בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההוא, שלאיש לא אכפת ממנו

תגובות

היית מיוחד, שניאור חשין, אבל אינך יחיד. בעשור האחרון נהרגו בישראל יותר ממאתיים רוכבי אופניים וקרוב לאלפיים הולכי רגל. גם במותם לא נפרדו. הסטטיסטיקה מלמדת על קשר הדוק ביניהם: כאשר חברה משקיעה בתשתיות ומיתון תנועת המכוניות, הסברה ואכיפה (למשל ביחס לאלכוהול) - שיעורי הפגיעה הן ברוכבים והן בהולכי רגל יורדים.

כששואלים אותי אם איני חושש לרכוב, אני עונה שאני חושש באותה מידה לעבור במעבר החצייה ליד ביתי, שם נדרס בני בילדותו.

ישראל היא המדינה המסוכנת ביותר בעולם להולכי רגל. בהולנד, המקום הבטוח ביותר, שיעור הרוכבים לעבודה הוא הגבוה ביותר, וללא קסדה. רבות הכנסת דנה בחוק הקסדה ומיגון הקורבן. מה עם ריסון הפוגעים? איך הפכנו לחברה דורסנית?

אני מהרהר בשאלה זו כבר שלושים שנה, בעת שאני רוכב על אופני יום-יום לעבודה בהדסה. במשך השנים הלכה העיר והצטופפה - המכוניות התרבו והכבישים נסתמו. גם רוכבי האופניים התרבו, אולם במסלולי לא ראיתי שביל אופניים חדש. נהגים חסרי סבלנות צופרים לרוכבים, חותכים, מסכנים ומקללים אותם, מבלי להבין כי רוכבים חוסכים פקקים, מקומות חנייה, זיהום אוויר ומחלות.

יש תרבות נהיגה אחרת. כשהייתי בחו"ל נדהמתי לראות מכוניות מאטות במרחק עשרות מטרים ממני כדי לתת לי לעבור, באופניים או ברגל. בקליפורניה (ובעוד מקומות בעולם, שהולכים ורבים), מעודדים רכיבה על אופניים בעזרת תשתיות, חינוך והסדרה. בבריטניה בעל עסק מחויב על פי חוק לספק מקלחת וחנייה לרוכבי האופניים. בהולנד משלמים בונוס למי שמגיע באופניים. ומה אצלנו?

לפני שש שנים עמדתי בראש ועדת מומחים שמינה משרד הבריאות לקידום הפעילות הגופנית בישראל. בכל שנה לוקים רבבות בני אדם במחלות שונות עקב העדר פעילות גופנית. עלייה באחוז אחד בשיעור המתעמלים היתה חוסכת למדינה כ 300 מיליון שקל בשנה. מסקנות הוועדה, בדומה להמלצות ארגונים מובילים בעולם, היו בתחום המדיניות, התשתיות, השיווק, החינוך והחקיקה. ומה עשה המשרד? למרות פניות חוזרות לשרי הבריאות, עד היום טרם קיבלנו כל תגובה להמלצות. יישומן היה מציל חיי אדם.

למרות העדרם של שבילים, מקלחות וחנייה ראויה, רוכבים כל יום תלמידים, מרצים ורופאים להדסה (הקמפוס היחיד ללא מרכז ספורט). בהפגנת מחאה ביטלתי בשנה שעברה את המבחן, והשנה את קורס המבוא לבריאות הציבור לתלמידי רפואה. הסברתי שממילא השטח מדרבן לעשות ההיפך: בחצר הפקולטה יותר קל לעשן ולקנות ג'נק-פוד מאשר להחנות אופניים. מחקרים מראים שכדי שרופא ייעץ לאורח חיים בריא, חשוב שיתחנך לכך בעצמו בבית הספר לרפואה. פניות לראשי האוניברסיטה, להדסה ולעירייה בבקשה לשיפור התנאים לא נענו.

האחריות לאחר היא הנותנת לנו משמעות קיומית, אמר הפילוסוף עמנואל לוינס. ובמקורותינו, כאשר נמצא אדם מת, כל זקני העיר הסמוכה טורחים ובאים לבדוק שידם לא שפכה את הדם הזה. אבל בישראל של ימינו, הפערים החברתיים הם הגדולים בעולם, והחיים מתאפיינים בניכור ובאובדן משמעות המפגש עם האחר.

תיקון גדול אנו חבים לך, שניאור, ולעצמנו.

פרופ' ברזיס הוא מנהל המרכז לאיכות ובטיחות קלינית במרכז הרפואי הדסה בירושלים, ומלמד בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו