאה את עיניה לשמים, נשקה לקצות אצבעותיה ומילמלה בהקלה, "ברוך השם, ברוך השם". מחברי ידיעה שפורסמה באחד הפורומים החרדיים באינטרנט ציינו בשביעות רצון, שהנערה הדתייה מקפידה על קלה כחמורה ולכן לא הושיטה את ידה לשר החינוך. הגולשים בפורום העדיפו לעסוק בשאלה מדוע אין חרדים בין משתתפי החידון. אחד מהם אפילו שאל, "האם בעיקרון הייתם מסכימים שילדכם ישתתף ב'חידון התנ"ך' ביום העצמאות?"

התשובה טמונה בהערה שצירף השואל: "אינני יודע אם זה מציאותי (שילדים חרדים ישתתפו בחידון התנ"ך, ת"ר), כי אצלנו לא לומדים תנ"ך". ההערה פתחה מחדש את הדיון בלימוד התנ"ך במגזר החרדי. במלים אחרות, השאלה מדוע חרדים מדירים רגליהם מחידון התנ"ך נוגעת בסוגיה עמוקה ועקרונית יותר - יחסם האמביוולנטי של החרדים למקרא. רוב החרדים ששוחחו עם "הארץ" טענו שתלמידי ישיבות לא היו יכולים להשתתף בחידון, כי הם אינם בקיאים בתנ"ך.

אשוואל היא נציגה מובהקת של החינוך הדתי-הלאומי. הציבור הזה השתלט בשנים האחרונות על המפעל, אבל חידון התנ"ך נוסד על ידי דוד בן-גוריון כיצירה חילונית וציונית מובהקת. החידון הראשון, למבוגרים, התקיים ב-1959. בעקבות ההצלחה הכבירה שלו נוסד כעבור כחמש שנים חידון התנ"ך העולמי לנוער. לדברי הסוציולוג וחוקר החברה החרדית מנחם פרידמן, "בן-גוריון הבין באינטואיציה שיש ציבורים שאינם מחוברים לאתוס הישראלי, שחיים בתחושת נחיתות, והחידון נתן להם הזדמנות להצטיין. מה ידע אשכנזי חילוני, שייצג את האתוס הישראלי, על התנ"ך? האדם היהודי המזרחי, שהיה שרוי במסורת וידע את הטקסט בעל פה, יכול להצטיין ולקבל קרדיט בחברה".

החרדים היו מחוץ למחנה הלאומי כבר אז, מוסיף פרידמן. החיבור לתנ"ך איפיין את הציונים, שביקשו להתנער מעול תורה ומצוות שסימל בעיניהם את הגלות. לדבריו, החידון היה לצנינים בעיני הרבנים החרדים, אבל הם לא העזו לקום נגד התנ"ך. לנטורי קרתא לא היו מעצורים והם ניאצו את החידון. ועם זאת, למרות האיסור הפורמלי, תלמידי ישיבות צפו בחידון מרחוק.

הסופרת יוכי ברנדס, שהיתה מורה לתנ"ך וחיברה רבי-מכר המבוססים על סיפורי המקרא, אומרת שאף על פי שלמדה בסמינר לבנות של בית יעקב, בילדותה חידון התנ"ך היה חלק בלתי נפרד מבילויי יום העצמאות. "שלא כמו היום, חלקים גדולים בחברה החרדית היו אז באינטראקציה עם התרבות הדתית הציונית, והיתה התייחסות חיובית ליום העצמאות, בעיקר בגלל ניצולי השואה", היא אומרת. "כשהייתי בכיתה ט' הלכנו, כל הכיתה בבית יעקב, לראות את חידון התנ"ך הארצי בתל אביב. רוב המתמודדים היו חילונים ומיעוטם היו דתיים לאומיים. שנה אחת הלכתי לחידון בירושלים, אבל בכל זאת היתה קצת תחושת זרות. זה לא היה אירוע שלנו".

דף גמרא

אי הפרדה בין מתחרים למתחרות, "פריצעס" בלשון החרדים, הופעה של זמרות, חוסר שביעות רצון ממתחרה כזה או אחר - לפני כשנתיים, רחמנא ליצלן, השתתפה בחידון מתמודדת נוצרייה - כל אלו היו תירוצים. הניכור של החרדים מחידון התנ"ך עמוק יותר. שרי אנסקי, בתו של פרופ' חיים גבריהו, שעמד בראש החברה לחקר המקרא שהיתה מופקדת על החידון ולטענתה הגה את הרעיון לחידון התנ"ך, שאומץ על ידי בן-גוריון, זוכרת שכילדה חשה פליאה כשהבינה שהחרדים לא כיבדו את אביה ואף התנגדו לו. "בשעת החידון ירושלים היתה דוממת. לפני החידון היו מתקשרים אלינו המונים, שנשיג להם כרטיסים. רק החרדים לא היו חלק מהחגיגה. כששאלתי את אבי על כך, הוא אמר לי שהתנ"ך אינו חלק מהעולם של החרדים. ?להם יש החוקים שלהם', הוא הסביר".

"אין לי טלוויזיה, איך אראה את החידון?" מגחך מוטי מירושלים. "בגיל 15 הייתי הולך לבית של קרובים לצפות בחידון. אז עוד היו כמה משפחות חרדיות שהחזיקו טלוויזיה. באחד החידונים התחרה בן דודי, אז היה לנו עניין באירוע. היום זה רחוק מאתנו". הוא ואחד מחבריו, שהצטרף לשיחה, אמרו שאם היתה אפשרות להתחרות בהתכתבות, ואם האירוע לא היה משודר בטלוויזיה, חרדים רבים היו משתתפים בחידון.

ג', חרדית בוגרת בית יעקב מירושלים, דווקא צפתה בשידור. "ברור שמכל החגיגות והתוכניות של יום העצמאות, חידון התנ"ך יותר מעניין אותנו. אותי באופן אישי מעניין לדעת מה אני זוכרת מבית הספר. צפיתי עם בעלי, שידע את רוב התשובות, ושאלתי את עצמי איך הוא בעצם יודע, הרי בישיבות לא לומדים תנ"ך". תלמידים חרדים מפסיקים ללמוד תנ"ך באופן פורמלי בישיבה הקטנה (שבה לומדים נערים בגיל 14-17). לימודי התנ"ך שלהם נפסקים, למעשה, בספרי נביאים ראשונים. ידע של ספרים נוספים בתנ"ך הם מקבלים באופן עקיף, מתוך לימודי גמרא או כשהם עוסקים בפרשת השבוע.

לא יום העצמאות חולל את ההתרחקות של הציבור החרדי מהתנ"ך. תהליך ההתרחקות קשור לכך שהתורה שבעל פה, התלמוד והמשנה, היא הקודקס החשוב של העולם הדתי - לא התנ"ך. לדברי פרופ' עמנואל אטקס, "מדובר במסורת הלמדנית האשכנזית מדורי דורות, שבה הושם הדגש על הגמרא. תנ"ך למדו בהקשר של פרשת השבוע".

תהליך החזרה לתנ"ך החל, לדברי אטקס, עם עלייתה של תנועת ההשכלה בגרמניה בעשורים האחרונים של המאה ה-18, ובעקבותיה ברוסיה במאה ה-19. "התלמוד, שאינו מקובל על העולם הנוצרי, חידד את ההבדלים בין יהודים ללא יהודים. בגרמניה של שלהי המאה ה-18 היהודים רצו להתקבל בחברה הסובבת ולכן שמו דגש על התנ"ך, כתרומה של היהודים לעולם".

תנועת ההשכלה גם שאפה לחזור ללשון העברית וספרות ההשכלה אימצה את התנ"ך כהתגלמות העברית המושלמת. "בעקבות ההשכלה, הציונות אימצה את התנ"ך", אומר אטקס, "ואילו החרדים המשיכו את המסורת האשכנזית ולמדו תלמוד ומה שקשור בו. בעניין הזה יש הבדל בין ספרדים לאשכנזים. אחת הסיבות היא שבאשכנז של ימי הביניים שמו דגש על ספרות ההלכה, כי היה צריך לייצר אנשים שפוסקים הלכה ומייצרים הלכה. יש הסבר נוסף, שגורס שבאשכנז המגמה היתה לבנות את האמונה התמימה, ואילו התנ"ך עלול לעורר שאלות". לדברי אטקס, ככל שההשכלה והציונות שמו דגש רב יותר על התנ"ך, כך גבר הניכור של החרדים אליו.

מרעין בישין

נריה פנחס, שמחבר את השאלות בחידון התנ"ך, סבור שיש להימנעות החרדים מהשתתפות במפעל שורשים עמוקים הרבה יותר, שנעוצים "בוויכוח במה להשקיע את הלימוד - בתנ"ך או בגמרא". נריה, בעצמו חתן חידון התנ"ך לפני כ-30 שנה, מצר על כך. "אני רואה המון אנשים בתוך הש"ס שיודעים תנ"ך. כשמצטטים פסוקים הם אומרים, כן, זה ממסכת תענית, זה מגיטין. הם לא יאמרו, ?זה כתוב בירמיהו'. יש רבנים שמצטטים חלקי פסוקים מפה ומשם, שעטנז שלם. חשוב להם יותר המסר, לא הציטוט המדויק".

את התשתית לידע העצום של פנחס בתנ"ך הניחו המורי (הרב) שלו וסבו. "כל יום הייתי יושב מול סבי ואומר אחריו את הפסוקים", הוא מספר. "עדיין לא ידעתי לקרוא ואמרתי את הפסוקים מהזיכרון". כשהיה תלמיד כיתה י"א החליט לנסות להתחרות בחידון התנ"ך ו"פתאום קפצו לי הפסוקים. נבהלתי מהעוצמה של הזיכרון".

לדברי פנחס, החרדים מרוחקים מהתנ"ך מפני שהחליטו להתמקד בלימוד גמרא ושייכו את התנ"ך לתנוע ההשכלה. "הם ראו בזה מרעין בישין", הוא אומר. כשהיה תלמיד בישיבה הגבוהה כרם ביבנה אהב לעיין בתנ"ך. ראש הישיבה, הרב חיים יעקב גולדוויכט, שהיה איש הזרם החרדי, ראה בהתעמקות שלו בתנ"ך בזבוז זמן. "הוא היה אומר לי, אתה יכול להיות דיין. תשקיע בגמרא, לא בתנ"ך. אבל בכל פעם שהיה חסר לו ציטוט מהתנ"ך, היה מבקש מהבחורים ?תקראו לפנחס'".



צופים בחידון. ''ברור שמכל החגיגות והתוכניות של יום העצמאות, חידון התנ''ך יותר מעניין אותנו'', אמרה ג', חרדית מירושלים




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 שטויות שטויות
  • 19:38
  • 26.04.12

בנות חרדיות לומדות תנ"ך בצורה מקיפה ביותר, והם גם לא משתתפות. ממתי הציבור החרדי משתתף בסוג האירועים האלה?

פרוייקטים מיוחדים