בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מקצוע ליבה חדש בבתיה"ס: תרבות ומורשת ישראל

החל מהשנה הבאה, יחויבו כל התלמידים החילונים במגזר הממלכתי ללמוד פרשת השבוע, סידורי תפילה ומסכת אבות, לצד חיבורים על "זיקת עם ישראל לארץ ישראל". אנשי חינוך ומרצים טוענים כי מדובר בזלזול בעולם הרוח החילוני

תגובות

בשנת הלימודים הבאה יחלו בתי הספר בחינוך הממלכתי בלימוד מקצוע חדש: מורשת ותרבות ישראל. בשלב הראשון יילמד המקצוע בכיתות ו'-ח' בהיקף של שעתיים בשבוע, ובהמשך יורחב לכיתות נוספות. בין השאר כולל המקצוע החדש התייחסות לתרבות היהודית, ללוח השנה היהודי וכן ל"זיקת עם ישראל לארץ ישראל". כמו כן נקבעו כמה יצירות מרכזיות שהתלמידים יחויבו ללמוד באופן מלא: פרשת השבוע בכיתות ו', סידור התפילה בכיתות ז' ו"מסכת אבות" שבמשנה בכיתות ח', ו"אלטנוילנד" של הרצל בכיתות ט'.

"שישה ספרים של ארון הספרים היהודי-ציוני יילמדו לאורך כל השנים, ולתלמידים יהיה מפגש ישיר עם חיבורים קלאסיים שלמים", הסביר אתמול ראש ועדת ההיגוי של המקצוע החדש, פרופ' בנימין איש שלום.

אחד החידושים במקצוע החדש הוא לימוד החגים היהודיים שלא לפי הסדר הכרונולוגי בלוח השנה, אלא בהתאם לתכניהם. כך למשל ילמדו התלמידים על סוכות לא במסגרת חגי תשרי אלא כחלק משלוש הרגלים. קבוצות נוספות יהיו "תעניות וימי זיכרון" וכן "מועדים שלא כתובים בתורה והתחדשו על ידי העם, כמו חנוכה, יום העצמאות ויום ירושלים", הסביר פרופ' איש שלום. חידוש נוסף יהיה הכללת קורס חובה בתרבות ישראל לכל הסטודנטים להוראה.

המקצוע החדש הוא מרכיב מרכזי במדיניות שמוביל שר החינוך, גדעון סער, לחיזוק החינוך לערכים יהודיים וציוניים במערכת החינוך. במסגרת מדיניות זו הורחבו משמעותית ביקורי התלמידים בירושלים, נערכו פעילויות של קצינים בבתי הספר, ושיעור הגיוס לצה"ל הפך לאחד הקריטריונים שלפיהם נמדדים התיכונים.

בכנס פנימי שנערך אתמול למורים בתל אביב, הציג פרופ' בנימין איש שלום את הרציונל של המקצוע החדש ואת דרכי ההוראה. "קיימת בציבור תחושה של אי נחת מהתוצאות וההישגים של החינוך ליהדות", אמר. "למרות ההשקעה העצומה, התוצאות אינן מרנינות - לא מבחינת הכרת המושגים הבסיסיים ולא בתחום ההזדהות והקשר לזהות הלאומית. התלמידים שלנו חסרים התמצאות בתרבות ישראל, ולרבים מהם אין תמונה בהירה של הרצף ההיסטורי של תולדות העם היהודי והציונות".

עוד אמר פרופ' איש שלום, אשר ייסד את המדרשה הדתית "מורשה" בירושלים ועומד בראשה, כי "חלק מבוגרינו משרתים בצה"ל במסירות עצומה, אבל כאשר הם נמצאים בקורסי פיקוד הם כבר מתכננים את הירידה מהארץ ואת העבודה בהיי-טק ב'עמק הסיליקון'. כאשר קיים סוג כזה של תלישות, צריך לעשות חשבון נפש גם במערכת החינוך".

בשנת הלימודים הקרובה יילמד המקצוע בכיתות ו'-ח', ובשנים הבאות יתרחב עד שיקיף את כיתות ד'-ט'. בניגוד לתוכניות קודמות שעסקו בתחום, קבע משרד החינוך כי מדובר ב"מקצוע ליבה", המחייב את כל תלמידי המגזר הממלכתי. "המקצוע נועד לעצב את זהות התלמידים ולחזק את תחושת ההשתייכות שלהם לעם, למדינה ולתרבות ישראל", נכתב בחוברת ההסבר שחולקה בכנס. לדברי פרופ' איש שלום, המקצוע החדש לא יחליף את לימוד התנ"ך, הספרות או ההיסטוריה, אלא נועד לגבש אצל התלמידים "התמצאות כוללת בתרבות ישראל, שאיננה מושגת במסגרת המקצועות השונים".

הלימוד עצמו יעסוק במשך השנים בכמה צירים, ובהם מקורותיה של התרבות היהודית; לוח השנה היהודי ומעגל החיים היהודי; "זיקת עם ישראל לארץ ישראל לאורך הדורות" ועוד. לכל שכבת גיל נקבעו דגשים חינוכיים שונים: "גיל מצוות - אחריות ומחויבות" בכיתות ו' (ובמסגרת זו ילמדו התלמידים בין השאר על פרשת השבוע והדרשה), "זהות יהודית-ישראלית" בכיתות ז' (דגש שיכלול התייחסות לסידור התפילות, לסמלי מדינה כמו ההמנון, הדגל, ימי זיכרון וחגים לאומיים), ו"חברת מופת בהגות היהודית והציונית" (הרצל, ז'בוטינסקי, אחד-העם, ביאליק, הרב קוק וגורדון).

לפני כשלוש שנים הנהיגה שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר, תוכנית ללימודי היהדות בחטיבת הביניים בחינוך הממלכתי, שגיבשו הפרופסורים אבי שגיא מאוניברסיטת בר-אילן ורון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב. התוכנית איפשרה למורים לבחור מספר נושאים, שהלימוד שלהם מתבסס על טקסטים ממקורות שונים, החל מקטעי מקרא ותלמוד ועד ספרות עברית, שירים, יומנים ועוד. "אין להעניק לקנון מסוים, כמו המקרא או התלמוד, מעמד מיוחס", קבעה התוכנית הקודמת שיושמה רק בכ-150 בתי ספר.

התוכנית החדשה של משרד החינוך מבטלת את האפשרות של בתי הספר לבחור בעצמם את היצירות הנלמדות ואת השוויון במעמדם. לדברי בכירים במשרד, "היצירות הקנוניות יילמדו בהיררכיה המקובלת" שבראשה עומדים התנ"ך והספרות הדתית שאחריו. "הבחירה בטקסטים שונים יצרה מצב המונע תשתית ידע משותף. במקום שהתלמידים ייחשפו למגוון מקורות באופן אקלקטי ומקוטע, הם ילמדו יצירות מרכזיות באופן מלא", הוסיפו הבכירים.

"כאשר משרד החינוך מעניק מעמד קנוני לטקסטים מסוימים, הוא מאפשר אינדוקטרינציה", אומר פרופ' שגיא. "קשה להבין למה הלימודים של בני נוער חילוניים צריכים להתעצב לפי פרשת השבוע או פרקי אבות, שהם עניינם של התלמידים הדתיים. גדעון סער ואנשי משרדו לא מבינים שמשמעות הזהות החילונית לא נגזרת מהעולם הדתי. להיות חילוני זה לא להיות קצת פחות דתי".

לדברי מורה ותיקה שהשתתפה אתמול בכנס, "דווקא בזכות ההתייחסות הרחבה והפלורליסטית לטקסטים, התוכנית הקודמת קירבה את התלמידים לתרבות ישראל. לעומת זאת, המסר החדש הוא שהתלמיד החילוני חייב להכיר את התפישה הדתית, שהזהות שלו איננה שלמה. זה חלק מההתנצלות וההתבטלות החילונית לפני הדתיים".

היצירות שילמדו התלמידים

כיתה ו'

פרשת השבוע והדרשה

כיתה ז'

סידור התפילה

כיתה ח'

מסכת אבות

כיתה ט'

"אלטנוילנד" של הרצל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו