אריאל שרון אהב את הלילות. בעודו מנהל עם האמריקאים מו"מ אינטנסיבי על "מפת הדרכים" של ממשל בוש להסדר השלום עם הפלסטינים, נהג ראש הממשלה לשעבר להזמין לביתו את ידידו זאב (זמביש) חבר, אז מזכ"ל תנועת "אמנה" והאב הגדול של תוכנית המאחזים. בעוד יד שמאל מבטיחה לאמריקאים מחויבות לרעיונות השלום האזורי, שקדה יד ימין על המפות. שרון, אישית, תיאם עם המתנחלים את המיקום והמועד המדויק להעלות לקרקע עשרות מאחזים שהכעיסו כל כך את הממשל. ראש הממשלה רכן על המפות גם עם אל"מ דני תרזה, מתכנן תוואי גדר ההפרדה, והורה לו בפרוטרוט כיצד להזיז את הגדר מזרחה ולספח עוד אדמות פלסטיניות בגדה, כקביעת עובדות בשטח לקראת דיון עתידי (ששרון לא האמין בו וקיווה שלא יתקיים לעולם) בהסדר הקבע.

בנימין נתניהו נוהג אחרת, כנראה. הנדבנים, הרבנים והפעילים בעמותות הימין הפועלות בשנים האחרונות במרץ להגברת הנוכחות היהודית במזרח ירושלים, אינם נהנים מגישה ישירה וקבועה ללשכת ראש הממשלה הנוכחי. באחרונה הם אף טוענים שנתניהו פוגע במאמציהם. אבל הרוח ברורה: נתניהו, כמו שרון לפניו, חותר לדחיית הקץ. הצהרת מחויבות כללית לפתרון שתי המדינות, שיחות קרבה, אולי מדינה פלסטינית בגבולות זמניים - כל אלה עשויות לספק דחייה, הכרחית מבחינתו, של מו"מ על הסדר הקבע, ובמיוחד ההכרעה על עתיד ירושלים. בינתיים, ישראל תרוויח זמן ותקבע עוד עובדות בשטח.

אבל מאז הסערה של רמת שלמה, שהתעוררה בעת ביקורו של סגן הנשיא האמריקאי, ג'ו ביידן, לפני כחודשיים, נראה שהמשחק השתנה. ראש הממשלה ואנשיו מתכוונים לנצל את מעט הקרדיט שנותר להם בממשל האמריקאי כדי לנסות ולהציל את הבנייה המתוכננת בשכונות כמו גילה ופסגת זאב, גם אם זה יבוא על חשבון המשך הייהוד בשייח ג'ראח ובסילואן. להקפאה ממושכת של תוכניות הבנייה הגדולות בשכונות הישראליות במזרח העיר יש השלכות מרחיקות לכת על עיר כירושלים. המתנחלים עתידים, אולי, לשלם את המחיר, אך אינם מתכוונים לוותר בקלות.

למתרחש במזרח ירושלים אין סמל מובהק יותר מהדגל שמקשט את בית יהונתן. הדגל משתרע לגובה כל שבע הקומות של הבניין ומבדיל אותו בחדות מהבתים סביבו. אבל בתקופה האחרונה התרפט הדגל, התקפל ונקרע. דיירי הבית אינם ממהרים להטליאו. ייתכן שהשלימו עם פינוים הקרוב. שלשום שב ודחה בית משפט השלום בעיר את פנייתם. נראה כי הקרב המשפטי הנואש שניהלו נגד הפינוי יסתיים בתבוסה.

תיאוריית הבצל

בית יהונתן, שיפונה כנראה, הוא רק נקודה אחת על מפת ההתיישבות היהודית החדשה במזרח ירושלים, הרצופה עשרות בתים בודדים וכמה מתחמים. כמו במשחק הילדים, החוכמה היא לחבר בין הנקודות. החיבור מוליד תמונה בהירה של המאמץ שעושה הימין להקיף ברצף התיישבותי יהודי את העיר העתיקה בירושלים. המאמץ הזה מתנקז לשני ערוצים עיקריים: רכישת בתים מפלסטינים ואכלוסם במשפחות יהודיות, וייזום תוכניות לבניית שכונות יהודיות בלב האוכלוסייה הפלסטינית.

התשובה לשאלה מה עומד מאחוריו תלויה בנטיות נפשו של המתבונן. חשדנים יראו בו ניסיון לייהד את השטחים בעלי הערך ההיסטורי והדתי החשובים ביותר במזרח ירושלים. הפחות חשדנים יראו בכך תולדה של היצע וביקוש. המתיישבים החדשים במזרח ירושלים, רובם ככולם, הם אנשים מאמינים המייחסים להר הבית חשיבות עצומה. קרבה אליו ונקודת תצפית עליו מעלה בעיניהם את ערך הנכס. לכן מתועל המאמץ לאזורים הללו. האופטימיים שבין המבקרים יגידו שיש בכך הודאה במשתמע של עמותות הימין, בכך שחלוקת ירושלים היא בלתי נמנעת ועתה הן רק מנסות להזיז קצת את קו החלוקה. כך או כך, פעילות העמותות גברה מאוד בשנה האחרונה, תוך שיתוף פעולה, בשתיקה או במעשה, של הממשלה והעירייה. "2009 היתה השנה הטובה ביותר שלנו", מכריז הדובר הבולט של תנועת ההתיישבות במזרח העיר, אריה קינג.

בעיניים פלסטיניות, הטבעת מתהדקת בצורה ברורה וחדה: מדרום - מתחם הגן הלאומי עיר דוד ומתיישבי עמותת אלע"ד. אם תתממש תוכנית ראש העיר ניר ברקת לאזור גן המלך, יעבור המתחם תהליך ישראליזציה מהיר. ממזרח - השכונה הגדולה ביותר של המתנחלים במזרח העיר, מעלה זיתים (51 משפחות מוקפות חומה, שעד סוף השנה יצטרפו אליהן עוד 66; תוכניות ל-104 יחידות דיור נוספות הוגשו לאישור). באותו אזור יש נוכחות יהודית סביב בית העלמין הגדול בהר הזיתים ובישיבת "בית אורות" של הרב בני אלון, שמיועדת להתרחב לשכונה. מצפון - בשכונת שייח ג'ראח מוקמת שכונת שמעון הצדיק, חרף המחאות משמאל. כיום כבר מתגוררות בשכונה 40 משפחות יהודיות.

צפו במפת ההתיישבות היהודית החדשה במזרח ירושלים בחלון חדש תצלומים: אמיל סלמן, אלכס ליבק, דניאל בר און, תומר נויברג

על הנייר יש עוד מאות יחידות דיור מתוכננות, ברמות אישור שונות. מאחורי חלק גדול מהן עומד איל ההימורים היהודי-האמריקאי ארווין מוסקוביץ, פטרון ייהוד מזרח העיר. לפאזל הזה אפשר לצרף את הגן הלאומי המתוכנן במורדות הר הצופים, את בנייני הממשלה (מטה המשטרה, משרד המשפטים) ובית המשפט המחוזי, את מתחם המלונאות הגדול ליד "אמריקן קולוני" ועוד. בד בבד גם מתנהל מסע רכישות והתיישבות בתוך החומות, ברובע הנוצרי וברובע המוסלמי. שינוי מהיר מתחולל לנגד עינינו והופך את לבה של מזרח ירושלים, שעד כה יושב כמעט רק בפלסטינים, לאזור דו-לאומי, לפחות.

קינג, מייסד העמותה הקרן לאדמות ישראל, שפועלת לקניית אדמות, מנסה להסביר את הרציונל. "הרעיון הוא לבנות שכבות-שכבות סביב המרכז, כמו בצל", הוא אומר. "למה בצל? כי כמו בצל, שככל שהוא יותר באש כך הוא נהיה יותר מתוק, ככה ירושלים. ככל שיש יותר לחץ, כך ייצא מזה יותר טוב".

קליפות הבצל של קינג מגיעות רחוק. בלי להתייחס לעובדה שכרגע ישראל נאבקת על סגירת מרפסות בגילה, השבוע הוא הציג עבודת מחקר שלפיה אפשר לבנות לא פחות מ-187 אלף יחידות דיור (כמספר כל יחידות הדיור בירושלים כיום) בשטחים הפתוחים סביב מזרח ירושלים, מגוש עציון ועד פאתי רמאללה. עד שהתוכנית הזאת תתממש, עוסק קינג ברכישת קרקעות וביישוב יהודים באזורים כמו ענתא ובית צפפה. מבקריו, גם בקרב עמותות הימין, טוענים שהוא מבזבז אנרגיה על מקומות אבודים במקום להתרכז בעיקר, בבנייה סביב העיר העתיקה.

קינג עצמו אינו נותן לנתניהו שום קרדיט על הצלחת המפעל. מבחינתו, ראש הממשלה רק מקפיא את התוכניות ומעכב אותן. בנשיאותו של ברק אובמה קינג רואה הזדמנות דווקא. "יש לנו מוסלמי בבית הלבן. חוסיין אובמה הוא בעל אג'נדה פרו-איסלאמית ואנטי-אמריקאית, הוא רוצה לפורר את אמריקה מבפנים. דווקא מולו ביבי היה יכול לעמוד כמו גבר", הוא טוען. קינג מאוכזב משרי הימין בשביעייה, מבני בגין וממשה (בוגי) יעלון. רק שר אחד ראוי בעיניו לכבוד בשל תרומתו לייהוד מזרח העיר: אלי ישי, שר הפנים, שפועל רבות לסייע לתוכניות המתנחלים ולעכב תוכניות לבנייה לפלסטינים. "אם הוא יתמודד על ראשות הממשלה, אצביע בעדו", אומר קינג.

חמש עד עשר שנים

ארגוני הימין מעריכים שדרושות להם חמש עד עשר שנים כדי לשנות את המציאות בשטח באופן בלתי הפיך, שיזכיר את מה שהתחולל בגושי ההתנחלויות הגדולים ב-17 השנים שחלפו מאז הסכם אוסלו. בפרק זמן זה תושלם הקמת חגורה יהודית סביב האגן ההיסטורי בירושלים, שמרכזו העיר העתיקה. אם יצליחו לסכל בכך הסדר קבע, מה טוב. אבל גם אם לא, כל דיון עתידי בשאלה זו יחייב התחשבות בעובדות שכבר נקבעו, וישפיע על חלוקת השליטה בשטח.

הימין, חרף שבועות הנאמנות שלו, מתעניין פחות במתרחש בשכונות הקצה הפלסטיניות שסופחו לירושלים בצעד נמהר לאחר מלחמת ששת הימים. אם בסופו של דבר יתקבל וייושם עקרון קלינטון - שכונות יהודיות לישראל, ערביות לפלסטינים - גם מנסחי הסכם הקבע יצטרכו להתחשב בחגורה האורבנית החדשה. עם לא מעט כוח וכסף, עם רוח גבית מעיריית ירושלים ומאנשי מפתח בחלק מהמשרדים הממשלתיים הרלוונטיים, כמו משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון, נדמה שהתחושה בעמותות המעורבות בכך - לפחות עד פרשת ביידן ורמת שלמה - היתה שהזמן פועל לטובתן.

מוקדם להעריך אם זעמו של ממשל אובמה, שהתפרץ אחרי השפלת ביידן, יביא לבלימת תוכניות הימין. מה שברור הוא שארגוני הימין נדרשים עתה להשקיע הרבה יותר אנרגיה לשמירה על הקיים. רק השבוע חודשה עבודת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, לאחר כחודשיים של קיפאון. על הוועדה הוצבו מפקחים מטעם לשכת נתניהו, שיבחנו כל תוכנית העלולה לעורר מבוכה מדינית. כל תוכנית בינוי במזרח ירושלים עוברת היום דרך מסננת דקה במיוחד. גם תוכניות בינוי טריוויאליות מנקודת מבט ישראלית, כמו כמה יחידות דיור בגילה ובפסגת זאב, אינן מובאות לאישור לפי שעה. ועדת התכנון העירונית נזהרת שלא להביך את הממשלה עם תוכניות בעייתיות. את החיוכים בוועדות התכנון החליף יחס חשדני.

מדיניות הריסת הבתים הערביים הלא חוקיים במזרח העיר נבלמה. בחצי השנה האחרונה לא הרסה העירייה ולו בית אחד. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ, מודה שהריסת בתים במזרח ירושלים עלולה להצית אלימות קשה. "להערכת המשטרה, הפינוי ילווה בהפרות סדר רחבות היקף שיתרחבו אל מעבר לתחומי האזור", כתב השר לח"כ דוד אזולאי מש"ס, שביקש לדעת מדוע המשטרה ועיריית ירושלים אינן מממשות צווים שהוצאו. גם החשש מתשלום מחיר מדיני נוסף מגן כעת על הבתים הפלסטיניים בעיר.

אל"מ (מיל') שאול אריאלי, מאנשי יוזמת ז'נווה, אומר כי ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים תהיה בשלב כלשהו "דומיננטית מספיק כדי שהפלסטינים יסרבו להסדר קבע בירושלים, לפי מתווה קלינטון. אז נעמוד בפני מצב של ?תפסת מרובה לא תפסת' והדבר יחייב פתרונות בינלאומיים, או פינוי מסיבי של ישראלים ממזרח ירושלים. התהליכים שמתרחשים כעת דוחקים את הפלסטינים, גם בירושלים, לפתרון של מדינה דו-לאומית. אם הם יימשכו, תימנע בעתיד האפשרות לחלוקה פיסית של העיר".

הדיפלומטים האמריקאים והאירופאים בישראל למדו באחרונה להכיר היטב את הביורוקרטיה התכנונית הירושלמית. לפעמים הם באים לבתי המשפט עם משפחות פלסטיניות העומדות לפני פינוי, או מבקרים במאהלי מחאה פלסטיניים הפזורים בעיר. חיים ארליך, איש עמותת השמאל "עיר עמים", עוקב מקרוב אחר תוכניות הבנייה במזרח העיר באמצעות תוכנת GIS חדשה שהותקנה במשרדו (מערכת ממוחשבת, המאפשרת ניהול וניתוח של מידע גיאוגרפי). "עכשיו הכל תקוע, אף אחד לא מעז להזיז כלום", הוא אומר. לדבריו, ממשלת ישראל, שנתנה יד חופשית למתנחלים, עשתה מקח טעות נורא, כי "שייח ג'ראח וסילואן תקעו את גילה ורמות". ארליך טוען שאין למתנחלים סיכוי אמיתי להמשיך ולקדם את תוכניותיהם לנוכח מערך הלחצים מבחוץ. "הם לא קוראים נכון את המפה הבינלאומית ולא למדו את ביבי. הוא הרי יורק דם כדי להיכנס ל-OECD (ארגון המדינות המפותחות). זה מה שחשוב לו".

האם התנופה אכן נעצרה? כממתיק סוד יורה קינג נתונים ושמות של שכונות ותוכניות עתידיות. לדעתו, כל מה שהימין צריך לעשות הוא לשנות טקטיקה. "לא אומר ששום דבר לא השתנה. דברים שפעם היו לוקחים חודש, עכשיו לוקחים חודשיים, אבל יש לנו תוכניות חדשות. הן לא על שם אריה קינג, אלא על שם עבדאללה ומוחמד, והן יאושרו. מה יעשו עכשיו? ישאלו כל ערבי בשביל מי הוא מגיש את התוכנית?".

מצד שני, הוא מודה, זה הזמן "לסתום את האף, לקחת אוויר ולהספיק כמה שיותר עד שהמצב ישתנה". האוויר שנותר, לדברי קינג, כולל כמה מאות יחידות דיור שיאוכלסו בחודשים הקרובים ותוכניות שכבר אי אפשר לעצור, כמו הבנייה במלון שפרד, שאישורה עורר כעס אמריקאי לפני שנה. הבוקר יפורסמו בעיתוני הימין מודעות לגיוס חברים לקבוצת רכישה חדשה לשכונה במזרח ירושלים. "ביכולתך גם להשקיע בירושלים וגם להשפיע על עתיד ירושלים", נכתב בהן.