בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שטייניץ: "חייבים להבטיח תנאים להקמת נוקיה ישראלית"

שר האוצר הציג את התוכנית לעידוד ההיי-טק, הממליצה על פתיחת מרכזי מו"פ בישראל, הטבות מס למדענים שיחזרו מחו"ל ודחיית אקזיטים ? המדינה תקצה 200 מיליון שקל להגדלת השקעת המוסדיים ? המטרה: להפוך את ישראל למרכז פיתוח טכנולוגיות למגזר הפיננסי

תגובות

>> מתברר שתעשיית ההיי-טק הישראלית יכולה ללמד את מדינת ישראל משהו על הסברה. בכנס תעשיית ההיי-טק השנתי שהתקיים אתמול בבנייני האומה בירושלים, ושאורגן על ידי איגוד ההיי-טק, ניתן היה להבחין בנוכחות מאסיבית של נציגי חברות זרות. המשתתפים בכנס הסבו את עיקר תשומת לבם לתוכנית שגיבשו שר האוצר, יובל שטייניץ, ומנכ"ל משרדו, חיים שני, לעידוד תעשיית ההיי-טק בישראל ולהתמודדות עם הירידה בגיוסי קרנות ההון סיכון ב-2009, המאיימת לייבש את תעשיית הידע והחדשנות המקומית המתבססת על הון זה.

"זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שהממשלה מציגה תוכנית אינטגרטיבית מקיפה לענף ההיי-טק הישראלי. לא מדובר בתוכנית נקודתית שמטפלת בנושא מסוים - היא מטפלת בכל מערך ההיי-טק על כל חלקיו, שלביו והיבטיו. אנחנו שמים בה דגש על כחול-לבן הן מבחינת טיפוח חברות ועידוד גדילתן והן מבחינת הון פיננסי שצפוי לזרום להיי-טק הישראלי. דגש נוסף שקיים בתוכנית הוא על השכלה גבוהה ואקדמיה, כי בלי הון אנושי אי אפשר", אמר שטייניץ.

שטייניץ ושני הציגו את המלצות הוועדה לעידוד תעשיית הידע המקומית, אותה הוביל שני בחודשים האחרונים. ההמלצות מתייחסות לעידוד מגוון פעילויות הקשורות בתעשייה, משלב המחקר האקדמי ועד הצמחת חברות היי-טק ישראליות גדולות. חלק הארי של ההמלצות נועד לחדש את זרימת ההון לתעשייה.

"המימון לתעשיות עתירות הידע בישראל מתקבל ברובו מהמגזר הפרטי, כשחלק משמעותי מהחברות בתעשייה ממומנות בתחילת דרכן על ידי אנג'לים וקרנות הון סיכון. המימון לקרנות ההון סיכון (זרות וישראליות) מתבסס בצורה כמעט מוחלטת על הון זר. נכון להיום, המשקיעים המוסדיים הישראלים (בניגוד למוסדיים זרים) נמנעים כמעט לחלוטין מהשקעה בקרנות הון סיכון", סימנה הוועדה בהמלצותיה את היעד המרכזי. "כדי לעודד השקעת גופים מוסדיים ישראליים בתעשייה עתירת הידע הישראלית, המדינה תשתתף בחלק מהסיכון הגלום בהשקעות בקרנות הון סיכון המשקיעות בישראל, תוך מתן רשת ביטחון לגופים המוסדיים", קבעה הוועדה.

המדינה אכן התחייבה לפרוש רשת ביטחון של 200 מיליון שקל למטרה זו, שתופיע בתקציב המדינה. בנאומו התייחס שטייניץ לנושא ואמר כי "יש בישראל הון מספיק גדול, של מיליארדי שקלים, כספי המוסדיים שאפשר וצריך להטות לטובת ההיי-טק הישראלי. אם נצליח ליצור מצב שבו פלג קטן מהנהר העצום הזה מפריח את גינות ההיי-טק, אז הצלחנו במשימה שלנו. המצב שבו פנסיונרים מקליפורניה משקיעים בהיי-טק הישראלי שנמצא בחיפה, אבל הפנסיונר מחיפה משקיע בנדל"ן במוסקווה, הוא אנומליה שצריך לתקן. ראוי שגם הפנסיונר מחיפה ייהנה מהצמיחה בהיי-טק הישראלי".

בנוסף, לצורך עידוד השקעות בחברות צעירות בשלבים המוקדמים בחייהן (SEED) הציעה הוועדה להעניק הטבות מס למשקיעים בחברות מו"פ ישראליות בשלבים מוקדמים, "במטרה להגדיל את מקורות המימון לחברות אלה, שמהוות חלק משמעותי בתעשייה הישראלית וחוות קשיים בגיוס משקיעים, בין היתר בעקבות משבר האשראי העולמי".

יוזמה זו ממשיכה את הצעת החוק שהוגשה על ידי ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), לפיה ניתן יהיה להכיר בשקעה במניות חברה עתירת מו"פ כהוצאה כדי לקבל תמורתה הטבת מס. היקף ההטבה יהיה עד 5 מיליון שקל בחברה אחת, ללא הגבלה על מספר החברות.

אין מספיק אמדוקס, צ'ק פוינט וטבע

הוועדה של שני שינתה את היעד הבלתי ממומש של מנכ"ל המשרד הקודם להפוך את ישראל למרכז פיננסי עולמי, וניסתה להוריד אותו לקרקע המציאות. היעד כעת הוא להפוך את ישראל למרכז לפיתוח טכנולוגיות המיועדות למגזר הפיננסי העולמי.

לפי הוועדה, התעשייה הפיננסית הגלובלית מספקת כ-23% מסך ההוצאה השנתית על טכנולוגיה בעולם - מדובר בשוק של כ-200 מיליארד דולר בשנה. ישראל אינה נוטלת חלק משמעותי בשוק זה. לפיכך, הציעה הוועדה לעודד פעילות מו"פ באמצעות תמרוץ הקמת מרכזי מו"פ פיננסיים על ידי תאגידים פיננסיים רב-לאומיים חדשים בישראל.

המלצה נוספת של הוועדה היתה לעודד צמיחה וביסוס של חברות גדולות במשק. "בעשור האחרון לא ראינו צמיחה של חברות ענק בהיי-טק הישראלי. אנחנו מעוניינים לראות עוד חברות כמו אמדוקס, צ'ק פוינט וטבע. הטכנולוגיה והיכולת קיימת, אנחנו חייבים להבטיח תנאים שיאפשרו גם הקמת נוקיה ישראלית", אמר שטייניץ.

לגישת האוצר, העובדה כי מספר החברות הגדולות במשק כמעט לא השתנה ב-15 השנים האחרונות פוגע במשק. הוועדה קבעה כי יש לעודד חברות גדולות או בינוניות לצמיחה באמצעות רכישה של חברות ישראליות קטנות. כתוצאה מכך, תישמר פעילותן של החברות הנרכשות ויגדל הסיכוי לכך שהקניין הרוחני שבבעלות החברה הנרכשת יישאר בבעלות ישראלית.

כדי לשמר ולהרחיב את פעילותן של חברות סטארט-אפ בישראל, הציעה הוועדה לתמרץ יזמים לפתח חברות להנפקה בבורסה הישראלית. גם במקרה זה מציעה הוועדה לפעול באמצעות הטבות מיסוי למי שינפיק חברה והחזיק במניותיה יותר מחמש שנים.

גילוי נוסף של הוועדה הוא כי מצד אחד ההשקעה הלאומית למו"פ בישראל כאחוז מהתמ"ג היא הגבוהה בעולם - 4.9% ב-2008, כלומר כ-35.3 מיליארד שקל - אך מצד שני לא קיימת כיום בישראל מדיניות מו"פ סדורה. לפיכך הציעה הוועדה להקים פורום המורכב מנציגי הגופים האחראיים על מרבית תקציבי המו"פ בממשלה, שימליץ לממשלה על תחומי ההתמקדות המחקרית לאורך כל שרשרת המחקר.

משלבים את החרדים והערבים בהיי-טק

רק לקראת תום פירוט המלצותיה התייחס שטייניץ למרכיב האנושי, שהוא לב לבה של התעשייה. "חשוב לנו גם לקדם את האקדמיה והפיתוח של ההון האנושי. האקדמיה בישראל היא מנוע הצמיחה של ההיי-טק הישראלי. אנחנו חייבים להחזיר עטרה ליושנה בתחום האקדמיה

והחינוך המדעי טכנולוגי. אנחנו עובדים עם שר החינוך על תוכנית חומש לטיפוח וקידום האקדמיה בישראל, מכוני המחקר והחינוך הטכנולוגי", אמר שטייניץ.

בהמשך לכך קבעה הוועדה כי "לצורך ניצול אופטימלי של היצע כוח האדם המנוסה והמשכיל בתחום הטכנולוגי והמדעי, ולשם חיזוק מערך ההוראה בחינוך הטכנולוגי והמקצועי, הומלץ על ידי הצוות להפעיל תוכנית להכשרת מורים בתחום החינוך הטכנולוגי".

הצעדים שנבחרו כוללים תוכנית קריירה שנייה להסבת פורשי תעשיית הידע המעוניינים לעסוק בהוראה, ובכללה תקופת ניסיון בהוראה במקביל לעבודה בתעשייה ושילוב עובדי תעשיות הידע בהוראה במספר שעות מוגבל בפעילות חינוכית בבתי הספר. עוד הציעה הוועדה שיתוף אוכלוסיות נוספות, ובעיקר חרדים וערבים, בתעשייה עתירת הידע, תוך התאמת מסלולי תמיכה במשרד התמ"ת וסבסוד חלק מעלות שכר העובדים. הוועדה גם נגעה באחת הבעיות המרכזיות של התעשייה בישראל - בריחת המוחות - והציעה לעודד חזרתם של מדענים באמצעות הטבות מס על הכנסות עתידיות שיהיו להם לאחר חזרתם לישראל, כתוצאה ממסחור הידע שרכשו בחו"ל.

שני אמר כי אינו יכול לנקוב במדויק את עלות יישום התוכנית: "מדובר בעלות של מאות מיליוני שקלים, שנובעים מתקצוב של תחומים מסוימים והטבות מס שיינתנו למשקיעים. אנחנו לא יודעים את המספר המדויק.

"המסר העיקרי שיוצא מהתוכנית שהשקנו הוא שאין נושא אחד שאנחנו מטפלים בו, שאם נפתור אותו הכל יהיה בסדר. אם ניישם את כל המרכיבים בתוכנית - נסייע להיי-טק. נצטרך לעשות מעקב ולראות מה מוביל להישגים ומה לא. אם התוכנית תצליח להעלות את התוצר ב-1% או יותר זה יהיה הישג, ויוסיף עשרות אלפי עובדים לענף".

לדברי אהרון מנקובסקי, יו"ר איגוד תעשיות ההיי-טק (HTIA), "התוכנית פועלת להשגת פתרון מערכתי ולא נקודתי. הממשלה, כך נראה, כמו גם האיגוד, סבורים כי זו הדרך הנכונה לקידום ענף ההיי-טק. התוכנית נוגעת בנושאים שלהם סיכוי רב להאיץ מחדש את תעשיית ההיי-טק כדי שתוכל לשמר על המובילות העולמית שלה.

"אני סבור שהמנגנון לפיו היא בנויה מאפשר יישום מהיר של חקיקה ותקנות, ויביא לכך שהיא תופעל בהקדם. אחד היתרונות של התוכנית הוא שהיא מורכבת מפרקים נפרדים ועצמאיים, דבר המאפשר יישום מיידי של חלקים אחדים ללא צורך בחקיקה ויישום של חלקים אחרים".

שר התמ"ת, בנימין (פואד) בן-אליעזר, אמר כי "למדען הראשי תוכניות רבות לסיוע לחברות ההיי-טק בכל השלבים. תוכניות אלה תורמות רבות להתפתחותן של החברות, אך עם זאת זיהינו כמה נקודות שבהן ישנם קשיים לחברות בתחום. אני מאמין שעלינו להמשיך להפעיל את התוכניות הקיימות שככלל הן טובות, ובמקביל עלינו להפעיל ולבחון תוכניות חדשות כפי שהעלנו בצוות".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו